יחידת שלדג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחידת שלדג

סמל היחידה
סיכת לוחם וסמל היחידה
סיכת לוחם וסמל היחידה
סיכת לוחם וסמל היחידה
זן נדיר, ציפור משונה
פרטים
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך חיל האוויר הישראלי
סוג יחידת קומנדו מיוחדת
בסיס האם בסיס פלמחים
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1976–הווה (כ־47 שנים)
מקים היחידה מוקי בצר
מלחמות
נתוני היחידה
ייעוד פעילות קומנדו וסיור מיוחד בעומק האויב עבור חיל האוויר הישראלי
פיקוד
יחידת אם כנף 7
דרגת המפקד סגן-אלוף (אוויר) סגן-אלוף
מפקדים רשימה בהמשך
עיטורים
צל"ש הרמטכ"ל  צל"ש הרמטכ"ל

יחידת שלדג (יחידה 5101), היא יחידת עלית של חיל האוויר הישראלי.[1] היחידה כפופה לכנף כוחות אוויר מיוחדים (כנף 7) בחיל האוויר. היחידה הוקמה בהשראת ה-SAS "שירות האוויר המיוחד" של הצבא הבריטי. היא מתמחה בביצוע משימות קומנדו ומודיעין עומק. בסיס הקבע של היחידה הוא בסיס פלמחים. מפקדה הוא קצין בדרגת סא"ל. נחשבת לאחת מארבע יחידות העילית של צה"ל יחד עם סיירת מטכ"ל, שייטת 13 ויחידה 669.[2]

תג סיכה וסמל היחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיכת הלוחם וסמל היחידה ניתנו לה בשנת 1987 בזמן שאביהו בן-נון היה מפקד חיל האוויר.[3] בסיכת היחידה מופיע שלדג. שם היחידה נלקח כנראה מציטוטו של דייוויד סטרלינג, מקים יחידת הקומנדו ה-SAS הבריטית, שאמר כי יחידתו תרד על האויב כמו שלדג היורד על טרפו.[4]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחידה הוקמה בשנת 1974 בעקבות לקחי מלחמת יום הכיפורים על מנת לספק לחיל האוויר יכולת עצמאית בנושא קומנדו ומודיעין.[5] מייסד היחידה ומפקדה הראשון היה מוקי בצר, יוצא סיירת צנחנים ומ"פ מילואים בסיירת מטכ"ל,[6] שנעזר רבות בדודיק רוטנברג, איש הצנחנים ומגיבורי הקרב על גבעת התחמושת, וביפתח ספקטור, ראש מחלקת מבצעים בחיל האוויר.[7] בראשית דרכה, תפקדה היחידה כפלוגת מילואים של סיירת מטכ"ל וכונתה "הגדוד למשימות חיל האוויר".[8]

לאחר מכן, בעקבות תמיכתו של סגן הרמטכ"ל באותם ימים, רפול, הוחלט בינואר 77' להפוך את היחידה לסדירה. בצר היה למפקד היחידה הסדירה והלוחמים הגיעו מסיירת מטכ"ל ומסיירת שקד, שפורקה באותה שנה.[9] היחידה הייתה כפופה למפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי, והייתה מסונפת לצנחנים.[10] מדי הא' של שלדג היו מכנסי א' צנחנים, חולצה רגילה, כומתה אדומה ונעליים אדומות, ללא תגים, ללא סמלים למעט כנפי צניחה וכנפי סיירת וללא דרגות (למעט קצינים). עוד פריט שאפיין את לוחמי היחידה היה נשקם האישי אשר היה גלילון מיוחד עם מתפסי עץ ואפשרות הוספת אמצעים, בזמן שלגלילון הרגיל היו מתפסים שחורים. הגיוס ליחידה היה תחת הגיוס לצנחנים, טירונות בסנור כפלוגה מיוחדת, ולאחריה התפצלות למסלול המיוחד שלהם. רק בהמשך דרכה הפכה היחידה ליחידה מיוחדת ייעודית של חיל האוויר, לוחמי היחידה מבצעים משימות מיוחדות.

