מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני
.jpg) | |
| מוחמד בן עבד א-רחמן אאל ת'אני, 2016 | |
| לידה |
1 בנובמבר 1980 (בן 43) דוחה, קטר  |
|---|---|
| מדינה |
 קטר |
| השכלה |
אוניברסיטת קטר |
| מפלגה |
פוליטיקאי עצמאי |
| שושלת בית ת'אני | |
|
| |
| פרסים והוקרה | |
|
מסדר הנסיך יארוסלאב הנבון, דרגה 2 (28 בדצמבר 2023) | |
  | |
.jpg)
השייח' מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (בערבית: محمد بن عبدالرحمن بن جاسم آل ثاني; נולד ב-1 בנובמבר 1980) הוא דיפלומט, כלכלן ופוליטיקאי קטרי המכהן כראש ממשלת קטר מאז 7 במרץ 2023,[1] וכשר החוץ מאז 2016.[2] מכהן גם כיו"ר קרן קטר לפיתוח (QFFD) מאז 2014, וחבר במועצה העליונה של קטר לענייני כלכלה והשקעות (SCEAI) מאז 2014.
כיהן בעבר כסגן ראש הממשלה בין השנים 2017–2023 ויו"ר רשות ההשקעות של קטר בין השנים 2018–2023.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שייח' מוחמד נולד וגדל בדוחא שבקטר. הוא חלק ממשפחת המלוכה הקטרית מבית ת'אני.[3] הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים מהמכללה לעסקים וכלכלה באוניברסיטת קטר (2003).[4]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת הקריירה שלו, ב-2003, עבד כחוקר כלכלי במועצת המשפחה השלטת, שם שימש מאוחר יותר כמנהל לענייני כספים בין השנים 2005–2009.[5]
בשנת 2009 מונה למנהל המחלקה לשותפות במגזר הציבורי והפרטי במשרד העסקים והמסחר והשיק את "Enterprise Katar" – ארגון המעניק תמיכה טכנית ופיננסית לעסקים קטנים ובינוניים.[6]
משנת 2010 עד 2011, שימש כמזכיר הנציג האישי של האמיר חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני בדיוואן האמירי.[6]
בשנת 2013, שייח' מוחמד הצטרף למשרד החוץ של קטר כעוזר שר החוץ לענייני שיתוף פעולה בינלאומי.[7] מדיניותו התמקדה בקידום שיתוף פעולה רב-צדדי, יישום מדיניות פיתוח החוץ של קטר ויישום אסטרטגיות שיתוף פעולה בינלאומי המבוססות על החזון הלאומי של קטר 2030.[8]
ראשות הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-7 במרץ 2023, בחילופי קבינט, באמצעות צו אמירי מס' (2) משנת 2023, הוא מונה לראש ממשלת קטר.
במסגרת תפקידו כראש ממשלה הוא עוסק בייעוץ לאמיר של מדינת קטר, שייח' תמים בן חמד אאל ת'אני. הוא עומד גם בראש ישיבות מועצת השרים, ועוסק בפיקוח על תיאום העבודה בין המשרדים השונים.[8]
במהלך מלחמת חרבות ברזל, נפגש השייח' מוחמד עם ראש ה-CIA ויליאם ברנס וראש המוסד דוד ברנע בקטר בנובמבר.[9][10][11] הם הגיעו להארכת הפסקת האש ביומיים ולחלופין של יותר מ-100 חטופים ישראלים ב-240 מחבלים פלסטינים.[12][13][14][15]
תפקיד כשר חוץ וראש ממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחומי האחריות של שייח' מוחמד כשר החוץ[8] כוללים תכנון ויישום מדיניות החוץ של קטר, שמירה והרחבה של היחסים האסטרטגיים הבילטרליים והרב-צדדיים של המדינה, הובלת מאמצי תיווך וגיבוש שלום וביטחון בינלאומיים.
ב-7 באוקטובר 2023, עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, החלה קטר בהובלתו שיחות דחופות בניסיון לשחרר חטופים ישראלים בתמורה למחבלים פלסטינים. קטר מילאה תפקיד קריטי במשא ומתן באמצעות שיתוף פעולה עם ארצות הברית וישראל, וכן דחפה לשחרור חטופים אמריקאים.[16]
ב-1 בנובמבר 2023 תיווכה קטר בהסכם בין מצרים, ישראל וחמאס. הסכם זה, שתואם עם ארצות הברית, יאפשר פינוי אזרחים מעזה.[17][18]בנוסף, בינואר 2024 תיווך בניסיון להעביר תרופות לחטופים ישראלים.[19]
פעילותם של ראש הממשלה והאמיר זכו לשבחים על ידי מנהיגים שונים כמו אנתוני בלינקן, ג'סטין טרודו, ג'ו ביידן וז'וזפ בורל.[20][21][22][23]
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרגוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-24 במאי 2023, נשיא פרגוואי, מריו אבדו בניטס, העניק את מסדר ההצטיינות הלאומי (פרגוואי) לשייח' מוחמד כהוקרה על תפקידו בחיזוק היחסים בין שתי המדינות. שר החוץ של קטר, הסולטאן בן סעד אל-מורייח'י קיבל את הפרס בשמו.[24]
ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-19 בינואר 2021, יום לפני שג'ו ביידן הפך לנשיא, ארצות הברית, המיוצגת על ידי מחלקת ההגנה של ארצות הברית, העניקה לשייח' מוחמד את מדליית מחלקת ההגנה עבור שירות ציבורי. היועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית רוברט אובריאן, העניק את המדליה לשגריר קטר השייח' משעל בן חמד אאל ת'אני, עבור השייח' מוחמד.
