לדלג לתוכן

דוד ברנע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוד ברנע
לידה 29 במרץ 1965 (בן 60)
אשקלון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
כינוי דדי
השכלה
תקופת פעילות מ-1996 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס ביטחון ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש המוסד ה־13
1 ביוני 2021 – מכהן
(4 שנים ו־6 חודשים)
תחת ראשי הממשלה בנימין נתניהו
נפתלי בנט
יאיר לפיד
שירות במוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים
השתייכות המוסד
תפקידים בשירות
  • קצין איסוף
  • ראש שלוחות המוסד באירופה
  • סגן ראש אגף צומת
  • סגן ראש אגף קשת
  • ראש אגף צומת
  • ראש מנהלת המבצעים
  • סגן ראש המוסד
עיטורים
פרס ביטחון ישראל  פרס ביטחון ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דוד (דָדִי) ברנע (נולד ב-29 במרץ 1965) הוא ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים החל מיוני 2021. איש "המוסד" מאז 1996. חתן פרס ביטחון ישראל.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברנע נולד באשקלון, גדל והתחנך בראשון לציון. אביו יוסף ברונר (ברנע), ברח עם הוריו הרב יהודה (שהיה לימים יקיר העיר בני ברק) ובינה (קרובת משפחה של האדמו"ר מבעלזא ואחות של הרב מדז'יקוב) בשנת 1933 מגרמניה הנאצית עם עליית היטלר לשלטון ועלה לארץ ישראל בגיל שלוש. בתחילה התיישבו בבני ברק. אביו בוגר ישיבת הפועל המזרחי בבני ברק ובגיל 16 התגייס לפלמ"ח ונלחם עם הגדוד השלישי של הארגון בקרבות נבי יושע וכיבוש צמח וצפת, לאחר מכן שירת כקצין בדרגת סגן אלוף בחיל האוויר וכמנהל בחברת תדיראן. אמו, נעמי, נולדה על אוניית גירוש המעפילים "פאטריה" והייתה אשת חינוך, מורה ומנהלת בית ספר[1].

ברנע למד בבית הספר היסודי עין הקורא בראשון לציון ולאחר מכן בפנימייה הצבאית לפיקוד בתל אביב[2]. ב-1983 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בסיירת מטכ"ל[3]. לאחר שירותו הצבאי יצא ללימודים בארצות הברית, סיים תואר ראשון במכון הטכנולוגי של ניו יורק (אנ') ותואר שני במנהל עסקים במגמת מימון באוניברסיטת פייס. לאחר לימודיו, כיהן כמנהל עסקי בבנק השקעות בישראל וכאנליסט ומנהל עסקי בכיר בחברת "כלל מנפיקים"[1][4].

שירותו במוסד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1996 הצטרף ל"מוסד" בעקבות רצח רבין[5], עבר קורס קציני איסוף ושירת באגף "צומת"[6]. שירת תחת פיקודו של יוסי כהן וזכה עימו ב-2003 בפרס ביטחון ישראל על מבצע ייחודי[1], בעת כהונתו של מאיר דגן בראשות המוסד. פיקד על יחידות מבצעיות בישראל ומחוצה לה, כולל ראש שלוחת "צומת" באירופה. ב-2007 חזר לישראל ומילא תפקידי מטה בארגון. הוא שימש סגן ראש אגף "צומת" בתקופת כהונתו של יוסי כהן כראש האגף[1] ולאחר מכן שימש במשך שנתיים וחצי סגן ראש אגף "קשת". ב-2013 מונה לראש אגף "צומת"[7], שם הוענקו לאגף בראשותו ארבעה פרסי ביטחון ישראל, פרסי ראש הממשלה וציונים לשבח[8]. ב-2019 מונה לסגן ראש "המוסד" וראש מנהלת המבצעים של הארגון[9].

בדצמבר 2020 הודיע ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו על מינויו של ברנע לראש המוסד, בהמלצתו של ראש המוסד לשעבר יוסי כהן. תחילה נתקל המינוי בקשיים משפטיים בשל המשבר הפוליטי וההגבלות החלות על ממשלת מעבר, אולם לבסוף אישר היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט את מינויו[10]. ברנע נכנס לתפקידו ב-1 ביוני 2021, עם תום כהונתו של יוסי כהן[11].