את אחד השינויים המשמעותיים ביחידה הוביל אליק רון, אשר הצליח לשכנע את צה"ל להעביר את היחידה לפיקודו של חיל האוויר,[11] למרות התנגדותו של קצין צנחנים וחי"ר ראשי, תא"ל איציק מרדכי. עם זאת, גם לאחר המעבר המשיכו לוחמי היחידה ללבוש מדי א' ירוקים ולנעול נעליים אדומות (בדומה ליחידות המובחרות של הצנחנים וסיירת מטכ"ל).[12] כאשר אביהו בן-נון קיבל את הפיקוד על חיל האוויר, הוא הורה על מעבר למדי חיל האוויר ועל שינוי סיכת הלוחם וסמל היחידה, ובזאת הושלמה הפיכתה של היחידה ליחידה אורגנית בחיל האוויר.

המוטו של היחידה הוא "זן נדיר, ציפור משונה".[13] לעיתים מכונה היחידה כ-'אחות הצעירה' של סיירת מטכ"ל.[14]

מוטיב היחידה "המעז מנצח", הושאל מסיירת מטכ"ל, ממנה הגיע בצר, ששאלה אותו בתורה מהיחידה המקבילה בצבא הבריטי, ה-SAS. בשל ייעוד היחידה הדומה, הספר, "מפקד הרפאים", של מפקד ה-SAS דייוויד סטירלינג ויחידתו במלחמת העולם השנייה, מחולק במשך שנים ללוחמי הסיירת עם סיום מסלול הלוחם ופרק ההכשרה.[9]

היחידה נקראת על שם ציפור השלדג עקב הדמיון בין האופי בו ציפור זו תופסת את הטרף שלה לבין סוג המבצעים שמבצעת היחידה.[15]

העלאת יהודי אתיופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחידה, תחת פיקודו של דורון אלמוג, נטלה חלק מרכזי בהעלאתם של יהודי אתיופיה ארצה, ופעלה רבות בתחום עד לחשיפת המבצע בעיתונות הישראלית, חשיפה שהובילה לפיצוצו של ההסכם בין ישראל לסודאן.

בספרו של ויקטור אוסטרובסקי מופיע תיאור של לילה דרמטי, בו חילצו לוחמי היחידה את אנשי המוסד מסודאן בעקבות המהפך הפוליטי, שעבר על המדינה ועליית שלטון מוסלמי קיצוני. על המבצע כולו פיקד אליק רון (הרמטכ"ל משה לוי וראש המוסד נחום אדמוני ישבו במטוס החפ"ק שחג מעל לים סוף). לאחר שהתחדשה העלייה מאתיופיה, הוסיפו אנשי היחידה ואנשי חיל האוויר לתרום רבות למערך העלייה.

בראשית 1991 עמד שלטונו של מנגיסטו היילה מריאם בפני התרסקות נוכח כוחות המורדים שהתקרבו לבירת אתיופיה, אדיס אבבה. הדחתו הקרובה של מנגיסטו עוררה את החשש כי גורלם של אלפי היהודים שהמתינו בעיר לעלייה ארצה נתון בסכנה. בהתאם לכך החלה ממשלת ישראל (בראשות יצחק שמיר) בניהול משא ומתן, בתיווך ארצות הברית, עם השליט האתיופי, במטרה לסכם על הוצאתם המהירה של היהודים מאתיופיה לישראל.

וכך, בתוך 34 שעות (ב-24 וב-25 במאי 1991) הועלו ארצה כ-14,400 יהודים במבצע אשר נשא את השם "מבצע שלמה". על היחידה, תחת פיקודו של בני גנץ,[16] הוטל לאבטח את שדה התעופה. אחד מקציני יחידת שלדג לשעבר סיפר בשנת 2010 על ההכנות להשתתפות היחידה במבצע:

אני זוכר שכל היחידה הייתה בעניין. כולם שמעו על המבצע וכולם רצו להשתתף. מילואימניקים רבים התקשרו ואמרו: "אני רוצה גם". המצאנו תפקידים ומשימות כדי שכמה שיותר יוכלו להשתתף. הייתה לכולם תחושה שאנחנו הולכים לקראת יציאת מצרים.

