לסלו מוהולי-נג'י

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לסלו מוהולי-נג'י
Moholy-Nagy László
לסלו מוהולי-נאג'י, צילום משנת 1938
לסלו מוהולי-נאג'י, צילום משנת 1938
לידה 20 ביולי 1895
בצ'בורשוד, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 בנובמבר 1946 (בגיל 51)
שיקגו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת אמנות מופשטת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה, ארצות הברית, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית, גרמנית, הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק צייר, צלם, פַּסָּל, מעצב, במאי קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת אטווש לוראנד עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג סיביל מוהולי-נג'י (19321946)
לוציה מוהולי (19211929) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים הטולה מוהולי-נג'י עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לאסלו מוהוי-נאג'[1] בשמו הקודם וייסהונגרית: Moholy-Nagy László; ‏20 ביולי 1895 - 24 בנובמבר 1946) היה אמן רב-תחומי (צייר, פסל, צלם, מעצב ועוד) ממוצא יהודי-הונגרי שפעל בגרמניה. בשנים 19221928 לימד בבית הספר באוהאוס בויימאר ובדסאו. אבי תנועת "הראייה החדשה" בצילום[2].

חייו ויצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם לאסלו וייס בכפר בצ'בורשוד (Bácsborsód) בדרום הונגריה והתחנך בעיר סגד, בן-דודו היה המנצח גאורג שולטי. אביו נטש את המשפחה בעודו ילד ואם המשפחה נעזרה בעורך דין נוצרי בשם נאג', שנטל על עצמו לסייע לה. את שם משפחתו החדש הרכיב מצירוף שמו של נאג' והעיר ההונגרית מוהול (Mohol; כיום בסרביה), בה היה למשפחה בית בו בילה חלק מילדותו. ב-1914 החל ללמוד משפטים באוניברסיטת בודפשט עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התגייס לצבא האוסטרו-הונגרי, נפצע, החלים וחזר להילחם. בשנת 1918 התנצר לקלוויניזם והיה מעורב בהפיכה הקומוניסטית קצרת הימים. ב-1919 (הרפובליקה הסובייטית ההונגרית) החליט שלא לעסוק בדבר פרט לאמנות. בנובמבר עבר לווינה ובראשית 1920 הגיע לברלין.

יצירתו באותה תקופה הושפעה במיוחד מתנועת דאדא, אמנות קינטית ויצירות רדי מייד בציור, פיסול, צילום ושילוב סגנונות. את עולם הצילום הכיר בזכות אשתו הראשונה, לוצ'יה מוהולי. ב-1922 הציג את תערוכות היחיד הראשונה שלו בגלריה "Der Sturm" בברלין. מנהל בית הספר באוהאוס, ולטר גרופיוס, ביקר בתערוכה, התרשם והציע לנג' לעבור ללמד בבית הספר.

שנות באוהאוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות אווירת בית הספר, הרחיב נג' את תחומי התעניינותו לשטחי העיצוב כולל טיפוגרפיה, עיצוב תעשייתי, הדפסים ושילובי עיצוב ואמנות. תחום עניין מרכזי שלו היה האור, הן בהשתקפויותיו (כגון השתקפויות האור מיצירתו "פסל ניקל") והן בצילום (ריבוי חשיפה לאור, משחקים באורך זמן החשיפה של האובייקט וכדומה). בין היתר יצר "צילומים ללא מצלמה" באמצעות הנחת חפצים על גבי נייר רגיש לאור ויצר בכך פוטוגרמות. גורם מניע לגיוון ביצירתו היה העוני ששרר ברפובליקת ויימאר בראשית שנות ה-20 של המאה ה-20, בשלו לא ניתן היה להשיג חומרי גלם סטנדרטיים כסרטי צילום. בין היתר יצר נג' קולאז'ים תוך שימוש בשטרי כסף שהפכו לחסרי-ערך עקב האינפלציה[3]. בנוסף, עסק נג' גם בצילום קולנוע ויצר מספר סרטים אמנותיים-מופשטים כגון "דומם ברלינאי" (1936) ו"משחק אור, שחור, לבן ואפור" (1933).

