מבצע צור ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
שרת העלייה והקליטה מקבלת את פני העולים מבצע 'צור ישראל' בשדה התעופה בן-גוריון
בדיקות עיניים במחנה הממתינים באדיס אבבה
השרה פנינה תמנו שטה פוגשת את הממתינים במחנות
השרה פנינה תמנו שטה מבקרת במחנות הממתינים
שרת העלייה והקליטה נפגשת עם שרת התרבות באתיופיה

מבצע "צור ישראל" להעלאתם של צאצאי יהודי אתיופיה החל ב-3 בדצמבר 2020 ותם ב-15 במרץ 2021.[1] מבצע העלייה התאפשר לאחר ששרת העלייה והקליטה בממשלת ישראל השלושים וחמש, חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה, הגישה לאישור הממשלה הצעת מחליטים להעלאתם לישראל של 2,000 ממתינים במחנות באדיס אבבה ובגונדר. מבצע זה בוצע תוך שיתוף פעולה עם בכירים מארגון "הסוכנות היהודית", בהם יושב הראש יצחק הרצוג ואנשי יחידת העלייה והקליטה בארגון. שם המבצע "צור ישראל" נבחר בשל שלוש סיבות מרכזיות: מועד תקופת התחלת המבצע בחג החנוכה, ציון המושג "צור ישראל" המופיע בחתימת מגילת העצמאות וציון התפילה לשלום המדינה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת חודש דצמבר 2020, נחת בישראל מטוס ראשון כחלק ממבצע "צור ישראל" להעלאתם של 2,000 ממתינים מאתיופיה. בטרם הגיעו העולים הראשונים ארצה, הובילה שרת העלייה והקליטה משלחת עבודה לאדיס אבבה, שם ביקרה במתחמי הממתינים, השתתפה בהכנתם של העולים לקראת העלייה ונפגשה עם בכירי הממשל האתיופי לקידום שיתופי פעולה שונים ובתוכם מתן סיוע לעלייה זו.

ב-3 בדצמבר שבה לישראל תמנו שטה יחד עם חברי המשלחת ועם 316 עולים חדשים. עם נחיתת מטוס העולים התקיים טקס ממלכתי בנמל התעופה "בן-גוריון", בו נכחו ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון וראש הממשלה החליפי בני גנץ, שר החוץ גבי אשכנזי, יו"ר הסוכנות היהודית יצחק הרצוג, יו"ר ועדת העלייה והקליטה דוד ביטן, וחברי כנסת נוספים.

שם המבצע "צור ישראל" נבחר בשל שלוש סיבות מרכזיות:

  1. מועד תקופת התחלת המבצע – תחילת הגעתם של העולים התקיימה בסמוך לחג החנוכה, בו נהוג לשיר לאחר הדלקת הנרות את הפיוט "מעוז צור".
  2. ציון המושג "צור ישראל" המופיע בחתימת מגילת העצמאות ("מִתּוֹךְ בִּטָּחוֹן בְּצוּר יִשְׂרָאֵל הִנְנוּ חוֹתְמִים בַּחֲתִימַת יָדֵנוּ לְעֵדוּת עַל הַכְרָזָה זוֹ..."), שפירושו "אלוהי ישראל", וכסמל לערך העלייה לארץ ישראל ולקיבוץ הגלויות כפי שמופיע במגילה ("מְדִינַת יִשְׂרָאֵל תְּהֵא פְּתוּחָה לַעֲלִיָּה יְהוּדִית וּלְקִבּוּץ גָּלֻיּוֹת; תִּשְׁקֹד עַל פִּתּוּחַ הָאָרֶץ לְטוֹבַת כָּל תּוֹשָׁבֶיהָ...").
  3. ציון תפילת שלום המדינה ("צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ, בָּרֵךְ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, רֵאשִׁית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵנוּ...") הנאמרת מדי שבת בבתי הכנסיות.

סוגיית הממתינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוגיית הממתינים מזרע ישראל באתיופיה היא אחת הסוגיות הלאומיות המורכבות והכאובות בעבור הקהילה האתיופית בישראל. משפחות רבות הגיעו לישראל בזמן שקרוביהם נותרו מאחור וממתינים שנים ארוכות לעלות ארצה. מרבית הממתינים עזבו את הכפרים בהם חיו ומתגוררים סביב שני מתחמים באדיס אבבה ובגונדר. הממתינים מחכים שנים ארוכות לעלייה לישראל, חלקם כבר משנות ה-90, והם חיים בתנאי מחיה קשים, בחוסר ודאות ובציפייה להתאחד עם בני משפחותיהם. רבים מהם נסמכים כלכלית על קרוביהם בארץ או על כספי תרומות, וזאת לאחר שעזבו את רכושם ואדמתם עם הגעתם למתחמים.

עם התפרצות נגיף הקורונה בעולם מצבם של הממתינים הוחרף. המשבר הכלכלי הנלווה למשבר הבריאותי הוביל להתייקרות מחירי המזון באתיופיה ולכך שרבים מהממתינים סובלים מתת תזונה, בהם ילדים שנמצאים בסיכון חיים ממשי. בנוסף לכך, הסיוע הכלכלי אותו חלק מהממתינים היו מקבלים ממשפחותיהם שנמצאות בישראל כמעט ופסק גם הוא, כיוון שהמשפחות אשר סייעו התקשו כלכלית גם הן.

