תמיר פרדו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תמיר פרדו
Tamir Pardo.jpg
תמיר פרדו, 2015
לידה 1953 (בן 65 בערך)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות Mossad seal.svg  המוסד
Badge of the Israel Defense Forces.svg  צבא הגנה לישראל
דרגה תת אלוף  תת אלוף
תפקידים בשירות
  • ראש אגף נביעות
  • סגן ראש המוסד
  • יועץ לרמטכ"ל בענייני מבצעים מיוחדים
  • ראש המוסד
עיטורים פרס ביטחון ישראל  פרס ביטחון ישראל(3)
תמיר פרדו ונשיא המדינה, ראובן ריבלין בכנס מאיר דגן לביטחון ואסטרטגיה לשנת 2018, האקדמית נתניה, מרץ 2018

תמיר דין פָּרדוֹ (נולד בשנת 1953) כיהן כראש המוסד בשנים 2011–2016.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרדו נולד בירושלים. אביו עלה לארץ מטורקיה. הוא שירת בצה"ל כקצין קשר בסיירת מטכ"ל ושימש במהלך מבצע יונתן כקשר האישי של מפקד המבצע, יוני נתניהו.[1] בהמשך שירת כקצין קשר של יחידת שלדג.

בשנת 1980 הצטרף לשורות "המוסד" ומילא תפקידים טכנולוגיים, תחת פיקודו של עוזי ארד,[2] לאחר שהשתתף בהצלחה בשליחות מבצעית.[3] בהמשך קוּדַם, ושימש בתפקידים מבצעיים שונים. במהלך שירותו במוסד זכה בשלושה פרסי ביטחון ישראל אישיים.[4] בשנת 1998 עמד בראש ועדת הבדיקה לאחר ההתנקשות הכושלת בפעיל חמאס ח'אלד משעל. לאחר תפיסת סוכני המוסד במהלך פעילות מבצעית בשווייץ ופרישתו של ראש האגף האחראי למבצע, מונה פרדו לראש אגף "נביעות" (המוכר גם בכינוי "קשת"), הממונה על איסוף מודיעין אלקטרוני, גם באמצעות הטמנת מכשירי ציתות בארצות שאינן מדינות יעד. ב-2002, עם מינויו של מאיר דגן לראש "המוסד", מונה פרדו לאחד משני סגניו (במקביל לחגי הדס), ופיקד על המנהלת המבצעית של הארגון, שתחתיה פועלים האגפים והיחידות המבצעיות שלו.[5]

ב-2006 הושאל לצה"ל בדרגת תת-אלוף,[2] תחילה כמדריך במכללה לביטחון לאומי, ובהמשך כיועץ למטה הכללי בתחום המבצעים, בעיקר באזור פיקוד הצפון. במלחמת לבנון השנייה היה חלק מצוות בראשותו של תא"ל טל רוסו,[6] שיזם, תכנן ופיקד על מבצעים מיוחדים נגד חזבאללה בעומק לבנון, ובהם מבצע חד וחלק.

בסוף 2007 חזר לשמש כסגנו של ראש המוסד מאיר דגן וראש מנהלת המבצעים של הארגון. שירת בתפקיד זה עד להתפטרותו ביוני 2009, לאחר שכהונתו של דגן הוארכה בשנה נוספת.[7] לאחר פרישתו עבד בחברה שבשליטת נעם לניר, העוסקת במתן שירותי תיירות מרפא, והוא מחזיק בכ-2% ממניותיה.[8]

ב-6 בינואר 2011 החל לכהן כראש המוסד, וסיים את כהונתו ב-6 בינואר 2016. נושא מרכזי שבו עסק "המוסד" בתקופתו, כמו בתקופת קודמו, היה תוכנית הגרעין האיראנית, ובכלל זה היערכות לתקיפת מתקני הגרעין באיראן.[9]

פרדו בוגר אוניברסיטת תל אביב במדעי המדינה ובהיסטוריה.

הוא נשוי לעמרית, קלינאית תקשורת, ואב לבת ובן. מתגורר בנירית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תמיר פרדו בוויקישיתוף
ויקימילון ציטוטים בנושא תמיר פרדו בוויקיציטוט

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אמיר אורןאנטבה ניצחה את הרפז, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2010.
  2. ^ 2.0 2.1 שלמה צזנה, ‏30 שנות מבצעים, באתר ישראל היום, 30.11.2010
  3. ^ אמיר בוחבוט, תמיר פרדו: קצין הקשר במבצע אנטבה, באתר nrg‏, 26 בנובמבר 2010
  4. ^ רונן ברגמן, הראש כבר עובד, ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, 3 בדצמבר 2010
  5. ^ יוסי מלמןאת מי נחסל הבוקר, באתר הארץ, 16 בפברואר 2005
  6. ^ עפר שלח ויואב לימור, "שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה", הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 250, "בשבת השנייה למלחמה הוקם צוות מאולתר במטה הכללי. בראשו עמד תא"ל טל רוסו, שמונה לעוזר ראש אמ"ץ למבצעים מיוחדים. רוסו מילא תפקידים בכירים בסיירת מטכ"ל, שלדג ומגלן, וערב המלחמה היה פנוי לחלוטין (ולאחריה מונה לראש אמ"ץ). בנוסף לו כלל הצוות את אל"ם רונן ואת תמיר פרדו, שסיים זמן קצר קודם לכן לכהן כמשנה לראש המוסד. בניגוד למקרים קודמים, המוסד והשב"כ ששו לעזור: רק תנו לעבוד, אמרו אנשיהם לרוסו".
  7. ^ אמיר אורןזעזוע במוסד: המשנה של מאיר דגן התפטר מתפקידו, באתר הארץ, 29 ביוני 2009
  8. ^ שרון שפוררראש המוסד שותף בחברה שמגלגלת מאות מיליונים במקלטי מס, באתר הארץ, 27 ביוני 2014
  9. ^ אחד שיודע, "עובדה", 2 ביוני 2018