מונרוביה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מונרוביה
Monrovia
דגל מונרוביה
דגל מונרוביה
דגל מונרוביה
פוטומונטז' של מונרוביה
פוטומונטז' של מונרוביה
מדינה ליבריהליבריה ליבריה
מחוז מנטסרדומנטסרדו מנטסרדו
נפה מונרוביה רבתי
ראש העיר ג'פרסון טי קויג'י
תאריך ייסוד 25 באפריל 1822
על שם ג'יימס מונרו עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 194.25 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 1,761,032[1] (2022)
קואורדינטות 6°19′N 10°48′W / 6.317°N 10.800°W / 6.317; -10.800
אזור זמן UTC
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מונרוביהאנגלית: Monrovia) היא בירת ליבריה והעיר הגדולה ביותר בה. ממוקמת על חוף האוקיינוס האטלנטי במפרץ מסוראדו (אנ'). על פי מפקד האוכלוסין האחרון שנערך בשנת 2022 התגוררו במונרוביה כ-1.761 מיליון תושבים, שהם 33.5% מכלל האוכלוסייה של ליבריה.

מונרוביה נוסדה ב-25 באפריל 1822. מונרוביה הייתה ההתיישבות האפרו-אמריקנית השנייה בגודלה באפריקה אחרי פריטאון, סיירה לאון. האפרו-אמריקאים שהגיעו למונרוביה היו עבדים ששוחררו על ידי אגודת ההתיישבות האמריקאית (ACS). כלכלת מונרוביה מושתתת בעיקר על הנמל שלה ותפקידה כמיקום מרכזי של משרדי הממשלה של ליבריה. הנמל החופשי של מונרוביה מפיץ בין 10-15% מהמשלוח העולמי.[2]

מונרוביה נקראת על שם נשיא ארצות הברית ג'יימס מונרו, תומך בולט בהתיישבות בליבריה וחבר באגודת ההתיישבות האמריקנית. יחד עם וושינגטון, היא אחת משתי בירות לאומיות שנקראו על שמותיהם של נשיאי ארצות הברית לשעבר[3]. בין היתר שימשה עיר הבירה מונרוביה כעיר נופש לאמריקאים רבים אשר רצו לבלות באפריקה ולחופיה. בעיר נבנו מלונות רבים, בהם מלון דוקור (Ducor), אשר נחשבו בעבר למלונות פאר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1816, במטרה להקים מושבה עצמאית לעבדים אמריקאים משוחררים, הגיעו המתיישבים הראשונים לאפריקה מארצות הברית, בחסות אגודת ההתיישבות האמריקאית. הם נחתו באי שרברו (Sherbro Island) מה שהיום ידוע כחלק מסיירה לאון[4]. מתיישבים רבים מתו ישר כשהגיעו. ב-7 בינואר 1822 הצילה ספינה נוספת את המתיישבים והובילה אותם למפרץ מסוראדו, שם הוקמה ההתיישבות כריסטופוליס (Christopolis). בשנת 1824, שמה של העיר שונה למונרוביה על שם ג'יימס מונרו, אז נשיא ארצות הברית, שהיה תומך בולט בשליחת עבדים שחורים לשעבר מהקאריביים ומארצות הברית לליבריה. מונרו ראה בהתיישבות ובמעבר כאופציה עדיפה על קבלת עצמאות לעבדים האפרו-אמריקאים באמריקה.

בשנת 1845 התקיימה במונרוביה הוועידה הקונסטיטוציונית של אגודת ההתיישבות האמריקאית, אשר ניסחה את החוקה שתקבע כעבור שנתיים את חוקת הרפובליקה העצמאית והריבונית של ליבריה[5].

בתחילת המאה ה-20, מונרוביה חולקה לשני חלקים: (1) מונרוביה, שם התגוררה האוכלוסייה האמריקאית-ליברית של העיר והזכירה את דרום ארצות הברית באדריכלות; (2) קרוטאון (Krutown), אשר הייתה מיושבת בעיקר על ידי הקבוצות האתניות קרוס (Krus), גראבוס (Grebos), באסאס (Bassas) ומוצאים אתניים אחרים. מתוך 4,000 התושבים, 2,500 היו אמריקאים-ליבריים. בשנת 1926 החלו קבוצות אתניות מפרברי ליבריה לעבור למונרוביה בחיפוש אחר מקומות עבודה.

