לדלג לתוכן

המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ראש המוסד)
המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים
סמל המוסד
דגל המוסד

עקרון מנחה: "בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹת יִפָּל עָם וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ" (ספר משלי, פרק י"א, פסוק י"ד)

(מוטו קודם: "בתחבולות תעשה לך מלחמה")
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
תחום שיפוט ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד אחראי משרד ראש הממשלה
תאריך הקמה 13 בדצמבר 1949 (כגוף לתיאום בין שירותי המודיעין והביטחון בישראל)
‏8 בפברואר 1951 (כרשות עצמאית לביון)
ראש ראש המוסד, רומן גופמן
מטה מרכזי רמת השרון
עובדים 7,000 (הערכה)[1]
www.mossad.gov.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, הידוע יותר בשמו המקוצר: המוסד, הוא ארגון במערכת הביטחון הישראלית ואחד מהגופים החברים בקהילת המודיעין הישראלית. המוסד הוא ארגון הביון של ישראל, הממונה על איסוף מידע מסוג מודיעין אנושי ומשימות הפקת מודיעין חשאיות מחוץ לגבולות המדינה, דיפלומטיה חשאית, תפקידים מיוחדים וסיכול יעדים אזרחיים וצבאיים של האויב. למוסד מיוחסות התנקשויות בשורה של מחבלים בכירים בארגוני טרור שנלחמים נגד ישראל ופעולות נגד תוכנית הגרעין האיראנית. בניגוד לצה"ל ולשירות הביטחון הכללי – יעדיו, מבנהו וסמכויותיו של המוסד אינם מוסדרים בחקיקה. פעילותו כפופה לנהלים שלא פורסמו מעולם. המוסד כפוף למשרד ראש הממשלה.

תפקידים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

"המוסד" מופקד מטעם מדינת ישראל על איסוף מידע וביצוע פעולות חשאיות מיוחדות מחוץ לגבולות המדינה. הוא מבצע זאת על ידי הפעלת סוכנים, איסוף מידע אלקטרוני, שמירה על קשרי מודיעין ודיפלומטיה. על המוסד הוטלו לאורך השנים תפקידים מיוחדים, עזרה לקהילות יהודיות ברחבי העולם בעת מצוקה (כדוגמת העלאת יהודי אתיופיה), מצוד אחר פושעים נאצים,[2] ועל פי פרסומים זרים, הפסקת פעילותם של ראשי ארגוני טרור בכירים, וטרוריסטים שרצחו חפים מפשע, באמצעות הריגתם. בנוסף עוסק "המוסד" במחקר מודיעיני.

אתר האינטרנט של "המוסד" מציג את תפקידיו הבאים:

  • איסוף חשאי של מידע מחוץ לגבולות המדינה.
  • סיכול פיתוח נשק בלתי קונבנציונלי על ידי מדינות עוינות והצטיידותן בו.
  • סיכול פעילות חבלנית במטרות ישראליות ויהודיות בחו"ל.
  • פיתוח קשרים חשאיים מיוחדים, מדיניים ואחרים, מחוץ למדינה ואחזקתם.
  • העלאת יהודים ממקומות שהעלייה מהן אינה מתאפשרת באמצעות מוסדות העלייה המקובלים של מדינת ישראל.
  • הפקת מודיעין אסטרטגי, מדיני ואופרטיבי.
  • ביצוע מבצעים מיוחדים מחוץ לגבולות מדינת ישראל.
— אודות הארגון, באתר האינטרנט של המוסד

בשנת 2004 המליצה "הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק", אשר הוקמה במסגרת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לשנות את יעדיו של המוסד מגוף שעיקר עיסוקו בסיכול ריגול, לגוף אשר יוביל את המחקר המודיעיני בישראל בתחום המדיני-אסטרטגי (כולל מודיעין טכנולוגי), לצד מאמצי איסוף ומחקר גם לצורכי סיכול.[3]

"המוסד" הוא הגוף העיקרי בקהילת המודיעין הישראלית העוסק בהפעלת סוכנים מחוץ לגבולות ישראל, אך בתקופות שונות הופעלו סוכנים גם על ידי גופי מודיעין נוספים:

מבנה המוסד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראש המוסד יוסי כהן בטקס פרידה לנשיא המדינה ראובן ריבלין במטה המוסד, 2021

המוסד מחולק לאגפים המורכבים מיחידות ומחטיבות. מלבד האגפים המנהלתיים מרוכזת רוב העבודה באגפים המבצעיים. בתקופת כהונתו של מאיר דגן נערכה רפורמה בארגון המוסד והוא חולק לשתי מנהלות. המנהלה המבצעית שכוללת את כל האגפים והיחידות המבצעיות (קיסריה, נביעות, צומת, תבל, אגף המודיעין ויחידות טכנולוגיות), ומנהלת המטה בה כלולות היחידות שעוסקות בתכנון, משאבי אנוש, לוגיסטיקה ועוד.[4]

האגפים המבצעיים במוסד הם:

שם האגף שם עבר תפקיד הערות
האגפים המבצעיים
תבל "קיסרות" ו"קוסמוס" מופקד על הקשרים המודיעיניים והדיפלומטיים. האגף מקיים קשרי עבודה קבועים עם גופי מודיעין מקבילים של מדינות אחרות. שיתופי פעולה אלו כוללים בדרך כלל החלפת ידיעות ותיאום איסוף. בנוסף, אחראי האגף על טיפוח קשרים דיפלומטיים עם מדינות שאין להן באופן רשמי יחסים דיפלומטיים עם ישראל. בין ראשי האגף: יעקב כרוז (1958–1961), דייב קמחי (1976–1980), נחום אדמוני, אפרים הלוי (1985–1990), אהרון שרף (1990–1995), נחיק נבות, יורם הסל, יצחק ברזילי, דוד מידן (2006–2011), חיים תומר (2011–2013), דייוויד זילברג, דרור מיכמן, איל ציר כהן (2020–2024).
צומת "מלוכה" מופקד על גיוס סוכנים בהיקף רחב ואיסוף מודיעין אנושי למבצעים באמצעות רשתות החברתיות והאינטרנט בכלל, באמצעות יכולות סייבר ובאמצעים דיגיטליים.

ב-2021 כחלק מהרפורמה הארגונית של ראש המוסד דוד ברנע האגף פורק ושונה ייעודו ותפקידו של האגף.

במתכונת העבר שלו האגף גייס והפעיל סוכנים ומקורות, בדרך כלל באמצעות קשר אישי ומפגשים עם קציני האיסוף. במסגרת הרפורמה מספר הקצ"אים הוכפל, ותפקידם לודא את איכות ומהימנות הסוכן שגויס וקובעים כיצד יופעל.

בין ראשי האגף: מרדכי אלמוג, שמואל טולידאנו, רחביה ורדי (1963–1972), יקותיאל אדם (1972–1973), שמואל גורן, מיכאל כהנוב, אבי דגן, אילן מזרחי, נפתלי גרנות (2002–2005), יוסי כהן (2006–2011), דוד ברנע (2013–2019).

קיסריה "מפרץ" אגף המבצעים המיוחדים של המוסד. הוא כולל יחידות לוחמות, בהן יחידת החיסולים "כידון".[5] בין ראשי האגף: יצחק שמיר, יוסף יריב (מפקד 188 ולאחר האיחוד מפקד קיסריה), צבי אהרוני (1964–1970), מייק הררי (1970–1979), שבתי שביט (1980–1985), שלמה גל,[6] נחמיה מאירי,[7] משה (קוקלה) לוין, חגי הדס (1997–2002), ג'קי אשל,[8][9] אהוד לביא, חגי גילן.
נביעות "קשת" אחראי על השגת מודיעין באמצעים אלקטרוניים, בכלל זה על ידי הטמנת אמצעי ציתות והאזנה, וכן פריצה על ידי מנעולנים מומחים ופורצי כספות.[10] היחידה הייתה בעבר חלק מאגף צומת. וב-1971, בתקופתו של צבי זמיר כראש המוסד הופרדה. בין ראשי האגף: צבי מלחין,[11] שמואל גורן[12] בני זאבי, מיכאל כהנוב, תמיר פרדו, רם בן ברק.
צפרירים "ביצור", "עמל"[13] אגף העוסק בהגנה על יהודים באשר הם בהעלאתם לישראל, ואבטחת הקהילות היהודיות בעולם. בין ראשי האגף: שמואל טולידאנו, אהרון שרף, שלמה גל, אפרים הלוי.[14]
האגף האג"מי האגף מופקד על ניהול מבצעי סוכנים ועל הפעלתם של סוכנים בעלי אזרחות זרה שאינם ישראלים.[15] האגף הוקם ב-2021 במסגרת הרפורמה הארגונית שהוביל ראש המוסד דוד ברנע, כמענה לצורך להחליף את השימוש בסוכנים ישראלים, משום שנגישותם של סוכנים ישראלים למדינות אויב הצטמצמה עקב התפתחותן של טכנולוגיות מתקדמות לזיהוי פנים.[16]
האגף האסטרטגי האגף מופקד על תכנון והוצאה לפועל של מבצעים מורכבים בעלי משמעות אסטרטגית.[17] הוקם ב-2021 בעקבות פיצול אגף צומת, כחלק מהרפורמה הארגונית שהוביל ראש המוסד ברנע.
האגף למבצעי השפעה מופקד על ביצוע מבצעי השפעה, תודעה ולוחמה פסיכולוגית לסיכול איומים במדינות היעד.[18] הוקם ב-2021 כחלק מהרפורמה הארגונית שהוביל ראש המוסד, דוד ברנע.
האגפים הטכנולוגיים
אגף הסייבר אחראי על פעילות הארגון במרחב הקיברנטי. הוקם ב-2021 בעקבות פיצול מנהלת טכנולוגיה, כחלק מהרפורמה הארגונית שהוביל ראש המוסד דוד ברנע.
אגף הדיגיטל אחראי על מחשוב ענן, בינה מלאכותית וניהול חדירה למאגרי מידע.[17] הוקם ב-2021 בעקבות פיצול מנהלת טכנולוגיה, כחלק מהרפורמה הארגונית שהוביל ראש המוסד, דוד ברנע.
אגף פיתוח אחראי לפיתוח וייצור אמצעים טכנולוגיים עבור מבצעים של המוסד.[17] הוקם ב-2021 בעקבות פיצול מנהלת טכנולוגיה, כחלק מהרפורמה הארגונית שהוביל ראש המוסד, דוד ברנע.
אגפי מודיעין ומטה
מנהלת המודיעין אגף המחקר וקודם לכן יחידת "מאחז" מופקדת על גיבוש תמונת המודיעין האסטרטגית ברמה הלאומית בשורת נושאים, ובהם: הגרעין האיראני, טרור עולמי ונורמליזציה עם העולם הערבי. כמו כן, היא אחראית על המודיעין בכל מבצעי המוסד ומנהלת מאות רבות של עובדים במקצועות האיסוף, הניתוח והמחקר המודיעיני. המנהלה כוללת את חטיבת המחקר, שמבצעת הערכה מדינית ומחקר ארוך טווח על יעדי המוסד.[19] בין ראשי האגף: דוד ארבל (ראש יחידת מאחז), יצחק אורון, יחיעם מרט, עוזי ארד (ראש אגף המחקר), אורי נאמן (ראש אגף המחקר), אילן מזרחי (ראש אגף מודיעין והכוונת האיסוף), אורי חן, אמנון סופרין, חיים תומר, זהר פלטי.
מערכת איראן אחראית על האסטרטגיה של המוסד בהתמודדות עם האיום האיראני על כל צורותיו ואחראית על הובלת המערכה השילובית של מבצעים, טכנולוגיה ומודיעין במוסד יחד עם צה"ל ועם כל זרועות הביטחון. [4]
מנהלת המטה בה כלולות היחידות שעוסקות בתכנון, משאבי אנוש, לוגיסטיקה ועוד.[4]

יחידות מיוחדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידות ואגפי עבר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • יחידת צלצל – יחידה שנועדה לסכל טרור באמצעים כלכליים ופעלה לחיסול התשתיות הפיננסיות של ארגוני הטרור.[23] בראש היחידה עמד ד"ר אודי לוי.

ליברטאד – הקרן לחדשנות טכנולוגית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליברטאד היא קרן הון סיכון לחדשנות טכנולוגית של "המוסד", שהוקמה ביוני 2017 להשקעה בחברות סטארט-אפ אזרחיות שלהן טכנולוגיה רלוונטית למוסד.

מתקני המוסד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הדר דפנה, מטה המוסד לשעבר

מיקום מתקני המוסד, ובהם המטה הראשי, היה חסוי במשך שנים רבות, כמו גם זהות מפקדיו ואנשיו. לפי פרסומים בעיתונות שכן בעבר מטה המוסד בבית הדר דפנה בשדרות שאול המלך בתל אביב,[24] והועבר משם לאזור מחלף גלילות, סמוך למחנות גלילות.[25]

סמל המוסד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל המוסד, אותו עיצב שלמה כהן-אברבנאל, הוא מנורת בית המקדש כפי שהיא מופיעה בשער טיטוס, וסיסמתו – ”באין תחבולות יפול עם, ותשועה ברוב יועץ” (ספר משלי, פרק י"א, פסוק י"ד). פסוק תנ"כי נוסף הנקשר למוסד, והיה ססמתו בעבר: ”כי בתחבולות תעשה לך מלחמה” (ספר משלי, פרק כ"ד, פסוק ו').