— נעם ברקן, עולה על עקבותיו, "ידיעות אחרונות", 13 ביוני 2010

מלחמת לבנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת לבנון הראשונה מפקד שלדג היה סא"ל גיורא ענבר. באותם ימים הייתה היחידה כפופה למפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי והייתה מסונפת לחטיבת הצנחנים.[10] לוחמי היחידה, שלמרות הקשרים ההדוקים עם חיל האוויר, היו אז למעשה "ירוקים" ולבשו אז מדי א' ירוקים ונעלו נעליים אדומות (בדומה ליחידות המובחרות של הצנחנים וסיירת מטכ"ל).[12]

ליחידה היו תוכניות מגירה לפעולה בלבנון. עם פרוץ הקרבות ב-6 ביוני 1982 פעלה "שלדג" בשני כוחות עיקריים. כוח אחד הגיע לאזור בקעת הלבנון, שהיה אז בשליטת הצבא הסורי, וסייע לחיל האוויר הישראלי בהשמדת סוללות טילי קרקע-אוויר ותותחי נ"מ, כחלק ממבצע ערצב 19‏[9] הכוח השני, בפיקודו של טל רוסו[17] פעל בציר החוף וכבש את מתחם המוזיאון בביירות,[18] בו התבצרו לוחמים רבים של הקומנדו הסורי,[19] והשתתף בקרבות אחרים בעיר כנגד מפקדות מבוצרות היטב של אש"ף.[9] מאוחר יותר סיפר רוסו בראיון שזו הייתה "מלחמה מעניינת".[17] בטרם הקרב על המוזיאון, מצא קצין המודיעין של היחידה תרשים מדויק של המבנה בארכיון הלאומי של ביירות. הלוחמים פשטו בו זמנית דרך כל הפתחים, והסתערו באש וברימונים על המחבלים המבוצרים. טל רוסו, שהיה אז מפקד פלגה בשלדג, תיאר בראיון את הפריצה למתחם המוזיאון – ”הצמדנו חומר נפץ לקיר המבנה. חשבנו שזה יעשה חור בקיר, אבל בפועל פוצצנו את הספרייה הלאומית של ביירות וגשם של דפים ירד עלינו. תחת אש של אר.פי.ג'י פרצנו למוזיאון” את הקרב מול אנשי הפת"ח, ניהלו לוחמי שלדג כשהם מתרוצצים בין חפצי אומנות ואוסף של מטבעות עתיקים המוטלים על הרצפה.[9]

שישה ימים לאחר תחילת המלחמה סייר סגן הרמטכ"ל האלוף יקותיאל אדם, בכפר דוחא, בפאתי העיירה דאמור. בעת הסיור בכפר נפתחה לעברו אש מחבלים, והוא פנה למצוא מסתור בבית שטרם טוהר. באותו בית הסתתרה חוליית מחבלים והם ירו בו למוות. גיורא ענבר, שהיה בקרבת מקום עם כוח של היחידה, הוביל את הלוחמים, ובהם צוות בפיקוד טל ורדי[20] ואת לוחמי חטיבת גולני להסתערות והמחבלים חוסלו.[10]

למחרת, בפעולה מיוחדת בעומק של שישה ק"מ מעבר לקווי הכוחות הישראלים, אליה יצאו ארבעה לוחמי שלדג, בפיקוד המ"פ, סרן אייל גור, זוהה הכוח על ידי חיילים סורים ושלושה מתוך ארבעת הלוחמים נפצעו.[10]

