מאסימו פיליוצ'י

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מאסימו פיליוצ'י
Massimo Pigliucci
לידה 16 בינואר 1964 (בן 60)
מונרוביה, ליבריה עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית אתאיזם עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת טנסי, אוניברסיטת פרארה, אוניברסיטת קונטיקט, ספיינצה – אוניברסיטת רומא עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
זרם האסכולה הסטואית, ספקנות מדעית, נטורליזם עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק ביולוג, סופר, מרצה באוניברסיטה, גנטיקאי, פילוסוף, בלוגר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה עמית הוועדה למחקר סקפטי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מאסימו פיליוצ'י (באיטלקית: Massimo Pigliucci; נולד ב-16 בינואר 1964)[1] הוא פילוסוף וביולוג איטלקי-אמריקאי, פרופסור לפילוסופיה בסיטי קולג' של ניו יורק,[2] לשעבר מנחה שותף של הפודקאסט Rational Speaking,[3] ועורך לשעבר במגזין המקוון Scientia Salon.[4] הוא מבקר של פסאודו-מדע[5][6] ושל בריאתנות,[7] ותומך בחילוניות וחינוך מדעי.[8][9]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיליוצ'י נולד במונרוביה, ליבריה, וגדל ברומא.[1] יש לו דוקטורט בגנטיקה מאוניברסיטת פרארה, איטליה, דוקטורט בביולוגיה מאוניברסיטת קונטיקט ודוקטורט בפילוסופיה של המדע מאוניברסיטת טנסי.[10] הוא עמית האגודה האמריקאית לקידום המדע והוועדה לחקירה סקפטית.

פיליוצ'י היה פרופסור לאקולוגיה ואבולוציה באוניברסיטת סטוני ברוק. הוא חקר גמישות פנוטיפית, אינטראקציות גנוטיפ-סביבה, ברירה טבעית, ואילוצים המוטלים על הברירה הטבעית על ידי הרכב גנטי והתפתחות של אורגניזמים.[11] בשנת 1997, בעת שעבד באוניברסיטת טנסי, קיבל את פרס תאודוסיוס דובז'נסקי,[12] המוענק מדי שנה על ידי החברה לחקר האבולוציה[13] להישגים ולהבטחה עתידית של ביולוג אבולוציוני צעיר ומצטיין. כפילוסוף, פיליוצ'י מתעניין במבנה וביסודות של תורת האבולוציה, בקשר שבין מדע לפילוסופיה וביחס בין מדע לדת. [10] הוא חסיד של הסינתזה האבולוציונית המורחבת המבקשת לאחד חלקים בביולוגיה שאינם מכוסים על ידי הסינתזה האבולוציונית המודרנית של המאה ה-20.[14]

פיליוצ'י כתב בקביעות עבור Skeptical Inquirer בנושאי הכחשת שינוי האקלים, תכנון תבוני, פסאודו-מדע ופילוסופיה.[15] הוא כתב עבור כתב העת "פילוסופיה עכשיו" והוא מנהל בלוג בשם "Rational Speaking".[16] הוא התווכח עם מכחישי האבולוציה - בריאתנים התומכים בתאוריית כדור הארץ הצעיר (Young Earth creationism) ותומכי תכנון תבוני, כולל דואן גיש וקנט הובינד ותומכי התכנון התבוני ויליאם דמבסקי וג'ונתן ולס.[7][17][18][19]

הפודקאסט שלו "מדיטציות סטואיות"[20] מורכב מקריאות מהסטואיקנים העתיקים, ולאחר מכן פירוש והכנסה להקשר.[21]

מייקל שרמר, ג'וליה גיילף ופיליוצ'י בשידור חי ב-NECSS 2013

חשיבה ביקורתית וספקנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיליוצ'י הוא אתאיסט,[22] אך אינו מאמין שהמדע דורש בהכרח אתאיזם, בגלל שתי הבחנות: זו שבין נטורליזם מתודולוגי לנטורליזם פילוסופי, וזו שבין שיפוט ערכי ועובדה. הוא מאמין שמדענים ומחנכי מדע רבים אינם מצליחים להעריך את ההבדלים הללו.[9] פיליוצ'י מתח ביקורת על סופרים אתאיסטים חדשים על אימוץ מה שהוא מחשיב כמדענות (הגישה שאפשר לעשות השלכה מידע מדעי לתחומים שאינם מדעיים) אך הוא מדיר במידה רבה את הפילוסוף דניאל דנט מהאשמה זו.[23] בדיון על ספרו Answers for Aristotle: How Science and Philosophy Can Lead Us to a More Meaningful Life, פיליוצ'י אמר למנחה הפודקאסט הספקנות דרק קולנדונו, "אריסטו היה ההוגה העתיק הראשון שבאמת לקח ברצינות את הרעיון שצריך גם עובדות אמפיריות. צריך גישה מבוססת ראיות לעולם וצריך להיות מסוגל להרהר במשמעות של העובדות האלה. ... אם אתה רוצה תשובות לשאלות מוסריות, אתה לא שואל נוירוביולוג, אתה לא שואל ביולוג אבולוציוני, אתה שואל פילוסוף."[24]

