ענת גוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ענת גוב
ענת גוב
ענת גוב בהלוויתו של עלי מוהר
לידה 13 בדצמבר 1953
טבריה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 בדצמבר 2012 (בגיל 58)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מחזאית ותסריטאית
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כתיבה מחזות, תסריטים
יצירות בולטות "חברות הכי טובות", "אוי, אלוהים!", "סוף טוב"
פרסים פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ענת גוב (13 בדצמבר 1953 - 9 בדצמבר 2012) הייתה מחזאית, תסריטאית ופובליציסטית ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוב נולדה בשם ענת מיבר (מיברג) בטבריה, דור שביעי בישראל, צאצאית למשפחה חרדית מצפת. את לימודיה התיכוניים סיימה בבית הספר התיכון לאמנויות תלמה ילין במגמת התיאטרון. בתחילת שנות השבעים התגייסה לצה"ל ושירתה בלהקת הנח"ל, שם השתתפה בתוכנית "הפלמ"חניק" (1972) והכירה את בעלה לימים, גידי גוב.

גוב למדה בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב והחלה את דרכה המקצועית כשחקנית, אך פרשה לאחר הצגה אחת. היא כתבה תסריטים לתוכניות טלוויזיה כמו "זהו זה!", "כן מה?!" ו"לילה גוב" בהנחיית בעלה, עמו כתבה ספר ילדים ("שאול הטרקטור") והייתה שותפה לכתיבת שניים משיריו: "יש אי שם" ו"את, אני והדייג הוויקינגי".

המחזה הראשון שכתבה, "אהבת מוות", נכתב בשנת 1991 והוצג לראשונה בתיאטרון החאן הירושלמי[1]. בשנת 1999 העלה התיאטרון הקאמרי מחזה שני שלה, "חברות הכי טובות" בבימויה של עדנה מזי"א. ההצגה זכתה להצלחה גדולה, ושיתוף הפעולה בין גוב למזי"א גם המשיך במחזות הבאים שכתבה גוב לתיאטרון הקאמרי. במחזותיה הרבתה גוב לעסוק במערכות היחסים בין המינים ובתוך המינים. בשנת 2006, כתבה בעקבות בקשתו של הבמאי אילן רונן, את העיבוד הבימתי למחזמר "הלהקה" עבור תיאטרון הבימה. בנוסף, עסקה גוב בתרגום מחזות לעברית. תרגמה בין השאר את המחזות "אמא קוראז' וילדיה" ו"ויה דולורוזה" (על פי דיוויד הר).

בשנת 2012 זכתה בפרס רוזנבלום לאמנויות הבימה מטעם עיריית תל אביב.

סוף טוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סוף טוב (מחזה)

"סוף טוב", המחזה האחרון שכתבה גוב, עוסק בהתמודדות של הגיבורה עם מחלת הסרטן, ונכתב בעקבות התמודדותה של גוב עם המחלה. את יחסה לטיפולים כנגד המחלה ביטאה במחזה, שבו הדמות הראשית חולה במחלת הסרטן, אבל מסרבת לקבל טיפולים כימותרפיים ומעדיפה איכות חיים על פני מאבק קשה וממושך במחלה. המחזה הועלה לראשונה על בימת תיאטרון הקאמרי ב-23 ביוני 2011 עם מוזיקה מאת שלומי שבן. הפקת הבכורה רצה למעלה מ-400 פעמים והמחזה תורגם לשפות רבות והועלה בבודפשט, בגרמניה, בפריז ובלונדון. המחזה זכה בפרס ניסים אלוני למחזאות לשנת 2011.

השקפת עולמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוב נודעה בהשתייכותה למחנה השמאל הציוני והרבתה להביע את דעותיה הפוליטיות, בעיקר לאחר רצח רבין. לטענתה, מלחמת ששת הימים עדיין לא נגמרה והחברה הישראלית משלמת כיום על תוצאותיה.[2] שימשה כבעלת טור בעיתון ידיעות אחרונות.

גוב נמנתה עם החותמים על אמנת כנרת ובשנת 2009 הכריזה על תמיכתה במועמדותה של ציפי לבני בבחירות לכנסת ה-18.

הייתה ממקימות עמותת “עזרת נשים" למען נפגעות תקיפה מינית.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התגוררה ברמת השרון. נישאה לזמר והשחקן גידי גוב, ולהם שלושה ילדים. אחותה הבכורה היא הפסיכותרפיסטית והציירת פיה מיבר.[3]

נפטרה ב-9 בדצמבר 2012 מסרטן המעי הגס. לבקשתה נקברה בבית עלמין אזרחי מנוחה נכונה כפר סבא.[4]

מחזותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגה במאי תיאטרון בכורה
אהבת מוות מיכאל גורביץ תיאטרון החאן הירושלמי 7 בדצמבר 1992
חברות הכי טובות עדנה מזי"א תיאטרון הקאמרי 28 בינואר 1999
ליזיסטרטה 2000[5] עדנה מזי"א תיאטרון הקאמרי 25 בינואר 2001
צדדים הפוכים[6][7] אלמר פולדה תיאטרון היילברון, גרמניה 2003
עקר בית עדנה מזי"א תיאטרון הקאמרי 28 ביולי 2004
הלהקה[8] אילן רונן תיאטרון הבימה 27 במאי 2006
אוי, אלוהים עדנה מזי"א תיאטרון הקאמרי 2008
משפחה חמה עדנה מזי"א תיאטרון הקאמרי 25 ביוני 2009
סוף טוב עדנה מזי"א תיאטרון הקאמרי 23 ביוני 2011

ספרים ומחזות שיצאו בדפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שאול הטרקטור (עם גידי גוב), תל אביב: כנרת, 1983.
  • חברות הכי טובות: מחזה, בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2001.
  • ליסיסטרטה 2000: קומדיה יוונית על פי אריסטופנס, בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2001.
  • עקר בית: מחזה, בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2005.
  • סוף טוב: מחזה, בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2012.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מותה:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]