בשנת 1979, הארגון לאחדות אפריקה קיים כנס באזור מונרוביה, עם הנשיא בזמנו ויליאם טולברט (William R. Tolbert) כיו"ר. במהלך כהונתו, שיפר טולברט את הדיור הציבורי במונרוביה וגרם לירידה ב-50% של שכר הלימוד באוניברסיטת ליבריה. בשנת 1980 התרחשה הפיכה צבאית בראשות סמואל דו (Samuel K. Doe) נגד משטר טולברט, יחד עם הוצאה להורג של חברי מפלגה בכירים, לרבות טולברט עצמו[6]. העיר נפגעה קשות בהפיכה זו, שהתקיימה בעיקר בגין העלאת מחירי האורז על ידי טולברט, וסבלה בהמשך ממצור, ומהרס מבנים ותשתיות רבות. הרס זה נמשך לאחר מכן בשתי מלחמות האזרחים בליבריה: מלחמת האזרחים הליברית הראשונה בין השנים 1989-1997 ומלחמת האזרחים הליברית השנייה בין השנים 1999-2003. ילדים ובני נוער רבים נשארו ללא קורת גג.

לימה בואי, אוקטובר 2011

ב-2002 ארגנה לימה בואי (Leymah Gbowee) את "פעילות הנשים מען ליבריה"- שירה ותפילה בשוק הדגים של העיר עם נשים מקומיות נוספות, לקידום השלום[7]. תנועה זו סייעה לשים קץ למלחמת האזרחים הליברית השנייה ב-2003 ולבחירת אלן ג'ונסון-סירליף כנשיאת ליבריה, שהפכה לאומה האפריקאית הראשונה עם נשיאה אישה[8].

בשנת 2014, העיר סבלה מהתפרצות האבולה במערב אפריקה של שנת 2014. מגפת וירוס האבולה בליבריה הוכרזה ב-3 בספטמבר 2015[9].

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונרוביה שוכנת לאורך חצי האי קייפ מסוראדו, בין האוקיינוס האטלנטי לבין נהר מסוראדו, שהקצה שלו יוצר נמל טבעי גדול. נהר סנט פול (The Saint Paul River) שוכן צפונית לעיר ומייצר את הגבול הצפוני של האי בושרוד (Bushrod Island), שניתן להגיע אליו על ידי חציית הגשר החדש ממרכז העיר מונרוביה.

מונרוביה ממוקמת בנפת מונטסראדו (Montserrado County) היא העיר הגדולה ביותר בליבריה ומשמשת כמרכז מנהלי, מסחרי ופיננסי[2].

שכונות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר מונרוביה כוללת מספר מחוזות, הפרושים על פני חצי האי. מרכז העיר ההיסטורי, שממוקם ברחוב ברוד (Broad Street), נמצא ממש בקצה חצי האי, עם רובע השוק המרכזי בשם ווטרסייד (Waterside Market), שנמצא מצפון, מול הנמל של העיר.

מפת תכנון העיר משנת 1830

מצפון מערב ווטרסייד נמצאת שכונה עם הכנסה נמוכה בשם קהילת ווסט פוינט (West Point Community). ממערב/דרום-מערב למרכז העיר נמצאת מאמבה פוינט (Mamba Point), הרובע הדיפלומטי הראשי של העיר, שבו נמצאים השגרירויות של ארצות הברית ובריטניה וכן משלחת האיחוד האירופי. מדרום למרכז העיר נמצאת גבעת הקפיטול (Capitol Hill), שבה ממוקמים המוסדות העיקריים של הממשלה הלאומית, כולל בית המשפט העליון ((Temple of Justice) וארמון המנהל (the Excutive Mansion).

בהמשך מזרחה במורד חצי האי הוא אזור הסינקור (Sinkor) של מונרוביה. במקור הסינקור היה רובע מגורים פרברי, כיום משמש הסינקור כאזור ההומה של מונרוביה, המארח משלחות דיפלומטיות רבות, בו ממוקמים בתי מלון מרכזיים, בתי עסקים, וכן כמה שכונות מגורים, כולל קהילות שונות כגון, פלמקור (Plumkor), ג'ורקפנטאון (Jorkpentown), לאקפאזה (Lakpazee) ופיאמאה (Fiamah). סינקור הוא גם ביתם של נמל התעופה המשני של העיר, ספריגס פיין (Spriggs Payne), והאזור הסמוך, הנקרא איירפילד (Airfield), הוא אזור חיי הלילה המרכזי בעיר. ממזרח לשדה התעופה נמצא קטע הכביש הישן של סינקור, שהוא בעיקר משמש למגורים, כולל יישובים לא רשמיים כמו צ'וגבור (Chugbor) וגיא טאון (Gaye Town).

