לחכיים
 לחכיים
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים קדומים |
| סדרה: | צינוראים |
| משפחה: | לחכיים |
| שם מדעי | |
 Plantaginaceaeז'יסייה, 1789 | |
לחכיים (שם מדעי: Plantaginaceae) היא משפחה של צמחים בעלי פרחים בסדרת הצינוראים. זוהי משפחה קטנה באופן יחסי, שכלולים בה שלושה סוגים בלבד. היא נקראת לפי שם הסוג לחך, שהוא הסוג הגדול במשפחה.
מחקרים גנטיים עדכניים, שינו את המעמד הסיסטמטי של משפחה זו ומשפחות קרובות, כשהשינוי העיקרי הוא העברת סוגים ממשפחת הלועניתיים למשפחה זו. ערך זה נכתב על-פי החלוקה המסורתית, כפי שהיא מקובלת ומוצגת במרבית המקורות בתחום. אין לראות בכך קביעה מדעית, אלא קביעה לצורכי עריכה בלבד.
תיאור המשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאמור, מדובר במשפחה קטנה, ובה בולט הסוג לחך, על שמו נקראת המשפחה, גם בשמה העברי וגם בשמה הלטיני. השם 'לחך' בעברית רומז לכך שמיני משפחה זו הם עשבים טובים למאכל צאן. השם הלטיני הוא הלחם של המילה Planta שפירושה 'כף הרגל', ו- agere שפירושו 'להוביל'. שם זה מצביע על דמיון בין טביעות כפות הרגליים על האדמה לעלה הצמח.
המשפחה מיוצגת בכל יבשות העולם, אך אין היא מיוצגת באזורי הקטבים. מיני משפחה זו מאכלסים בתי גידול מגוונים, כאשר העדפה מספרית מסוימת קיימת למעונות לחים כדוגמת שולי נחלים, וכן מינים ממנה מעדיפים מדבריות, צידי דרכים, בתות ועוד. במשפחה זו, על-פי החלוקה המסורתית, 3 סוגים ו-274 מינים, מהם 2 אנדמיים לארץ ישראל. לפי חלוקה אחרת, זוהי משפחה מונוגנית (כלומר, בעלת סוג אחד) ולפיכך גם הסוגים הקטנים בה כלולים בסוג הגדול, לחך.
התכונה יוצאת-הדופן של המשפחה, היא היות הפרחים מואבקי רוח. בתכונה זו, המשפחה שונה מהקרובות לה. היות שאין צורך בצבעי ראווה למשיכת חרקים, צבע הכותרת אינו בולט- לדוגמה ירוק או אפור. תכונה זו, יחד עם תכונות חיצוניות נוספות כדוגמת עלים סרגליים במינים רבים, מקנה לבני משפחה זו דמיון פיזי לבני משפחת הדגניים, אך מדובר בדמיון פיזי בלבד, שכן על פי תכונות פילוגנטיות ואנטומיות רבות, מדובר במשפחות רחוקות זו מזו.
תכונה בולטת נוספת של המשפחה, היא מנגנון הקשור בהפצת הזרעים. בעת הרטבה, סוכרים בשם מוצילגים תופחים, והזרע נעטף בריר צמיגי. תכונה זו מקלה על הזרע להיצמד לקרקע ו'לתפוס' לעצמו מקום ראוי לנביטה.
לאחדים מבני משפחה זו חשיבות ברפואה העממית. כמו כן ישנם מינים שלהם שימושים למאכל, אם כי שימוש זה הוא אינו בהיקף כלכלי. מינים אחדים נחשבים למינים פולשים המשבשים חלקות חקלאיות.
תיאור מורפולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בני משפחה זו נם עשבוניים רב-שנתיים או חד-שנתיים. מיעוטם בני-שיח. העלים של בני משפחה זו מסודרים באופן מסורג על הגבעול, אך לעיתים קרובות תכונה זו אינה באה לידי ביטוי, משום שמינים רבים מאופיינים בשושנת עלים צפופה. העלים לרוב פשוטים ותמימים.
פרחי משפחה זו הם דו-מיניים- כלומר, כוללים איברי רבייה זכריים כדוגמת אבקנים לצד נקביים כדוגמת שחלה ועמוד עלי. הפרחים בעלי סימטריה מלאה, וערוכים בקבוצות צפופות, מטיפוס שיבולת או קרקפת. הפרח מואבק רוח (ראו 'תיאור המשפחה'). גביע וכותרת הפרח מחולקים ל-4 אונות. האבקנים בולטים מתוך הכותרת. השחלה עילית.
הפרי האופייני למשפחה הוא מטיפוס הלקט או אגוזית. הזרע לרוב שטוח, צבעו חום בהיר, וניכר בו גם בעין בלתי-מזוינת העובר.
סוגי המשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לחך
- Littorella
- Bougueria
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יעקב מתתיה. (1983). לחכיים. החי והצומח של ארץ ישראל (כרך 11, עמודים 111-109), משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תל אביב.
- פינברון-דותן, נעמי ודנין, אבינעם. (1991). לחכיים. המגדיר לצמחי בר בארץ-ישראל, (628-622). ירושלים, הוצאת כנה. (הספר בקטלוג ULI)