פיליוצ'י מתאר את משימתם של הספקנים, תוך התייחסות ל"עולם רדוף שדים" של קרל סייגן: "מה שספקנים רוצים הוא להדליק את הנר הזה ולהפיץ אותו כמה שיותר". פיליוצ'י מכהן במועצת המנהלים של NYC Skeptics ובמועצה המייעצת של הקואליציה החילונית לאמריקה.[8]

פיליוצ'י מתח ביקורת על המאמר בעיתון של האפיפיור פרנציסקוס שכותרתו "דיאלוג פתוח עם לא-מאמינים". פיליוצ'י ראה במאמר מונולוג ולא דיאלוג, ובתגובה שהופנתה לפרנציסקוס, כתב שהאפיפיור הציע רק למי שאינם מאמינים "אישור מחדש של פנטזיות לא מבוססות לחלוטין על אלוהים ובנו... ואחריו בלבול בין המושגים אהבה ואמת, מכלול מלא בכמות משמעותית של רוויזיוניזם היסטורי והכחשה מוחלטת של ההיבטים המכוערים ביותר של הכנסייה שלך."[25]

סטואיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיליוצ'י הפך לדובר הסטואיות וכוח מניע בתחיית הסטואיות בארצות הברית בתחילת המאה העשרים ואחת. מאמרו ב-2015 ל"ניו יורק טיימס" בנושא זכה לשיתופים רבים.[26] פיליוצ'י אמר שתמיד הרגיש שהסטואיות היא חלק מהמורשת האיטלקית שלו, אבל בא לתרגל אותה לאחר שהתאכזב מהבודהיזם, אם כי הוא מוצא ששתי אסכולות המחשבה חולקות קווי דמיון.

למעשה ניסיתי ללמוד קצת בודהיזם, אבל החלקים שהצלחתי להיחשף אליהם נחוו אצלי כזרים מדי, משוקעים במונחים תרבותיים, לשוניים ורעיוניים שלא הדהדו בקרבי. לעומת זאת, כאשר קראתי את אפיקטטוס, מרקוס או סנקה, הרגשתי מיד בבית.[27]

ניאוסקפטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2021 הכריז פיליוצ'י[28] על התרחקות מסטואיות לכיוון "סינתזה חדשה, משהו שכיניתי ניאוסקפטיות, שמשתמש בתובנות המשולבות של הספקנים והסטואיקנים העתיקים כדי ליצור דרך טובה יותר לחשוב על החיים ובעיקר לחיות".

על התודעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיליוצ'י מתח ביקורת על בעיית התודעה הקשה של דייוויד צ'אלמרס, ובדומה לכך מבקר את הפאנפסיכיזם. הוא ריאליסט לגבי תודעה, אך חושב שהטענה שיש הבחנה בין הבעיות הקשות והקלות של התודעה היא שגיאת קטגוריה.[29]

