אבשלום קור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אבשלום קור
נולד ב-1950
Avshalom Kor 2015.JPG
תרומות עיקריות
מחקרים בשפה העברית ופרסום ספרים בנושא
פינת לשון יומית בגלי צה"ל
נתונים נוספים
נולד 17 בספטמבר 1950 (בן 65)
ארצות מגורים ישראל
פרסים והנצחה

פרס סוקולוב,
פרס "תפוח זהב"
פרס ראש הממשלה ללשון העברית

אבשלום קור מנחה את חידון התנ"ך למבוגרים תשע"א (2010)

אבשלום קור (נולד ב-17 בספטמבר 1950, ו' בתשרי ה'תשי"א) הוא בלשן עברי, שדרן רדיו ומנחה טלוויזיה ישראלי. בעל תואר דוקטור בלשון עברית. זוכה פרס סוקולוב לתקשורת האלקטרונית ב-1989 ("על מפעלו התקשורתי-חינוכי"), פרס "תפוח הזהב" בשנת 1990, בהצבעת משלמי אגרת הרדיו והטלוויזיה במדור "מורשת ישראל" ופרס ראש הממשלה ללשון העברית בשנת 2016.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבשלום קור נולד, גדל והתחנך בתל אביב. שמו ניתן לו לזכר שני סביו שנרצחו בשואה: אברהם ושלום. אביו, שלמה קור, היה ממנהיגי בית"ר בשארית הפליטה באירופה, מראשי העיתון "מעריב" ומשנה פעיל ליו"ר רשות השידור.

בילדותו למד בבית הספר גרץ בתל אביב ובנעוריו בתיכון העירוני ה' בתל אביב. הוא סיים את הלימודים עם בגרות בלטינית ובצרפתית. מגיל 13 עד 18 היה כתב נוער בשבועון "מעריב לנוער". באותן שנים היה מראיין קבוע בתוכנית הטלוויזיה החינוכית "פנים אל פנים", בה ראיין אישים בולטים כמו יגאל ידין, המשורר והסופר אברהם שלונסקי, נעמי שמר, הרמטכ"ל חיים בר לב ועוד. בצה"ל שירת כקצין בחיל השריון.

קור הוא בוגר אוניברסיטת תל אביב, שבה למד כעתודאי, ובה אף הרצה במשך שנים רבות. כמו כן היה מרצה במכללה האקדמית אשקלון. כותרת עבודת המוסמך שלו הייתה: "מחברת התיג'אן העברית (ספר הדקדוק המסורתי של יהודי תימן)". עבודת הדוקטורט שלו עסקה ב"פיוטי יניי כעדות לעברית של ארץ ישראל תחת השלטון הביזנטי".

קור אב לשישה ילדים מנישואיו הראשונים לסופרת זהבה קור, שנישא לה ב-1979 והתגרש ממנה ב-2011. ב-2014, בל"ג בעומר, נישא בשנית, לנאוה בודק-אחירון,[1] עורכת ומפיקה בערוץ הראשון ועורכת מוזיקה ב"קול ישראל".

פעילותו הלשונית והתרבותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורו מצה"ל כתב במשך שנים אחדות טור שבועי בשם "זה המצב" בעיתון "מעריב". בשנות ה-70 השתתף במשך 3 שנים בתוכנית הרדיו "לצון נופל על לצון" (שזכתה בפרס רשות השידור) יחד עם דודו טופז, דודו דותן, מאיר עוזיאל, יואל ריפל, משה טימור ורויטל עמית. בשנות ה-70 ובשנות ה-80 הרבה לקחת חלק בתוכניות הטלוויזיה החינוכית "אות ועוד" ו"פיצוחים" ובשעשועוני הטלוויזיה הכללית "תשע בריבוע", "תן קו", "זה הסוד שלי", "צא מזה", "שחק אותה" ואף בתוכנית "כפתור ופרח".

קור הוא היועץ הלשוני של גלי צה"ל ומדריך מִדי שנה את מחזורי הכתבים החדשים המתגייסים לתחנה. בנוסף, משנת 1976 הוא מגיש בגלי צה"ל את הפינה "באופן מילולי", המשודרת פעמיים בכל יום. משנת 1987 משודרת בערוץ הראשון פינתו "הגיע זמן לשון" (לעתים בהשתתפות המומחה לטעמי המקרא יחיאל ספרא).

בשנים 19882015 הנחה את חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי, המשודר בשידור חי ביום העצמאות בטלוויזיה וברדיו. מאז חידוש חידון התנ"ך הארצי למבוגרים הוא מנחה גם את החידונים השנתיים הללו, המשודרים בשידור חי בחנוכה בטלוויזיה וברדיו. הוא מנחה טקסים ממלכתיים שונים מטעם מרכז ההסברה, ואירועים וכינוסים של משרד החינוך.