בדרום של חצי האי שוכנת העיירה העצמאית של קונגו טאון (Congo Town) וממזרחה לה נמצא פרבר גדול של פיינסוויל (Paynesville). פרברים נוספים, צ'וקלט סיטי (Chocolate City), גרדנרסוויל (Gardnersville), ברנרסוויל (Barnersville), קאבה טאון (Kaba Town), דנדווילו (Dandawailo) וניו ג'ורג'יה (New Georgia) נמצאים בצפון, מעבר לנהר. באי באשרוד, הנמצא צפונית מונרוביה ממוקמות השכונות קלרה טאון (Clara Town), לוגן טאון (Logan Town) ניו קרו טאון (New Kru Town). בצד המזרחי נמצאים הפרברים סטוקטון קריק ברידג' (Strockton Creek Bridge), קאלדוול (Caldwell), לואיזיאנה (Louisiana) וקאסאווה היל (Cassava Hill)[10].

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכלכלה של מונרוביה תלויה בעיקר על ידי הנמל שבה – הנמל החופשי של מונרוביה (The Freeport of Monrovia) בעקבות מיקומם של משרדי הממשלה של ליבריה. הנמל של מונרוביה הורחב באופן משמעותי על ידי כוחות ארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה, והיצוא העיקרי כולל לטקס, עופרת וברזל.

חומרים נוספים שמיוצרים בנמל הם מלט, זיקוק נפט, מוצרי מזון, לבנים ואריחים, רהיטים וכימיקלים. בנמל באי באשרוד בין הנהרות מסוראדו וסנט פול, יש מתקנים לאחסון ותיקון כלי שיט[11].

אדמיניסטרציה וממשל מקומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונרוביה ממוקמת במחוז של מונרוביה רבתי בנפת מונטסראדו. החלוקה של מונרוביה היא לפי אזורים ולא לפי שבטים כמו שנהוג ברוב ליבריה. 16 האזורים של מונרוביה מחולקים גם הם ל-161 קהילות. מבחינה מוניציפלית, המחוז של מונרוביה רבתי מתחלק ל-2 מועצות עירוניות ול-10 מועצות מקומיות (9 עיירות ורובע אחד)[12]. על פי החוק העירוני שחוקק ב-1973, מועצת העיר של מונרוביה (Monrovia City Corporation) אחראית על ניהול העיר מונרוביה ואספקת שירותים למועצות המקומיות, אך אין לה סמכות משפטית וחוקית בתוכן[13].

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במונרוביה אטרקציות מגוונות, ביניהם, המוזיאון הלאומי של ליבריה, המקדש של הבונים החופשיים (Masonic Temple), שוק ווטרסייד ומספר חופים. בעיר יש גם את האצטדיון על שם אנטואנט טאובמן (Antoinette Tubman Stadium) ואת אצטדיוני הספורט על שם סמואל ק. דו (the Samuel K. Doe Sports Complex sports stadiums) מתוכם אחד האצטדיונים הוא מבין הגדולים ביותר באפריקה, עם 40 אלף מושבים[14]. האצטדיון משמש כאצטדיון הבית של נבחרת הכדורגל של ליבריה, בנוסף קבוצת הכדורגל של מונרוביה (Monrovia FC) משחקת באצטדיונים.

תעשיית העיתונים במונרוביה החלה בשנת 1820, כשהעיתון ליבריה הראלד (Liberia Herald) היה אחד העיתונים הראשונים שפורסמו באפריקה. כיום, עיתונים רבים בסגנון הצהובונים מודפסים על בסיס יומי או דו שבועי, רובם לא יותר מ-20 עמודים[15]. הדיילי טוק (The Daily Talk) הוא אוסף של חדשות וציטוטים של כתבי קודש שנכתבים מדי יום על לוח בצד הכביש באזור הסינקור של מונרוביה[16].

תחנות רדיו וטלוויזיה קיימות, כאשר הרדיו הוא המקור הנפוץ של חדשות ובגלל בעיות עם רשת החשמל הצפייה בטלוויזיה בעייתית יותר. רדיו UNMIL ראשי תיבות של משלחת האו"ם בליבריה (United Nations Mission in Liberia) משודר מאז ה-1 באוקטובר 2003. זוהי תחנת הרדיו הראשונה בליבריה המשדרת 24 שעות ביממה ומגיעה לשני שלישים מהאוכלוסייה. מערכת שידורי ליבריה שבבעלות המדינה משדרת ארצית ממפקדה במונרוביה[17].

