ענת גוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ענת גוב
Anat gov.png
ענת גוב בהלוויתו של עלי מוהר
תאריך לידה 13 בדצמבר 1953
תאריך פטירה 9 בדצמבר 2012 (בגיל 58)
מקום לידה טבריה
מקום פטירה תל אביב-יפו
עיסוק מחזאית ותסריטאית
שפות היצירה עברית
תחום כתיבה מחזות, תסריטים
יצירות בולטות חברות הכי טובות, "אוי, אלוהים!", "סוף טוב"
פרסים פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ענת גוב (13 בדצמבר 1953 - 9 בדצמבר 2012) הייתה מחזאית ותסריטאית ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוב נולדה בשם ענת מיבר (מיברג) בטבריה, דור שביעי בארץ וצאצאית למשפחות חרדיות מצפת ולה אחות אחת שהייתה נשואה לטייס באל על. היא סיימה את לימודיה התיכוניים בבית הספר התיכון לאמנויות תלמה ילין. בתחילת שנות השבעים שירתה בלהקת הנח"ל בתוכניתה "הפלמ"חניק" (1972), שם הכירה את בעלה לעתיד, גידי גוב.

גוב למדה בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב והחלה את דרכה המקצועית כשחקנית, אך פרשה לאחר הצגה אחת. היא כתבה תסריטים לתוכניות טלוויזיה כמו "זהו זה!", "כן מה?!" ו"לילה גוב" בהנחיית בעלה, גידי גוב.

המחזה הראשון שכתבה, "אהבת מוות", הוצג בתיאטרון החאן הירושלמי בשנת 1992. בשנת 1999, העלה התיאטרון הקאמרי את המחזה שכתבה חברות הכי טובות, העוסק בשלוש חברות נעורים, שנפגשות שוב לאחר שנים רבות. את המחזה ביימה עדנה מזי"א. גוב המשיכה לכתוב מחזות לקאמרי, בעיקר מחזות קומיים בעלי מסר חברתי שזכו להצלחה רבה. מרבית מחזותיה בוימו בידי עדנה מזי"א.

גוב הרבתה לעסוק במחזותיה במערכת יחסים בין המינים ובתוך המינים. בשנת 2006 כתבה את העיבוד הבימתי למחזמר של הסרט "הלהקה" בעקבות בקשתו של הבמאי אילן רונן. תהליך הכתיבה ארך כחצי שנה והמחזמר הועלה ב"הבימה".

המחזה "סוף טוב", עליו זכתה בפרס ניסים אלוני למחזאות לשנת 2011, עוסק בהתמודדות של הגיבורה עם מחלת הסרטן, ונכתב בעקבות התמודדותה של גוב עם המחלה. את יחסה לטיפולים כנגד המחלה ביטאה במחזה, שבו הדמות הראשית (אותה משחקת ענת וקסמן) חולה במחלת הסרטן, אבל מסרבת לקבל טיפולים כימותרפיים ומעדיפה איכות חיים על פני מאבק קשה וממושך במחלה. המחזה הועלה על בימת תיאטרון הקאמרי למעלה מ-400 פעמים, ועלה על בימות תיאטראות בבודפשט, בגרמניה, בפריז ובלונדון.

בשנת 2012 זכתה בפרס רוזנבלום לאמנויות הבימה מטעם עיריית תל אביב. הייתה שותפה לכתיבת שניים משירי בעלה גידי גוב: "יש אי שם" ו"את אני והדייג הוויקינגי". בנוסף, תרגמה את המחזה "אמא קוראז' וילדיה" מאת ברטולט ברכט לתיאטרון הקאמרי.

גוב נודעה בדעותיה השמאלניות והרבתה להביע אותן, בעיקר לאחר רצח רבין. לטענתה, מלחמת ששת הימים עדיין לא נגמרה והחברה הישראלית משלמת כיום על תוצאותיה.[1] היא כתבה טור דעות בעיתון ידיעות אחרונות.

נמנתה עם החותמים על אמנת כנרת. בשנת 2009 הכריזה על תמיכתה במועמדותה של ציפי לבני בבחירות לכנסת ה-18.

התגוררה ברמת השרון. לגידי ולענת גוב שלושה ילדים.

נפטרה ב-9 בדצמבר 2012 מסרטן המעי הגס. לבקשתה נקברה בבית עלמין אזרחי מנוחה נכונה כפר סבא.[2]

מחזותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגה במאי תיאטרון בכורה
אהבת מוות מיכאל גורביץ תיאטרון החאן הירושלמי 7 בדצמבר 1992
חברות הכי טובות עדנה מזי"א תיאטרון הקאמרי 28 בינואר 1999
ליזיסטרטה 2000 (ע"פ אריסטופאנס) עדנה מזי"א תיאטרון הקאמרי 25 בינואר 2001
עקר בית עדנה מזי"א תיאטרון הקאמרי 28 ביולי 2004
הלהקה (על פי סרטם של אבי נשר ושרון הראל) אילן רונן תיאטרון הבימה 27 במאי 2006
אוי, אלוהים עדנה מזי"א תיאטרון הקאמרי 2008
משפחה חמה עדנה מזי"א תיאטרון הקאמרי 25 ביוני 2009
סוף טוב עדנה מזי"א תיאטרון הקאמרי 23 ביוני 2011

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (עם גידי גוב) שאול הטרקטור, תל אביב: כנרת, 1983.
  • חברות הכי טובות: מחזה, בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2001.
  • ליסיסטרטה 2000: קומדיה יוונית על פי אריסטופנס, בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2001.
  • עקר בית: מחזה, בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2005.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מותה:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‫ציפי שוחט, כמה טוב להיות ענת גוב, באתר הארץ, 26 במאי 2006‬
  2. ^ סרטונים פרידה: הלוויתה של ענת גוב, באתר nana10‏, 10 בדצמבר 2012 - מתוך "ערב טוב עם גיא פינס"