מאנון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאנון
Manon des Sources
כרזת הסרט מאנון
מבוסס על הרומן מי הגבעות מרסל פניול
בימוי קלוד ברי
הפקה פייר גרונסטיין, אלן פוארה
תסריט קלוד ברי
ז'ראר בראש
עריכה נואל בואסו, סופי קוסיין
שחקנים ראשיים איב מונטן
דניאל אוטיי
עמנואל ביאר
היפוליט ז'ירארדו
מוזיקה זאן קלוד פטי, ג'וזפה ורדי
צילום ברונו נויטן
מפיץ Orion Pictures
מדינה צרפתצרפת  צרפת
הקרנת בכורה 19 בנובמבר 1986
משך הקרנה 113 דקות
שפת הסרט צרפתית
סוגה סרט דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות 56,400,000‏€
הכנסות באתר מוג'ו manonofthespring
פרסים פרס סזאר לשחקנית המשנה הטובה ביותר (עמנואל ביאר) עריכת הנתון בוויקינתונים
סרט קודם ז'אן דה פלורט עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מאנוןצרפתית: Manon des Sources , מאנון של המעיין) הוא הוא סרט דרמה צרפתי משנת 1986 בבימויו של קלוד ברי עם איב מונטן, דניאל אוטיי ועמנואל ביאר בתפקידים הראשיים.

זה סרט המשך לז'אן דה פלורט. התסריט נכתב על ידי קלוד ברי וז'ראר בראש והוא מבוסס על הרומן "מי הגבעות" (L'eau des Collines) של מרסל פניול משנת 1963. הרומן הארוך מחולק לשני חלקים: "ז'אן דה פלורט" ו"מאנון של המעיין" (Manon des Sources ).

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאנון (עמנואל ביאר), בתו של ז'אן דה פלורט חוזרת לאחר עשר שנים להתגורר ליד בית אביה לשעבר. היא מתגוררת אצל אישה בודדה, משגיחה על עדר העיזים שלה וצדה ציפורים וארנבים אותם היא מוכרת בעיירה הסמוכה.

אוגולן (דניאל אוטיי) מגדל ציפורנים תודות למעיין באחוזה שרכש דודו סזאר (איב מונטאן) מאלמנתו של ז'אן ומצליח מאד. הוא כבר בן שלושים וסזאר דוחק בו להתחתן כדי להמשיך את שושלת בני סובירן.

יום אחד רואה אוגולן את מאנון היפהפייה רוחצת עירומה במעיין ומתחיל לפתח רגש אהבה כפייתי כלפיה אך היא דוחה אותו. היא מעדיפה את קרבתו של ברנרד (היפוליט ז'ירארדו), המורה הצעיר, היפה והמשכיל של הכפר, על פני אוגולן המבוגר, המכוער וחסר ההשכלה. בנוסף לכך הוא שונאת את אוגולן על מה שעולל לאביה.

מאנון מאזינה לשיחה בין שני תושבי הכפר המספרים כי כולם ידעו על הפשע נגד אביה אבל בחרו לשתוק והיא רוצה לנקום בכולם. במעקב אחרי עז אחת היא מגלה את הנביעה התת-קרקעית של המעיין המספק מים לכל הכפר וסותמת אותה באבנים.

כל בני הכפר מתאספים לאספה סוערת בה מוסר להם מומחה מטעם השלטונות שאין סיבה ברורה להתייבשות המעיין ולא ידוע מתי ישוב לנבוע. האיכרים מאמינים שזו יד ההשגחה שמענישה אותם. מאנון מאשימה בפומבי את אוגולן וסזאר במות אביה ונעזרת בעדות של אחד מהאיכרים שראה אותם סותמים את המעיין של אביה. אוגולן מתחנן לפניה שתינשא לו אך היא דוחה אותו בפומבי. הוא רץ לביתו ותולה את עצמו על עץ.

אנשי הכפר מתארגנים לתהלוכת בקשה לישו שיעזור להם. בינתיים מגלה מאנון לברנרד את הסוד והוא מסיר את הסתימה. שניהם מצטרפים לתהלוכה ופתאום פורצים מים מהמזרקה בכפר. כולם כורעים על ברכיהם וצועקים: "נס".

מאנון וברנרד מתחתנים והיא נכנסת להיריון.

סזאר השבור ממות אחיינו אוגולן, נפגש עם זקנה עיוורת בשם דלפין והיא מגלה לו שפלורט שלחה לו בזמנו מכתב כי היא נושאת ברחמה את בנו אך הוא לא השיב. סזאר היה באותו זמן בשירות צבאי באפריקה ולא קיבל את המכתב. פלורט עזבה את הכפר כדי לא להתבזות התחתנה עם נפח ונולד לה ילד גיבן. סזאר נחרד כשמתברר לו שז'אן שהוא גרם למותו היה בעצם בנו. הוא עוקב כל הזמן אחרי מאנון ההרה אבל לא מסוגל להיפגש איתה.

הוא מסתגר בביתו, כותב מכתב למאנון ומגלה לה את סודו. הוא מוריש את כל רכושו למאנון אותה הוא מכיר כאחרונה משושלת סובירן. לאחר מכן הוא נשכב על מטתו ומת.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דניאל אוטיי זכה בפרס סזאר לשחקן הטוב ביותר

עמנואל ביאר זכתה בפרס סזאר לשחקנית המשנה הטובה ביותר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]