מבצע נמל בית

עליית יהודי אתיופיה

עליית ביתא ישראל:

מסע אבא מהרי (1862)
1948–1978
מבצע אחים
- נשק תמורת יהודים
- דרך סודאן
  - הטיסות האזרחיות
  - מבצע אליהו
  - חיל הים
    (1983-1981)
  - חיל האוויר
    (1984-1982)
  - מבצע משה
  - מבצע שבא
  - חיל האוויר
    (1990-1987)
מבצע פדיון שבויים
מבצע שלמה
עליית יהודי קווארה

עליית הפלאשמורה:

מבצע נמל בית היה מבצע להעלאת יהודי אתיופיה, כחלק ממבצע אחים, ובמהלכו עלו כאלף עולים לישראל.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

ערכים מורחבים – מבצע אחים, מבצע אליהו

המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-80 החל המוסד במאמצים להעלאת יהודי אתיופיה בטיסות אזרחיות, ממחנות הפליטים בסודאן בהם שהו, לאירופה, ומשם לישראל. על מנת להאיץ את קצב העלאת היהודים הוחלט להעלות את היהודים גם דרך הים.

אנשי המוסד איתרו את כפר הנופש ארוס, מלון נטוש מצפון לפורט סודאן, על חוף ים סוף, והחליטו להשתמש במקום כמסווה לפעולה. המוסד חכר את הכפר דרך חברת קש שווייצרית וכמה אנשי מוסד נשלחו אליו במסווה של אירופאים עובדי החברה. אנשי המוסד שיפצו את כפר הנופש והיו אחראים לתפעול היומיומי של המקום. המלון היה פעיל ואירח תיירים שהגיעו לסודאן לחופשות צלילה ואנשי שגרירויות ממדינות שונות שהוצבו בסודאן.

במקביל, פעלו אנשי המוסד בכפר הנופש בהכנות לקראת המבצעים להעלאת יהודי אתיופיה. למשימה הוקצתה האונייה "אח"י בת גלים" שעגנה בלב ים. לוחמי שייטת 13 היו יורדים מהספינה ושטים בסירות גומי אל נקודה בחוף סודאן, מצפון לכפר הנופש ארוס. אנשי המוסד היו מביאים את העולים במשאיות ממחנות הפליטים בסודאן בהם שכנו, אל הנקודה בחוף שנקבעה מראש, ומשם היו העולים שטים בסירות הגומי עם לוחמי השייטת אל האוניה. משהגיעו כל העולים את האונייה "בת גלים", עשתה האונייה את דרכה לישראל, בתחילה לשארם א-שייח' ולאחר פינויו לנמל אילת.

אח"י בת גלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אח"י בת גלים 2

לאחר פינוי סיני במסגרת הסכם השלום עם מצרים הופסקה נוכחות הקבע של ספינות סער בים האדום. בשנת 1981 הועמדה האונייה בנמל חיפה למכירה. בעקבות הצורך בהבאת עולי אתיופיה מסודאן הוכשרה האונייה מחדש. במבצעים שבהם השתתפה מנובמבר 1981 עד מרץ 1983 עלו ארצה באמצעותה כ-1,000 עולים מיהדות אתיופיה.

מבצע הגדרה עצמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבצע התקיים בין 8 ל-15 בנובמבר 1981. הספינה ביצעה שני סבבים ובהם הועלו 164 עולים. מפקד זירת ים סוף אל"ם משה אורון שימש כמפקד בכיר בים (מב"ב), אולם בעצם לא שותף לתכנון ולנוהל הקרב, לאור המידור עליו הקפידו אנשי המוסד ומפקד האונייה. אורון התרשם שהפעלת האונייה נעשית שלא לפי נוהלי חיל הים וגם לא של הצי המסחרי. כמו כן ראה שהטיפול בעולים במהלך השהיה באונייה אינו מספק. את התרשמותו העביר למפקד חיל הים.