פרס זה היה כהוקרה על מאמציו הדיפלומטיים לחיזוק היחסים בין קטר לארצות הברית, ועל התמיכה והקידום של מאמצי השלום באפגניסטן (כולל חתימת הסכם השלום בין ארצות הברית לטליבאן ב-29 בפברואר 2020, והשקת תהליך השלום באפגניסטן ב-12 בספטמבר 2020), כדי לקדם יציבות ושגשוג באזור צפון אפריקה במזרח התיכון, ולפתור את משבר המפרץ באמצעות דיפלומטיה.
בשנת 2024 הופיע ברשימת טיים 100.[25]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Mills, Andrew (2023-03-07). "Qatar's emir names top diplomat as premier, reappoints energy and finance ministers". Reuters (באנגלית). ארכיון מ-2023-03-08. נבדק ב-2023-03-07.
- ^ "New Qatari Foreign Minister". Diplomat Magazine. 1 בפברואר 2016. ארכיון מ-9 באוגוסט 2016. נבדק ב-28 בנובמבר 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "The State and the Basis of its Rule". Al Meezan. State of Qatar. 2022. נבדק ב-11 ביולי 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Sheikh Mohammed bin Abdulrahman bin Jassim Al-Thani | Al Jazeera Forum, web.archive.org, 2016-11-29
- ^ "The 10th Al Jazeera Forum » Speakers » Sheikh Mohammed bin Abdulrahman bin Jassim Al Thani". Al Jazeera Forum. אורכב מ-המקור ב-29 בנובמבר 2016. נבדק ב-28 בנובמבר 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Sheikh Mohammed bin Abdulrahman bin Jassim Al-Thani | Al Jazeera Forum, web.archive.org, 2017-07-02
- ^ Cinzia Bianco; Giorgio Cafiero (8 במרץ 2016). "Qatar's Cabinet Reshuffle and a New Regional Approach". Middle East Institute. ארכיון מ-29 בנובמבר 2016. נבדק ב-28 בנובמבר 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Ministry of Foreign Affairs Organizational Structure. Prime Minister and Minister of Foreign Affairs
- ^ אוריאל בארי, בדרך להסכם? ראשי המוסד וה-CIA נפגשו בקטאר, באתר "סרוגים", 9 בנובמבר 2023
- ^ "CIA, Mossad chiefs meet in Qatar as Israel-Hamas truce is extended". Al Jazeera (באנגלית). נבדק ב-2024-01-04.
- ^ "UN chief thanks Qatar PM over mediation for release of hostages in Gaza". Hindustan Times (באנגלית). 2023-10-28. נבדק ב-2024-01-04.
- ^ "In Qatar, secret diplomacy on Gaza yields a first small step forward". The Washington Post. 9 בנובמבר 2023. נבדק ב-4 בינואר 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "What the resumption of Israel-Hamas fighting means for Palestinians in Israeli jails". NPR. 3 בדצמבר 2023. נבדק ב-4 בינואר 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Israeli medical experts declare some Gaza hostages dead in absentia". Reuters. 4 בדצמבר 2023. נבדק ב-4 בינואר 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Shao, Elena; Zraick, Karen; Patil, Anushka; Gupta, Gaya (2023-12-01). "Freed Palestinians Were Mostly Young and Not Convicted of Crimes". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-01-04.
- ^ Mills, Andrew; Al-Mughrabi, Nidal; Al-Mughrabi, Nidal (2023-10-09). "Qatar in talks with Hamas, Israel to swap hostages for prisoners". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2023-11-20.
- ^ "Egypt opens Rafah crossing for foreign nationals and injured Palestinians". POLITICO (באנגלית). 2023-11-01. נבדק ב-2023-11-20.
- ^ "Limited Gaza evacuations via Rafah to be allowed after Qatar brokers deal -source". Reuters (באנגלית). 2023-11-01. נבדק ב-2023-11-20.
- ^ דיווח: מתנהל משא ומתן להעברת תרופות לחטופים בעזה, באתר www.maariv.co.il, 2024-01-11
- ^ "Biden Thanks Qatar for Helping to Negotiate Hostage Releases". WSJ (באנגלית). נבדק ב-2023-11-20.
- ^ "Canada to continue work with Qatar to release hostages held by Hamas, PM Trudeau says". Reuters (באנגלית). 2023-10-21. נבדק ב-2023-11-20.
- ^ "Secretary Antony J. Blinken With Qatari Prime Minister and Minister of Foreign Affairs Mohammed Bin Abdulrahman Al Thani At a Joint Press Availability". United States Department of State (באנגלית). נבדק ב-2023-11-20.
- ^ לקראת עסקת שבויים? ביידן שוחח עם אמיר קטר, באתר מעריב אונליין, 12 בנובמבר 2023
- ^ Ministry of Foreign Affairs. "Minister of State for Foreign Affairs".
- ^ Mohammed bin Abdulrahman Al Thani: The 100 Most Influential People of 2024, TIME, 2024-04-17 (באנגלית)