בהמשך הלחימה בלבנון היחידה לקחה חלק במבצעי צה"ל, ובהם מבצע עיניים ירוקות,[21] מבצע כחול וחום,[22] מבצע דין וחשבון, ופעלה במספר רב של מבצעים חשאיים כנגד החזבאללה. במהלך תקופת פיקודו של גל הירש על היחידה, הוביל הירש כוח של לוחמי שלדג במבצע עומק בלבנון, מבצע שכמעט והסתיים בהדחתו מצה"ל.[23] הוא פעל עם כוח קטן שחדר לבסיס חזבאללה, ומשהתגלה איחור בלוח הזמנים סירב לסגת מבלי לבצע את המשימה כפי שדרשו ממנו מפקדיו. הירש אף ניתק את מכשיר הקשר, כדי להשלים את המשימה מבלי שיוכלו לתת לו פקודה מפורשת לסגת. הכוח הצליח לבצע את המשימה וחולץ בעור שיניו מלבנון מבלי שהתגלה. על הירש נמתחה ביקורת קשה מצד הרמטכ"ל, אמנון ליפקין-שחק, אך הלה גם חלק לו שבחים על אומץ הלב שגילה.[24] במהלך פיקודו על היחידה קיבלה שלדג שני פרסי רמטכ"ל, וכן צל"ש הרמטכ"ל יחידתי על תעוזה במבצעים, בין היתר במבצע ענבי זעם.[12]

האינתיפאדה השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ האינתיפאדה השנייה נדרשה היחידה, תחת פיקוד רוני נומה, להתמודד עם אתגרי הלחימה בעימות המוגבל.[25] היחידה נטלה חלק במספר מבצעים וסיכולים ממוקדים במהלך האינתיפאדה השנייה. בנובמבר 2000 השתתפה היחידה במבצע סיכול ממוקד של השב"כ והרגה את ג'מאל עבד א-ראזק, מפקד גדודי חללי אל אקצה ברפיח. היה זה ראשון מבצעי הסיכול הממוקד באינתיפאדה החדשה. משאית חסמה את הרכב שבו נסע, בסמוך לצומת מורג, לוחמי היחידה שהתחבאו בתוך המשאית ירו בו למוות מטווח קרוב ובסייענו שישב לידו ברכב. אדם נוסף שישב ברכב סמוך נפגע בטעות ונהרג.[26]

מלחמת לבנון השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוחמי שלדג נטלו חלק במספר פעולות במהלך מלחמת לבנון השנייה, בהם מבצע "חד וחלק", בשיתוף עם סיירת מטכ"ל. המבצע התבצע בעומק לבנון וכלל חדירה למפקדת חזבאללה בבית החולים בבעלבכ. במהלך המבצע אספו לוחמי היחידה מודיעין ואמצעי לחימה מהמפקדה, וכן הרגו 19 מחבלים ולקחו שבויים.[27] בנוסף, במסגרת מבצע "ושבו בנים"[28] חילץ צוות של היחידה, בשיתוף פעולה עם היחידה הטקטית לחילוץ מיוחד (669) ויחידת הניוד, את גופתה של קרן טנדלר, מכונאית מוטסת מצוות מסוק היסעור שהופל בעומק שטח לבנון ב-12 באוגוסט.[29]

מבצע עופרת יצוקה ומבצע צוק איתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחידה לקחה חלק בלחימה גם במבצע עופרת יצוקה, בין היתר בפשיטה סמוך לחוף הרצועה שמטרתה סימון מטרות להפצצה אווירית במהלכה נתקל כח מהיחידה בפעילי חמאס חמושים וספג מספר פצועים. הכוח פונה לסטי"ל של חיל הים וזכה לטיפול רפואי.[30] כן לקחה היחידה חלק במבצע צוק איתן, במהלכו פגעה במחבלים רבים, איתרה מנהרות לחימה, סייעה לכוחות המתמרנים והשמידה תשתיות ואמצעי לחימה אשר שימשו את ארגון החמאס.[31]

מלחמת חרבות ברזל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – מתקפת הפתע על ישראל (2023), מלחמת חרבות ברזל

מתקפת הפתע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, הוזנקה היחידה להילחם במחבלי חמאס ביישובים שאליהם חדרו. לוחמי היחידה הוטסו במסוקים לעורפם של יחידות המחבלים ולחמו בקרב מחנה רעים[32] בקרב על קיבוץ בארי בקרב בקיבוץ עלומים בקרב בחולית ובקרב כפר עזה. לוחמי שלדג נלחמו במשך שעות ארוכות לטיהור היישובים ממחבלים וחילוץ התושבים. במשך הימים לאחר מכן, ניהלו קרבות פנים אל פנים מול מחבלים במספר מוקדי לחימה, במהלך אותם הקרבות, חיסלו עשרות מחבלים וחילצו עשרות תושבים. במהלך הקרבות לשחרור היישובים נהרגו חמישה מלוחמי היחידה: רס"ן עידו יהושוע, רס"ל אהד כהן, סרן רום שלומי, רנ"ג עידו רוזנטל וסרן שילה כהן.[33][34]