בהיותו ראש המוסד, קידם ברנע מדיניות אקטיבית של הגברת החדירה לעומק איראן והפעילות בתוכה[12]. במסגרת גישתו המבצעית המשיך המוסד את הפגיעה בתשתיות איראניות ואת ההתנקשויות בבכירי משמרות המהפכה, תוכנית הגרעין ומערכי פיתוח הנשק[13]. בנוסף, המוסד העמיק את הקשרים עם קהילת המודיעין הטורקית במסגרת מאבק משותף נגד ניסיון של איראן ושלוחותיה לבצע חטיפות והתנקשויות בתיירים ישראלים בטורקיה[14]. המוסד בראשותו גם המשיך במאמצים, רוב רובם מאחורי הקלעים של החשיפה הפומבית, לטרפד את השיחות בווינה שנועדו לקדם הסכם גרעין חדש בין איראן למעצמות[15].

זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד הוביל מספר שינויים במוסד שהביאו לעזיבתם של מספר בכירים, ביניהם ראש אגף קיסריה במוסד וסגנו, ראש אגף הטכנולוגיה, ראש אגף המלחמה בטרור וראש אגף צומת[16]. השינויים כאמור נגעו בעיקר להעברת נפח רב יותר מפעילות המוסד לסוכנים זרים וכן שינוי ארגוני שהתבטא בפיצול אגף מסוים בארגון לשלושה.

על פי פרסום בניו יורק טיימס, בספטמבר 2023, שלושה שבועות לפני טבח שבעה באוקטובר, נפגש ברנע עם גורמים קטרים בדוחא וכשנשאל בנוגע לרצונה של ישראל בהמשך העברת הכספים הקטרים לעזה, תמך בכך.[17]

בראשית המלחמה הכין משרד החוץ תוכנית להשחרת קטר, אך התוכנית נגנזה לאחר שברנע הזהיר מפני פגיעה בקטר, על רקע המגעים לעסקת חטופים.[18] באוקטובר 2023 החל ברנע את תפקידו כמנהל את המשא ומתן לשחרור החטופים עם חמאס בתיווך ראש ממשלת קטר מוחמד אאל ת'אני, שר המודיעין המצרי עבאס כאמל, וראש ה-CIA ויליאם ברנס[19][20]. בתוך כך היה בין האחראים לעסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס (נובמבר 2023).[18]

במלחמת חרבות ברזל הוביל המוסד בראשותו של ברנע את התפוצצות זימוניות חזבאללה[21]. לפי דיווחים זרים, המוסד בפיקודו היה אחראי גם להתנקשות באסמאעיל הנייה באיראן, כשהיה תחת הגנת משמרות המהפכה[22] המוסד תחת ברנע פיתח והוציא לפועל גם את אירוע הפתיחה למבצע חיצי הצפון ובעקבותיו גם את התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל. כדי לבצע את מבצע סדר חדש במסגרתו חוסל מנהיג חזבאללה, חסן נסראללה, פעלו סוכני מוסד בלב ביירות והטמינו מכשירים בבונקר החשאי בו הסתתרו בכירי הארגון.[16] על פעולות אלה זכה המוסד בפרס ביטחון ישראל לשנת 2025.

בסוף שנת 2024, ברנע המליץ לתקוף את איראן בתגובה למעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל.[23] בחודשים הראשונים של 2025 היה איש מפתח בתיאום המדיניות והפעולה נגד איראן מול הממשל האמריקאי, תוך הבאת התוכניות המבצעיות להבשלה, עד הוצאתן לפועל במבצע עם כלביא. במהלך המבצע, יחד עם הרמטכ"ל אייל זמיר, הנחה ברנע ופיקד על הריגת מדעני גרעין ובכירי המשטר האיראני, תקיפת מתקני הגרעין והפחתת האיום הבליסטי.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראש המוסד דוד ברנע בטקס המצטיינים המסורתי של עובדי המוסד בבית הנשיא, דצמבר 2022

ברנע נשוי ואב לארבעה. מתגורר ביישוב בשרון[24].

