מאיה סנדו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: שמות, ניסוחים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מאיה סנדו
Maia Sandu
צילום משנת 2019
צילום משנת 2019
לידה 24 במאי 1972 (בת 48)
ריסיפן, מחוז פלשט, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית המולדובנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מולדובה, רומניה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • בית הספר לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הרווארד
  • האקדמיה ללימודי כלכלה של מודלובה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק כלכלנית, פוליטיקאית עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת הפעולה והסולידריות עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיאת מולדובה
24 בדצמבר 2020
ראש ממשלה
8 ביוני 2019–12 בנובמבר 2019
(22 שבועות ו־4 ימים)
תחת נשיא איגור דודון
יון קיקו ←
פרסים והוקרה
  • GPSA Award for Leadership in Social Accountability (2015)
  • עיטור המסדר "תהילת העמל" עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מאיה סנדורומנית: Maia Sandu; נולדה ב-24 במאי 1972 בריסיפן) היא פוליטיקאית מולדובית, רומנייה במוצאה, נשיאת רפובליקת מולדובה מ-24 בדצמבר 2020. היא הייתה בעבר ראשת הממשלה של מולדובה מ-8 ביוני עד ל-14 בנובמבר 2019. מאיה סנדו עמדה בראש מפלגת "פעולה וסולידריות" בעלת גישה פרו-אירופית וכיהנה בעבר גם כשרת החינוך בשנים 2012–2015. היא כלכלנית בהכשרתה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאיה סנדו נולדה בשנת 1972 בכפר ריסיפן, במחוז פלשט, ברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית המולדובית שהייתה אז חלק מברית המועצות. הוריה - גריגוריה סנדו ואשתו, אמיליה.

בשנים 1989–1994 למדה סנדו בפקולטה למנהל עסקים שבאקדמיה ללימודי כלכלה של מולדובה. ב-1995–1998 למדה יחסים בינלאומיים באקדמיה למנהל ציבורי ליד נשיאות רפובליקת מולדובה. בשנים 2009–2010 היא למדה לתואר שני במנהל ציבורי בבית הספר למנהל על שם קנדי באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית. ב-2010–2012 היא עבדה כיועצת של מנכ"ל הבנק העולמי בוושינגטון די. סי..

הפעילות הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין 24 ביולי 2012 ל-30 ביולי 2015 כיהנה באופן רצוף כשרת החינוך של רפובליקת מולדובה בממשלות של ולאד פילאט, יוריה ליאנקה, קיריל גאבוריץ' ונטליה גרמן. מאיה סנדו עמדה החל משנת 2016 בראש המפלגה הפרו-אירופית "פעולה וסולידריות" שכרתה ברית עם מפלגה פרו-אירופית נוספת - "כבוד ואמת" של אנדריי נסטאסה תוך יצירת הגוש ACUM. באותה שנה היא הייתה מועמדת לנשיאות מולדובה כשנוצחה על ידי ראש המפלגה הסוציאליסטית הפרו-רוסית, איגור דודון, עם 48% מול 52% מהקולות.

משבר פוליטי והגעתה לתפקיד ראשת הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות הכלליות ב-24 בפברואר 2019 זכתה מפלגתה יחד עם המפלגה בת בריתה בראשות נסטאסה ב-26 מתוך 101 מושבי הפרלמנט. אחרי מבוי סתום ממושך בהרכבת קואליציה ממשלתית, ב-7 ביוני 2019 הורה בית הדין החוקתי של מולדובה על פיזור הפרלמנט הנבחר החדש ועל קיום בחירות חוזרות בעוד שלושה חדשים. אחרי שב-8 ביוני 2019 הוקמה קואליציה מפתיעה בין המפלגה הסוציאליסטית (הפרו-רוסית) של הנשיא דודון וברית ACUM הפרו-אירופית בראשות סנדו ונסטאסה, כונס הפרלמנט החדש הקימה ועל בסיס הקואליציה הנ"ל הרכיבה מאיה סנדו ממשלה חדשה. נציגים של רוסיה, האיחוד האירופי וארצות הברית תמכו בהקמתה ברגע האחרון של הקואליציה, על מנת למנוע את ההגמוניה של המפלגה הדמוקרטית בראשות איש העסקים ה"אוליגרך" ולדימיר פלחוטניוק במדינה, בעל השפעה רבה בכלכלה, במוסדות המשפט ובתקשורת.