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שרידי אנטנת תח"ל (תחנת חוץ לארץ) של המוסד במתחם שרונה בתל אביב

הפעילות בקום המדינה ובשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־13 בדצמבר 1949 הטיל ראש הממשלה דוד בן-גוריון על ראובן שילוח, יועץ לתפקידים מיוחדים במשרד החוץ ובעברו איש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, להקים את "המוסד לריכוז ותיאום פעולות המודיעין" ולעמוד בראשו,[26] אולם בשנה הראשונה לקיומו שימש המוסד כגוף לתאום בין שירותי המודיעין והביטחון בישראל והיה חסר סמכויות ביצועיות לאיסוף מודיעין מחוץ לארץ. רק ב-8 בפברואר 1951 החליט בן-גוריון על הפיכת המוסד לרשות עצמאית לביון בעלת סמכויות לאיסוף מודיעין מחוץ לישראל, אשר בראשה עמד חיים יערי. יערי היה כפוף לראובן שילוח.[27] ב־2 במרץ 1951 הנחה בן-גוריון את שילוח להקים במסגרת המוסד גוף מרכזי שיאחד את כל פעילות המודיעין בחו"ל. הנחיה זו היא ראשיתה של יחידת האיסוף של "המוסד".

כמו כן, ביוני 1948 הוקם "שירות מודיעין חיצוני" בתור המחלקה במשרד החוץ, בראשותו מינה בן-גוריון את בוריס גוריאל ומטרתו הוגדרה כ"איסוף ידיעות בחו"ל הקשורות בביטחון ישראל". אחד מעובדיו הכפופים לו היה אשר בן נתן. הארגון פורק ב-1951 וסמכויותיו הועברו למוסד.[28]

בספטמבר 1952, התפטר שילוח מתפקידו והציע לדוד בן-גוריון למנות את איסר הראל במקומו. הראל כיהן בתפקיד זה עד להתפטרותו ב-1963. בנוסף לתפקידו כראש המוסד, המשיך הראל להיות האחראי כלפי ראש הממשלה על פעולותיו של השב"כ, כאשר ראש השב"כ כפוף להנחיותיו. בכפל תפקידים זה זכה איסר לתואר "הממונה על שירותי הביטחון" וכדי להדגיש היררכיה זו נקרא אז המוסד בשם "המוסד המרכזי למודיעין וביטחון". בשנים הראשונות משרדיו שכנו בארבעה בתים בשרונה.[28]

קרנו של "המוסד" עלתה בעולם כאשר העביר למערב את נאומו הסודי של ניקיטה חרושצ'וב, שנישא ב־24 בפברואר 1956 בוועידה ה־20 של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית, ובו הוקיע את פשעי סטלין (אף כי לא המוסד הוא שהשיג את תוכן הנאום; ראו להלן). הייתה זו תפנית חדה במדיניותה של ברית המועצות, כאשר מנהיג המדינה הודה בפשעיו של סטלין ולאחר עשרות שנות תעמולה התנער מן הסטליניזם. על אף שפרטי הנאום היו ידועים בצורה כללית, ראו גורמים במערב חשיבות עליונה בהשגת נוסחו המדויק של הנאום, אך מאמצי ארגוני מודיעין בעולם להשיג את הנאום נכשלו. הנאום במלואו הועבר על ידי העיתונאי ויקטור גרייבסקי לאנשי השב"כ בשגרירות ישראל בוורשה, ומשם הועבר לישראל. העברת הנאום ל־CIA העלתה את קרנו של המוסד בעיני שירותי הביון הזרים, והביאה להכרה העולמית כי המדובר בארגון חשאי המשתווה ואף עולה ביכולותיו על ארגונים ותיקים ומנוסים ממנו.

בשנים 1956–1962 פעל המוסד באמצעות סוכניו להעלאת יהדות צפון-אפריקה במדינות: מרוקו, תוניסיה ואלג'יריה. שליחי המוסד פעלו במקביל להקמתם של ארגוני "המסגרת", שפעלו לאימון צעירים וצעירות מקרב הקהילות היהודיות ככוח המגן של הקהילות. באותן השנים קיבלו מרוקו ותוניסיה את עצמאותן משלטון המנדט הצרפתי, ובאלג'יריה, שהייתה חלק מהטריטוריה הצרפתית מעבר לים, התחוללה מלחמת העצמאות עקובה מדם נגד שלטון צרפת. לאור המצב הגאו-פוליטי החדש בצפון אפריקה ראה ראש הממשלה דוד בן-גוריון חשיבות ראשונה במעלה בהעלאתן של קהילות ישראל אלו לארץ, ובד בבד אספקת אנשים, אמצעים, ידע והדרכה להגנה על אותן קהילות, שחיו בליבן של אוכלוסיות מוסלמיות עוינות. המשימה הוטלה על המוסד. שליחי המוסד בצפון אפריקה היו לרוב יוצאי "ההגנה" וצה"ל בעלי ניסיון קרבי עשיר. הקמת ארגוני "המסגרת" כללה: מיון וגיוס צעירים ציוֹנים מקרב הקהילות, אימונם בנשק ובלוחמה עירונית, הסלקת אמצעי לחימה ואמצעי קשר, העברת תשדורות בצפנים ועוד.

להישג של המוסד נחשבת גם פרשת יוסל'ה שוחמכר, שהסעירה את הארץ בראשית שנות ה-60. שוחמכר נחטף בינואר 1960 על ידי סבו החרדי, נחמן שטרקס, מידי הוריו החילונים, הוברח לארצות הברית כדי לגדלו כחרדי וכל החיפושים אחריו עלו בתוהו. הפרשה הביאה לקיטוב ולאיבה רבה בין דתיים וחילונים (זכורה "קריאת הקרב" שנקראה אחר חרדים בעוברם ברחוב – "איפה יוסל'ה"). הפרשייה צברה תאוצה עד כדי כך שראש הממשלה הטיל על "המוסד" לאתר את יוסל'ה. "המוסד" הצליח במשימה, וביולי 1962 גילו סוכניו את הילד בשכונה חרדית בניו יורק. הילד שב לחיק הוריו, אירוע שזכה לתגובה נלהבת של דעת הקהל בישראל.

הישג נוסף בעל חשיבות היסטורית הוא גילוי מקום המסתור של אדולף אייכמן, ראש המחלקה היהודית בגסטפו, איש הביצוע בארגון השמדת יהודי אירופה על ידי הנאצים. אייכמן הצליח להימלט ולהיעלם בתום מלחמת העולם השנייה למשך חמש עשרה שנה. הוא התגלה על ידי המוסד בארגנטינה ונלכד בפעולה מורכבת, בפיקודו האישי בשטח של הראל,[29] ב־11 במאי 1960. אייכמן הובא לישראל ב־21 במאי 1960 כדי לעמוד לדין במשפט אייכמן הפומבי ההיסטורי, שבו נדון למוות, והוצא להורג בתלייה ב־31 במאי 1962. מאמצים דומים שהשקיע המוסד באיתור יוזף מנגלה, המכוּנה "מלאך המוות", הרופא ממחנה ההשמדה אושוויץ, עלו בתוהו, ומקום הימצאו בברזיל התפרסם רק לאחר מותו.

בחודש יולי 1962 התפרסמה ידיעה על ניסוי טילים שנערך במצרים, ובמצעד של יום מהפכת הקצינים החופשיים ב־23 ביולי הוסעו טילים על גוררות. המצרים טענו כי אלו טילים מייצור עצמי מצרי וכי הטווח שלהם הוא עד "דרומה לביירות". המוסד החל לחקור את עניין היכולת המצרית בתחום הטילים והנשק הלא קונבנציונלי, וטען כי יש ממש בידיעות בדבר פיתוחו של נשק כזה. במקביל החלה להתחולל שורת אירועים: אחד המדענים הגרמנים במצרים נעלם, ואל כמה מן האחרים הגיעו מעטפות נפץ. שני שליחי המוסד, יוסף בן גל, ואדם בשם אוטו יוקליק, שבתחילה היה אחד מן המדענים אך חזר בו, ניסו להשפיע על בתו של אחד המדענים הגרמנים במצרים כי תשכנע את אביה להסתלק ממצרים. שני הסוכנים נעצרו בשווייץ, נשפטו ונדונו לעונשי מאסר קלים, אך משפטם הפנה את תשומת הלב אל המדענים הגרמנים במצרים ולמסע המתנהל נגדם על ידי "המוסד" (מבצע "דמוקלס").

ראש הממשלה בן-גוריון לא קיבל את הערכת "המוסד" כי ישנה סכנה ממשית של פיתוח מערכות נשק מתקדמות במצרים, והתבסס בכך על דו"ח של אמ"ן. איסר הראל טען כי דו"ח זה היה דו"ח מוזמן, שמטרתו לתמוך בעמדת בן-גוריון. הוויכוח בין הראל לבן-גוריון עורר סערה ציבורית בישראל. ב־1 באפריל 1963 התפטר איסר הראל מתפקידו כממונה על שירותי הביטחון. על פי פרסומים נבעה התפטרותו מהתנגדותו להוראה שקיבל מבן-גוריון לחדול מן הפעילות נגד המדענים הגרמנים במצרים. בראייה היסטורית התברר כי עמדתו של דוד בן-גוריון, שהתבססה על דו"ח אמ"ן, הייתה הנכונה, ולא זו של איסר הראל והמוסד: טילים בליסטיים מייצור עצמי לא נמצאו בידי מצרים בשתי המלחמות שהתחוללו לאחר מכן בינה לבין מדינת ישראל, מלחמת ששת הימים בשנת 1967 ומלחמת יום הכיפורים ב־1973.

שני מרגלים ידועים של המוסד שפעלו בארצות ערב בתחילת שנות השישים היו אלי כהן, שהיה בדמשק מינואר 1962 ועד לכידתו בידי הסורים בינואר 1965[30] והמרגל וולפגנג לוץ שהיה בקהיר ונלכד אף הוא בתקופה זאת. (שניהם התחילו את שליחותם כאנשי אמ"ן, אך ההפעלה של מרגלים עברה לידי המוסד).

הריגתו של הרברט צוקורס הנאצי, רוצח יהודי לטביה, באורוגוואי ב-1965, מיוחסת למוסד.

בשנות ה-70 של המאה ה-20

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד סוף שנות השישים נשען המוסד על יחידה 8200 במעקב אחר התקשורת בין אנשי הפח"ע וקשריהם עם תשתיות לסיוע מבצעי שהקימו בארצות שונות. צבי זמיר קבע שההיענות לבקשות המוסד לא תאמה את צרכיו המבצעיים והחליט להקים במוסד יחידה שהתמחתה בתחום הטכנולוגי – "פרודות", שתעניק מענה לוגיסטי בזמן אמת לצרכים המבצעיים. אמ"ן לא ראה בעין יפה את השינוי המוצע ולא שיתף פעולה. במקביל להקמת "פרודות" הוקמה במוסד פונקציה לתקשורת אלחוטית עם סוכני המוסד, שפעלה במקביל ליחידה 220 של אמ"ן, במטרה להתגבר על עיכובים בהגעת תשדירים מסוכנים מתריעים.[31]

בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70 ניסה המוסד לפתור את הבעיה הפלסטינית על ידי טרנספר מרצון לפרגוואי. התוכנית נגנזה לאחר שכמה פלסטינים מעזה שהיגרו בשיטה זו ביצעו פיגוע בשגרירות הישראלית בפרגוואי.[32]

פעילותו הידועה ביותר של המוסד בשנות ה-70 של המאה ה-20 הייתה מבצע זעם האל, שמטרתו הייתה להרוג את חברי ארגון הטרור "ספטמבר השחור", שהיו אחראים במישרין או בעקיפין לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן ב-1972. המבצע נמשך עד סוף שנות ה-70, אז חוסל עלי חסן סלאמה, ראש הארגון. לצד ההצלחות בהריגת המחבלים בלט הכישלון של פרשת לילהאמר שבה הרג המוסד בטעות ערבי שזוהה בטעות כסלאמה.[33]

בתחילת שנות ה-70 סיפק המוסד מידע רב על התעצמותן הצבאית של מצרים וסוריה, והתריע על כוונתן לצאת למלחמה נגד ישראל. המידע התבסס על מקורות אחדים, שבה בלט את הסוכן המצרי אשרף מרואן, שמסר מידע רב ערך למוסד בשנים 1970–1998. מרואן התריע על מתקפה מצרית סורית כ-24 שעות לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים.[34]

מאמצע שנות ה-70 פעל "המוסד" בלבנון לשם הידוק הקשרים בין הנוצרים במדינה זו ובין ישראל.[35]

בארצות הברית, המוסד עזר לסוכנויות ה-FBI וה-CIA להילחם בטרור. בשנות ה-90 של המאה ה-20 איתר המוסד פעיל חזבאללה שניסה לרכוש חומרים להכנת מטעני חבלה. סוכנויות המודיעין של ארצות הברית עקבו אחריו בניסיון לאתר עוד מחברי הרשת, ולבסוף עצרו אותו. עיתון הלוס אנג'לס טיימס ציטט בכיר אמריקאי שאמר כי באוגוסט 2001 קיבלו סוכנויות הביון האמריקאיות התרעה מהמוסד ש-200 מחבלים, המקושרים לאל-קאעידה שבאפגניסטן, הסתננו לארצות הברית ומתכננים "מתקפה גדולה" בקרוב.[36] כעבור כחודש, אירעו פיגועי 11 בספטמבר שבהם נרצחו אלפי אזרחים, כאשר מחבלים מאל-קאעידה ריסקו מטוסי נוסעים על מגדלי התאומים והפנטגון. ידיעה זו שימשה בסיס לתאוריית קשר על פיגועי 11 בספטמבר שנפוצה בעיקר בקרב מדינות מוסלמיות המאשימה את המוסד במעורבות בפיגועים.

