מדרש שם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מדרש שם הוא הסבר למקורו או למשמעותו של שם פרטי של אדם או של מקום.

מדרשי שם בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתורה ניתנו מדרשי שם רבים, כהסבר לשמותיהם של גיבורי התורה. לשמו של כל אחד מבני יעקב ניתן הסבר על ידי אמו. כך, למשל, מוסבר שמו של לוי: "עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלֹשָׁה בָנִים עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ לֵוִי"[1]

לעיתים משקף מדרש השם אירוע שקרה טרם הולדתו או בראשית ימיו של בעל שם זה:

  • שמו של משה מוסבר: "וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מֹשֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ"[2]
  • בהוראת האל לאברהם "אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק"[3] ברור שהשם יצחק נובע מהתיאור שני פסוקים קודם לכן: "וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק"[4]. מדרש בראשית רבה מציע הסבר אחר: "יצא חוק לעולם"[5]

לעיתים תולה מדרש השם את אופיו של האדם בשמו:

  • בפיה של אביגיל, אשתו של נבל הכרמלי, ישנו מדרש שם לבעלה: "כִּי כִשְׁמוֹ כֶּן הוּא - נָבָל שְׁמוֹ, וּנְבָלָה עִמּוֹ"[6].
  • על דלילה נאמר במסכת סוטה: "תניא, רבי אומר: אילמלא נקרא שמה דלילה ראויה הייתה שתקרא דלילה - דילדלה את כחו, דילדלה את לבו, דילדלה את מעשיו"[7]

לעיתים ניתנים לגיבורי הסיפור שמות המלמדים על אחריתם (ולכן כנראה אינם השמות שניתנו להם בעת היוולדם). בניהם של אלימלך ונעמי קרויים "מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן"[8] - שמות המלמדים על אחריתם. אף שמו של "הבל" מרמז על אחריתו המוקדמת.[9]

פרשני המקרא משתמשים לעיתים במדרש שם למטרות פרשניות. כך, למשל, הפירוש לפיו המיילדות שפרה ופועה הן יוכבד ומרים, מסביר: "שפרה - זו יוכבד, ולמה נקרא שמה שפרה? שמשפרת את הולד. דבר אחר: שפרה - שפרו ורבו ישראל בימיה. פועה - זו מרים, ולמה נקרא שמה פועה? שהייתה פועה (ומוציאה את הולד). דבר אחר: פועה - שהייתה פועה ברוח הקודש, ואומרת: עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל"[10].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]