איגור דודון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איגור דודון
Игорь Никола́евич Додон
Igor Dodon
נשיא רפובליקת מולדובה, צילום משנת 2017
נשיא רפובליקת מולדובה, צילום משנת 2017
לידה 18 בפברואר 1975 (בן 46)
סדובה, מחוז קלראש
מדינה מולדובהמולדובה  מולדובה
השכלה
  • האוניברסיטה החקלאית המדינתית של מולדובה
  • האקדמיה ללימודי כלכלה של מודלובה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, כלכלן עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת הסוציאליסטים של מולדובה
בת זוג גלינה דודון
dodon.md
נשיא רפובליקת מולדובה ה־5
23 בדצמבר 201624 בדצמבר 2020
(4 שנים)
פרסים והוקרה
  • עיטור המסדר "תהילת העמל"
  • מסדר סרגיוס הקדוש מראדונז' (2018) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

איגור דודון או איגור ניקולאייביץ' דודוןרומנית: Igor Dodon, ברוסית: Игорь Никола́евич Додон, נולד ב-18 בפברואר 1975 בסדובה, מחוז קלראש) הוא פוליטיקאי מולדובי, מנהיג מפלגת הסוציאליסטים של רפובליקת מולדובה, נשיא רפובליקת מולדובה בשנים 20162020. דודון כיהן כחבר בפרלמנט של רפובליקת מולדובה וכיהן בעבר כשר המסחר והכלכלה בממשלות הקומוניסטיות בראשות וסילה טארלב וזינאידה גרצ'אני בספטמבר 2009 – ספטמבר 2006. דודון הוא כלכלן בהכשרתו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איגור דודון נולד בשנת 1975 בכפר סדובה במחוז קלראש ברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית המולדובנית. הוא בן לזוג מולדובנים דוברי רומנית: ניקולאיה דודון ואשתו, גלינה, מורה לשפה הרומנית. הוא למד בפקולטה לכלכלה במסגרת האוניברסיטה הממלכתית לחקלאות של מולדובה וסיים דוקטורט בניהול עסקים בשנת 1998 במסגרת החוג לבנקים ובורסות לניירות ערך, באקדמיה ללימודי כלכלה של מולדובה. בהמשך סיים גם פקולטה למשפט כלכלי במסגרת המכון הבינלאומי לניהול עסקים IMI-NOVA בקישינב. בשנים 1997–2005 עבד דודון בתחום ההוראה. לימד כסגן מדריך בקתדרה לבנקים ולבורסות לניירות ערך באקדמיה ללימודי כלכלה של מולדובה, במכון הבינלאומי לניהול עסקים (הקתדרה לפיננסים) ובאוניברסיטה הממלכתית של מולדובה. ישב בוועדות הרישוי של המכון הבינלאומי IMI-NOVA ו האוניברסיטה החופשית הבינלאומית ULIM בקישינב. הפרופסורים מיכאלה גראדו ויואן פופה מן האקדמיה ללימודים כלכליים בבוקרשט האשימו אותו כי בעבודת הדוקטורט שלו העתיק לכאורה מספריהם -"עסקאות במניות" (1997) ו"הבורסה" (1993).[1]

החל מיולי 1997 עבד דודון בבורסה לניירות ערך של מולדובה. בשנים 1997–2011 עבד במומחה בכיר במחלקה לקלירינג (ניקוי), במחלקה לסליקה וכמנהל המערכות האלקטרוניות למשא ומתן ואחר כך כמנהל מחלקת השיווק, הרישום והדירוג במסגרת הבורסה לניירות ערך של מולדובה. בנובמבר 2001-מאי 2005 היה יושב ראש וחבר במועצת המנהלים של רשות הלאומית לאחסון ניירות ערך של מולדובה בע"ם. בספטמבר 2002-מאי 2005 היה יושב ראש הבורסה האוניברסלית לסחורות של מולדובה.

בשנים 2003–2005 היה חבר בוועדת המומחים שליד הוועדה הלאומית לניירות ערך. ב-2004–22005 היה חבר בוועדה לבוררות של הבורסה לניירות ערך. היה עורך ביטאון "הבורסה לניירות ערך של מולדובה" והביטאון הבורסאי של הבורסה האוניברסלית לסחורות "בורסה - דירוג בורסאי".

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איגור דודון נשוי לגלינה ואב לשלושה בנים: בוגדן, ולדוץ וניקולאיה. לצד רומנית ורוסית, דודון מדבר צרפתית, ויש לו ידע באנגלית ובגרמנית. החל משנת 2011 מכהן איגור דודון כיושב ראש הפדרציה המולדובנית לשחמט.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2005 הוא התמנה לסגן שר למסחר וכלכלה בממשלת טארלב השנייה. אחר כך החל מספטמבר 2006 היה לשר המסחר והכלכלה. הוא החזיק תפקיד זה עד ספטמבר 2009 כשממשלת זינאידה גרצ'אני סיימה את כהונתה. ב-2008–2009 כיהן דודון גם כסגן ראש הממשלה בממשלת גרצ'אני.