2002–2010

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2002 עם מינויו של מאיר דגן לתפקיד ראש המוסד, הבליט המוסד בפעילותו את ההתמודדות עם סוגיית התחמשותן של מדינות האזור בנשק בלתי קונבנציונלי. במסגרת זו, התמקד המוסד בסיכול תוכניות הגרעין של איראן ושל סוריה באמצעות פעילות מבצעית רחבה.[37][38]בשנים אלו התמודד המוסד גם עם פעילות חבלנית עוינת (פח"ע) נגד יעדים יהודיים וישראליים ברחבי העולם, ובפרט עם איומים מצד איראן וארגון חזבאללה. בהיבט הארגוני, ביצע דגן שינויים במבנה המוסד כדי להתאימו ליעדים המבצעיים שקבע, פעל ליצירת שילוביות בין דיסציפלינות שונות בתוך המוסד, והגדיל באופן ניכר את היקפו של הארגון.[39]

לפי ספרם של דן רביב ויוסי מלמן "מלחמות הצללים" (Spies Against Armageddon), לוחמי המוסד מילאו "תפקיד נועז" במבצע לתקיפת הכור הגרעיני בסוריה, ובפרט בהשגת המודיעין שאפשר את תקיפת הכור והשמדתו.[40]

חלק נכבד בפעילות המוסד בתקופה זו הוקדש לסיכול תוכנית הגרעין האיראנית. על פי העיתונות, פעולותיו של המוסד תחת מאיר דגן נחלו הצלחה וגרמו לעיכובים משמעותיים בתוכנית האיראנית, ודגן עצמו העריך שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני לפני 2015.‏[41]

בתקופה זו גם המוסד הטה שכם אף הוא למלחמה בטרור ותחת כהונתו של מאיר דגן יוחסה לו הריגת בכירי טרור בחו"ל, בכלל זה הריגת עימאד מורנייה, המפקד הצבאי של חזבאללה.[39] בשלהי כהונתו, בינואר 2010, חוסל בדובאי בכיר חמאס מחמוד אל-מבחוח. הפעולה, אשר מיוחסת למוסד לפי פרסומים זרים, השיגה את יעדה המבצעי, אך עוררה משבר דיפלומטי ותהודה בינלאומית נרחבת לאחר שמשטרת דובאי פרסמה תיעוד מפורט של חברי חוליית החיסול. חקירת המשטרה המקומית חשפה את תנועותיהם של חברי החוליה, את המצלמות שתיעדו אותם ואת השימוש בדרכונים זרים מזויפים. חשיפת המבצע הדגישה את האתגרים החדשים שהציבו מערכות האבטחה הדיגיטליות, זיהוי הפנים וזרימת המידע הטכנולוגית בפני עולם הביון החשאי, והובילה לשינוי בדרכי הפעולה המבצעיות של הארגון בהמשך.[42]

2010–2016

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2011, עם כניסתו של תמיר פרדו לתפקיד ראש המוסד, המשיך המוסד לפעול במרבית הערוצים שהתווה קודמו, מאיר דגן, כאשר תוכנית הגרעין האיראנית נותרה היעד המרכזי של המוסד. עם זאת, בניגוד לתקופת דגן, על פי פרסומים זרים נרשם בעידן פרדו רק חיסול אחד של מדען גרעין איראני.[43] מיעוט החיסולים נבע מהערכה מבצעית כי האמצעי מיצה את עצמו, לאחר שבשנים קודמות חוסלו חמישה מדענים ומדען נוסף נפצע בפעולות המיוחסות למוסד. למרות זאת, המוסד המשיך לנסות לפעול נגד יעדים מרכזיים, ובראשם מוחסן פחריזאדה, ראש תוכנית הגרעין הצבאית ("קבוצת הנשק") של איראן, אשר ירד למחתרת לאחר שמשטרו סירב לאפשר לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) לחקור אותו.[43]

בתקופה זו התחזק שיתוף הפעולה ההדוק עם ארגוני ביון זרים, פעילות המובלת על ידי אגף "תבל" של המוסד.[43] במסגרת זו הידקה ישראל את קשריה הביטחוניים עם מצרים וירדן. ראשי המוסד קיימו מפגשים עם עמיתיהם במדינות האזור על רקע אינטרסים משותפים לבלימת התפשטותה של איראן ולסיכול התעצמותם של ארגוני טרור, בהם דאעש בסוריה, בעיראק ובחצי האי סיני, ואל-קאעידה ברמת הגולן. במקביל, שופרו באופן מתמיד הקשרים עם ה-CIA וסוכנויות ביון אמריקאיות נוספות לצורך החלפת דעות והערכות מצב, בין היתר במסגרת ביקורי עבודה של ראש ה-CIA דאז, ג'ון ברנן, בישראל.[43]

כחלק מחיזוק תפקידו של המוסד כאנליטיקאי המגיש מידע מעובד לדרג המדיני, שודרגו וחוזקו יחידות המחקר במנהלת המודיעין של המוסד. הערכות המצב של יחידות אלו החלו לקבל ביטוי משמעותי והערכה רבה בלשכת ראש הממשלה, בישיבות הקבינט המדיני-ביטחוני ובוועדת המשנה לשירותים חשאיים של הכנסת, לצד חטיבת המחקר של אמ"ן.[43] הצורך ביחידות מחקר חזקות גבר על רקע התמורות המהירות במזרח התיכון, שכללו התפרקות של מדינות ועליית ארגונים ג'יהאדיסטיים כגון ג'בהאת א-נוסרה ודאעש בסמוך לגבולות ישראל.[43]

ארגון חזבאללה בלבנון נותר היעד השני בחשיבותו עבור המוסד לאחר איראן. המוסד ואמ"ן שיפרו את הכיסוי המודיעיני על הארגון, שנמתח מבצעית בשל מעורבותו במלחמות האזרחים בסוריה, בעיראק ובתימן, ואשר סבל באותה תקופה מוויכוחים פנימיים בצמרתו בעקבות אבדות כבדות, היחלשות במעמדו של המזכ"ל חסן נסראללה ודיווחים על שחיתות פנימית.[43]

בזירה הטכנולוגית, פרדו וסגנו נ' הובילו מהלך להצעדת המוסד לקדמת הטכנולוגיה, תוך פיתוח משמעותי בתחומי הסיגינט (מודיעין אותות) והסייבר. עם זאת, המוסד המשיך לראות במודיעין אנושי (יומינט) ובמבצעים מיוחדים את ליבת פעילותו המבצעית.[43]

2016–2021

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2016, עם כניסתו של יוסי כהן לתפקיד ראש המוסד, המוסד עבר שינוי מבני שכלל את איחוד תוכנית העבודה הרב-שנתית, הפעלת הכוח ובניין הכוח, וכן פריצת חומות הפרדה בין האגפים השונים. בשנת 2017 הקים המוסד את "ליברטאד" – קרן להשקעה בחדשנות טכנולוגית בתחומים שמעניינים את המוסד.[44] בתחום המשאב האנושי, הורחבה פעילותה של מחלקת הגיוס במטרה לקלוט כוח אדם איכותי, תוך הגברת התמיכה ברווחת העובדים ומתן ליווי פסיכולוגי שוטף. כמו כן, הארגון שם דגש על שילוב כלל גווני האוכלוסייה בישראל בשורותיו, ובכלל זה גיוס אנשים עם מוגבלויות, חרדים, תושבי הפריפריה ובני לאומים שונים. בתקופה זו שולבה פעילות מבצעית ומדינית חשאית עם מאמצים לסיכול ריגול וטרור.[45]

בזירה המבצעית, ניהל הארגון מערכה נגד תוכנית הגרעין האיראנית. לפי פרסומים זרים, המוסד עומד מאחורי חיסולו של ראש תוכנית הגרעין האיראנית, הגנרל והמדען מוחסן פח'ריזאדה. על פי דיווחים בכלי התקשורת בטהרן, החיסול בוצע באמצעות מקלע שהותקן על גבי רכב והופעל מרחוק בלחיצת כפתור ממטה הארגון, במרחק אלפי קילומטרים מזירת האירוע. צרורות הירי חדרו את מעטפת המיגון של מכוניתו של פח'ריזאדה והביאו למותו. בנוסף לכך, אירעו שני פיצוצים במפעל הצנטריפוגות להעשרת אורניום בנתנז, אשר גרמו לנזק נרחב, להרס של אלפי צנטריפוגות ולעצירת תהליך העשרת האורניום במתקן.[45]

במקביל, הרחיב הארגון את שיתופי הפעולה שלו עם ארגוני ביון ברחבי העולם, ובראשם גופי המודיעין של ארצות הברית, לצד קשרים עם ארגונים מקבילים באירופה, באפריקה ובמזרח התיכון.[46][47] במסגרת המאבק בניסיונותיהם של ארגוני טרור להצטייד באמצעי לחימה מתקדמים, יוחסו לארגון בפרסומים זרים חיסולים של שני מדענים בתוניסיה ובמלזיה, אשר עסקו בפיתוח מל"טים ומיני-צוללות.[48] על פי הדיווחים, גורמים מטעם הארגון ביקרו במעבדותיהם של השניים כדי לאמת את עיסוקם, ולאחר מכן הם חוסלו בפיצוץ ובירי מטווח קרוב בסמטה בקואלה לומפור.[49] בזירה המדינית, הארגון לקח חלק מרכזי ברקימת "הסכמי אברהם וסייע בביסוס קשרים אישיים ורשמיים עם הנהגותיהן של איחוד האמירויות וערב הסעודית.[45]

מבצע חשיפת ארכיון הגרעין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016, עם כניסתו של יוסי כהן לתפקיד ראש המוסד, הציב הארגון יעד אסטרטגי להשגת הוכחות חותכות ומפלילות לכך שאיראן מפרה את הסכם הגרעין (ה-JCPOA) וממשיכה בחשאי בתוכנית המרוץ לנשק גרעיני. בעקבות חתימת ההסכם, החליט ראש תוכנית הגרעין האיראנית, מוחסן פח'רי-זאדה, להסתיר את מסמכי הפרויקט מפני פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א).[50] הארכיון הועבר למחסן תעשייתי מוזנח ורעוע בשירובאד, פרוור דרומי של טהרן, מתוך הנחה שהאתר יישאר מתחת לרדאר של ארגוני הביון המערביים.[50] שילוב של מודיעין אנושי ומודיעין אותות אפשר למוסד להתחקות אחר תנועותיהם של אנשי המפתח ולזהות את המחסן המדויק. כדי לגבש תוכנית פריצה מדויקת, נדרש מידע מפורט בנוגע לסידורי האבטחה ומבנה הכספות. לשם כך שלח המוסד לאיראן סוכנת ישראלית בעלת תואר בהנדסה. הסוכנת שהתה בשירובאד, נטמעה באזור כשהיא בלבוש מסורתי ודוברת פרסית שוטפת, ובליווי גבר מקומי (בהתאם לקודים השמרניים במקום) חלפה על פני המחסן שוב ושוב תוך שינוי חזותה, כדי לאסוף את המודיעין הטקטי המכריע לפריצה.[50]

ב-31 בינואר 2018 יצא המבצע אל הפועל. צוות המבצע, שמנה 24 סוכנים, הגיע למחסן באזור התעשייה עם חלון זמנים קשיח של שש שעות וחצי, לפני הגעת משמרת הבוקר של המאבטחים האיראנים.[50] בשעה 22:31 נטרלה חוליית האלקטרוניקה את מערכות האזעקה של המתקן, וחוליית הפריצה הכניעה את דלתות הברזל הכבדות של המחסן.[50] עם הכניסה התברר כי במהלך היממה האחרונה שונה סידור הפריטים במבנה וחלקם הוזזו ממקומם דבר שאיים להכשיל חודשים של תכנון מדוקדק.[50] לאחר התייעצות דחופה עם מטה המוסד בתל אביב, הוחלט להמשיך במשימה תוך התבססות על ההיכרות המעמיקה של הסוכנים עם האתר. חברי החוליה השתמשו בלהביורים מיוחדים המסוגלים לייצר טמפרטורה של כ-3,600 מעלות צלזיוס כדי לנסר במהירות את דופנותיהן של שש מתוך 32 כספות הענק במקום, ושלפו את התיקים המבוקשים תוך סינון קפדני של החומרים.[50]

היעד המרכזי של המבצע היה אוסף קלסרים שחורים שהכילו את תוכניות פיתוח הפצצה, אך במהלך הסריקה גילו הסוכנים שלל בלתי צפוי: מעל ל-100 דיסקים ובהם כ-55 אלף קבצים, סרטוני וידאו ותצלומי ניסויים סודיים המתעדים את תוכנית הגרעין האיראנית. בסך הכול הצליח הצוות לנסר ולשלוף חצי טונה של חומרים רגישים.[50] בשעה 05:00 בבוקר בדיוק, הועמס השלל על שתי משאיות שיצאו בנתיבים נפרדים לכיוון הגבול עם אזרבייג'ן.[50] שעתיים לאחר מכן גילו האיראנים את דבר הפריצה ופתחו במרדף, אך תחת תוכנית הטעיה מורכבת של המוסד הצליחו המשאיות לחצות את הגבול בבטחה, וכלל הסוכנים שהשתתפו במבצע חולצו מאיראן ללא פגע.[50] ב-30 באפריל 2018 חשף ראש הממשלה בנימין נתניהו את מסמכי הארכיון במסיבת עיתונאים בינלאומית מיוחדת. הממצאים הוכיחו כי איראן שיקרה לעולם בנוגע לעברה הגרעיני, והיוו בהמשך עוגן מרכזי להחלטת הממשל האמריקאי לפרוש מהסכם הגרעין.[50]

