הסחת דעת
הסחת דעת או מוסחות היא תופעה שבה הקשב מוסט מאובייקט הקשב העיקרי אל גורם מסיח.[1] הסחת דעת היא אחד המנגנונים של ויסות רגשי. היא מאפשרת להסיט את הקשב מאספקט שלילי של מצב לאספקט חיובי או נייטרלי, ובכך להפחית רגשות שליליים.[2] בהסחת דעת ניתן להפנות את הקשב החוצה (אל גורמים מחוץ לאדם), או פנימה (אל מחשבות נייטרליות או חיוביות). משום כך, הסחת דעת מהווה אסטרטגיה יעילה לוויסות רגשות.[3] הסחת דעת מערבת אזורים ספציפיים במוח כמו האמיגדלה וקליפת המוח הקדם־מצחית.[4]
גורמים להסחת דעת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסחת הדעת יכולה להיגרם ממקורות חיצוניים או פנימים כאחד.
בין הגורמים להסחת דעת יכולים להיות קשיי קשב והנמכה ביכולת הקשב,[5] חוסר עניין במושא הקשב או החידוש והאטרקטיביות של הגורם המסיח. בקרב תלמידים בבתי-ספר, הסחת הדעת עשויה להיגרם מבחינה חברתית, כתוצאה מהצקות והקנטות, למשל.
הפרעת קשב
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות
הפרעת קשב היא הפרעה נוירו-התפתחותית[5] שתסמיני הליבה שלה הם: קשיי קשב, היפראקטיביות (פעלתנות יתר) ואימפולסיביות.[6][7] אחד המאפיינים של הפרעת קשב הוא נטייה מוגברת להסחת דעת.[8] בנוסף, הפרעת קשב מקושרת לנדידת מחשבות ספונטנית ואינטנסיבית, בעקבות קשיי ויסות של רשת ברירת המחדל.[9] הנטייה למוסחות בקרב אנשים עם הפרעת קשב יכולה להיגרם בעקבות חוסר יכולת לדכא בצורה מספיקה את הפעילות של רשת ברירת המחדל כתגובה לעלייה ברמת הקושי של משימה מסוימת.[10] בהתאם לכך, מוסחות רבה מעוררת חשד לקיומה של הפרעת קשב.[11] במקרה זה יש לפנות לאבחון הפרעת קשב על מנת לברר את המקור לקשיים.
השפעות של הסחת דעת
[עריכת קוד מקור | עריכה]להסחת דעת יכולות להיות השפעות שליליות או חיוביות, בהתאם למצב ולהקשר בו נמצא האדם. בהתאם לכך, ישנם מקרים בהם עולה הצורך להימנע מהסחת דעת ולצדם ישנם מקרים בהם עולה הצורך לעודד ואף ליצור הסחת דעת.
השפעות חיוביות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בטיפול קוגניטיבי התנהגותי, מטופלים לומדים איך להסיח את דעתם ממצבים שליליים העלולים לפגוע במצב הרוח.[12]
הסחת דעת יכולה להפחית תחושת כאב. לדוגמה, מאמר סקירה של 11 מחקרים מצא שהסחת דעת בעזרת מציאות מדומה מפחית כאב בניסויי מעבדה וכן בטיפול בכוויות.[13] עם זאת, הממצאים לגבי כאב מדקירת מחט לא היו עקביים.
הסחת דעת יכולה לסייע להתמודד עם מצב רוח שלילי. בניסוי שנערך על 60 סטודנטים, הכניסו אותם למצב רוח שלילי ואז הקצו אותם לשלושה תנאים: רומינציה (חשיבה מוגזמת), הסחת דעת וקשיבות (מיינדפולנס). רומניציה פגעה במצב הרוח, קשיבות לא שינתה אותה ואילו הסחת הדעת שיפרה אותה.[14]
הסחת דעת מסייעת גם בהתמודדות עם דחק ויכולה להוביל לתגובת דחק מופחתת.[15]
השפעות שליליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]משום שההתמדה היא מרכיב חיוני של החשיבה היצירתית, מוסחות עלולה לפגוע ביצירתיות של האדם.[16]
הימנעות מהסחת דעת
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניתן לצמצם את כמות הסחות הדעת על ידי מעבר לסביבה שקטה יותר[17] שבה יש פחות גורמים מסיחים.