ביוני 2011 הפסיד דודון מול דורין קיטואקה בבחירות לראשות העיר קישינב. הצביעו בעדו 49.9% מהמצביעים. בנובמבר 2011 עזב דודון את מפלגת הקומוניסטים של מולדובה מתוך תקווה כי יגיע להסכם עם ממשלת השלטון בראשות הברית לשילוב באירופה כדי להיבחר כנשיא מולדובה ולשים קץ למשבר החוקתי שנמשך שנתיים, מאז התפטרותו של ולדימיר וורונין ב-2009. בו זמנית עזבו את מפלגת הקומוניסטים גם זינאידה גרצ'אני וורוניקה אברמצ'וק. ב-18 בדצמבר 2011 הצטרף איגור דודון למפלגת הסוציאליסטים של מולדובה ונבחר ליושב ראשה. ב-2012 מפלגתו תמכה במועמדותו של ניקולאיה טימופטי לנשיאות מולדובה אבל מאוחר יותר הצהיר שהצטער על כך. בבחירות לפרלמנט ב-30 בנובמבר 2014 מפלגת הסוציאליסטים בראשות דודון זכתה ב-20,51% מהקולות והפכה לסיעה הגדולה ביותר בפרלמנט. היא לא תמכה בתוכנית הממשלה לחיזוק הקשר בין מולדובה להאיחוד האירופי ועברה לאופוזיציה.

במהלך ההפגנות נגד הממשלה בקישינב בינואר 2016 איגוד דודון יחד עם אנדריי נסטאסה ורנאטו אוסאטי הנהיג את תנועת המחאה ובלט כאחד ממנהיגי האופוזיציה במשא ומתן עם ממשלת הרוב של הימין-מרכז.

גישתו הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגל שהציע בעבר דודון כתחליף לדגל הטריקולור של מולדובה

דודון אימץ בעבר גישה הדוגלת בהידוק הקשר עם רוסיה ומנוגדת לשילוב מולדובה באירופה ותמך בהצטרפות אפשרית של מולדובה לאיחוד המכס האירו-אסיאתי מיסודה של רוסיה. הוא התבטא בעד ביטול מידי של הסכם ההתחברות של מולדובה עם האיחוד האירופי. במדיניות הפנים הוא תמך ברעיון הפדרליזציה של רפובליקת מולדובה (ואף של רומניה).

בשנים 2012–2014 הוא הנהיג הפגנות מול עיריית קישינב תוך דרישה להתפטרות ראש העיר דורין קירטואקה והפסקת מדיניות ההפרטות. בעבר ב-29 במרץ 2012 דודון הציע לארגן משאל עם לשם החלפת הדגל הלאומי הטריקולור של מולדובה (שצבעיו זהים לצבעי הדגל הרומני) בדגל ביקולורי אדום-כחול כשבאמצע ראש של שור הבר בצהוב ללא העיט.[2]

דודון הצהיר בעבר את דבקותו בשמירת העצמאות והנייטרליות של מולדובה, שמירת זהות מולדובה והמולדובנים (למרות היותם דוברי רומנית), שמירת הערכים הנוצריים והמשפחה המסורתית, שיפור היחסים עם רוסיה ושמירת יחסים טובים עם האיחוד האירופי. הוא הבטיח שיפור העתיד הכלכלי של המדינה תוך מילוי מחדש של ה"חור" של מיליארד דולר ש"נעלם" משלושה בנקים חשובים של מולדובה בימי ממשלות קודמות.

נשיאותו 2016-2020[עריכת קוד מקור | עריכה]

איגור דודון בפגישה עם ודים קרסנוסלסקי, נשיא "הרפובליקה" הפלגנית "המולדובנית של טרנסניסטריה"
הנשיא דודון בפגישה עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין

בסתיו 2016 ייצג את הסוציאליסטים בבחירות לנשיאות. בסיבוב הראשון השיג 47,98% מהקולות. ב-13 בנובמבר 2016 נבחר לנשיא מולדובה עם 52,27% מהקולות מול יריבתו מאיה סנדו, מועמדת מפלגת הפעולה והסולידריות (47,73%). דודון היה לנשיא השלישי של מולדובה שנבחר בבחירות כלליות (אחרי מירצ'ה סנגור ופטרו לוצ'ינסקי). בחירות כלליות לנשיא התקיימו ב-2016 לראשונה אחרי 20 שנה.

שלושה ימים אחרי כניסתו לתפקיד הנשיא הסיר דודון את דגל האיחוד האירופי מארמון הנשיאות בקישינב. באתר הנשיא שונה שם השפה מ"רומנית" ל"מולדובנית". דודון התחיל לפעול להחזרת השפה הרוסית כשפת חובה ללימוד בבתי הספר במולדובה. בינואר 2017 בעיר בנדרי נפגש דודון עם נשיא הרפובליקה המולדובנית הטנסניסטרית, ודעים קרנסוסלסקי. זה היה מפגש ראשון בין מנהיגי מולדובה ו"פרידנסטרוביה" בתוך שמונה שנים. בינואר 2017 ביקר דודון ברוסיה להזמנת הנשיא פוטין, ביקור ראשון של נשיא מולדובה ברוסיה ב9 השנים האחרונות. בהזדמנות זאת הודיע דודון שמולדובה בקשה מעמד של משקיפה ב"איחוד המכס האירואסיאתי". הוא הודיע שתבוטל הסכמת מולדובה להצטרפות לאיחוד האירופי ותיעצר הצטרפותה של המדינה לנאט"ו. מולדובה תהפוך, לדבריו, למדינה נייטרלית.

