גאורג שולטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גאורג שולטי
Solti György
לידה 21 באוקטובר 1912
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 בספטמבר 1997 (בגיל 84)
אנטיב, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פרקשרטי בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות פרנקפורט עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1938 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית, הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים דקה רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Valerie Pitts עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • אביר מפקד במסדר האימפריה הבריטית (3 בפברואר 1972)
  • פרס מרכז קנדי (1993)
  • מדליית הזהב של החברה הפילהרמונית המלכותית (1989)
  • מדליית הנס פון בילוב (1993)
  • מפקד מסדר האמנויות והספרות (26 בינואר 1995)
  • אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (1996)
  • פרס המוזיקה של פרנקפורט (1992)
  • אות המסדר מקסימיליאן של בוואריה למדעים ואמנויות (1986)
  • תחרות המוזיקה הבינלאומית של ז'נבה (1942)
  • לוחית גתה של עיריית פרנקפורט (1981)
  • פרס גראמי של חבר הנאמנים (1967)
  • פרס גראמי למפעל חיים (1996)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת הרווארד (יוני 1979)
  • פרס לאוני סונינג למוזיקה (1992)
  • הצלב הגדול של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
www.georgsolti.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סר גאורג שולטיהונגרית: Solti György‏; באנגלית: Georg Solti באוקטובר 19125 בספטמבר 1997) היה מנצח תזמורת ואופרה בעל שם עולמי, הונגרי-יהודי שהשתקע בבריטניה. הוא המשיך לנצח עד יומו האחרון.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שולטי נולד בשם גֶ'רג' שטרן (Stern György) בבודפשט, שם למד לנגן בפסנתר והמשיך בלימודיו באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט. אביו שינה את שמו ההונגרי ל"גאורג" הגרמני והחליף את שם המשפחה לשולטי, כדי לגונן על בנו מאנטישמיות. עד שנת 1935 צבר הכרה כמנצח והופיע לראשונה עם האופרה של בודפשט בשנת 1938 ב"נישואי פיגרו". בשנת 1939, מול סכנת הכיבוש הגרמני המתקרב, נמלט מהונגריה אל שווייץ הנייטרלית, שם המשיך בקריירה שלו.

אחרי מלחמת העולם השנייה היה שולטי מנהל מוזיקלי של האופרה הממלכתית של בוואריה במינכן והאופרה של פרנקפורט. בשנת 1951 ניצח לראשונה בפסטיבל זלצבורג על "אידומניאו" של מוצרט.

ב-1961 הוזמן שולטי לנצח בבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן, שם שימש מנהל מוזיקלי עד 1971, וגם לאחר מכן המשיך לעשות את רוב ימיו בבריטניה ובארצות הברית.

הוא נישא למנחת הטלוויזיה הבריטית ואלרי פיטס, שפגש כשנשלחה לראיין אותו. בשנת 1972 קיבל נתינות בריטית. הוא קיבל תואר אבירות כבוד בשנת 1971 ואחרי התאזרחותו נודע כסר גאורג שולטי.

שולטי היה מנהל מוזיקלי של התזמורת הסימפונית של שיקגו משנת 1969 עד 1992, כשקיבל תואר מנהל כבוד, הראשון והיחיד בתולדות התזמורת הזאת. הוא היה מנהלה המוזיקלי של תזמורת פריז משנת 1972 עד 1975. משנת 1979 עד 1983 היה מנצח ראשי של התזמורת הפילהרמונית של לונדון.

שולטי היה נלהב לעשיית מוזיקה באולפן כמו באולם הקונצרטים. הוא פיתח שותפות ארוכה ופורייה עם המפיק האגדי ג'ון קלשו בחברת דקה. בין תוצרי השותפות הזאת הקלטת האולפן הראשונה המלאה מאז ומעולם של "טבעת הניבלונגים" מאת וגנר, עם הפילהרמונית של וינה. לא פחות מרשימות ופורצות דרך בה במידה היו הקלטות האולפן בניצוחו של אופרות מאת ריכרד שטראוס, שהועברו, כמו הקלטות וגנר שלו, לתקליטורים, ועודן מבוקשות הודות למוזיקליות ולהפקה המיומנת. הופעותיו והקלטותיו ביצירות של ורדי, מהלר ובארטוק זכו גם הן להוקרה נרחבת. עם תזמורת שיקגו, הפילהרמונית של לונדון והפילהרמונית של וינה הקליט רפרטואר סימפוני מקיף, הכולל את כל הסימפונית של בטהובן, ברהמס, ברוקנר, אלגר, שומאן ומאהלר.

שולטי המשיך להוסיף יצירות חדשות לרפרטואר בשלהי הקריירה שלו, ובייחוד הביע את התלהבותו מן המוזיקה של שוסטקוביץ', שאותו, כך הודה, לא העריך כיאות בתקופת חייו של המלחין. שולטי לא פרש בעצם מעולם, ומשמעות מותו הפתאומי בשנת 1997 הייתה ששנים אחדות של קונצרטים מתוכננים ויוזמות הקלטה לא ייצאו לפועל. בסך הכול זכה בשלושים ואחד פרסי גראמי, יותר מכל אמן אחר בכל קטגוריה שהיא. עיריית שיקגו החליפה את שם גוש הבניינים של רחוב אדמס המזרחי, הצמוד למרכז הסימפוני, ל"כיכר סר גאורג שולטי", לזכרו.

המלחין הצרפתי-יהודי יליד הונגריה ז'וזף קוסמה היה קרוב משפחה של גאורג שולטי.

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שולטי זכה ב-31 פרסי גראמי – שיא הזכיות של כל הזמנים עד לשנת 2023 שבה ביונסה שברה את השיא עם 32 פרסים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גאורג שולטי בוויקישיתוף


הקודם:
הנס קנאפרטסבוש
מנהל מוזיקלי כללי, האופרה הממלכתית של בוואריה
1946 - 1952
הבא:
רודולף קמפה
הקודם:
ברונו וונדנהוף
מנהל מוזיקלי, תזמורת המוזיאון של פרנקפורט
1952 - 1961
הבא:
לוברו פון מאטאצ'יץ'
הקודם:
רפאל קובליק
מנהל מוזיקלי, בית האופרה המלכותית, קובנט גארדן
1961 - 1971
הבא:
קולין דייוויס
הקודם:
אירווין הופמן
מנהל מוזיקלי, התזמורת הסימפונית של שיקגו
1969 - 1991
הבא:
דניאל בארנבוים
הקודם:
הרברט פון קאראיין
מנהל מוזיקלי, תזמורת פריז
1972 - 1975
הבא:
דניאל בארנבוים
הקודם:
ברנרד הייטינק
מנצח ראשי, התזמורת הפילהרמונית של לונדון
1979 - 1983
הבא:
קלאוס טנשטדט