ענת גוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ענת גוב
Anat gov.png
ענת גוב בהלוויתו של עלי מוהר
תאריך לידה 13 בדצמבר 1953
תאריך פטירה 9 בדצמבר 2012
עיסוק תסריטאית ומחזאית
תחום כתיבה מחזות, תסריטים
יצירות בולטות חברות הכי טובות, "ליזיסטרטה 2000", "עקר בית", "אוי, אלוהים!", "סוף טוב"

ענת גוב (13 בדצמבר 1953 - 9 בדצמבר 2012) הייתה תסריטאית ומחזאית ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוב נולדה בשם ענת מיבר בטבריה וסיימה את לימודיה התיכוניים בבית הספר התיכון לאמנויות תלמה ילין. בתחילת שנות השבעים שירתה בלהקת הנח"ל בתוכניתה "הפלנ"חניק" (1971), שם הכירה את בעלה לעתיד, גידי גוב.

גוב למדה בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב והחלה את דרכה המקצועית כשחקנית, אך פרשה לאחר הצגה אחת. היא כתבה תסריטים לתוכניות טלוויזיה כמו "זהו זה!", "כן מה?!" ו"לילה גוב" בהנחיית בעלה, גידי גוב. המחזה הראשון שכתבה, "אהבת מוות", הוצג בתיאטרון החאן הירושלמי.

בשנת 1999, העלה התיאטרון הקאמרי את המחזה שכתבה חברות הכי טובות, העוסק בשלוש חברות נעורים, שנפגשות שוב לאחר שנים רבות. את המחזה ביימה עדנה מזי"א. גוב המשיכה לכתוב מחזות לקאמרי, בעיקר מחזות קומיים בעלי מסר חברתי שזכו להצלחה רבה. מרבית מחזותיה בוימו בידי עדנה מזי"א.

גוב הרבתה לעסוק במחזותיה במערכת יחסים בין המינים ובתוך המינים: "חברות הכי טובות" עוסק במערכת חברות בין נשים, "ליזיסטרטה 2000" הוא עיבוד חופשי שלה למחזה הקלאסי האנטי מלחמתי והפמיניסטי "ליסיסטרטה" של אריסטופאנס, על נשות אתונה המנסות לכפות על הגברים את השלום באמצעות שביתת מין. "עקר בית" מספר על מפקד טייסת שפרש ואינו מצליח להסתגל לשגרת החיים המשפחתית. במחזה "אוי אלוהים!" בחנה גוב את יחסו של אלוהים לבני האדם על פי התנ"ך. בשנת 2006 כתבה את העיבוד הבימתי למחזמר של הסרט "הלהקה" בעקבות בקשתו של הבמאי אילן רונן. תהליך הכתיבה ארך כחצי שנה והמחזמר הועלה ב"הבימה".

המחזה "סוף טוב", עליו זכתה בפרס ניסים אלוני למחזאות לשנת 2011, עוסק בהתמודדות של הגיבורה עם מחלת הסרטן, ונכתב בעקבות התמודדותה של גוב עם המחלה. את יחסה לטיפולים כנגד המחלה ביטאה במחזה, שבו הדמות הראשית (אותה משחקת ענת וקסמן) חולה במחלת הסרטן, אבל מסרבת לקבל טיפולים כימותרפיים ומעדיפה איכות חיים על פני מאבק קשה וממושך במחלה.

בשנת 2012 זכתה בפרס רוזנבלום לאומנויות הבימה מטעם עיריית תל אביב.

הייתה שותפה לכתיבת שניים משירי בעלה גידי גוב: "יש אי שם" ו"את אני והדייג הויקינגי".

גוב נודעה בדעותיה השמאלניות והרבתה להביע אותן, בעיקר לאחר רצח רבין. לטענתה, מלחמת ששת הימים עדיין לא נגמרה והחברה הישראלית משלמת כיום על תוצאותיה.‏‏[1]

נמנתה עם החותמים על אמנת כנרת. בשנת 2009 הכריזה על תמיכתה במועמדותה של ציפי לבני בבחירות לכנסת ה-18.

התגוררה ברמת השרון. לגידי ולענת גוב שלושה ילדים.

נפטרה ב-9 בדצמבר 2012 מסרטן המעי הגס. לבקשתה נקברה בבית עלמין אזרחי מנוחה נכונה כפר סבא.‏[2]

ממחזותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (עם גידי גוב) שאול הטרקטור, תל אביב: כנרת, 1983.
  • חברות הכי טובות: מחזה, בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2001.
  • ליסיסטרטה 2000: קומדיה יוונית על פי אריסטופנס, בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2001.
  • עקר בית: מחזה, בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2005.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מותה:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏‫ציפי שוחט, כמה טוב להיות ענת גוב, באתר הארץ, 26 במאי 2006‬
  2. ^ סרטונים פרידה: הלוויתה של ענת גוב, באתר נענע 10, 10 בדצמבר 2012 - מתוך "ערב טוב עם גיא פינס"