התמרון הקרקעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 בנובמבר 2023, לאחר מספר ימים של תמרון קרקעי במהלך הקרבות בצפון רצועת עזה, נהרג פרמדיק לוחם של היחידה, רס"ר ליאור ארזי.[35] ב-8 בנובמבר במהלך חילופי אש מול מחבלים נהרג לוחם היחידה, רס"ל יונתן חצור.[36] ב-9 בנובמבר נהרג לוחם ביחידה, רס"ר דב משה כוגן, בקרב בעומק רצועת עזה. היחידה השתתפה בפשיטה על בית החולים שיפא וחשיפת רשת המנהרות של חמאס מתחתיו, ביחד עם לוחמי יהל"ם של חיל ההנדסה הקרבית ויחידת עוקץ. במהלך הפעולה בבית החולים שיפא לוחמי שלדג עצרו 5 מחבלי נוח'בה וחשפו כ-30 כלי רכב של מחבלי הנוח'בה שחלקם מוכנים עם ציוד צבאי, ואמצעי קשר.[37]

מפקדי היחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
מוקי בצר 1974 – 1979 מקים היחידה
אודי שלוי 1979 – 1981 לימים מפקד עוצבת אדום
גיורא ענבר 1981 – 1983 לימים מפקד יחידת הקישור ללבנון
דורון אלמוג 1983 – 1984 לימים מפקד פיקוד הדרום
אליק רון 1984 – 1987 לימים ניצב במשטרת ישראל
שמאי רן 1987 – 1989 לימים מפקד חטיבת הנח"ל
בני גנץ 1989 – 1992 לימים הרמטכ"ל ה-20
אייל שליין 1992 – 1994 לימים מפקד עוצבת עידן
גל הירש 1994 – 1996 לימים מפקד עוצבת הגליל
איל איזנברג 1996 – 1999 לימים מפקד פיקוד העורף
רוני נומה 1999 – 2001 לימים מפקד פיקוד המרכז
מוני כץ 2001 – 2003 לימים מפקד מפקדת העומק
איתי יהודאי 2003 – 2006 לימים מפקד מפקדת כוחות האוויר המיוחדים
בועז הרשקוביץ[38] 2006 – 2008 לימים מפקד הימ"מ והמזכיר הצבאי של נשיא המדינה
א"כ 2008 – 2012
אבי רוזנפלד 2012 – 2015 לימים מפקד אוגדת עזה
עידן כץ[39] 2015 – 2017 לימים מפקד חטיבת אפרים
עמרי גונן 2017 – 2018 לשעבר מפקד 669, לימים מפקד מפקדת כוחות האוויר המיוחדים ומפקד כנף 7 הראשון
י' 2018 – 2021 לימים מפקד כנף 7
איוב כיוף 2021 – 2023 מפקד חטיבת מנשה
ב' אוגוסט 2023 – מפקד היחידה הנוכחי

מיון, הכשרה ושירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלב המיונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למיון ליחידה יש דרישה מוקדמת של פרופיל 82–97. המתמיינים עוברים גיבוש סיירת מטכ"ל/שלדג/669 (חמישה ימים) אחרי מעבר יום סיירות. מחזור הגיוס ליחידה הוא בסוף נובמבר, כאשר חובשים מתגייסים באוגוסט.

מסלול ההכשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלול לוחם נמשך כ-20 חודשים, וכולל טירונות חיל רגלים בבסיס בביסל"ח 314, טירונות יחידה, קורס לוט"ר, קורס צניחה, סדרת שבי ומסלול הכשרה ייעודי.