ב-30 באפריל 2018 חשף ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו כי כחלק מפעילות המוסד לסיכול חשיפת תוכנית הנשק הגרעיני של איראן, במסגרת פעילותו נגד תוכנית הגרעין הצליח המוסד להעביר לישראל את ארכיון התוכנית לפיתוח הנשק הגרעיני של איראן. סוכני מוסד פרצו לארכיון סודי בטהראן והבריח את תכולתו, למעלה מ-100,000 מסמכים וקובצי מחשב, לישראל. לפי תחקיר בניו יורק טיימס, בפעולה השתתפו כעשרים סוכני מוסד. בפעולה זו השיגה ישראל מסמכי וקובצי ארכיון סודי איראני המוכיחים שאיראן פעלה לפיתוח נשק גרעיני.[51] במבצע חשיפת ארכיון הגרעין השתתפו עשרות לוחמי מוסד ישראלים ומספר חד-ספרתי קטן של סוכנים איראנים.[52]

2021–2026

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2021, עם כניסתו של דוד ברנע לתפקיד ראש המוסד, הוא הוביל רפורמה ארגונית מקיפה שנועדה להתאים את משימות הליבה של הארגון לשינויים הטכנולוגיים ולאתגרים הגאופוליטיים והביטחוניים של מדינת ישראל.[53] במסגרת הרפורמה עוצבו מחדש היכולות המבצעיות של הארגון; בין היתר, פוצל אגף צומת לשלוש יחידות נפרדות, והורחב נפח הפעילות המבוסס על סוכנים זרים למימוש משימות בעומק שטח האויב.[54] לצד זאת, חוזקו אגפי הטכנולוגיה, הדיגיטל והסייבר, והועמקו שיתופי הפעולה עם גופי הביטחון ועם התעשיות הביטחוניות בישראל.[55]

כחלק מהשינויים המבצעיים, הוביל ברנע לראשונה גם את הקמתו של אגף השפעה, שנועד לפתח יכולות תודעה ולוחמה פסיכולוגית לסיכול איומים מצד איראן וחזבאללה.[56] מהלכים אלו, ששינו את המבנה הארגוני המסורתי של המוסד, עוררו חילוקי דעות פנימיים והובילו לעזיבתם של מספר בכירים בארגון, בהם ראש אגף קיסריה וסגנו, וכן ראשי האגפים צומת, טכנולוגיה, ופח״ע.[57]

התקרית באגם מאג'ורה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2023 במהלך התהפכות סירה באגם מאג'ורה באיטליה נהרג איש המוסד מ'.[58] על פי הדיווחים בתקשורת האיטלקית, האסון התרחש במהלך פגישה שתוארה כמפגש של אנשי ארגוני ביון מישראל ואיטליה.[59] במהלך התקרית נהרגו גם שני אנשי ביון איטלקים ואזרחית רוסיה. במאי 2024 המודיעין האיטלקי AISE אישר לראשונה בגלוי כי אסון טביעת הספינה באגם מאג'ורה, התרחש במהלך "פעילות מבצעית רגישה".[60] באפריל 2026 במהלך דברים שנשא בטקס יום הזיכרון במטה המוסד, חשף ראש המוסד דוד ברנע כי איש מוסד מ', נפל בעת מילוי תפקידו מחוץ לישראל. ברנע ציין כי מדובר באיש מבצעים מרכזי שלקח חלק בפעילות חשאית נגד איראן, וכי תרומתו הייתה משמעותית למהלכים מבצעיים במבצע עם כלביא ומבצע שאגת הארי.[61]

"ביום הזה אני חושב על חללי המוסד ועל בחירתם לתרום לאורך שנים לביטחון ישראל, בזמן מערכת שאגת הארי מחשבותיי וליבי התמלאו בגאווה בדמותו ופועלו של מ', שנפל מחוץ לישראל בעת מילוי תפקידו. המבצעים שהוביל מ' שילבו יצירתיות, תחבולה בשילוב טכנולוגיה עילית והשפיעו באופן משמעותי על הצלחת המערכה נגד איראן

טבח שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות טבח שבעה באוקטובר, גברו ניסיונות הפגיעה ביעדים ישראליים ויהודיים ברחבי העולם. המוסד, בשיתוף קהילות מודיעין בארץ ובעולם, פעל לסיכול עשרות פיגועים ותשתיות טרור בהכוונת איראן, חזבאללה, חמאס וגורמים נוספים, בתחום סיכול הטרור בחו"ל המצוי תחת אחריותו הבלעדית.[62]

במלחמת חרבות ברזל עסק "המוסד" במאמץ להשבת החטופים. בנוסף עסק "המוסד" בהמשך פעולות הסיכול נגד תוכנית הגרעין האיראנית ונגד התעצמות משמרות המהפכה, סיכול פיגועים נגד ישראלים ויהודים, בהתמודדות מול חזבאללה ובמתן פתרונות טכנולוגיים ללוחמים בשדה הקרב, בהם מיגון רק"ם, רובוטים ומערכות זיהוי פנים לאיתור מחבלים.[63]

מבצע הביפרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־17–18 בספטמבר 2024, במהלך מלחמת חרבות ברזל התפוצצו אלפי מכשירי זימונית ומכשירי ווקי טוקי של פעילי חזבאללה וגרמו לעשרות הרוגים ואלפי נפגעים בצעד שפתח הסלמה נרחבת מצד ישראל נגד ארגון הטרור, אחרי כשנה של לחימה בחזית הצפונית.[64]

ב־17–18 בספטמבר 2024, במסגרת המערכה מול חזבאללה במלחמת חרבות ברזל, הוביל המוסד את מבצע התפוצצות זימוניות חזבאללה, אשר שימש כמכת הפתיחה למערכה, במהלכו התפוצצו אלפי מכשירי זימונית ומכשירי ווקי טוקי של פעילי חזבאללה וגרמו לעשרות הרוגים ואלפי נפגעים. על כך זכה הארגון בפרס ביטחון ישראל בשנת 2024[65]. המוסד פיתח והוציא לפועל את אירוע הפתיחה למבצע חיצי הצפון ובעקבותיו את התמרון הקרקעי בלבנון. הארגון היה שותף מרכזי במבצע סדר חדש לחיסול מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה, במסגרתו פעלו סוכני מוסד בביירות והטמינו מכשירים בבונקר שבו הסתתרו בכירי הארגון. על פעילות זו הוענק למוסד פרס ביטחון ישראל לשנת 2025.[66]

בטקס יום העצמאות 77 של מדינת ישראל (2025), כהוקרה ללוחמים ופעילים במוסד הודלקה "משואת אנשי הצללים" על ידי שלושה אנשי מוסד, ובהם ר', משרתת בכירה שפיקדה על מבצע התפוצצות זימוניות חזבאללה במסגרת אגף המבצעים של הארגון, ד' מוביל טכנולוגי באגף טכנולוגיה, וכן נ', קמ"ן במנהלת המודיעין.[67][68]

מבצע עם כלביא

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת מכת הפתיחה המפתיעה של מבצע עם כלביא ב-13 ביוני 2025, הפעיל המוסד לראשונה בשעת מלחמה זרוע חשאית לוחמת של סוכנים שאינם ישראלים, אשר פעלו בשיתוף פעולה ובצמוד לצה"ל. זרוע זו הוציאה לפועל מבצעי מודיעין עבור אמ"ן ומבצעים אג"מיים עבור חיל האוויר בהיקף שהביא להשפעה אסטרטגית.

ב-13 ביוני 2025, כחלק ממכת הפתיחה המפתיעה של מבצע עם כלביא, הופעלה באיראן רשת סוכנים מקומיים חשאית של המוסד, שפעילותה תועדה במצלמות תרמיות והוצגה בכלי התקשורת. על פי דיווחים בתקשורת הבינלאומית, הפעילות המבצעית לא בוצעה על סוכני מוסד ישראלים, אלא על ידי צוותים של סוכנים ואזרחים איראנים, בהם מתנגדי משטר, אשר אומנו בעבר בישראל ובמדינה שלישית, חזרו לארצם והמשיכו בשגרת חייהם עד למועד הפעלתם. הייתה זו הפעם הראשונה שבה המוסד הפעיל בשעת מלחמה זרוע חשאית לוחמת של סוכנים לא ישראלים, שפעלה בתיאום זמנים קריטי ובמשולב עם תקיפות חיל האוויר וצה"ל, והוציאה לפועל מבצעים מודיעיניים ואג"מיים בהיקף שהביא להשפעה אסטרטגית.[69]

ההכנות למבצע החלו באביב 2025 בקבוצת תכנון משותפת למוסד ולחיל האוויר, שבה הוחלט כי תפקיד הצוותים יהיה לשתק רכיבים במערכי ההגנה האווירית והטילים הבליסטיים של משמרות המהפכה באזור טהרן ומערב איראן, במטרה להשיג חופש פעולה אווירי בשמי המדינה.[69] הודעות ההפעלה נמסרו לראשי הצוותים באמצעות מערכות תקשורת חשאיות ומוצפנות, כאשר מועדי הפעילות ונקודות הציון המדויקות נמסרו להם רק סמוך לביצוע מחשש לדליפת מידע. לצורך המשימה, הבריח המוסד לאיראן במשך חודשים ארוכים ציוד אישי, נשק, אמצעי לחימה ייחודיים, טילים, רחפנים וחלקי כטב"מים חמושים בחומרי נפץ.[70] על פי פרסומים בוול סטריט ג'ורנל, האמצעים הוברחו בחלקים קטנים ומוסלקים בתוך מזוודות, משאיות ומכליות דרך ערוצים מסחריים, ונאספו בשטח על ידי סוכנים שחילקו אותם לצוותים אשר למדו להרכיבם בעת הכשרתם.[71]

עם פתיחת המבצע, התמקמו הצוותים המצומצמים עם הכטב"מים והציוד בסמוך לאתרי השיגור וההגנה האווירית האיראניים. חלק מהצוותים השביתו בהצלחה את מערכות ההגנה, בעוד צוותים אחרים שיגרו טילים ותקפו את משגרי הטילים ועשרות משאיות ששימשו להובלתם. במקביל, הופעלו סוכנים נוספים למשימות מקבילות, ובהן סיוע לחיל האוויר הישראלי בפעולת סיכול ממוקד נגד כל צמרת חיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה.[72]

מבצע שאגת הארי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי תחקיר של רשת CNN שפורסם ב-5 ביוני 2026, במהלך מבצע שאגת הארי, לקח המוסד חלק מרכזי בהקמה ובהפעלה של רשת בסיסים ואתרים חשאיים במדינות שונות במזרח התיכון ובפריפריה של איראן, בהן אזרבייג'ן, איחוד האמירויות, עיראק וסומלילנד. המוסד בשיתוף פעולה עם יחידות קומנדו של צה"ל מתוך מספר מיקומים חשאיים בדרום אזרבייג'ן, סמוך לגבול הצפוני של איראן. על פי פרסומים זרים, המוצבים הקדמיים הללו מוקמו במרחק של כ-96 קילומטרים בלבד מהעיר האיראנית תבריז.[73] הבסיסים הפכו לפלטפורמות מבצעיות לאיסוף מודיעין עמוק ולהפעלת כטב"מים (כלי טיס בלתי מאוישים) בשטח איראן.

במסגרת הפעילות המודיעינית והמבצעית שיצאה מאזרבייג'ן בתחילת המלחמה, חוסל רחמן מוקדם, ראש חטיבת המבצעים המיוחדים של משמרות המהפכה, אשר היה אחראי על גיוס והפעלת רשתות טרור ואיסוף מודיעין נגד אישים ויעדים ישראליים ומערביים בעולם.[73]

בעקבות פרסום התחקיר, משרד החוץ של אזרבייג'ן ושגרירות המדינה בישראל דחו בתוקף את הטענות, הגדירו אותן כ"משוללות כל יסוד" והדגישו כי אזרבייג'ן לא אפשרה ומצייתת לעיקרון שלא לאפשר למדינה שלישית להשתמש בשטחה לפעילות צבאית או מודיעינית נגד מדינות אחרות.[73]

לפי דיווחים זרים, במבצע שאגת הארי, סוכני מוסד ביצעו את חבלות פיזיות במתקני הקשר של משמרות המהפכה, וסימנו בלייזר מטרות עבור טילי השיוט הישראליים.[74]

באפריל 2026 דווח בוול סטריט ג'ורנל כי המוסד מנהל מערכה חשאית חובקת עולם לסיכול מאמצי משמרות המהפכה לשקם את תשתיות הייצור הביטחוניות באיראן. על פי הדיווח, הפעילות התמקדה במניעת רכש של טכנולוגיות, חומרי גלם ומכונות שנועדו לשקם פסי ייצור שהושמדו על ידי צה"ל וצבא ארצות הברית במסגרת המבצעים עם כלביא ושאגת הארי. פעילות הניבה פירות מבצעיים במסגרת מערכה חשאית.[75]

באפריל 2026 סיכל המוסד תשתית טרור באזרבייג'ן שפעלה בהכוונה איראנית. התשתית תכננה לפגוע ביעדים אסטרטגיים ויהודיים, בהם צינור הנפט BTC (באקו-טביליסי-ג'ייהאן), שגרירות ישראל, בית הכנסת בבאקו ובכירי הקהילה היהודית במדינה.[76]

פעולות מפורסמות של המוסד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטבע הדברים, רוב פעילותו של המוסד חשאית, אבל עם פעולותיו שזכו לפרסום רשמי או לאישוש ברור נמנות:

מיג-21 במוזיאון חיל האוויר, מסומן במספר 007 כמחווה למוסד

פעולות המיוחסות למוסד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפעולות הבאות מיוחסות למוסד, אף על פי שישראל נמנעה מלתת לכך אישור רשמי (ולעיתים אף הכחישה מעורבות) ואין לכך הוכחות:

חלק מהפעולות הנ"ל מתוארות בהרחבה בספרם של מיכאל בר-זהר ונסים משעל, המוסד: המבצעים הגדולים, ועל כך כותבים המחברים במבוא לספר:

כמי שניתחו את פעולות המוסד, את שיטותיו ואת מטרות המבצעים הללו, הגענו למסקנה שהמקורות הזרים צודקים והמוסד הוא הגוף היחיד שמסוגל היה להוציא לפועל פעולות כה מתוחכמות וכה נועזות.