מוסדות חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

במונרוביה ממוקמים אוניברסיטת ליבריה, האוניברסיטה המתודיסטית האפיסקופלית האפריקאית (African Methodist Episcopal University), האוניברסיטה המתודיסטית המאוחדת, סטלה מאריס פוליטכניק (Stella Maris Polytechnic) ועוד רבים מבתי הספר הציבוריים והפרטיים. במכללת א.מ. דוגליוטי נלמדים לימודי רפואה ולימודי סיעוד ומקצועות הפרה-רפואה נלמדים במכון הלאומי טובמן לאמנויות רפואיות (the Tubman National Institute of Medical Arts). החינוך מגן הילדים עד כיתה י"ב ממומן על ידי מערכת החינוך המאוחדת של מונרוביה, אשר משרתת את כל מונרוביה והסביבה[18].

בית הספר האמריקאי הבינלאומי של מונרוביה נמצא בקונגו טאון[19].

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערים התאומות של מונרוביה הן:

בעיות זיהום[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהום הוא נושא חשוב ומדובר בליבריה ובעיר מונרוביה בפרט. ערימות של זבל ביתי ותעשייתי מצטברות בתוך העיר ולערוב שירותי התברואה שממומנות על ידי הבנק העולמי לא מגיעות לאסוף את הזבל שנערם. בשנת 2013, בעיית איסוף הזבל החריפה עד כדי כך שתושבי הפרבר פיינסוויל, שרפו את ערימות הזבל שגרמו לניתוק של הכביש הראשי ממונרוביה לקאקטה (Kakata). בנוסף הצפות גורמות להזרמת הזבל שהצטבר ברחבי העיר וכתוצאה מכך ביצות מזוהמות רבות נוצרות מחוץ לאזורי מגורים[20].

בשנת 2009, לשליש מתושבי מונרוביה הייתה גישה לשירותים נקיים. שאר תושבי העיר היו עושים את צורכיהם בסמטאות בין בתי מגורים, בחוף הים ובתוך שקיות פלסטיק שהשליכו לזבל או לתוך הים[21].

תמונה פנורמית של מונרוביה מגג מלון דוקור - יוני 2007 (לצפייה הזז עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)
תמונה פנורמית של מונרוביה מגג מלון דוקור - יוני 2007 (לצפייה הזז עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Liberia: Counties, Major Cities, Towns & Urban Areas - Population Statistics, Maps, Charts, Weather and Web Information, citypopulation.de
  2. ^ 1 2 2008 National Population and Housing Census (PDF). Retrieved March 2018.
  3. ^ "Definition of Monrovia". Published by The Free Dictionary. Retrieved March 2018.
  4. ^ Map of Liberia, West Africa. Published by Library of Congress. Retrieved March 2018.
  5. ^ Dunn-Marcos R., Kollehlon K.T., Ngovo B., Russ E., Ranard D.A. (ed.) (2005). Liberians: An introduction to their history and culture. Published by the Center for Applied Linguistics: Washington, DC.
  6. ^ Eyoh D. Zeleza P.T. (ed.) (2003). Encyclopedia of Twentieth-Century African History. Published by Routledge: New York, NY.
  7. ^ Profile: Leymah Gbowee - Liberia's 'peace warrior'. Pulished: October 2011, by BBC New. Retrieved March 2018.
  8. ^ African women look within for change. Published: October 2009, by CNN. Retrieved March 2018.
  9. ^ Ebola Virus Disease. Updated: January 2018, by World Health Organization. Retrieved March 2018.
  10. ^ Liberia: Counties, Major Cities, Towns & Urban Areas. Retrieved March 2018.
  11. ^ Monrovia, Liberia. Retrieved March 2018.
  12. ^ "Greater Monrovia, Liberia - Administrative Boundaries Overview" (PDF). Published by Liberia Institute of Statistics & Geo-Information Services. Retrieved March 2018.
  13. ^ "THE TRANSFORMATIVE ROLE OF CITY-COMMUNITY PARTNERSHIPS IN THE FIGHT AGAINST EBOLA AND BEY OND IN GREATER MONRO VIA, LIBERIA" (PDF). Published by Cities Alliances. Retrieved March 2018.
  14. ^ World Stadiums, Stadiums in Liberia. Retrieved March 2018.
  15. ^ The Liberia Herald. Retrieved March 2018.
  16. ^ The Daily Talk. Retrieved March 2018.
  17. ^ United Nations Mission in Liberia. Retrieved March 2018.
  18. ^ Ministry of Education- Republic of Liberia (Home Page). Retrieved March 2018.
  19. ^ American International School of Monrovia(Home Page). Retrieved March 2018.
  20. ^ "Monrovia’s ‘Never-Ending’ Pollution Issues In 2013". Published: December 2012, by Edwin M. Fayia III. Retrieved March 2018.
  21. ^ Disease rife as more people squeeze into fewer toilets. Published: November 2009, by IRIN. Retrieved March 2018.