הקשב הסלקטיבי מאפשר למידע רלוונטי להנחות את ההתנהגות של האדם, תוך כדי צמצום ההשפעה של מידע מסיח או לא רלוונטי.[18] פעולה זו של הפניית הקשב לגירויים המתאימים בלבד מכונה "סינון" (Filtering).[19]
אחד הגורמים העיקריים שמסייעים בעבודה בסביבה אלטרנטיבית וריכוז במשימות הוא שיטה של הצבת גבולות שתמנע מהאדם להתפתות להסחות הדעת שסביבו. לטענתה, יש לשמור על הגבול בין בית ובין עבודה כשעובדים מרחוק, וכך להישאר מרוכזים ולפעול ביעילות בשני התחומים בנפרד.[20]
אנשים הנמצאים במצב של זרימה מדווחים על היעדר הסחת דעת.[21]
יצירת הסחת דעת
[עריכת קוד מקור | עריכה]פעוטות בגילאי 3–6 חודשים כבר מסוגלים ליצור הסחת דעת עצמית מגירויים לא נעימים.[22]
אסקפיזם היא הסחת דעת נפשית המכוונת לבריחה ממצבים שנתפסים מלחיצים או לא נעימים במציאות היומיומית.
עורבא פרח הוא ביטוי שהמקבילה הנכונה שלו היא בלשון העממית של ימינו היא "ראה, ציפור!", שאומרו עושה בו שימוש במטרה לחמוק מדיון בנושא העיקרי להסיט את תשומת לבו אל עניין אחר.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ distraction, APA Dictionary of Psychology
- ^ James J. Gross, The Emerging Field of Emotion Regulation: An Integrative Review, Review of General Psychology 2, 1998-09, עמ' 271–299 doi: 10.1037/1089-2680.2.3.271
- ^ Natali Moyal et al, Cognitive strategies to regulate emotions—current evidence and future directions, Frontiers in Psychology 4, 2014 doi: 10.3389/fpsyg.2013.01019
- ^ Kateri McRae et al, The Neural Bases of Distraction and Reappraisal, Journal of Cognitive Neuroscience 22, 2010-02-01, עמ' 248–262 doi: 10.1162/jocn.2009.21243
- ^ 1 2 American Psychiatric Association - APA, (2013). DIAGNOSTIC AND STATISTICAL MANUAL OF MENTAL DISORDERS, FIFTH EDITION - DSM 5.
- ^ Tripp, G., & Wickens, J. R. (2009). Neurobiology of ADHD. Neuropharmacology, 57(7), 579-589
- ^ Ramsay, J. R. (2010). CBT for adult ADHD: Adaptations and hypothesized mechanisms of change. Journal of Cognitive Psychotherapy, 24(1), 37-45.
- ^ אבישר, אלון (2010). מהו התפקוד הנוירו-פסיכולוגי הלקוי בהפרעת קשב וריכוז (ADHD)?. מאתר פסיכולוגיה עברית
- ^ Bozhilova, N., Michelini, G., Kuntsi, J., & Asherson, P. (2018). Mind wandering perspective on ADHD. Neuroscience & Biobehavioral Reviews.
- ^ Fassbender, C., Zhang, H., Buzy, W. M., Cortes, C. R., Mizuiri, D., Beckett, L., & Schweitzer, J. B. (2009). A lack of default network suppression is linked to increased distractibility in ADHD. Brain research, 1273, 114-128.
- ^ נופר ישי-קרין, (2005). אבחון פסיכולוגי בגיל הגן, בהתייחס לליקויי למידה והפרעת קשב. מתוך אתר פסיכולוגיה עברית.
- ^ Beck, J. S., Cognitive Behavior Therapy: Basics and Beyond, Second Edition, New York: Guilford, 2011
- ^ Kevin M. Malloy, Leonard S. Milling, The effectiveness of virtual reality distraction for pain reduction: A systematic review, Clinical Psychology Review 30, 2010-12-01, עמ' 1011–1018 doi: 10.1016/j.cpr.2010.07.001
- ^ C. Kuehner, S. Huffziger, K. Liebsch, Rumination, distraction and mindful self-focus: effects on mood, dysfunctional attitudes and cortisol stress response, Psychological Medicine 39, 2009-02, עמ' 219–228 doi: 10.1017/S0033291708003553
- ^ Johanna Janson, Nicolas Rohleder, Distraction coping predicts better cortisol recovery after acute psychosocial stress, Biological Psychology 128, 2017-09, עמ' 117–124 doi: 10.1016/j.biopsycho.2017.07.014
- ^ Boot, N., Baas, M., van Gaal, S., Cools, R., & De Dreu, C. K. (2017). Creative cognition and dopaminergic modulation of fronto-striatal networks: Integrative review and research agenda. Neuroscience & Biobehavioral Reviews, 78, 13-23.
- ^ Connor, D. J. (2012). Helping Students with Disabilities Transition to College: 21 Tips for Students with LD and/or ADD/ADHD. TEACHING Exceptional Children, 44(5), 16-25.
- ^ Bavelier, D., Achtman, R. L., Mani, M., & Föcker, J. (2012). Neural bases of selective attention in action video game players. Vision research, 61, 132-143.