למחרת בית הדין החוקתי הדיח את הנשיא דודון והעניק את סמכויותיו לראש הממשלה שכיהן עד אז מטעם המפלגה הדמוקרטית, פאבל פיליפ, והכריז על ממשלתה של מאיה סנדו כבלתי חוקית בגין האיחור כביכול בהרכבת הקואליציה. בית הדין החוקתי הכיר בממשלתו המכהנת של פאבל פיליפ כממשלת מעבר בפועל עד לקיומן של בחירות חוזרות.

המשבר החוקתי-פוליטי התלווה בהפגנות מחאה של שני המחנות. מפלגות הקואליציה הממשלתית החדשה האשימו את בית הדין החוקתי, שהושפע לדבריהן על ידי המפלגה הדמוקרטית של פלחוטניוק בהחלטה מוטה ושגויה לפזר את הפרלמנט "אחרי 90 יום" ולא אחרי 3 חדשים.

ב-15 ביוני 2019 ביטל בית הדין החוקתי את החלטותיו אלה והכיר בממשלת סנדו ובפרלמנט הנבחר. אחרי שיחה בין ראש הממשלה הקודם פאבל פיליפ לשגריר ארצות הברית בקישינב ולחצים רבים מצד האיחוד האירופי ורוסיה, הסכימו פאבל והמפלגה הדמוקרטית לוותר על השלטון. ראש המפלגה ולדימיר פלחוטניוק עזב זמנית את המדינה.

סנדו כיהנה כראש ממשלה עד נובמבר באותה שנה. בעקבות מחלוקת על רפורמה במינוי פרקליט המדינה הקואליציה התפרקה והממשלה נפלה בהצבעת אי אמון ב-12 בנובמבר 2019 בפרלמנט מיוזמת המפלגות הדמוקרטית ובתמיכת המפלגה הסוציאליסטית. סאנדו נשארה בראש הממשלה הזמנית עד להשבעת ממשלה חדשה.[1] בימי כהונתה ערכה מאיה סנדו ביקורים רשמיים ברומניה, בלגיה, אוקראינה, גרמניה, ליטא וארצות הברית. ניסתה להחליף את "חג השחרור מהפאשיזם" (23 באוגוסט) ביום האירופי לזיכרון לקרבנות הסטליזנים והנאציזם, אך נתקלה בהתנגדות שותפיה הסוציאליסטים לקואליציה. הממשלה החדשה שהחליפה את ממשלתה הורכבה על ידי יון קיקו.

נשיאת מולדובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנדו נפגשת עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בעת ביקורה באוקראינה, ינואר 2021

בסיבוב הראשון של הבחירות לנשיאות מולדובה שהתקיים ב-1 בנובמבר 2020 התמקמה במקום הראשון עם 35.77% מקולות המצביעים לעומת הנשיא דודון עם 32.87%. חלק גדול מהאזרחים המתגוררים בחו"ל הצביעו בעד סנדו. בסיבוב השני של הבחירות ב-15 בנובמבר 2020 ניצחה מאיה סנדו את דודון ונבחרה לנשיאה עם 55.6% מהקולות.

היא הושבעה לתפקיד ב-24 בדצמבר 2020,[2] והיא האישה הראשונה שמכהנת כנשיאת מולדובה.

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנדו היא רווקה, שולטת בשפות אנגלית, רומנית, רוסית וספרדית. לה יש גם אזרחות רומנית.

סוגיות במחלוקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2018 אמרה סנדו שהמרשל יון אנטונסקו, מנהיג רומניה בתקופת מלחמת העולם השנייה, היה "דמות היסטורית שעליה אנחנו יכולים להגיד דברים טובים ורעים כאחד". דבריה של סנדו עוררו ביקורת מצד הקהילה היהודית של מולדובה שהגיבה בצורה חריפה בגילוי דעת שבו נאמר: "היעדר ענישה להכחשת השואה ולהאדרת הפאשיזם בחקיקיה של מולדובה מאפשרת למנהיגי דעת הקהל ולמנהיגים פוליטיים מסוימים שלא לשלם על מעשים כאלה ולצבור הון פוליטי המבוסס על עיוותים ורוויזיה של עובדות היסטוריות ועל הסתה לאפליה ושנאה בין-אתנית ובין-דתית".[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מאיה סנדו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ באתר euronews
  2. ^ "Pro-EU Maia Sandu sworn in as Moldova's president". Macau Business (באנגלית). 24 בדצמבר 2020. בדיקה אחרונה ב-24 בדצמבר 2020. 
  3. ^ סוכנות טאס - כרונולוגיית המשבר הפוליטי במולדובה ביוני 2019]