— המוסד: המבצעים הגדולים, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2010 (מהדורה מעודכנת), עמ' 17

המוניטין של "המוסד" הביא לעיתים לייחוס יכולות מפתיעות לאנשיו. בשנת 2010, בעקבות תקיפות הכרישים בשארם א-שייח', אמר מושל מחוז דרום סיני שאין לפסול את האפשרות שהמוסד שיגר את הכריש, כדי לתקוף תיירים המבלים באזור.[113] בשנת 2011 הוחזק נשר שעף מכיוון ישראל ונחת בערב הסעודית בידי כוחות הביטחון הסעודיים בחשד שמכשיר הניווט הלווייני שהוצמד לרגלו הוא מכשיר ריגול של המוסד (למעשה מכשיר הניווט הוצמד אל הנשר במסגרת מעקב אחרי התקדמות תוכנית שיקום אוכלוסיית הנשרים בישראל בחי בר כרמל).[114] בשנת 2013 הועלו בטורקיה חשדות דומים כלפי בז שטובע בישראל.[115] העיתון וושינגטון פוסט ניסה להסביר את תפוצת תאוריות הקשר האלה לגבי "המוסד" בכך ש"המבצעים החשאיים האמיתיים של ישראל הם פנטסטיים כמעט כמו הפנטזיות האלה."[116]

יהודה גיל היה קצין איסוף של המוסד, שהיה אחראי על מקור מודיעיני סורי. בשנת 1997 נעצר והועמד לדין על עבירות של ריגול וגנבה בידי עובד ציבור, באשמה שבמהלך שנות ה-90 העביר מידע כוזב ושלשל לכיסו את הכסף שהועבר אליו לשם הפעלת הסוכן. חלק מהידיעות שהעביר, בשנת 1996, גרמו לבהלה מחשש שסוריה תתקוף את ישראל, ואף להיערכות מיוחדת של צה"ל בגבול הצפון. גיל הורשע ונידון ל-5 שנות מאסר.

ישראלי-אוסטרלי בשם בן זיגייר התגייס למוסד בתחילת שנות ה-2000. נטען שזיגייר עבד בחברת קש של המוסד שמכרה ציוד אלקטרוני לאיראן.[117] ב-2010 נחשד בעבירות ביטחון, נכלא בכלא איילון תחת זהות בדויה שסיפק המוסד, וב-15 בדצמבר נמצא תלוי בתאו. כאשר התפוצצה הפרשה בפברואר 2013, זומנה ועדת העורכים לפגישה עם ראש המוסד תמיר פרדו לצורך בקרת נזקים. בשנה שלאחר מכן פורסם כי איש מוסד נוסף ("האסיר X2", שדבר קיומו נחשף בעקבות פרשת זיגייר) מוחזק בכלא במשך כעשור, לאחר שהורשע בבגידה.[118]

ביולי 2012, המליצה המשטרה להעמיד לדין את אחד מראשי האגפים במוסד בחשד לאי סדרים כספיים ומנהליים. הבכיר הכחיש את החשדות נגדו אך הוצא לחופשה כפויה על ידי ראש המוסד, תמיר פרדו, עד להחלטה סופית בעניינו.[119]

באוגוסט 2021 פורסם כי בכיר במוסד מעל בכספי הארגון, ואולץ לפרוש.[120]

באפריל 2026 חשף העיתון ההולנדי "דה טלגרף" כי סוכן המוסד לשעבר, "ג'ונתן מור", פעל בהולנד במשך כ-15 שנה תחת כיסוי של מנהל מלון. מור פעל כ"תושב" והשתמש בתשתיתו האזרחית לסיוע לוגיסטי ומודיעיני במבצעי המוסד לשיבוש פרויקט הגרעין האיראני על אדמת אירופה.[121]

גיוס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המיונים למוסד עומדים בתקן מחמיר ונשמרים תחת מעטה סודיות קפדני. מרבית הגיוסים לארגון נעשים באופן עצמאי על ידי אנשיו. לחלק מן התפקידים ישנם תנאי סף, כגון השכלה אקדמית, ידיעת שפה זרה, ניסיון צבאי או תעסוקתי מסוים ועוד.[122]

תהליך המיונים נמשך בין 4–6 חודשים ומרגע הקבלה לארגון – כשנה נוספת של הכשרה המתבצעת בארץ ובחו"ל.[123] המיונים כוללים בין השאר סימולציות המדמות איומים מבצעיים, מפגשים למטרת התקלות בסיטואציות הכרוכות בלבטים וסיכונים ממשיים עד כדי הרף הפלילי ובחינת ההתמודדות בהן, ומבחני אישיות אשר בודקים היבטים פסיכולוגיים ותכונות אופי הנדרשות לתפקיד, כגון; אמינות ויושרה, כישורים חברתיים שונים, יכולת הסתגלות, אישיות יציבה הנוהגת בקור רוח ומכילה חרדות וכעסים, יצירתיות, יכולת משחק ועוד. כחלק מהמיונים, הנבחנים אינם מקבלים בשום שלב הערכה לגבי טיב תפקודם, מתוך כוונה לבחון כיצד הם מתמודדים במצב של חוסר ודאות ממושך.[124]

התהליך חסוי לכל אורכו, ועל הנבחן חל איסור לשתף בעצם קיומו ופרטיו אף את סביבתו הקרובה ביותר, כאשר במקביל למיונים, מתבצע תחקיר מקיף, המוודא את מהימנות המועמד, ניקיון כפיו והיעדר נקודות תורפה. במסגרת התחקיר, נבדקת ההיסטוריה התעסוקתית והפיננסית של המועמד, בני משפחתו ומקורביו עוברים תשאול ולעיתים נעשה שימוש גם בבדיקת פוליגרף.[דרוש מקור]

המוסד פרסם בצעד יוצא דופן, ערב יום העצמאות ה-68 של מדינת ישראל, מודעת כתב סתרים לגיוס עובדים לזרוע הסייבר. במודעה שבה מופיע הלוגו של הארגון מצוינים צירופים, חסרי משמעות לכאורה, של אותיות ומספרים שכמה מהם מודגשים. אולם התברר כי מדובר במודעת גיוס באמצעות כתב חידה סודי. יותר מ-25 אלף אנשים נענו לאתגר שהציב המוסד במודעת הדרושים הייחודית וניסו לפתור את כתב החידה שבמודעה. הרוב נשרו בדרך, אך עשרות הצליחו וגויסו לשירות.[125]

בראיון ל"ליידי גלובס" ב-2012 סיפרו לוחמות המוסד על גיוס גברים ונשים למוסד, מבחני המיון, עבודתן במוסד לצד הקמת משפחה, היחס בין זמן ההכנה לפעולות ובין הפעולות עצמן, העבודה בצוותים, האינטליגנציה הרגשית הנדרשת מהן, אופי הפעילות, הימנעות מתהילה ומאומניפוטנטיות, ושיחות עם אויבים.[126]

פרס ביטחון ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעמים רבות היו צוותים של "המוסד" שותפים לזכייה בפרס ביטחון ישראל:

שנהשם הזוכההערות
1977צוות מחקר ופיתוח במשרד הביטחון (כולל ד"ר דוד הזלקורן ואנשי המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים כולל איש המוסד אהרון בן אריה)ציון לשבח על "קידום טכנולוגי מרשים"
1977יחידת קיסריה בראשות מייק הרריצל"ש מוועדת הפרס על פעילות מיוחדת[127]
1988ישראל רוביןעל פעילותו במחלקת הדפוס באגף הטכנולוגי של המוסד
2005צוות חיל המודיעין והמוסד"פיתוח של מערכת המהווה הישג טכנולוגי מרשים ביותר, אשר ממנו נבעו הישגים בעלי תרומה מכרעת לביטחון הלאומי"[128]
2005צוות המוסד וחיל המודיעין (בסיוע השב"כ)"מבצע יוצא דופן ומערכת מתקדמת, המאפשרים הישגים שהם בבחינת קפיצת מדרגה בערכיותם ובתרומתם לביטחון המדינה"
2006צוות המוסד ורפאל"מבצע נועז יוצא דופן, שנעשה בו שימוש בטכנולוגיות מתוחכמות ייחודיות, המאפשרות השגת הישגים בעלי תרומה מכרעת לביטחון הלאומי של מדינת ישראל"‏[129]
2007צוות המוסד"מבצע נועז, יוצא דופן במורכבותו, שנעשה בו שימוש בטכנולוגיות מתוחכמות, אשר אפשר הישגים בעלי תרומה מכרעת לביטחון הלאומי של מדינת ישראל"[130]
2007צוות של היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין והמוסד"פיתוח ויישום של מערכת המהווה הישג טכנולוגי יחיד מסוגו"
2008שמונה לוחמים מהמוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים"מבצע יוצא דופן במורכבותו ובנחישותו שנעשה בו שימוש בטכנולוגיות מתוחכמות ואפשר השגים בעלי תרומה מכרעת למדינת ישראל"
2019המוסדחשיפת תוכנית הנשק הגרעיני של איראן[131][132]
2020פרויקט של "המוסד", רפאל, חיל האוויר ויחידת האיסוף המרכזית באגף המודיעין"מקנה לצה"ל יכולות ייחודיות, בוצעו פריצות דרך טכנולוגיות והופגנו חזון יוצא דופן, יצירתיות ונחישות".
2020א' מ"המוסד" על פעילות בתחום הסייבר[133]פרס מפעל חיים "על תרומה ארוכת שנים לביטחון המדינה ועל יזום פתרונות טכנולוגיים רבים, תוך הפגנת כישרון יוצא דופן, יצירתיות, סקרנות ותעוזה"
2021פרויקט של חטיבת הספקטרום וההגנה בסייבר באגף התקשוב בצה"ל בשיתוף עם מלמ"ב במשרד הביטחון, מערך הסייבר הלאומי, המוסד, שירות הביטחון הכללי ואגף המודיעין"הפרויקט בוצע בתעוזה ונחישות גבוהים, התמודד עם פערי ידע טכנולוגיים חסרי תקדים ומאפשר קפיצת מדרגה ביכולות צה"ל"
2021פרויקט של יחידה 81 באגף המודיעין בשיתוף חיל האוויר, מפא"ת, רפאל, תע"א והמוסד"הושגה במסגרתו "יכולת מקצועית, ייחודית ומשמעותית של צה"ל. הקניית יכולת זו לצה"ל נבעה מפריצות דרך ופיתוחים ייחודיים וייעודיים תוך הפגנת תעוזה, חזון, נחישות ויצירתיות פרי עמלם ושילובם של הגורמים המעורבים"
2022יחידה 8200, המוסד, השב"כ, מלמ"בפרויקט שמטרתו פיתוח יכולות מעצמתיות, פורצות דרך, בדרכים מגוונות וייחודיות[134]
2023המוסד, יחידה 8200פמיזם בעל תרומה אסטרטגית משמעותית וייחודית לביטחון המדינה, המגלם בתוכו חדשנות טכנולוגית ותעוזה מבצעית פורצת דרך ויוצאת דופן
2024המוסד, רפאל מערכות לחימה מתקדמות וחיל האווירפרויקט המגלם בתוכו חדשנות טכנולוגית ותעוזה מבצעית פורצת דרך ויוצאת דופן, בעל תרומה אסטרטגית משמעותית וייחודית לביטחון המדינה
2024י' מהמוסדפרס מפעל חיים על פיתוח מערכות טכנולוגיות ייחודיות וחדשניות פורצות דרך
2025המוסד, אגף המודיעין, מנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון, זרוע האוויר, רפאל, אלביט מערכותמימוש יכולות ייחודיות שהובילו לחיסולו של מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה, ולפגיעה אנושה בארגון הטרור במהלך מלחמת "חרבות ברזל", באמצעות טכנולוגיות פורצות דרך, יצירתיות ונחישות

ראשי המוסד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשי "המוסד" בעבר בעת מתן תעודות הוקרה לעובדי המוסד. עומדים: חסון חסון – מזכירו הצבאי של נשיא המדינה, ראשי "המוסד" אפרים הלוי, נחום אדמוני, תמיר פרדו, שבתי שביט ויוסי כהן. יושבים: נשיא המדינה ראובן ריבלין וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו

כמחצית מראשי המוסד צמחו בתוכו, והיתר הם אלופים שפרשו מצה"ל והתמנו לראשות המוסד.