- ^ Coren, S., Ward, L. M., & Enns, J. T. (1999). Sensation and Perception. 5th. New York: Harcourt Brace College Publishers.
- ^ Elizabeth Grace Saunders, How to Stay Focused When You’re Working from Home, Harvard Business Review, 2017
- ^ Dietrich, A. (2004). Neurocognitive mechanisms underlying the experience of flow. Consciousness and Cognition, 13(4), 746-761.
- ^ Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.
| פסיכולוגיה קוגניטיבית | ||
|---|---|---|
| ענפי מחקר | זיכרון • תפיסה • קשב • למידה • פונקציות ניהוליות • אינטליגנציה • פתרון בעיות • קבלת החלטות • קטגוריזציה • רכישת שפת אם • ייצוגים מנטליים • יצירתיות • מומחיות • רגשות • קוגניציה חברתית | |
| מושגי יסוד | סכמה • היוריסטיקה • מודלים נורמטיביים ומודלים דסקריפטיביים • קידוד • שליפה • זיכרון עבודה • אב טיפוס • תאוריה של תודעה • אפקט סטרופ • אפקט מסיבת הקוקטייל • מסגור • עיבוד מלמטה-למעלה ומלמעלה-למטה • חשיבה מסתעפת • גשטלט • אינהיביציה • עכבה סמויה • הסחת דעת • נדידת מחשבות • אשליה • שיפוט מתאם • chunking • צוואר בקבוק • הטרמה • תובנה • מחשבות אילו | |
| אישים בולטים | נועם חומסקי • אן טריזמן • דונלד ברודבנט (אנ') • אלינור רוש • סטיבן קוסלין (אנ') • זנון פילישין • רוג'ר שפרד (אנ') • ג'ורג ספרלינג (אנ') • מיכאל פוזנר (אנ') • ריצ'רד שיפרין • הרברט סיימון • ג'ון סוולר (אנ') • ג'ון אנדרסון • דניאל כהנמן • דוד נבון • מייקל גזניגה • עמנואל דונחין • ג'ורג' מילר • עמוס טברסקי • אלן באדלי • ארווינג בידרמן (אנ') • דייוויד מאייר (אנ') • אדוארד טולמן • אולריק נייסר (אנ') • שאול הוכשטיין | |
| טראומה נפשית | ||
|---|---|---|
| מצבי טראומה | סכנת חיים • אלימות • התעללות • אונס • אלימות מינית • מלחמה • טרור • קרב • תאונת דרכים • טראומה גופנית • שכול • שוד • אסון טבע • שרפה • הגירה | |
| מאפייני טראומה | מצוקה נפשית • חרדה • פחד • דאגה • בכי • חוסר אונים • אימה • תבהלה • עוררות • טריגר • הימנעות • התמודדות ממוקדת הימנעות • רומינציה • מחשבות פולשניות • מחשבות אילו • אשמת שורדים • האשמה עצמית (אנ') • האשמה (אנ') • אשמה (רגש) | |
| תגובת דחק | דחק • תגובת הילחם או ברח • מערכת העצבים הסימפתטית • ציר ה-HPA • עומס אלוסטטי | |
| הפרעות | הפרעות הקשורות לטראומה וגורמי דחק • נפגע חרדה • הפרעת דחק חריפה • הפרעת דחק פוסט-טראומטית • הפרעת דחק פוסט-טראומטית אצל ילדים ומתבגרים • הפרעה פוסט-טראומטית מורכבת • טראומה משנית • תסמונת טראומה בעקבות אונס • הפרעת הסתגלות • הפרעת חרדה • התקף חרדה • ביעותי לילה • נדודי שינה • דיסוציאציה • פלשבק • הפרעת דה-פרסונליזציה • הפרעת דה-ריאליזציה | |
| גורמי חוסן | חוסן נפשי • רשת חברתית • דתיות • מודל רגישות-דחק • מודלים של תורשה, סביבה והתפתחות • סטטוס חברתי • שונות קצב לב | |
| התמודדות | התמודדות • צמיחה פוסט-טראומטית • תמיכה חברתית • עזרה עצמית • פעילות גופנית • טכניקות הרפיה • מדיטציה טרנסצנדנטלית • אימוני נשימה • הסחת דעת • אסקפיזם | |
| תרופות | תרופות נוגדות דיכאון • סרטרלין • פרוקסטין • ונלפקסין • פלואוקסטין • קנאביס רפואי | |
| טיפול נפשי | טיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית • עזרה ראשונה פסיכולוגית • מודל מעש"ה • קבוצת תמיכה • טיפול קוגניטיבי-התנהגותי • טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוקד בטראומה (אנ') • טיפול בעיבוד קוגניטיבי • EMDR • תרפיית חשיפה ממושכת | |
| עמותות | ער"ן • נט"ל • הקואליציה הישראלית לטראומה | |