חיילי היחידה מתחייבים לחתימה של 24 חודשי שירות בקבע בנוסף לשנתיים ו-8 חודשים של שירות סדיר.[40] בשנת 2017 הוחלט על הארכת השירות ל-8 שנים לכלל היחידות המובחרות (סיירת מטכ"ל, שייטת 13 ויחידת שלדג) השירות כולל קורס קצינים ולימודים.[41]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קצין ביחידה

    קצין ביחידה

  • לוחמי שלדג בתרגיל

    לוחמי שלדג בתרגיל

  • לוחמי היחידה בתרגיל לחימה בשטח בנוי

    לוחמי היחידה בתרגיל לחימה בשטח בנוי

  • אימון בשטח בנוי

    אימון בשטח בנוי

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחידת שלדג בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דף מידע על הגיוס ליחידה מתוך אתר אגף כוח אדם של צה"ל
  2. ^ פעילות מבצעית מעבר לקווי האויב: יחידת שלדג - באתר mako.co.il
  3. ^ אלפניסטים - שלדג
  4. ^ מיכל דניאלי, ‏פעילות מבצעית מעבר לקווי האויב: יחידת שלדג, באתר ‏מאקו‏, 1 ביולי 2011
  5. ^ אמיר אורן, היחידות המיוחדות והמלחמה הבאה, באתר הארץ, 22 ביולי 2011
  6. ^ גל פרל, "רק קדימה בא בחשבון", הבלוג על הכוונת, ‏ 15 בספטמבר 2023.
  7. ^ יפתח ספקטור,"רם וברור", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 290, "יום אחד הכניס אלי עידו שני אנשים במדים ירוקים. שניהם נשאו שמות מכובדים: דודיק רוטנברג היה מגיבורי הקרב האגדי על גבעת התחמושת, קרב עקוב מדם במלחמת ששת הימים; ומוקי בצר, גבוה ומקריח, היה מלוחמיה הבכירים של סיירת מטכ"ל, והשתתף במבצעים רבים מעבר לגבול ובהם מבצע החילוץ באנטבה. שניהם היו גיבורי מלחמה נערצים, ושניהם אנשים חושבים. מוקי אמר לי, 'במקום להתכתש עם כל צה״ל, בוא ונקים יחידת מילואים של יוצאי סיירת מטכ״ל, ונאמן אותה ספציפית למשימות חיל־האוויר'"
  8. ^ יפתח ספקטור,"רם וברור", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 291
  9. ^ 1 2 3 4 5 עמיר רפפורט וגיא לשם, הקלף הסודי של חיל האוויר, ידיעות אחרונות, 24 באפריל 1999
  10. ^ 1 2 3 4 אתי אברמוב, על רגל אחת, עיתון "הלוחם" 192, אפריל 2005
  11. ^ אביחי בקר, פצצת טסטוסטרון, הארץ, 13 באוגוסט 1999, כפי שהועלה באתר פרש
  12. ^ 1 2 3 יואב לימור ואלון בן-דוד, מקום שלישי: שלדג, באתר ynet, 14 בפברואר 2008
  13. ^ אתר עמותת יוצאי שלדג
  14. ^ יואב לימור ואלון בן–דוד, "יחידת שלדג", באתר "יחידה"
  15. ^ שלדג חוגגת: 35 שנות פעילות קומנדו, באתר חיל האוויר הישראלי
  16. ^ "האלוף בני גנץ נפרד מיחידת שלדג, עליה פיקד בעבר" באתר צה"ל
  17. ^ 1 2 חן קוטס-בר, הרמבו של צה"ל: טל רוסו עושה חשבון נפש, באתר nrg‏, 19 בספטמבר 2009.
  18. ^ לילך שובל ואהרל'ה ויסברג, לוקח אחריות, באתר ישראל היום, 26 באוגוסט 2011
  19. ^ איתי רום, ‏זה כאילו קרה רק אתמול, באתר גלובס, 27 ביולי 2006, גיורא ענבר: "אני במלחמת לבנון הראשונה הייתי מפקד שלדג. הובלתי את היחידה להשתלטות רגלית על המוזיאון, 'ההיפודרום' קראו לזה, בביירות. זה היה היעד שכולם ידעו עליו, שישב בו קומנדו סורי כל הזמן. כשניתנה פקודה לכבוש את מערב ביירות, על היחידה שלי הוטלה המשימה, ככוח חי"ר במסגרת אוגדת שריון 162, לכבוש את המוזיאון - וכך עשינו. גם שם לא היו נפגעים"