מינוי ראש המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים נעשה על ידי ראש הממשלה באופן אישי, ללא צורך באישור הממשלה או גוף פיקוח אחר (בניגוד לראש המטה הכללי או ראש השב"כ). המינוי נבדק על ידי הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה. ראש המוסד מתמנה לתקופה של חמש שנים וראש הממשלה רשאי להאריך את כהונתו בשנה נוספת ללא תנאים כלשהם.[135]

עד שנת 1996 היה שמו של ראש המוסד חסוי. המוסד טען באותם ימים כי החשאיות מאפשרת לראש המוסד לנוע בעולם באופן חופשי. בעקבות ביקורת ציבורית החליטה הממשלה לחשוף את שמו של ראש המוסד עם כניסת דני יתום לתפקיד.

מספר דיוקןשם ותקופת חייםתחילת כהונהסיום כהונה אירועים מרכזיים בתקופתו הערות
1 ראובן שילוח (1909–1959)13 בספטמבר 194922 בספטמבר 1952 איש ה"הגנה" במקור, מייסד הארגון ומפקדו הראשון
2 איסר הראל (1911–2003)22 בספטמבר 195225 במרץ 1963 שירת בהגנה, בצה"ל ובשב"כ בטרם התמנה לראש המוסד.
3 מאיר עמית (1921–2009)26 במרץ 19631 בספטמבר 1968 כיהנו כאלופים בצה"ל בתקופה שקדמה לכהונתם כרמס"ד.
4 צבי זמיר (1925–2024)1 בספטמבר 19681 בספטמבר 1974
5 יצחק חופי (1927–2014)1 בספטמבר 197412 בספטמבר 1982
6 נחום אדמוני (1929–)12 בספטמבר 198219 באפריל 1989 ראש המוסד הראשון שצמח משורות הארגון
7 שבתי שביט (1939–2023)19 באפריל 19891996
8 דני יתום (1945–)1996אפריל 1998 כיהן כאלוף בצה"ל בתקופה שקדמה לכהונתו כרמס"ד.

ראש המוסד הראשון ששמו הותר לפרסום באמצעי התקשורת.

9 אפרים הלוי (1934–)אפריל 199810 בספטמבר 2002 שירת במוסד מ-1961 עד 1995.

התמנה לראשות הארגון לאחר התפטרות קודמו.

10 מאיר דגן (1945–2016)10 בספטמבר 20026 בינואר 2011 כיהן כאלוף במיל' בצה"ל וכראש המטה ללוחמה בטרור בתקופה שקדמה לכהונתו כרמס"ד.
11 תמיר פרדו (1953–)6 בינואר 20116 בינואר 2016
12 יוסי כהן (1961–)6 בינואר 20161 ביוני 2021 כיהן כראש המטה לביטחון לאומי בתקופה שקדמה לכהונתו כרמס"ד.
13 דוד ברנע (1965–)1 ביוני 20212 ביוני 2026
14 רומן גופמן (1976–) 2 ביוני 2026 מכהן כיהן כאלוף בצה"ל בתקופה שקדמה לכהונתו כרמס"ד.

סגן ראש המוסד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגן ראש המוסד הוא בעל התפקיד השני בדרגתו בהמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ומשמש כממלא מקומו של ראש המוסד בעת הצורך. בעבר נשא התפקיד את השם "המשנה לראש המוסד", ולעיתים כיהנו בו שני בעלי תפקיד במקביל. סגן ראש המוסד אחראי על מנהלת המבצעים של הארגון וממלא תפקיד מרכזי בניהול פעילותו המבצעית. מינויו לתפקיד נעשה בידי ראש המוסד וטעון את אישורו של ראש הממשלה.[136]

שם תקופת כהונה[137] הערות
איזי דורות 1953–1963
יעקב כרוז ושמואל טולידאנו 1964–1966
דייב קמחי 1966–1971
שלמה כהן-אברבנאל 1971–1976
נחום אדמוני 1976–1978 לימים ראש המוסד ה-6
בני זאבי 1978–1982
נחיק נבות 1982–1985
שמואל גורן
אפרים הלוי ועליזה מגן 1990–1995 לימים ראש המוסד ה-9
עליזה מגן 1995–1998
עמירם לוין 1998–2000
אילן מזרחי 2000–2002
תמיר פרדו וחגי הדס 2002–2005
נפתלי גרנות 2005–2007
תמיר פרדו 2007–2009 לימים ראש המוסד ה-11
רם בן ברק 2009–2011
יוסי כהן 2011–2013 לימים ראש המוסד ה-12
נ' 2013–2015
אהוד לביא 2015–2018
דוד ברנע 2019–2021 לימים ראש המוסד ה-13
ה' 2021–2024
ע' 2024–2025
א' 2025–2026 מקים אגף ההשפעה [138]
א' 2026–מכהן [139]

המוסד בספרות, בקולנוע ובטלוויזיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות המבצעים המיוחדים שלו ופעולותיו המתוחכמות והנועזות, המוסד זוכה להילה של ארגון חשאי נועז ומתוחכם בעל יכולות פנטסטיות בישראל וברחבי העולם. כך, למשל, בסרטים הוליוודיים רבים, המוסד מוזכר בנשימה אחת עם סוכנויות ביון משפיעות בעולם, כגון SIS הבריטית (ידועה כ-MI6), ק.ג.ב. הסובייטית, או CIA האמריקנית, ולעיתים אף מוצג בעל יכולות גבוהות משל אלו. להלן רשימה (חלקית) של דוגמאות לכך:

סרטי קולנוע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרות טלוויזיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מיני סדרה ישראלית, "רשימת חיסול", שיצר אלון בן דוד ברשת 13, 2019, עוסקת בחמישה סיפורי חיסול של "המוסד" וגופי הביון של מדינת ישראל.
  • המוסד מופיע בסדרת הטלוויזיה NCIS ומהווה חלק חשוב בעלילה. העונה השלישית עוסקת בסוכן כפול בשם ארי המופעל על ידי המוסד והחמאס. כמו כן, לצוות של גיבס מצטרפת סוכנת המוסד זיווה דוד, בתו של ראש המוסד אלי דוד. בהתחלה היא משמשת כקצינת קישור של המוסד המסייעת ל-NCIS אך בסוף העונה השביעית היא עוזבת את המוסד ומצטרפת ל-NCIS. זיווה דוד היא אחת הדמויות הראשיות של הסדרה ומשמשת כחלק קבוע מהצוות של גיבס. היא מתוארת כלוחמת מיומנת ביותר. בסדרה מופיעים סוכני מוסד נוספים: מייקל ריבקין, המחסל חוליית טרור ערבית בארצות הברית, ואלי דוד, ראש המוסד ואביה של זיווה. בעונה השמינית מוקדש פרק כפול לביקורו של ראש המוסד ב-NCIS.
  • המוסד מהווה חלק מרכזי בעלילת העונה השנייה של הדרמה "תא גורדין".
  • סדרת הטלוויזיה "המדרשה" עוסקת בקורס ההכשרה לכאורה של סוכני המוסד.
  • סדרת הריגול הבריטית "ספוקס".
  • הסדרה האמריקאית "הרשימה השחורה" הסוכנת נוואבי הגיעה מהמוסד כסוכנת FBI כפרופילית
  • בסדרה האמריקאית - בריטית "מכת המחץ" מופיעה דמות אורח בתפקיד סוכנת מוסד, שמשיגה לא פעם את הסוכנים של הסוכנות הבריטית.
  • בסדרה האמריקאית "פרשיות סמויות" לעיתים מופיע סוכן מוסד, שמסייע לסוכנת ה-CIA אנני ווקר ומחלץ אותה כשאין אף אחד אחר שיכול לעזור לה.
  • המיני סדרה "אלי", גם היא בהפקת נטפליקס, המבוסס על סיפור הכשרתו, פעילותו ותפיסתו של המרגל המפורסם ביותר של הארגון (על אף שבמציאות חלק גדול מתקופת פעילותו הייתה תחת חיל המודיעין בצה"ל), אלי כהן.
  • סדרת הטלוויזיה "טהרן", ששודרה ב"כאן 11" בשנת 2020, עוסקת בסוכנת של "המוסד" שנשלחה למשימה בטהראן.

ספרי מתח וריגול

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ספריו של מישקה בן-דוד: "דואט בביירות", "מפגש בברלין", "ביקור אחרון במוסקבה" ו"תחנה סופית אלג'יר" וספריו של אילן מורדוף
  • הרומן של חיים באר, "חלומותיהם החדשים", עוסק באיש "המוסד" בדימוס, המתכנן את כתיבת הרומן הראשון שלו, ובדרך לכך מעלה זכרונות משירותו ב"מוסד", ואף מנצל את הקשרים שטווה בתקופה זו.
  • ספרו של ג'ון לה קארה, "המתופפת הקטנה", הוא מותחן ריגול שיצא לאור בשנת 1983, ומתאר את המצוד שמנהלים סוכני "המוסד" אחר מחבלי אש"ף באירופה. הספר עובד לסרט בשם זהה.
  • הספר "המתנדב"; ביוגרפיה של סוכן מוסד נכתב על ידי מייקל רוס וג'ונתן קיין. הספר מספר את סיפורו של מייקל רוס, צעיר שעלה מקנדה התגייס לנחל והתחתן עם בת קיבוץ בצפון ועל ההתנדבות שלו למוסד; על תהליך הגיוס ועל המבצעים שהשתתף בהם.
  • סדרת ספריו של דניאל סילבה, העוסקת באיש המוסד גבריאל אלון ודמויות נוספות.
  • סדרת הספרים "שליחות חשאית" של דנה אלעזר-הלוי שעוסקת בחבורת ילדים המגויסים למוסד ופועלים ברחבי העולם.
  • סדרת הספרים "מרגל להשכרה" מאת יונה ספיר – הסדרה מתמקדת בעיקר בסוכן על, בשם אייל גלבוע על משימותיו בשירות המוסד ולאחריו.
  • ספר המתח שירת הברבור מאת טל בר מתאר את סוכן המוסד דניאל גורדון.[140]
  • ספר המתח טפליין מאת ל. יפתח מתאר את של סוכן המוסד נתן, לוחם יחידת כידון של אגף המבצעים "קיסריה".
  • רומן הריגול משחק הדממה מאת ערן בן עמי מתאר את סיפורם ינאי לוין, מפקד צוות לוחמים בשייטת 13, ומאיר הררי, ראש המוסד.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Victor Ostrovsky, By Way of Deception, Publisher: St. Martin's Press 1990
  • Ronen Bergman, Rise and Kill First: The Secret History of Israel's Targeted.Assassinations, Random House, January 23, 2018