בדו"ח שפורסם על ידי ד"ר מוריס הרטשטיין, מומחה ישראלי לרפואת עיניים המתנדב במחנות באתיופיה, עולה כי עוד לפני הקורונה סבלו הממתינים מתת-תזונה חריג לפי הקריטריונים של WHO (ארגון הבריאות העולמי), ומאז הקורונה מצבם הבריאותי אף החמיר. בין היתר נמצא כי כ-50% מקרב ילדי הקהילה היהודית סבלו מבעיות של תת-תזונה. מבחינת סטיית תקן, הילדים לא עמדו ברף מבחינת גובה, משקל ומשקל ביחס לגובה. לדברי ד"ר מוריס "אנחנו עומדים בפני אסון הומניטרי, מאות ילדים במצוקה של ממש מתת-תזונה. ילדים עם ראש גדול מדי ויד רזה כמו קיסם."

בנוסף, בחודש אוקטובר 2020 פרצה מלחמת אזרחים באתיופיה, ובתוכה קרבות בין צבא אתיופיה למורדים במחוז תיגראי, כששני הצדדים עושים שימוש בנשק כבד ומניין ההרוגים עולה בהתמדה. ממתיני העלייה נמצאים בסכנה יומיומית. במהלך הלחימה בין השלטון האתיופי למחוז תיגראי, מצאו עצמם דיירי מחנה העלייה בגונדר, שבצפון אתיופיה, בקו האש כאשר בחודש נובמבר נורה טיל לשדה התעופה בגונדר, באזור מיקומם של קהילת הממתינים לעלייה. העימותים מאיימים לפגוע בבית הכנסת של היהודים במקום, ובשל כך הוצבו כוחות של הצבא בסמוך אליו.

נוסף על כל אלו, לאחרונה סבלה המדינה ממכת ארבה קשה שפגעה בתנובתה – ומצוקתם של בני הפלאשמורה החיים במחנות גברה. להמתנה הארוכה יש השלכות קשות על היבטים שונים של חייהם, הן בתוך המבנה המשפחתי והן במרחב הקהילתי והכללי בו הם חיים, המתנה זו יוצרת תסכול רב ומתח, הופכת להיות סדר היום המרכזי של חייהם. הדבר גורם בין השאר לחוסר אמון ביחס לממשלת ישראל.

החלטת ממשלה מספר 429 "צור ישראל"[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך כהונתה כשרת העלייה והקליטה, פעלה ח"כ פנינה תמנו שטה לאישור העלאתם של הממתינים באתיופיה. לאחר שקיימה ישיבות עבודה ודיונים עם נציגי האוצר, משרד הפנים, רשות האוכלוסין, משרד החוץ, נציגי הקייסים של קהילת יוצאי אתיופיה, נציגי מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה, רשויות מקומיות וגורמים נוספים, הגישה תמנו שטה מתווה ולפיו בתוך שלוש שנים יועלו כ-8,500 ממתינים ובסופן יסגרו מחנות ההמתנה. עם זאת, ולאור שנה ללא תקציב מדינה מעודכן, החליטו בממשלה לאפשר את העלאתם של כ-1,200 ממתינים, אך בימים האחרונים לפני אישור ההחלטה הצליחה תמנו שטה להגדיל את מכסת העולים ולאשר את העלאתם של 2,000 ממתינים ראשונים.

ב-12 באוקטובר 2020 התקיימה ישיבת ממשלה, ובה אושר פה אחד הצעת המחליטים מספר 429 שם נקבע כי 2,000 העולים יעלו עד לסוף חודש ינואר 2021. בהחלטה פורטו הקריטריונים לעלייה, ולפיהם יאושרו המועמדים אשר הוריהם נכנסו לישראל מכוח החלטות קודמות בעוד שהילדים נותרו באתיופיה. ההחלטה להעלאתם של ילדים תחילה נבעה משיקולים הומניטריים ומהצורך לאחד משפחות לאחר עשרות שנים שלא נפגשו. עוד הודגש בהחלטה, כי ילדים אלו, להורה שנכנס לישראל מכוח החלטות קודמות, יוכלו להביא יחד עמם את בני זוגם הנשואים להם, את ילדיהם הקטינים, את ילדיהם הבגירים שהם רווקים וללא ילדים, ואת ההורה האחר שאינו בארץ.

עוד הוחלט בממשלה כי שרת העלייה והקליטה תגיש מתווה המשך להעלאתם הכוללת של כלל הממתינים במחנות באתיופיה, כפי שתכננה תמנו שטה לעשות מראש, אך בשל פיזור הממשלה נמנע משרת העלייה והקליטה להגיש מתווה המשך.

לאחר השלמת החלטה 429, יוותרו באתיופיה עוד כ-2,500 מועמדים זכאים שלהם בני משפחה מדרגה ראשונה לפי החלטה 716.

תקציב החלטה 429 עומד על כ-380 מיליון שקלים.

ב-15 במרץ 2021 הסתיים המבצע, לאחר שעלו ישראל 2,000 עולים מאתיופיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]