לילך רחמני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לילך רחמני
Lilah Rahmany.png
לילך רחמני, אוגוסט 2016
לידה 3 במאי 1963 (בת 54)
ישראלישראל
עיסוק עורכת, מפיקה וצלמת
יצירות בולטות בחדר של חני, שיחות ברוח, לתת בלי לרצות לקחת, פה היה הבית
www.lilahrahmany.com/home

לילך רחמניאנגלית: Lilah Rahmany‏; נולדה ב-3 במאי 1963) היא מפיקת טלוויזיה, עורכת וצלמת. בוגרת אוניברסיטת ת"א בחוגים: קולנוע וטלוויזיה, פילוסופיה יהודית. ומנהלת קורס תקשורת בטלוויזיה החינוכית.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחילה את עבודתה בהפקת תוכניות טלוויזיה בחינוכית לפני כ - 25 שנה בתוכנית "70 פנים" בהנחיית ירון לונדון. בתוכנית זו ממשה את לימודיה וכישוריה גם בטלוויזיה וגם בנושאים שלמדה באקדמיה: דת, תרבות ורוח. בהמשך הפיקה את "שיחות ברוח", בהנחיית פרופסור יוסף בן שלמה שהייתה תלמידתו בחוג לפילוספיה יהודית. בשנות ה-50 למדינה הפיקה את הסרט הדקומנטרי "לתת בלי לרצות לקחת" על דמותו של ניר פורז שנהרג בניסיון החילוץ של נחשון ווקסמן. הפיקה וערכה את הסדרה "אדום ירוק" שהפכה לחלק מתוכנית הלימודים של משרד החינוך בנושאי בטיחות בדרכים. במשך 10 שנים הפיקה וערכה את תוכנית הדגל בחדר של חני - בהנחיית חני נחמיאס. התוכנית אירחה צופים מכל הארץ, במהלך השנים התארחו בה כעשרת אלפים ילדים מכל רחבי ארץ ישראל. דור שלם שגדל על ערכים ותכנים שהתוכנית דגלה בהם. התוכנית זכתה בפרס "מסך הזהב" לתוכנית הילדים הטובה ביותר בישראל בשנת 2000. ב 2010 הפיקה שת"פ עם האופרה הישראלית : "אופרה אחרת". שש אופרות שהותאמו למסך הטלוויזיה. בשנים 2011 - 2012 הפיקה וערכה את חידון התנ"ך לנוער בהנחיית סיוון רהב מאיר ואת "חידון התנ"ך הבינלאומי למבוגרים" בהנחיית הדוקטור אבשלום קור. יצרה לטלוויזיה את תוכנית הלייף סטייל הערבית יהודית הראשונה "אחלה יום" בהובלת מירה עווד ויובל כספין. בה נפגשו הצד האומנותי, הקולינרי והעיצובי שבדו הקיום היהודי ערבי. כיום מנהלת ומרצה בפרויקט הייחודי - "קורס תקשורת לנוער יוצאי אתיופיה", במסגרתו לומדים תלמידים מצטיינים מהקהילה האתיופית : עיתונות, רדיו וטלוויזיה. בפרויקט של משרד החינוך והטלוויזיה החינוכית.

בשנה האחרונה הצטרפה למשלחת של בוגרי הקורס שיצאה למסע שורשים לאתיופיה, שם צילמה יחד עם הבמאי צביקה גודל את הסרט התיעודי "פה היה הבית".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]