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ אתר למנויים בלבד חיים לוינסון, יותר מבצעים, יותר תחבולות: המוסד שינה את פניו, ואלה לא רק בשורות טובות, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2018
  2. ↑ יוסי חן, "המרדף אחר פושעי מלחמה נאציים": מחקר מטעם "המוסד" שנמסר לארכיון יד ושם פתוח לראשונה לעיון הציבור
  3. ↑ דו"ח הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק - 2004, החלק הגלוי, באתר הכנסת
  4. 1 2 3 יוסי מלמן, המוסד המבצעי של מאיר דגן, 18 בפברואר 2005
  5. ↑ יוסי מלמן, בחזרה לזירת הפשע, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2007
  6. ↑ רונן ברגמן, סופר צללים, ידיעות אחרונות מוסף "שבעה ימים",‏ 20 בדצמבר 2013, עמודים 38–46, כפי שהועלה באתר פרש
  7. ↑ אריה אבנרי, מותו של איש הצללים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 28 בינואר 2013
  8. ↑ אתר למנויים בלבד יוסי מלמן, "מבצע מסכות פנים": פרקליטי נתניהו טוענים שארנון מילצ'ן היה סייען של המוסד, באתר הארץ, 19 במרץ 2024
  9. ↑ אקורד סיום? ההסתבכות של ראש המוסד, באתר פורבס ישראל, 18 בפברואר 2017
  10. 1 2 יוסי מלמן, ‏לסרט על המבצע באיראן יקראו "כהן והנועזים", באתר מעריב אונליין, 5 במאי 2018
  11. ↑ יוסי מלמן, המבצע הפרטי והמוטרף לחטיפת יוזף מנגלה, סופהשבוע, 10 בדצמבר 2013
  12. ↑ רונן ברגמן, המצוד אחרי ד"ר מוות, באתר ידיעות אחרונות, 5 בספטמבר 2017
  13. ↑ amal-meser.pdf
  14. ↑ יוסי מלמן, ‏הזרוע הארוכה: האם המוסד יחזור להגן על קהילות יהודיות בעולם?, באתר מעריב אונליין, 17 בינואר 2015
  15. ↑ רון בן ישי, אזרחי איראן אומנו בישראל - ושיגרו טיל לעבר מטרה קריטית בשליחות המוסד | גילויים חדשים, באתר ynet, 28 במאי 2026
  16. ↑ דנה ויס, בכיר המוסד שפרש חושף את המהפכה בלב טהראן, באתר N12, ‏2026-06-06
  17. 1 2 3 רון בן ישי, צוות סוכני מוסד אומן בישראל וחזר לשגרת חייו באיראן. עד שהתבקש לשגר טיל | גילויים חדשים, באתר ynet, 28 במאי 2026
  18. ↑ איתי אילנאי, האגף הסודי במוסד נחשף: "לא סיימנו באיראן. אנחנו רק מתחילים", באתר ישראל היום, 28 במאי 2026
  19. ↑ לראשונה בתולדות המוסד: 2 נשים מכהנות בתפקידי מפתח בכירים - ראש מערכת איראן וראש מנהלת המודיעין, באתר משרד ראש הממשלה, ‏18.08.2022
  20. ↑ ליאור אסטליין (צילומים: אי.פי, זיו קורן, אתר המלון דיפלומט, מלטה, GettyImages), מכת מוות, באתר ישראל היום, 22 באוקטובר 2010
  21. 1 2 אתר למנויים בלבד Gordon Thomas, ‏Mossad's licence to kill, The Telegraph, 17 February 2010
  22. ↑ About the Book
  23. ↑ אלי לאון וסוכנויות הידיעות, ספר חדש חושף: המלחמה הכלכלית של ישראל בטרור, באתר nrg‏, 6 בנובמבר 2017
    אתר למנויים בלבד גיל טבת, "הרפוּן: המלחמה החשאית בכספי הטרור" מבטיח כל העת, אבל לא מקיים, באתר הארץ, 7 באפריל 2021
    הודיה כריש חזוני, ‏מחסלי החשבונות: מבצעים נועזים במסדרונות בית המשפט, בעיתון מקור ראשון, 20 בדצמבר 2020;
    אתר למנויים בלבד יוסי מלמן, סוכני מוסד במשרדים של בנקים באירופה? כך נראתה המלחמה החשאית בכספי חמאס וחיזבאללה, באתר הארץ, 4 בינואר 2024
  24. ↑ רונן ברגמן וגיל מלצר, מי אתה הסוכן "בבל"?, באתר ynet, 5 במאי 2005
  25. ↑ יוסי מלמן, שום דבר אנגלו-סקסי לא מתרחש שם, באתר הארץ, 16 במאי 2007;
    יוסי מלמן, ‏מאז 2002 תקציבו של המוסד החל לתפוח. נראה שמגמה זאת ממשיכה ביתר שאת, באתר מעריב אונליין, 27 ביולי 2019
  26. ↑ יוסי מלמן, כך ייסד בן-גוריון את המוסד, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2009
  27. ↑ שמעון אביבי, ‏מתי הוקם 'המוסד'?, מבט מל"מ 51, פברואר 2008, עמ' 40
  28. 1 2 גד שמרון, המוסד והמיתוס, הוצאת כתר, 2011; ISBN 9789650719173
  29. ↑ המבצע ללכידת אייכמן - פרסום השב"כ והמוסד
  30. ↑ נעם נחמן טפר, ‏מיוחד: האדם השלישי, האיש שהפליל את המרגל אלי כהן, באתר מעריב אונליין, 22 במאי 2020
  31. ↑ קראו בכותר - מבט מל"מ: כתב עת לענייני מודיעין ובטחון מבית המרכז למורשת המודיעין - גיליון 86 (עמ' 20), באתר kotar.cet.ac.il
  32. ↑ הגירוש לגן עדן מעריב
  33. ↑ ד"ר אורי מילשטיין, ‏גודל הפיאסקו: ספר חדש מנפץ את הגרסה הרשמית על מחדל החיסול בלילהאמר, באתר מעריב אונליין, 7 בדצמבר 2019
  34. ↑ ר"מ, "פעם כאשר מותר יהיה לספר..." - המוסד ומלחמת יום הכיפורים, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים - מחלקת ההיסטוריה, 2023
  35. ↑ אתר למנויים בלבד אורי משגב, במוסד כבר יכולים לספר על הניסיון המוטרף לשנות את פניה של לבנון, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2022
  36. ↑ Officials Told of 'Major Assault' Plans, לוס אנג'לס טיימס, 20 בספטמבר 2011
  37. ↑ השבועון הגרמני דר שפיגל חושף: כך הופצץ הכור הגרעיני בסוריה, באתר Haaretz הארץ
  38. ↑ ערוץ 2, אתר חדשות (2010-12-06). "דיווח ב"סאנדיי טלגרף": "המוסד חיסל את המדען האיראני"". Globes.
  39. 1 2 מהפצצת הכור בסוריה לחיסול אל-מבחוח: המבצעים שיוחסו למוסד תחת דגן - וואלה חדשות, באתר וואלה, ‏2016-03-18
  40. ↑ יוסי מלמן, דן רביב, השמדת הכור הסורי: הסיפור שלא סופר, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2012
  41. ↑ אלי ברדנשטיין, מאיר דגן: איראן לא תשיג פצצה גרעינית עד 2015, באתר nrg‏, 6 בינואר 2011
  42. ↑ ynet; ynet (2026-04-06). "החיסול בדובאי היה הצלחה מזהירה וכישלון מפואר: הקלטות ראש המוסד וגילויים חדשים | צפו". Ynet.
  43. 1 2 3 4 5 6 7 8 סוגר משמרת: תמיר פרדו מסיים חמש שנים כראש המוסד, באתר www.maariv.co.il, ‏2015
  44. ↑ יובל אזולאי, ‏קרן החדשנות של המוסד נחשפת: תשקיע ב-5 חברות בשנה, באתר גלובס, 27 ביוני 2017
  45. 1 2 3 ניר דבורי, סוף עידן "הדוגמן": סיכום כהונת יוסי כהן כראש המוסד, באתר N12, ‏2021-06-03
  46. ↑ ניר דבורי, פרסום ראשון: המוסד סייע בסיכול סדרה של פיגועי טרור באירופה, באתר מאקו, 14 בדצמבר 2019
  47. ↑ איתמר אייכנר, המוסד סיכל מתקפת טרור של איראן בצרפת, באתר ynet, 19 ביולי 2018
  48. ↑ חמאס: המוסד אחראי לחיסול מומחה המל"טים בתוניסי, באתר www.kan.org.il
  49. ↑ ניר דבורי, ירון שניידר, כתב לענייני ערבים, "המוסד חיסל מדען פלסטיני במלזיה", באתר N12, ‏2018-04-21
  50. 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 שלמה פיוטרקובסקי, 24 סוכנים ולהביורים: כך הגיע "ארכיון הגרעין" האיראני לישראל, באתר מקור ראשון, ‏08.05.2024
  51. ↑ סוכני מוסד עם מכשירי ריתוך בחדר הכספות בטהראן | פרטים חדשים על המבצע, באתר ynet, 15 ביולי 2018
  52. ↑ ישי, רון בן; ישי, רון בן (2026-05-28). "צוות סוכני מוסד אומן בישראל וחזר לשגרת חייו באיראן. עד שהתבקש לשגר טיל | גילויים חדשים". Ynet.
  53. ↑ אריאל כהנא, "היו ראשי מוסד שחיפשו לומר 'למה לא' על פעולות - ברנע מחפש דרכים יצירתיות", באתר ישראל היום, 24 במאי 2021
  54. ↑ נינה פוקס, מעצר של המוסד, חיסולים ומוות לא ברור של מדענים - בחודש אחד באיראן: "סמיכות האירועים מעלה שאלות", באתר ynet, 4 ביוני 2022
  55. ↑ ישראל שמאי, ‏בלדה לסוכן: פרופיל מקיף של ראש המוסד דדי ברנע שמוביל להצלחות היסטוריות, בעיתון מקור ראשון, 7 באוקטובר 2025
  56. ↑ ראש המוסד: "סיכלנו עשרות פיגועים איראנים, הפעלת כוח תענה בתגובה על אדמת איראן", באתר מעריב אונליין, 12 בספטמבר 2022
  57. ↑ אייכנר, איתמר; ישי, רון בן (2021-11-11). "שלושה ראשי אגפים במוסד עזבו את תפקידם, בכירים נוספים בדרך החוצה". Ynet.
  58. ↑ איתמר אייכנר, אסון באיטליה: סירה התהפכה במסיבת יום הולדת – 4 נהרגו, בהם אזרח ישראלי, באתר ynet, 29 במאי 2023
  59. ↑ "בדרך כלל לא חוגגים בפומבי במסעדה": האסון באיטליה והתהיות בעולם הביון, באתר ynet, 10 ביוני 2023
  60. ↑ האנדרטה חשפה: סוכני הביון שטבעו באגם האיטלקי היו ב"מבצע סודי", באתר www.maariv.co.il, ‏2024
  61. ↑ איתמר אייכנר, איש המוסד מ' נהרג באסון השיט באיטליה ב-2023 ב"פגישת אנשי ביון", באתר ynet, 21 באפריל 2026
  62. ↑ "אין ארגון טוב מהמוסד": נתניהו נפרד מברנע עם הצהרה חריגה, באתר www.maariv.co.il, ‏2026
  63. ↑ המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים במלחמת 'חרבות ברזל' - סיכום ביניים, מבט מל"מ 97, מאי 2024, עמ' 8
  64. 1 2 נדב איל, עינב חלבי, ליאור בן ארי, איסמעיל הנייה חוסל בטהרן, חמאס מאשים את ישראל, באתר ynet, 31 ביולי 2024
  65. ↑ רן מאיר, דיווח: המוסד הטמין חומר נפץ במכשירי הקשר שהתפוצצו בלבנון, באתר חדשות 13, 17 בספטמבר 2024
  66. ↑ 7.10, הביפרים ושאגת הארי: ראש המוסד מסיים קדנציה סוערת, סרטון בערוץ "חדשות 13", באתר יוטיוב, 31 במאי 2026
  67. ↑ מורן אזולאי, אנשי המוסד שמאחורי מבצע הביפרים ישיאו משואה: "שברו את רוח חיזבאללה", באתר ynet, 22 באפריל 2025
  68. ↑ C14 (2025-04-30), משואת אנשי הצללים: אלו אנשי המוסד שעמדו מאחורי מבצע הביפרים
  69. 1 2 ישי, רון בן; ישי, רון בן (2026-05-28). "צוות סוכני מוסד אומן בישראל וחזר לשגרת חייו באיראן. עד שהתבקש לשגר טיל | גילויים חדשים". Ynet.
  70. ↑ במזוודות ומשאיות: כך הבריח המוסד את הכטב"מים שהשמידו טילים איראניים, באתר ynet, 15 ביוני 2025
  71. ↑ Dov Lieber and Andrew Dowell, How Israel’s Mossad Smuggled Drone Parts to Attack Iran From Within, WSJ (באנגלית אמריקאית)
  72. ↑ איתמר אייכנר, יואב זיתון, המבצע חשף: המוסד הקים בסיס רחפני נפץ - בלב איראן, באתר ynet, 13 ביוני 2025
  73. 1 2 3 Tal Shalev, Tim Lister, Exclusive: Israel sent troops to Azerbaijan during Iran war, sources say, CNN, ‏2026-06-05 (באנגלית)
  74. ↑ יהודה גליקמן, ‏צבא הרפאים של המוסד: הסוד של מ' והמזימה להפלת איראן, באתר כיכר השבת, 23 באפריל 2026
  75. ↑ אמיר בוחבוט‏, המערכה החשאית: כך פועל המוסד לסיכול שיקום תעשיות הטילים באיראן, באתר וואלה, 24 באפריל 2026
  76. 1 2 סולימאן מסוודה איתי בלומנטל גילי כהן (עיתונאית), המוסד: סוכלה תוכנית איראנית לפגוע בצינור נפט אסטרטגי באזרבייג'ן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 באפריל 2026
  77. ↑ יוסי מלמן, מת ד"ר יונה אליאן, הרופא שהשתתף בלכידת אדולף אייכמן, באתר הארץ, 17 ביוני 2011
  78. ↑ יוסי מלמן, נשיא תימני משלנו, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2008
  79. ↑ יוסי מלמן, ‏מראש הגסטפו ועד מנגלה: כך כשל המוסד במרדף אחר בכירים נאצים, באתר מעריב אונליין, 5 בספטמבר 2017
  80. ↑ גדעון מיטשניק, ‏"הגענו ברגע האחרון": כך סיכל המוסד את הפלת מטוס אל על בקניה, באתר מעריב אונליין, 16 באפריל 2017
  81. ↑ יוסי מלמן ודן רביב, מרגלים לא מושלמים, ספריית מעריב, 1990, עמ' 170
  82. ↑ רפי ברג, לוחמי המוסד בים האדום, הוצאת שוקן, 2022
  83. ↑ דוד בר גיורא, ‏ערב לזכרו של שלמה גל ז"ל – אמן ולוחם, מבט מל"מ 22, יולי 1999, עמ' 23
  84. ↑ גיל קיסרי, לזכרו של שלמה גל, ידיעון המרכז למורשת המודיעין, דצמבר 1995
  85. ↑ ראובן פדהצור, החבר'ה מהמוסד לא מוותרים, באתר הארץ, 5 ביולי 2007
  86. ↑ מעצרים של אנשי מודיעין ישראלים בחו"ל, באתר הארץ, 16 ביולי 2004
  87. ↑ "כך השיג המוסד את מסמכי הגרעין במחסן מוזנח בטהראן", באתר גלובס, 1 במאי 2018
  88. ↑ אתר למנויים בלבד שוקי שדה, מבצע מטוש: מזוודות מלאות כסף, ארגזים שנעלמו – וסלבריטאים שנדחפים, באתר TheMarker‏, 17 באפריל 2020
  89. ↑ רויטרס, תחקיר רויטרס חושף את התחכום של המוסד והיקף ההונאה במבצע הביפרים, באתר ynet, 16 באוקטובר 2024
  90. 1 2 ישראל שמאי, ‏בלדה לסוכן: פרופיל מקיף של ראש המוסד דדי ברנע שמוביל להצלחות היסטוריות, בעיתון מקור ראשון, 7 באוקטובר 2025
  91. ↑ ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית X (טוויטר), 13 ביוני 2025
  92. ↑ Syria blast kills Hamas militant, BBC
  93. ↑ Islamic Jihad Leader Killed in Lebanon, Washington Post
  94. ↑ מישקה בן דוד, איך להגיע למבוקש בכיר, ישראל היום, ‏ 14.02.2008, כפי שהועלה באתר פרש
  95. ↑ יוסי מלמן, פרשנות: מבוקש בכיר יותר מנסראללה, באתר הארץ, 12 בפברואר 2008
  96. ↑ רועי נחמיאס ועלי ואקד, "חוטף אילן סעדון ואבי סספורטס חוסל בדובאי", באתר ynet, 29 בינואר 2010
  97. ↑ אתר למנויים בלבד Gordon Thomas, ‏Mossad: was this the chief's last hit?, The Telegraph, 5 December 2010
  98. ↑ "בכיר ישראלי הודה: המוסד חיסל את המדען האירני", באתר וואלה, 2 באוגוסט 2011 (הכתבה של "דר שפיגל" באנגלית)
  99. ↑ דיווח של ה-BBC בערבית
  100. ↑ עמוס הראל, ג'קי חורי, חיזבאללה: ישראל התנקשה בראש מערך הטכנולוגיה ואמצעי הלחימה בארגון, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2013
  101. ↑ אתר למנויים בלבד עמוס הראל, מות אל-לקיס: המכה הקשה ביותר שספג החיזבאללה מאז שאיבד את מורנייה, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2013
  102. ↑ דודי כהן, זה התא"ל האיראני שנהרג בפיצוץ, באתר ynet, 13 בנובמבר 2011
  103. ↑ יוסי מלמן, ‏זכויות הפקה: מי עומד מאחורי חיסול מהנדס התעופה של חמאס?, באתר מעריב אונליין, 24 בדצמבר 2016
  104. ↑ רועי קייס, אקדחים, משתיקי קול ומכוניות שכורות. בתוניסיה חוקרים את החיסול שמיוחס למוסד, באתר ynet, 17 בדצמבר 2016
  105. ↑ הקשר הצפון קוריאני וההוראה של ראש המוסד. פרטים חדשים על החיסול במלזיה, באתר ynet, 26 באפריל 2018
  106. ↑ דיווח: המוסד חיסל בלוב שני יועצים איראניים, באתר ישראל היום, 4 ביוני 2018
  107. ↑ רועי קייס, דיווחים בסוריה: "מדען בכיר המקורב לאסד ולאיראן חוסל בפיצוץ מכוניתו", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 5 באוגוסט 2018,
    ירון שניידר ואהוד יערי, דיווח: מדען בכיר חוסל בסוריה, באתר מאקו, 5 באוגוסט 2018
  108. ↑ דיווח בניו יורק טיימס: ישראל אחראית לחיסול מספר 2 באל קעידה - לבקשת ארה"ב, באתר מאקו, 14 בנובמבר 2020
  109. ↑ דיווח דרמטי בניו יורק טיימס: ישראל חיסלה באיראן את מספר 2 באל קאעידה, באתר ישראל היום, 14 בנובמבר 2020
  110. ↑ דניאל סלאמה, דרמה באיראן: "אבי הפצצה" חוסל באזור טהראן, באתר ynet, 27 בנובמבר 2020
  111. ↑ יוסי יהושוע, ליעד אוסמו, הבכיר האיראני שחוסל בטהרן - תכנן פיגועים נגד ישראלים ויהודים ברחבי העולם, באתר ynet, 22 במאי 2022
  112. ↑ זאב אברהמי, ברלין, אופנוען שתכנן פיגועים בגרמניה: זה איש משמרות המהפכה ש"חוסל ע"י ישראל באיראן", באתר ynet, 1 במאי 2024איתמר אייכנר, מנהיג הכנופייה הגרמני שברח לאיראן - ותכנן רצח יהודים, באתר ynet, 24 בנובמבר 2024
  113. ↑ בועז ביסמוט, מושל סיני: "הכריש בשארם א-שייח' - מזימה של המוסד", באתר ישראל היום, 7 בדצמבר 2010
  114. ↑ עדי חשמונאי, סעודיה: נשר שהגיע מישראל - "מרגל מוסד", באתר nrg‏, 4 בינואר 2011
  115. ↑ דיווח בעיתון הורייט, 25 ביולי 2013
  116. ↑ Jackson Diehl (5 בינואר 2011). "Israel's Spying Vulture – and Killer Shark". Washington Post. {{cite news}}: (עזרה)
  117. ↑ "זיגייר עבד ב'חברה' של המוסד שמכרה לאיראן", באתר ynet, 13 בפברואר 2013
  118. ↑ יוסי מלמן, לפי פרסומים זרים: איש מוסד מוחזק בכלא ישראלי כעשר שנים בגין בגידה, 1 במרץ 2014
  119. ↑ עדנה אדטו, איציק סבן ויואב לימור, המשטרה: להעמיד לדין את ראש האגף שהושעה, באתר ישראל היום, 30 ביולי 2012
  120. ↑ ניר דבורי, פרסום ראשון: בכיר במוסד מעל בכספי הארגון - ואולץ לפרוש, באתר מאקו, 9 באוגוסט 2021
  121. ↑ יאיר נבות, מנהל המלון ההולנדי חשף: "אני סוכן מוסד" | המבצעים המסוכנים ביותר נגד הגרעין, באתר ynet, 23 באפריל 2026
  122. ↑ המוסד | לובי משרות - קריירה, באתר Mossad
  123. ↑ איתמר מינמר, הצצה נדירה לתהליך הגיוס למוסד, באתר מאקו, 5 באוגוסט 2018
  124. ↑ כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי (2020-12-29), זמן אמת עונה 4 | בראש של המוסד - פרק 13
  125. ↑ איתמר אייכנר, מעוניינים לעבוד במוסד? פתרו את כתב החידה, באתר ynet, 11 במאי 2016
  126. ↑ ורד רמון ריבלין, ‏לראשונה בתולדות המדינה: 5 לוחמות מוסד בכירות מדברות; "אני עושה דברים שרואים בסרטי ריגול; אם אני נתפסת - נגמרו לי החיים", באתר גלובס, 11 בספטמבר 2012
  127. ↑ אהרון קליין, איש המבצעים, סיפורו של מייק הררי, מפקד היחידה המבצעית של המוסד, כתר ספרים, 2014, עמ' 8
  128. ↑ פרס ביטחון ישראל לצוותים של 'המוסד' וחמ"ן, מבט מל"מ 43, דצמבר 2005, עמ' 28
  129. ↑ טקס פרס ביטחון ישראל תשס"ו, באתר משרד הביטחון קובץ DOC
  130. ↑ טקס פרס ביטחון ישראל התקיים הערב זו הפעם ה-50 במשכן נשיא המדינה בירושלים, באתר משרד הביטחון קובץ DOC
  131. ↑ טל לב רם, ‏צוות המוסד שפרץ לארכיון הגרעין באיראן יקבל את פרס ביטחון ישראל, באתר מעריב אונליין, 26 במאי 2019
  132. ↑ איתמר אייכנר, הפריצה לארכיון הגרעין האיראני: פרס ביטחון ישראל - למוסד, באתר ynet, 26 במאי 2019
  133. ↑ איתמר אייכנר, גאון סייבר עולמי מהמוסד - יקבל את פרס ביטחון ישראל, באתר ynet, 17 ביולי 2020
  134. ↑ ניר דבורי, פרס ביטחון ישראל ללווייני התצפית 'אופק' ופרויקטים של 8200 והמוסד: "עליונות ביטחונית וטכנולוגית", באתר מאקו, 30 במאי 2022
  135. ↑ אסף שפירא, ‏מינויים לתפקידים בכירים בשירות המדינה והפיקוח עליהם, פרלמנט ‏69, 27 ביוני 2011
  136. ↑ אייכנר, איתמר; אייכנר, איתמר (2026-06-11). "5 ימים אחרי ההדחה: ראש המוסד גופמן מינה סגן חדש". Ynet.
  137. ↑ חלק מצומצם מן התאריכים משוערים
  138. ↑ ניר דבורי, טלטלה בצמרת המוסד: ראש הארגון רומן גופמן מסיים את כהונת סגנו א', באתר מאקו, 6 ביוני 2026
  139. ↑ איתמר אייכנר, 5 ימים אחרי ההדחה: ראש המוסד גופמן מינה סגן חדש, באתר ynet, 11 ביוני 2026
  140. ↑ אפרים לפיד, ‏שירת הברבור, באתר "IsraelDefense‏", 10 בינואר 2021
  141. ↑ אתר למנויים בלבד גיא הורוביץ, "לוחמות המוסד" עורר ציפיות רבות, אך התוצאה הסופית מאכזבת, באתר הארץ, 9 במרץ 2021
  142. ↑ אתר למנויים בלבד לאה ענבל דור, אזהרה: האויב הגדול ביותר שלכם הוא הזקנה בקומה השלישית, באתר הארץ, 19 ביולי 2021


המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים המוסדהמוסד
תפקידים ויחידות קצין איסוף (קצ"א) • יחידות ואגפים
ראשי המוסד ראובן שילוח • איסר הראל • מאיר עמית • צבי זמיר • יצחק חופי • נחום אדמוני • שבתי שביט • אפרים הלוי • מאיר דגן • תמיר פרדו • יוסי כהן • דוד ברנע • רומן גופמן
פעולות מפורסמות פרשת יוסל'ה שוחמכר • הנאום הסודי • מבצע פינאלה • אלי כהן • מבצע רוטב • מבצע יהלום • מבצע זעם האל • מבצע אביב נעורים • המודיעין הישראלי ערב מלחמת יום הכיפורים מבצע צרבת • מבצע אנטבה • מבצע אחים • מבצע שלמה • מבצע הצגת תכלית • ניסיון ההתנקשות בח'אלד משעל • תקיפת הכור הגרעיני בסוריה • מבצע חשיבת ארכיון הגרעין • תקרית הסירה באגם מג'ורה • התפוצצות זימוניות חזבאללה • מבצע סדר חדש • מבצע עם כלביא • מבצע שאגת הארי
המוסד בתרבות ובאומנות מינכן (סרט) • כידון (סרט) • המוסד (סרט) • מבצע חמניה • מבצע פינאלה • אתר הצלילה בים האדום • טהרן • המדרשה • המטרה: אמיא • המלאך (סרט) • כפולים • החוב (סרט, 2007) • דואט בביירות • רוחות ביירות • ביקור אחרון במוסקבה • אהבה אסורה בפטרבורג • המורה לאנגלית
קהילת המודיעין הישראלית
יחידות מודיעין בצה"ל אגף המודיעין • להק המודיעין • מספן המודיעין • מחלקות המודיעין בפיקודים המרחביים
משרד ראש הממשלה המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים • שירות הביטחון הכללי • המטה לביטחון לאומי
משרד החוץ המרכז למחקר מדיני
משרד הביטחון הממונה על הביטחון במערכת הביטחון
משטרת ישראל אגף החקירות והמודיעין
פיקוח פרלמנטרי ועדת המשנה למודיעין, שירותים חשאיים ושו"ן
ארגונים נוספים ועדת ראשי השירותים • המרכז למורשת המודיעין
ארגונים לשעבר נתיב (לשכת הקשר) • הלשכה לקשרי מדע • ש"י • מערך האיסוף הקרבי • משרד המודיעין
ישראלישראל מערכת הביטחון הישראלית
משרד ראש הממשלה
גופי מטה המטה לביטחון לאומי
יחידות סמך המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים • שירות הביטחון הכללי • הוועדה לאנרגיה אטומית • מערך הסייבר הלאומי
משרד הביטחון
צבא הגנה לישראל חיל האוויר • חיל הים • זרוע היבשה
אגפים הממונה על הביטחון במערכת הביטחון • רשות חירום לאומית
המשרד לביטחון לאומי משטרת ישראל • משמר הגבול • שירות בתי הסוהר • כבאות והצלה לישראל • הרשות להגנה על עדים
הרשות השופטת משמר בתי המשפט
הכנסת משמר הכנסת
משרד המשפטים הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור
ארגונים נוספים מגן דוד אדום • איחוד הצלה
משרד ראש הממשלה
ראש ראש הממשלה
יחידות ומטות לשכת ראש הממשלה • המטה לביטחון לאומי • מזכירות הממשלה • המועצה הלאומית לכלכלה • המטה הכלכלי-חברתי • מערך ההסברה הלאומי • מערך התקשורת והדוברות • מערך הגיור • אגף ביטחון וחירום
יחידות סמך המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים • שירות הביטחון הכללי • הוועדה לאנרגיה אטומית • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה • מערך הסייבר הלאומי• נציבות שירות המדינה • לשכת העיתונות הממשלתית • ארכיון המדינה • לשכת הפרסום הממשלתית • רשות האסדרה
בעלי תפקידים מנכ"ל משרד ראש הממשלה • ראש סגל ראש הממשלה • מזכיר הממשלה • המזכיר הצבאי • דובר ראש הממשלה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=המוסד_למודיעין_ולתפקידים_מיוחדים&oldid=43435336#ראשי_המוסד"