  20. ^ ראובן וייס, "דו"ח סבא" ידיעות אחרונות, 25 באפריל 2012, "טלי, אבא של תומר, השתחרר מצה"ל בדרגת רב-סרן', מספר אלוף ורדי. בתור בעל הדרגה הבכירה משמעותית בחבורה, הוא זה שמנווט את השיחה. 'הוא היה סגן מפקד סיירת צנחנים, ממייסדי שלדג וסגן מפקד שלדג במיל'. הוא והצוות שלו חיסלו את המחבלים שהרגו את אלוף יקותיאל אדם במלחמת לבנון הראשונה'"
  21. ^ גל פרל פינקל ואבירם רינג, ‏מבצע חוק וסדר 30 שנה אחרי, מערכות 477, 2018
  22. ^ אהוד ערן, "תמצית געגוע - ארז גרשטיין והמלחמה בלבנון", הוצאת ידיעות אחרונות, 2007, עמד 104
  23. ^ עמוס הראל, סופה הפתאומי של קריירה צבאית מבטיחה, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2006
  24. ^ גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמודים 84–106
  25. ^ עפר שלח, מדבר מהשטח: הכל אישי על אל"ם רוני נומה, ידיעות אחרונות "המוסף לשבת", 5 במאי 2006, עמודים 26–27, כפי שהועלה באתר פרש
  26. ^ עמוס הראל ואבי יששכרוף, "המלחמה השביעית", הוצאת ידיעות ספרים, 2004. עמודים: 98, 203, 204
  27. ^ אפרת וייס ורועי נחמיאס, לוחמי הקומנדו פשטו על בעלבק - ושבו בשלום, באתר ynet, 2 באוגוסט 2006
  28. ^ שנה למלחמת לבנון השנייה, מתוך אתר חיל האוויר, 12 באוגוסט 2007
  29. ^ nrg מעריב, הצילום האחרון של קרן טנדלר, באתר nrg‏, 9 בינואר 2007
  30. ^ פצועי חי"ר יפונו לניתוח על סטי"לים, אתר צה"ל, 25 בנובמבר 2010, כפי שהועלה באתר "יחידה".(הקישור אינו פעיל, 5.7.2021)
  31. ^ נדב ברגר, תעודות הערכה ליחידת שלדג על פעילות מיוחדת במבצע "צוק איתן", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 15 בספטמבר 2014
  32. ^ יואב זיתון, "נלחמנו עם חצי כוח עד שנגמרו הכדורים": הקרבות ההירואיים של יחידת שלדג, באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
  33. ^ ישי פורת, לוחמי שלדג משחזרים: "מסוג הקרבות שאתה לא יודע מתי ייגמרו", באתר חדשות 13, 20 באוקטובר 2023
  34. ^ מערכת אתר צה"ל, חללי המלחמה| יחידת שלדג, באתר צה"ל
  35. ^ יואב זיתון, אלישע בן קימון, רוני גרין שאולוב, פרמדיק משלדג, מ"פ מסיירת גבעתי: 4 לוחמי צה"ל נהרגו בסוף השבוע בעזה, באתר ynet, 4 בנובמבר 2023
  36. ^ רס"ל יונתן חצור ז"ל, באתר צה"ל
  37. ^ כאן הסתתרו בכירי החמאס? התגלית של יחידת שלדג מתחת לבית החולים שיפא - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, ‏2023-11-27
  38. ^ אמיר בוחבוט, מפקד שלדג לשעבר מונה לפקד על הימ"מ, באתר nrg‏, 22 בינואר 2009
  39. ^ יחידת "שלדג" מקבלת מפקד חדש ישראל דיפנס 25 ביוני 2015
  40. ^ לוחם ביחידת שלדג, באתר www.mitgaisim.idf.il
  41. ^ אתר למנויים בלבד עמוס הראל, לוחמי היחידות המיוחדות ישרתו 8 שנים וילמדו לתואר, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2017
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יחידת_שלדג&oldid=37570032"