מבחינה רציונלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2000 פתח פיליוצ'י טור אינטרנט חודשי, Rational Speaking. באוגוסט 2005 הפך הטור לבלוג,[30] בו כתב פוסטים עד מרץ 2014.[31] מפברואר 2010 הנחה את הפודקאסט הדו-שבועי Rational Speaking עם ג'וליה גיילף, אותה פגש לראשונה בכנס צפון מזרח למדע וספקנות, שהתקיים בספטמבר 2009. הפודקאסט מופק על ידי ה-New York City Skeptics. לתוכנית היו אורחים רבים - מדענים, פילוסופים - שדנו בנושאי הגיון, ספקנות ורציונליות. ב-2010, ניל דה-גראס טייסון הסביר בתוכנית את ההצדקה להוציא כמויות גדולות של תקציב ממשלתי על תוכניות חלל. הוא הדפיס תמליל הופעתו כאורח בתוכנית בספרו Space Chronicles כפרק המשתרע על שמונה עמודים.[32] פרק נוסף בו טייסון הסביר את עמדתו על התווית "אתאיזם" זכה לתשומת לב ב-NPR.[33] פיליוצ'י עזב את הפודקאסט ב-2015. גיילף המשיכה להנחות את הפודקאסט.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עטיפת "הפילוסופיה של פסאודו-מדע"
  • Schlichting, Carl; Pigliucci, Massimo (1998). Phenotypic evolution : a reaction norm perspective. Sunderland, Mass.: Sinauer.
  • Tales of the Rational (Freethought Press, 2000): A series of essays on atheism, straw-man arguments, creationism and the like.
  • Phenotypic Plasticity (Johns Hopkins University Press, 2001): A technical volume on research concerning nature and nurture questions.
  • Denying Evolution: Creationism, Scientism, and the Nature of Science. (Sinauer, 2002) מסת"ב 0-87893-659-9: This book covers the evolution-creation controversy, better science teaching, and why people have difficulties with critical thinking.
  • Phenotypic Integration (Oxford University Press, 2003) מסת"ב 0195160436: A collection of technical essays on the evolution of complex biological organs.
  • Making Sense of Evolution (with Jonathan Kaplan, University of Chicago Press, 2006, מסת"ב 978-0-226-66837-6): בחינה פילוסופית של תפיסות היסוד של התיאוריה האבולוציונית.
  • Evolution: The Extended Synthesis (with Gerd B. Muller, MIT Press, 2010, מסת"ב 978-0262513678)
  • Nonsense on Stilts: How to Tell Science from Bunk (University of Chicago Press, 2010, מסת"ב 978-0-226-66786-7): ספר זה מציג מספר תיאורי מקרים בנושאים שנויים במחלוקת על מנת לבחון כיצד מתנהל המדע, כיצד הוא מופץ, כיצד הוא מתפרש ומה משמעותו לחברה שלנו..
  • Answers for Aristotle: How Science and Philosophy Can Lead Us to a More Meaningful Life (Basic Books, 2012, מסת"ב 978-0-465-02138-3)
  • Philosophy of Pseudoscience: Reconsidering the Demarcation Problem (with Maarten Boudry, eds., University of Chicago Press, 2013, מסת"ב 978-0226051963)
  • How to Be a Stoic: Using Ancient Philosophy to Live a Modern Life (Basic Books, 2017, מסת"ב 978-0465097951)
  • The Stoic Guide to a Happy Life
  • A Handbook for New Stoics: How to Thrive in a World Out of Your Control – 52 Week-by-Week Lessons

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים נבחרים של פיליוצ'י. חלקם עשויים להימצא ב"רשת האינטרנט החילונית של כופרים".

ביקורות ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תַאֲרִיך מאמר סקירה יצירות שנסקרו
2013 "[Untitled review]". Books. Philosophy Now. 95: 44. מרץ–אפר' 2013. {{cite journal}}: (עזרה) Woodruff, Paul (2011). The Ajax dilemma : justice, fairness, and rewards. New York: Oxford University Press.
  • Pigliucci speaking at NECSS 2011
    פיליוצ'י נואם ב-NECSS2011
  • Pigliucci speaking at CSICon 2018
    פיליוצ'י נואם ב-CSICon2018
  • Daniel Dennett, Pigliucci and Lawrence Krauss on a debate about "The Limits of Science"
    דניאל דנט, פיליוצ'י ולורנסקראוסעל ויכוח על "גבולות המדע"
  • Pigliucci and Julia Galef at NECSS 2015 during the last Rationally Speaking episode they co-hosted together
    פיליוצ'י וג'וליה גיילף ב-NECSS 2015 על

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מאסימו פיליוצ'י בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של מאסימו פיליוצ'י