נג' עבר עם באוהאוס לדסאו והיה לסגנו של גרופיוס, אולם ב-1928 עזב את בית הספר וחזר לברלין, שם פתח סטודיו פרטי. הוא עסק במגוון עבודות על גבול האמנות והעיצוב, בהן עיצוב במה, יצירת כרזות, עיצוב ואיור ספרים, יצירת סרטים וכתיבה ועריכה בכתבי עת שונים. בשנים 19271929 היה העורך הראשי של מגזין האוונגרד ההולנדי-גרמני-אנגלי i10 INTERNATIONAL REVUE ‏[4].

יצירה מרכזית מאותה תקופה והיצירה הידועה ביותר שלו, המשלבת עיצוב מוצר עם אמנות, היא המנורה שנקראה "אביזר אור לבמה חשמלית" (בגרמנית: Lichtrequisit einer elektrischen Buehne), כעין זרקור (פרוז'קטור) נע לשם יצירת דגמי הארה והצללה משתנים, שהוא יצר ב-1930. המוצר/פסל נחשב לאחת הדוגמאות הראשונות לפסל קינטי משולב אור[5].

בבריטניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם עליית הנאצים לשלטון ב-1933 עזב להולנד ומשם עבר ללונדון ב-1935. בלונדון חי בהמפסטד יחד עם גרופיוס וגולים אחרים מגרמניה מבין אנשי הבאוהאוס. השניים ניסו להקים סניף של באוהאוס בלונדון, אך לא קיבלו תמיכה כספית. פנייתו של מוהולי-נג'י למשרות הוראה נדחו והא עבד בעיקר כצלם אדריכלות עבור המגזין Architectural Review. בן-ארצו הבמאי אלכסנדר קורדה ביקש ממנו עיצוב לסרט המדע הבדיוני "Things to Come", אולם בסופו של דבר דחה את הצעתו..

בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1937 עבר מוהוי-נאג'י לשיקגו, שם ייסד וניהל את "הבאוהאוס החדש". בית הספר נסגר מחוסר מימון שנה לאחר הקמתו, ונפתח מחדש ב-1939 בשם "המכון לעיצוב" (כיום IIT Institute of Design)‏[6]. בשנת 1946 נפטר מוהוי-נאג'י מלוקמיה בשיקגו. על שמו קרויה אוניברסיטה לאמנות ועיצוב בבודפשט (Moholy-Nagy Művészeti Egyetem).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Moholy-Nagy, Lázló. Painting Photography Film. 1925. Trans. Janet Seligman. Cambridge, Mass.: MIT Press, 1973.
  • Botar, Oliver A. I. Technical Detours: The Early Moholy-Nagy Reconsidered, New York: Art Gallery of the CUNY Graduate Center, 2006 ISBN 978-1599713571
  • Borchardt-Hume, Achim. Albers and Moholy-Nagy: From the Bauhaus to the New World, Tate Publishing, 2006, ISBN 978-1854376381
  • Hight, Eleanor. Picturing Modernism: Moholy-Nagy and Photography in Weimar Germany , Cambridge, Mass.: MIT Press, 1995 ISBN 978-0262082327

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לסלו מוהולי-נג'י בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ התעתוק העברי הוא לפי המקובל בספרות, בעקבות ההיגוי האנגלי והגרמני המשובשים של השם. ההיגוי המקורי של השם בהונגרית הוא לסלו מוהוי-נאג'
  2. ^ סמדר שפירגע של מבט חדש: תערוכת הפתיחה של מכון שפילמן, באתר הארץ
  3. ^ אוטו פרידריך, לפני המבול, ברלין 1933-1918, ירושלים: הוצאת כרמל, 2010 עמ' 127-128
  4. ^ על המגזין
  5. ^ על המנורה
  6. ^ ההיסטוריה של המכון לעיצוב