אחיו הוא הרב זוהר ברנע, חסיד ברסלב שהיה עם בנו באסון מירון והם ניצלו[25]. להם עוד 2 אחיות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 איתמר אייכנר, "ישר, מחוספס וצנוע": הכירו את ראש המוסד הבא, באתר ynet, 24 במאי 2021
  2. ^ דוד ברנע, באתר "בהשקט ובבטחה"
  3. ^ ראש הממשלה הודיע על מינויו של דוד (דדי) ברנע לראש המוסד, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 24 במאי 2021
  4. ^ אנה ברסקי, ‏הותר לפרסום: דוד ברנע הוא ראש המוסד החדש, באתר מעריב אונליין, 24 במאי 2021
  5. ^ נכנס לנעליים גדולות אבל הוא ממלא אותן, באתר מעריב אונליין, 3 באוקטובר 2024
  6. ^ גילי כהן, רועי שרון ותמר אלמוג, אחרי אישור היועמ"ש: דוד ברנע מונה לתפקיד ראש המוסד הבא, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 24 במאי 2021
  7. ^ דוד ברנע, באתר המוסד
  8. ^ נועם אמיר, ‏מי הוא דדי ברנע, ראש המוסד הבא?, בעיתון מקור ראשון, 24 במאי 2021
  9. ^ לאחר אישור היועמ"ש: נתניהו מינה את דוד ברנע לראש המוסד הבא, באתר וואלה, 24 במאי 2021
  10. ^ איתמר אייכנר, טובה צימוקי, ראש המוסד הבא: דוד ברנע יחליף את יוסי כהן שפורש בשבוע הבא, באתר ynet, 24 במאי 2021
  11. ^ רון בן ישי, המשימות של ראש המוסד הנכנס, באתר ynet, 24 במאי 2021
  12. ^ אריאל כהנא, "היו ראשי מוסד שחיפשו לומר 'למה לא' על פעולות - ברנע מחפש דרכים יצירתיות", באתר ישראל היום, 24 במאי 2021
  13. ^ נינה פוקס, מעצר של המוסד, חיסולים ומוות לא ברור של מדענים - בחודש אחד באיראן: "סמיכות האירועים מעלה שאלות", באתר ynet, 4 ביוני 2022
  14. ^ ראש המוסד: "סיכלנו עשרות פיגועים איראנים, הפעלת כוח תענה בתגובה על אדמת איראן", באתר מעריב אונליין, 12 בספטמבר 2022
  15. ^ יובל קרני, ראש המוסד במסר תקיף בזמן השיחות בווינה: נעשה כל שיידרש כדי לסכל את איום הגרעין, באתר ynet, 2 בדצמבר 2021
  16. ^ 1 2 ישראל שמאי, "עובד כמו מכונה": פרופיל של האיש שהוביל את המוסד להצלחות חסרות תקדים, באתר מקור ראשון, ‏2025-10-07
  17. ^ שירז תקווה, פגישת ראש המוסד בקטר - והתשובה החיובית ל"מזוודות המזומנים" לעזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 10 בדצמבר 2023
  18. ^ 1 2 גידי וייץ, משרד החוץ הכין תוכנית להשחרת קטאר, שנגנזה בלחץ ראש המוסד, באתר הארץ, 5 במרץ 2025
  19. ^ ירון אברהם, ראש המוסד זעם על קודמו בעקבות הריאיון בחדשות 12: דרש מנתניהו לפרסם הבהרה, באתר מאקו, 5 בנובמבר 2023
  20. ^ איתמר אייכנר, פיצוץ במו"מ: ראש המוסד הורה לאנשיו לחזור מקטאר, באתר ynet, 2 בדצמבר 2023
  21. ^ רן מאיר, דיווח: המוסד הטמין חומר נפץ במכשירי הקשר שהתפוצצו בלבנון, באתר חדשות 13, 17 בספטמבר 2024
  22. ^ דיווח: אנשי משמרות המהפכה הטמינו לבנת חבלה תחת מיטתו של הנייה - במוסד עקבו מהעצים שהוא נכנס לחדר, באתר ישראל היום, 6 באוגוסט 2024
  23. ^ איתמר אייכנר וליאור בן ארי, ראש המוסד המליץ לתקוף את איראן - ולא את החות'ים: "ללכת על הראש", באתר ynet, 22 בדצמבר 2024
  24. ^ אתר למנויים בלבד יוסי מלמן, לא מקובע, מבצעי ופתוח לשינויים: קווים לדמותו של דדי ברנע, באתר הארץ, 24 במאי 2021
  25. ^ ליאור אוחנה, אחי הגדול, ראש המוסד, באתר ynet, 26 בינואר 2022