בשנת 1989 יצא בשליחות לברית המועצות, והדריך במוסקבה 70 פעילי עברית מכל רחבי ברית המועצות. בין הפעילים שהדריך היה הנער הצעיר זאב אלקין מחרקוב (אוקראינה), שעלה אחר כך לישראל והתפרסם כחבר הכנסת וכשר.

בין השנים 19831993 היה חבר חֶבר הנאמנים של מוזיאון ארץ ישראל. ב-2009 נתמנה לחבר בוועדת השמות הממשלתית ובנוסף הוא יועץ במועצת הספריות הציבוריות.

הוא מרבה להופיע בתקשורת כלוחם למען הלשון העברית ונגד הסגידה לאנגלית. עקב קנאותו לשפה העברית וסלידתו משגיאות כתיב וטעויות דקדוקיות בדיבור הפך שמו לשם נרדף ליודע השפה העברית, והלצות רבות על הדקדוק בעברית נקשרו בשמו.

קור הוא מומחה לשמות משפחה, ומרבה לערוך ברחבי הארץ אירועים המושתתים על שמות המשפחה של היושבים באולם. כמומחה לשמות משפחה, הגיש במשך שנים אחדות פינות קבועות בנושא בתוכניות הבוקר בערוצי הטלוויזיה השונים.

בעקבות תוכנית ההתנתקות הציע את שמות היישובים בני נצרים ובני דקלים לתושבי נצרים ונווה דקלים שפונו מיישוביהם בגוש קטיף, תוך שימוש בקידומת "בני" שהוספה לשמות היישובים שנעקרו במלחמת העצמאות, כמו בני עטרות ליד לוד לתושבי עטרות שפונו מיישובם שמצפון לירושלים ובני דרום ליד אשדוד לתושבי כפר דרום הראשון שפונו מרצועת עזה, ואת שם ההתנחלות שבות רחל שליד שילה על שם רחל דרוק משילה, שנרצחה בפיגוע ירי.

בשנת 2009 העלה במסגרת צה"ל את המופע "יופי של עברית" (שכתב עם אסף שלמה וניר שטראוס) בהשתתפותו, עם שחקנים ונגנים. לאחר מכן עלה המופע על בימות אזרחיות שונות, בהשתתפות השחקנים רוני דותן ודודי גזית.[2]

קור עורך ומנחה מופעים על תולדות הזמר העברי - כראי לתולדות הציונות ולסיפורה של המדינה. משנת 2009 הוא מנחה את פסטיבל עין גב לזמר עברי בחול המועד פסח.

קור מדריך טיולים ברחבי ירושלים, המשלבים את אהבותיו: העברית, התנ"ך, הזמר העברי וארץ ישראל.

קור הוא חבר קבוע בחוג לתנ"ך בבית ראש הממשלה.

בשנת 2011 החל להגיש את הפינה השבועית "בועט בְּעברית" בערוץ הספורט, בה הוא מסביר את שמותיהם של כדורגלנים שעלו לכותרות. בשנת 2012 גילם את עצמו באחד מפרקי סדרת הדרמה "סרוגים".

בדצמבר 2013 הדריך בקייב, בירת אוקראינה, בהשתלמות מורי עברית, תושבי הרפובליקות שהיו בעבר ברית המועצות.

באותו חודש נבחר על ידי "מעריב" כאחד ממאה הישראלים מעוררי ההשראה, על פעילותו בתחום הלשון העברית.[3]

באפריל 2014 מונה על ידי נשיא המדינה שמעון פרס כחבר ועדת אות הנשיא למתנדב.

בפברואר 2016 הוענק לו פרס ראש הממשלה ללשון העברית ע"ש אליעזר בן-יהודה.[4]

במאי 2016 מונה לחבר בוועדת השמות העירונית של עיריית ירושלים.[5]

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לצונו של אדם, כבודו, 1980
  • קור קורא במדבר, 1981
  • בלצון רב, 1983
  • יופי של עברית, הוצאת ספריית מעריב והוצאת משרד הביטחון, תל אביב, 1986 , הדפסה מחודשת בשנת 2010
  • הגיע זמן לשון, 1994

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אבשלום קור בוויקישיתוף

מכּתביו:

על כתביו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שחק אותה: אבשלום קור מתחתן, באתר וואלה! NEWS‏, 27 באפריל 2014
  2. ^ סיגל ארביטמן, ‏עברי, דבר עברית, באתר ישראל היום, 28 באוקטובר 2011
  3. ^ מאיר עוזיאל, עברית עכשיו, 100 ישראלים מעוררי השראה, דצמבר 2013
  4. ^ הד"ר אבשלום קור הוא הזוכה בפרס ראש הממשלה ללשון העברית ע"ש אליעזר בן-יהודה לשנת תשע"ו, באתר של משרד התרבות והספורט, 31 בדצמבר 2015
  5. ^ משה הלר, קותי פונדמינסקי, הרכש החדש של עיריית ירושלים: אבשלום קור, באתר mynet‏, 8 במאי 2016