מדד בלומברג לחסינות בפני קוביד-19

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מדד בלומברג לחסינות בפני קוביד-19 הוא מדד עולמי של חברת בלומברג שהושק בנובמבר 2020, הקובע את החוסן הבריאותי והכלכלי של 53 הכלכלות החזקות בעולם שמדורגות לפי יעילות ההתמודדות שלהן במחלת הקורונה המורכבת ממספר קריטריונים משוקללים.

הסבר על המדד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדד החוסן למגפת הקורונה הוא תמונת מצב חודשית של המדינות שבהן מגפת הקורונה מטופלת באופן היעיל ביותר, עם מיעוט תהפוכות חברתיות וכלכליות. המדד מבוסס על 12 אינדיקטורים שמשוקללים באופן שווה: איכות מערכת הבריאות[1], שיעור המאומתים היחסי[2], שיעור התמותה היחסי לטווח קצר ולאורך כל המגפה[3], כמות ואיכות הבדיקות לגילוי וירוס הקורונה, שיעור המחוסנים לפי הקריטריונים של חברות החיסון[4], חומרת הסגר והגבלות התנועה שמטילה הממשלה על האזרחים[5], ניידות קהילתית בפועל[6], מסלולים פתוחים למחוסנים לעולם, קיבולת הטיסות במדינה בטיסות פנים וחוץ, תחזיות של צמיחת התמ"ג,[7] ולבסוף מדד הפיתוח האנושי.[8]

האינדיקטורים של המדד נקבעים בשבוע האחרון של כל חודש, מנתוני חברת בלומברג וגופי צד שלישי כמו מכוני מחקר וחברות בינלאומיות אמינות כמו אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, אוניברסיטת אוקספורד, קרן המטבע הבינלאומית, האו"ם וגוגל. המדד מתאר כיצד 53 הכלכלות הגדולות בעולם שמניבות יותר מ-200 מיליארד דולר מגיבות לאיום הקורונה. המדד גם מספק חלון לאופן שבו ההון של הכלכלות הללו עשוי להשתנות בעתיד.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-23 בנובמבר 2020 עם תחילת המדד ניו זילנד הייתה בראש הדירוג הודות לפעולות הנחרצות שנקטו בהם כמו נעילת הגבולות, הקצאת משאבים לבדיקות, איתור מגע והסגר מרוכז למניעת הדבקות, פעולות שהביאו לרמת הדבקה נמוכה ביותר. פעולות שבשעתן הרשימו את קובעי המדד. אחריה במקום השני הייתה יפן, שהפעילה מערכת בריאות מרכזית ציבורית שהופעלה במהירות, ביחד עם רמות גבוהות של אמון חברתי וציות שגרמו לכך שאזרחים לבשו מסכות באופן פרו-אקטיבי ונמנעו ממקומות צפופים. וכך היו בה רק 331 מקרים חמורים של מחלת הקורונה.

כאשר החלו החיסונים נגד וירוס הקורונה להיות מופצים בעולם, ישראל צוינה לשבח במדד בלומברג כחלוצה עולמית שהוכיחה לעולם כי החיסון כופף את זיהומי הקוביד, והצליחה בין ינואר ליוני 2021 בשל קצב החיסונים המהיר והגבוה בעולם, לדכא את המגפה ולקפוץ למקום הרביעי העולמי מהמקום ה-17. וגם במגפת וריאנט הדלתא הצליחה להשתלט עליו באמצעות חיסון הבוסטר, והתברר ממנה כי הלא מחוסנים נמצאים תחת סיכון להדבק ולחלות באופן קשה.

ואילו במדד דצמבר 2021 אוסטריה, אוסטרליה וניו זילנד קפצו בהתאמה 17, 16 ו-11 מקומות כאשר המדינות הללו הסירו מגבלות משמעותיות על האזרחים. ולעומתן נורווגיה, יפן וגרמניה ירדו בהתאמה 18, 12 ו-10 מקומות לאחר שחזרו לאמצעי בלימה קשוחים והטלת מגבלות על האזרחים בשל התפרצות המגפה.

מדינות שהגיעו למקום הראשון בדירוג: ניו זילנד, ארצות הברית, נורווגיה, אירלנד וצ'ילה.

קובעי המדד, מציינים על סמך הנתונים במהלך שנת 2021 כי ביצועי העבר בהתמודדות עם המגפה אינם ערובה להצלחה עתידית - או לכישלון. הרבה מהמדינות עברו מראש הטבלה לתחתיתה ולהפך, ורק שבע מדינות הבאות מעולם לא נפלו בחצי התחתון של הליין-אפ: נורווגיה, דנמרק, פינלנד, איחוד האמירויות, קנדה, דרום קוריאה ושווייץ. קובעי המדד מציינים כמכנה משותף להן את איכות שירותי הבריאות, לכידות חברתית, אמונה בממשלה ונכונות לציית לכללים, שעזרו להכיל את הנגיף, בעוד שהעושר היחסי וכח הקנייה של מדינות אלה, איפשר להם לצבור את אספקת החיסונים הראשונה.

דירוג ישראל במדד בלומברג[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרף 2021[עריכת קוד מקור | עריכה]

(1 - מעולה, 53 - גרוע. חציון קו כתום. )

נתונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

2020[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך מקום נקודות הערה
נובמבר 21 65 השקת מדד בלומברג
דצמבר 17 Increase 62.4 תחילת גל 3 - אלפא

2021[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך מקום נקודות הערה
ינואר 15 Increase 56.8 תחילת חיסון פייזר
פברואר 14 Increase 59.6
מרץ 05 Increase 71
אפריל 04 Increase 74.9
מאי 04 Steady 75.4
יוני 04 Steady 72.9 תחילת גל 4 - דלתא
יולי 17 Decrease 69.4 לאחר הקמת ממשלת ישראל ה-36
אוגוסט 36 Decrease 61.1 תחילת חיסון הבוסטר
ספטמבר 41 Decrease 57.7
אוקטובר 29 Increase 62.4
נובמבר 19 Increase 65
דצמבר 21 Decrease 65.2 תחילת גל 5 - אומיקרון

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אינדיקטור המכון למדדי בריאות והערכה שפורסם ב- Lancet. הוא ממפה את היעילות של 23 אמצעי מניעה וטיפול הקיימים במדינה.
  2. ^ נתוני אוניברסיטת ג'ונס הופקינס
  3. ^ נתוני אוניברסיטת ג'ונס הופקינס. שיעור התמותה הוא אינדיקטור טוב לשאלה האם המקום מטפל ביעילות באנשים נגועים ומונע מקרי מוות מקוביד-19, היבט בסיסי בהכלת הנגיף.
  4. ^ כיסוי לפי סוג החיסון לאדם ולא לפי כמות החיסונים.
  5. ^ אינדקס שהופק על ידי אוניברסיטת אוקספורד, אשר מעריך את חומרת מדיניות ממשלתית בהגבלת המגע החברתי של אנשים כדרך למניעת התפרצות. ככל שהחומרה גדולה יותר כך הדירוג שלילי יותר.
  6. ^ אינדיקטור המבוסס על דו"ח גוגל לניידות קהילתית בקוביד 19, שעוקב אחר תנועותיהם בזמן אמת של אנשים, אל וממקומות קמעונאות, פנאי ועבודה.
  7. ^ בעיקר נתוני בלומברג ובחלק מהמדינות נתוני קרן המטבע הבינלאומית.
  8. ^ מדד הפיתוח האנושי של האו"ם משקף את יכולתה של חברה לעמוד בפני מכת קוביד-19, ויכול להוות מקור לאופן שבו אוכלוסיות הגיבו למשבר.