מבצע אביב הרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסבב השני נקבע מפקד שייטת ספינות הטילים, אל"ם אריה רונה כמפקד בכיר בים. מפקד האונייה היה אילן בוכריס ומפקד כח שייטת 13 היה בועז שקדי. לצורך המבצע נרכשו במיוחד סירות גומי גדולות יותר בעלות קרקעית קשיחה שזכו לכינוי "מולית". האונייה יצאה מאילת ב-14 בינואר 1982, והגיעה מול חוף הפינוי ב-17 בינואר. במקום המתוכנן היו גלים גבוהים שלא אפשרו הפעלת סירות.

רונה החליט להתקרב לחוף ובוכריס ניתב את האוניה בין שוניות האלמוגים. בניסיון לעגון התברר שהעומק גדול בהרבה מהמסומן במפה. בליל 17–18 נאספו 110 עולים. האונייה שייטה הלוך וחזור ובליל 21–22 נאספו 106 עולים. גישה שלישית נעשתה בליל 24–25 ובה נאספו 136 עולים. לצורך ספירת מספר העולים המדויק הועברו העולים מצד אחד של המחסן לשני, כשבזמן המעבר קיבל כל אחד מהם סוכרייה. בגמר העברת העולים נמצא שחולקו 352 סוכריות, כלומר על האונייה היו 352 עולים.

ב-27 בינואר 1982 נכנסה האונייה למעגן שארם א-שייח' משם הועברו העולים בטיסות לנמל התעופה בן-גוריון.

סיום המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 1982 בוצע המבצע האווירי הראשון בסודאן, בו הועלו העולים באמצעות מטוסי הרקולס של חיל האוויר הישראלי שנחתו בסודאן. לאחר מכן חודשו המבצעים הימיים. המבצעים האווירים היו מסוכנים פחות עבור סוכני המוסד והעולים, והחל מאמצע שנת 1983 הוחלט להפסיק את המבצעים הימיים.

כפר הנופש ארוס המשיך לשמש כסיפור כיסוי עבור סוכני המוסד בסודאן. בשנת 1985, לאחר מבצע משה, נחשף סיפור הכיסוי של כפר הנופש. אנשי המוסד חולצו במבצע מורכב לאחר שמטוס הרקולס של חיל האוויר נחת בלב המדבר וחילץ את האנשים, הרכבים והציוד הרגיש.^[1]

רשימת המבצעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק א'[עריכת קוד מקור | עריכה]


תאריכים	שם המבצע בחיל הים	מפקד	מספר העולים
הפלגות "בת גלים"
8–15 בנובמבר 1981	הגדרה עצמית	אל"ם משה אורון	164 עולים^[2]^[3]
14–27 ינואר 1982	אביב הרים	אל"ם אריה רונה	352 עולים
28 בפברואר – 16 במרץ 1982	טבעת מופת	אילן בוכריס	172 עולים

חלק ב'[עריכת קוד מקור | עריכה]


תאריכים	שם המבצע בחיל הים	מפקד	מספר העולים
הפלגות "בת גלים"
9–21 נובמבר 1982	אגם מוזהב	עוזי טישל	?
17–24 בינואר 1983	שמר חום
9–13 בפברואר 1983	מבצע אי.טי.
14–20 במרץ 1983	מבצע אי.טי. 2
10–16 באפריל 1983	מבצע טרופל

בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט "אתר הצלילה בים האדום" שיצא בשנת 2019 מתבסס על פעילות אנשי המוסד בכפר הנופש ארוס ועל מבצעי ההעלאת היהודים דרך הים.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אונית הגלנוע אח"י בת גלים השנייה במעגן שארם א-שייח'
מפקד אח"י בת גלים, אילן בוכריס, עם חלק מהעולים במהלך ההפלגה
העולים תולים כביסה על הסיפון
העולים על סיפון הבת גלים

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועדה המייעצת להנצחת יהודי אתיופיה שנספו בדרכם מאתיופיה לישראל דרך סודאן, ביתא ישראל - המסע לציון, משרד ראש הממשלה, מאי 2014.
יעקב סמואל, חולות של תקווה, אופיר ביכורים, 2013.
מייק אלדר, שייטת 11 - הקרב על הצל"ש, הד ארצי, 1996.
גד שמרון, הביאו לי את יהודי אתיופיה: הסיפור האמיתי, כך העלה ״המוסד״ את יהודי אתיופיה מסודאן, הד ארצי, 1998.