סירב לאשר את המינוי של אאוג'ן סטורזה כשר ההגנה, החלטה שנדחתה ב-17 באוקטובר 2017 על ידי בית המשפט החוקתי בנימוק של חוסר סמכויות להתנגד למינויים שהוצעו על ידי ראש הממשלה. בעת כהונתו שאף דודון להדק את הקשרים עם רוסיה, טורקיה, בלארוס, הונגריה וקוריאה הצפונית. ראש המדינה הראשון שביקר בקישינב באותה תקופה היא נשיא בלארוס לוקסשנקו. בעקבותיו באו גם נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא צפון מקדוניה גיורגה איוואנוב, וראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן ב-5 במאי 2018 הודיע דודון שיזום חקיקה שתהפוך את המדינה מרפובליקה פרלמנטרית לרפובליקה נשיאותית. באותו חודש הביע הצהרות הומופוביות ומתח בקורת על מצעד הגאווה שהוא לדעתו מנוגד ל"ערכים המסורתיים" של ארצו. הוא העדיף להשתתף במפגן מקביל שנקרא "פסטיבל המשפחה המסורתית". בספטמבר 2018 נפגע קלות בתאונת דרכים. ביולי 2018 השתתף, דודון בגמר גביע העולם לכדורגל במוסקבה. בדצמבר 2018 ערך בקור רשמי במדינת ישראל, ובהזדמנות זאת טען ששוקל העברת שגריריות מולדובה מתל אביב לירושלים ביולי 2018[3]

בספטמבר 2018 שבעה מורים טורקים מבית הספר התיכון "אוריזונט" הוכרזו אישיות בלתי רצויה וגורשו ממולדובה . בית הדין האירופי לזכויות אדם גינה את רפובליקת מולדובה וכפתה על ממשלתה לשלם לחמשה מתוך אותם שבעה מורים פיצוי של 25000 אירו לכל אחד. ב-17 באוקטובר 2018 דודון ונשיא טורקיה ארדואן חנכו את ארמון המשופץ של הנשיא בקונדריצה. ממשל דודון הואשם על ידי גורמי אופוזיציה שגירוש המורים הייתה מחווה כלפי שלטונות טורקיה תמורת המימון על ידיים של שיפוץ ארמון הנשיאות של מולדובה בקונדריצה, קישינב. ראש הוועדה לביטחון לאומי שחקר את סוגיית גירוש המורים הטורקים לא מצא עדות להתערבות הנשיא בעיניין. בפברואר 2019 השתתף דודון בוועידה הבינלאומית לביטחון שאורגנה במינכן והציג בה את עקרונות "החבילה המקיפה למולדובה" השואפת לסיום הסטטוס קוו הנוכחי ולהכרזת מולדובה למדינה נייטרלית, הנמצאת בקשרים באותה מידה עם רוסיה ועם האיחוד האירופי וארצות הברית. האופוזיציה טענה שמדובר בתוכנית רוסית לפדרליזציה של מולדובה או "טרנסניסטריזציה" הכולל הכרה ברפובליקה המולדובנית הפלגנית של טרנסניסטירה ובמשטר בטירספול

הנשיא דודון נתן את חסותו לחגיגות מלאת 75 שנה למתקפה השנייה יאשי-קישינב של הצבא הסובייטי ושל גירוש הצבא של משטר אנטונסקו משטחי מולדובה. החגיגות כללו שחזור אנרטאות וקברות והפקת סרט תיעודי. דודון פרש חסותו גם על חגיגות 660 שנה למדינה המולדובנית. דודון ערך 47 בקורים בחו"ל ב-19 ארצות, ו-20 מתוכם -ברוסיה.

בבחירות לנשיאות שהתקיימו ב-2020 הוא הגיע למקום השני בסיבוב הראשון, ובסיבוב השני הפסיד לסנדו שהתמודדה נגדו פעם נוספת, כך שסיים את תפקידו ב-24 בדצמבר 2020.[4][5]

פרסים ואותו הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איגור דודון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כתבה באתר המולדבי Deschide
  2. ^ כתבה בעיתון "טימפול" מולדפרס 29.03.2012
  3. ^ כתבה בtimes of israel
  4. ^ אוריאל לוי, ‏נשיאה ראשונה במולדובה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 16 בנובמבר 2020
  5. ^ "Pro-EU Maia Sandu sworn in as Moldova's president". Macau Business (באנגלית). 24 בדצמבר 2020. בדיקה אחרונה ב-24 בדצמבר 2020.