לילי אלמוג
 | |
| לידה |
1961 (בת 63 בערך) ישראל  |
|---|---|
| מדינה | ארצות הברית |
| מקום מגורים | ניו ג'רסי, ארצות הברית |
| השכלה |
בית הספר לאמנויות חזותיות |
| עיסוק | צלמת ואמנית מדיה |
  | |
לילי אלמוג (נולדה ב-1961) חיה ויוצרת בניו יורק, היא צלמת ואמנית מדיה, הידועה בפורטרטים האינטימיים שלה, על זהויות תרבותיות של נשים סביב העולם.[1]
אלמוג עבדה בעיקר בז'אנר הדיוקן הסביבתי, בין עבודותיה הבולטות הוא צילום קלויסטר מנזרי נשים בישראל וארצות הברית וכן עבודה במסגדים של נשים מוסלמיות ועוד מיעוטי נשים בכפרי סין.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלמוג נולדה בתל אביב בשנת 1961 וגדלה בבית מטריארכלי ישראלי.[2] בשנים 1983–1985 למדה בבית הספר לאמנות קאמרה אובסקורה, תל אביב.[3] עם סיום לימודי הצילום היגרה לניו יורק, ארצות-הברית. בשנת 1992 סיימה בהצטיינות תואר שני, בבית הספר לאמנויות חזותיות בניו-יורק, ארצות-הברית.[4] בשנת 2002 עזבה את מגוריה במנהטן וכיום היא חיה ופועלת בניו ג'רזי, ארצות-הברית.[3]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לילי אלמוג בנתה קריירת צילום מפורסמת, כשהיא ממקדת את העדשה שלה בעיקר בנשים, ולאחרונה גם בעקבות הנוכחות האנושית בנופים הפוסט-תעשייתיים של אמריקה. בראשית דרכה עסקה בצילום מסחרי ובצילום עיתונות, לצד יצירה אישית. תצלומיה מאותה עת התפרסמו בעיתונות ישראלית כגון 'הארץ', 'חדשות' ו-'מוניטין'.[3] כצלמת עיתונות, עבדה על צילומי אופנה ופורטרטים,[1] ותיעדה את חיי הלילה האקסצנטריים של ניו יורק בתמונות בשחור-לבן.[2] היא עברה בהדרגה לצלם רק נשים, להציג את "נפשן וגופן" במרחב האינטימי שלהן ולגלות את "מצב הנפש והזהות התרבותית" שלהן שהושפעה מהקונפליקט ומהתרבות המערבית.[4]
בשנים 1990–1991 עסקה באיקונוגרפיה קלאסית ובתרגומה לצילום.[3] ברבות מעבודותיה היא עושה שימוש בטכניקות של רפרודוקציה ועיבוד תצלומים רדי-מייד.[3]
לאחר שסיימה את לימודיה בבית הספר לאמנויות חזותיות, בניו יורק בשנות ה-90, אלמוג המשיכה לפתח חזון משלה, שאיתו הגיעה למרחבים הפרטיים של נשים ("חדרי שינה"),[5] נזירות מסודרות במנזרים כרמליתים נידחים ("אינטימיות מושלמת"),[6] ונשות מיעוטים (אסלאם) בסין הכפרית ("החצי השני של השמים"),[7] שם היא לכדה נשים ברגישות ברגעי בדידות והתבוננות פנימה. "הכוונה שלי... היא להיכנס למרחב פרטי במיוחד מבלי לשבש את המהות העדינה של התקשורת בין הנושא, החוויה שלו והצופה", אמרה אלמוג.[2]
סידרת התמונות "בין נוכחות להיעדר" מורכבת מתמונות חוץ ופנים של בתים שנשרפו בקיבוץ בית אורן לאחר השריפה בכרמל, שנבנו על בסיס אדריכלות הבאוהאוס. סדרה זו יוצרת תיעוד חברתי והיסטורי, כמו גם רושם פיוטי ומטאפורי של הרס ומטמורפוזה. "מלבד האובדן האישי בשריפה, הרס הבתים בבית אורן הוא מוות סימבולי של אידאולוגיה ותום של עידן בארכיטקטורה" אומרת אלמוג.[8] "ההרגשה שהייתה לי ברגע שהגעתי למקום היא של אפסות האדם מול כוחות הטבע".