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "Massimo Pigliucci – Curriculum Vitae" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2011-08-06.
  2. ^ "Cuny – City College – Philosophy Department". 2015-07-05. ארכיון מ-2020-08-20. נבדק ב-2014-04-27.
  3. ^ "Rationally Speaking | Official Podcast of New York City Skeptics – Current Episodes". rationallyspeakingpodcast.org. ארכיון מ-2010-01-28. נבדק ב-2014-04-27.
  4. ^ "Scientia Salon". 2014-03-18. ארכיון מ-2020-08-20. נבדק ב-2014-04-27.
  5. ^ Pigliucci, Massimo; Boudry, Maarten, eds. (2013). Philosophy of Pseudoscience: Reconsidering the Demarcation Problem. University of Chicago Press. ISBN 978-0226051963. ארכיון מ-2021-04-16. נבדק ב-2016-01-27.
  6. ^ Pigliucci, Massimo (10 באוקטובר 2013). "The Dangers of Pseudoscience". The New York Times. ארכיון מ-20 באוגוסט 2020. נבדק ב-8 בנובמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 Pigliucci, Massimo (2002). Denying evolution: Creationism, scientism, and the nature of science. Sunderland, MA: Sinauer Associates. ISBN 978-0878936595.
  8. ^ 1 2 "Secular Coalition for America Advisory Board Biography". אורכב מ-המקור ב-2015-11-22. נבדק ב-2010-05-24.
  9. ^ 1 2 Pigliucci, M. (2005). "Science and fundamentalism". EMBO Reports. 6 (12): 1106–1109. doi:10.1038/sj.embor.7400589. PMC 1369219. PMID 16319954.
  10. ^ "Massimo Pigliucci – Short Bio" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2011-08-06.
  11. ^ "Massimo Pigliucci – Selected Papers". אורכב מ-המקור ב-2012-08-05.
  12. ^ "Society for the Study of Evolution – Description of Awards". אורכב מ-המקור ב-2015-10-25. נבדק ב-2009-06-06.
  13. ^ "Massimo Pigliucci – Curriculum Vitae" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2011-08-06.
  14. ^ Wade, Michael J. (2011). "The Neo-Modern Synthesis: The Confluence of New Data and Explanatory Concepts" BioScience 61: 407–408.
  15. ^ "Massimo Pigliucci". Committee for Skeptical Inquiry. אורכב מ-המקור ב-2015-11-21. נבדק ב-2013-10-01.
  16. ^ "Rationally Speaking". rationallyspeaking.blogspot.com. ארכיון מ-2020-08-20. נבדק ב-2009-06-05.
  17. ^ "Evolution Debate – Pigliucci vs Hovind". Richard Dawkins Foundation for Reason and Science. 31 בינואר 2007. אורכב מ-המקור ב-11 ביוני 2013. נבדק ב-2012-12-16. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ "CV of William Dembski". אורכב מ-המקור ב-26 בינואר 2015. נבדק ב-1 בינואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "Evolution and Intelligent Design: Pigliucci vs Wells". Uncommon Knowledge. 14 בינואר 2005. אורכב מ-המקור ב-8 במרץ 2008. נבדק ב-2008-07-17. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ "Stoic Meditations • A podcast on Anchor". Anchor. ארכיון מ-2020-08-20. נבדק ב-2020-06-22.
  21. ^ "The Best Stoicism Podcasts". 14 באוגוסט 2020. ארכיון מ-20 באוגוסט 2020. נבדק ב-22 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Pigliucci, Massimo (18 באוגוסט 2008). "Excommunicated by the Atheists!". ארכיון מ-20 באוגוסט 2020. נבדק ב-5 ביוני 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ Pigliucci, M. (2013). "New Atheism and the Scientistic Turn in the Atheism Movement" (PDF). Midwest Studies in Philosophy. 37: 142–153. doi:10.1111/misp.12006. ארכיון (PDF) מ-2020-08-20. נבדק ב-2013-12-19.
  24. ^ Colanduno, Derek (13 בפברואר 2013). "Should You Answer Aristotle?" (Audio). Skepticality Podcast. Skeptic Magazine. ארכיון מ-20 באוגוסט 2020. נבדק ב-14 במאי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ Pigliucci, Massimo (20 בספטמבר 2013). "Dear Pope". Rationally Speaking. ארכיון מ-27 בספטמבר 2013. נבדק ב-26 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ Pigliucci, Massimo (2015-02-02). "How to be a Stoic". New York Times. ארכיון מ-2019-08-01. נבדק ב-1 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "How to be a Stoic: an Interview with Massimo Pigliucci". DailyStoic.com. Daily Stoic. 2017-05-09. ארכיון מ-2019-08-01. נבדק ב-1 אוג' 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ "Beyond Stoicism? An ongoing spiritual-cognitive journey | by Philosophy as a Way of Life | Medium". ארכיון מ-2021-11-30. נבדק ב-2021-11-30.
  29. ^ Pigliucci, Massimo. "What Hard Problem?". Philosophy Now. ארכיון מ-1 באוגוסט 2019. נבדק ב-1 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ Pigliucci, Massimo (1 באוגוסט 2005). "Welcome, everyone!". ארכיון מ-10 בנובמבר 2017. נבדק ב-6 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ Pigliucci, Massimo (20 במרץ 2014). "So long, and thanks for all the fish". ארכיון מ-2 באפריל 2015. נבדק ב-6 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ Culp, Jennifer (2014). Neil DeGrasse Tyson. Great Science Writers Series. The Rosen Publishing Group. p. 74. ISBN 978-1477776926.
  33. ^ Lombrozo, Tania (8 בדצמבר 2014). "What If Atheists Were Defined By Their Actions?". NPR. ארכיון מ-27 בפברואר 2015. נבדק ב-4 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מאסימו_פיליוצ%27י&oldid=38362562"