ב-"מציאותי" (Down to Earth) הרחיבה אלמוג את התעניינותה בפעילות האנושית כך שתכלול את הסימנים או העקבות שהותירה האנושות, במקרה זה, תוך התמקדות בנופים כמו מגרשי גולף, מגרשי בייסבול ובתי קברות למטוסים המקשרים בין הגבולות הבלתי נראים של תרבות ואמנות - כולל רישומים, פסלים ווידאו.
הפרויקט האחרון של אלמוג הוא "המרחב שבפנים" (The Space Within) שממשיך לתאר נשים ואת זהותן הרוחנית בתוכן, תוך יישום גישת צילום מבוימת המביאה לדימויים המהווים פרשנות תרבותית לדת ומדגישה את תיאור הנשים המכוסות לאורך תולדות האמנות. פרויקט זה מורכב משתי סדרות: חדר ציור ועונות.[9]
תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבחר תערוכות יחיד וקבוצתיות כוללות:[4][10]
- מוזיאון סן פרנסיסקו לאמנות מודרנית (אנ')
- מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית
- מוזיאון גריפין, מסצ'וסטס
- Fפוטו גאלרי (אנ'), בריטניה
- מוזיאון ברנדטס לאמנות צילום (אנ'), דנמרק
- מוזיאון תל אביב לאמנות
- מוזיאון מגדל דוד
- מוזיאון הצילום בשרלרואה, בלגיה
- גלריית אנדריאה מייזלין, ניו יורק
- מקום הצלמים, בריטניה
- בית הצילום של פראג, צ'כיה
- גלריית סטילס, אוסטרליה
- המוזיאון האלטרנטיבי של העיר ניו יורק
- אורין ויינברג, מחווה לפתקים בכותל: אירועי הביאנלה של ירושלים, באתר ynet, 27 בספטמבר 2017
אוספי מוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלבד אוספים פרטיים רבים, חלק מהמוזיאונים שבהם שוכנים אוספי הצילום של אלמוג הם:[4][10]
- מוזיאון סן פרנסיסקו לאמנות מודרנית
- מוזיאון ויקטוריה ואלברט
- המוזיאון לאמנויות יפות (אנ'), יוסטון
- מוזיאוני האמנות של הרווארד, קיימברידג'
- מוזיאון האמנות של מילווקי
- מוזיאון ישראל, ירושלים
- מוזיאון סמואל דורסקי לאמנות (אנ'), ניו יורק
- מוזיאון נורטון
- מוזיאון הצילום, בלגיה
- מוזיאון ברנדטס לאמנות צילום, דנמרק
- מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית
- אוסף וילנד, אטלנטה
- מוזיאון האמנות של בריטניה, קנטקי
פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלמוג פרסמה ספרים ומונוגרפיות:
- חדרי שינה (2002) מוצג במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית.
- אינטימיות מושלמת (2006) פאוארהאוס ספרים מסת"ב 978-1-57687-315-1
- החצי השני של השמים (2009) פאוארהאוס ספרים מסת"ב 978-1-57687-499-8
- בין נוכחות להיעדר (2015)[1][4]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 על לילי אלמוג, באתר Lensculture (באנגלית)
- ^ 1 2 3 "Lili Almog". Artsy.
- ^ 1 2 3 4 5 לילי אלמוג, באתר מוזיאון ישראל, ירושלים
- ^ 1 2 3 4 5 לילי אלמוג, באתר מוזיאון ברוקלין (באנגלית)
- ^ לילי אלמוג | חדר משלה, תצלומים, וידיאו, באתר מוזיאון הרצליה, 1 ביוני 2002
- ^ Perfect Intimacy Hardcover. 1 באפריל 2006. ISBN 1576873153.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "Lili Almog". New Yorker. נבדק ב-17 במאי 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ רעות ברנע, תערוכת יחיד של לילי אלמוג: בלדה לקיבוץ שרוף, באתר כלכליסט, 15 במרץ 2017
- ^ "Home". www.lilialmog.com. אורכב מ-המקור ב-2014-12-20.
- ^ 1 2 זיק: כתב עת יהודי למחשבה ותרבות,, באתר Books, 2005
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "לילי אלמוג".