ויליאם ברנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויליאם ברנס
William Joseph Burns
דיוקנו הרשמי של ברנס כראש ה-CIA‏, 2021
דיוקנו הרשמי של ברנס כראש ה-CIA‏, 2021
דיוקנו הרשמי של ברנס כראש ה-CIA‏, 2021
לידה 4 באפריל 1956 (בן 68)
פורת בראג, צפון קרולינה, ארצות הברית
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה
  • אוניברסיטת לה סאל
  • סנט ג'ונס קולג', אוקספורד עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג ליסה קארטי
ראש ה-CIA ה־8
23 במרץ 2021 – מכהן
(3 שנים)
סגן ראש ה-CIA דייוויד ס. כהן
תחת הנשיא ג'ו ביידן
סגן מזכיר המדינה של ארצות הברית ה־17
28 ביולי 20113 בנובמבר 2014
(3 שנים ו־14 שבועות)
תחת הנשיא ברק אובמה
ונדי שרמן (בפועל) ←
תת מזכיר המדינה לעניינים מדיניים ה־20
13 במאי 200828 ביולי 2011
(3 שנים ו־10 שבועות)
תחת הנשיאים ג'ורג' ווקר בוש וברק אובמה
שגריר ארצות הברית ברוסיה
8 בנובמבר 200513 במאי 2008
(שנתיים ו־26 שבועות)
תחת נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש
→ אלכסנדר ורשבאו
ג'ון ביירל ←
פרסים והוקרה
  • מלגת מרשל
  • פרס אננברג להצטיינות בדיפלומטיה
  • הצלב הגדול של מסדר השמש העולה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ויליאם ג'וזף ברנסאנגלית: William Joseph Burns; נולד ב-4 באפריל 1956) הוא דיפלומט אמריקאי, המכהן כראש ה-CIA. ברנס כיהן לפני כן כתת-מזכיר המדינה האמריקני לעניינים מדיניים וכשגריר ארצות הברית לרוסיה. נחשב לאיש שירות החוץ האמריקני בעל העיטורים הרבים ביותר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברנס נולד בפורט בראג שבקרוליינה הצפונית. אביו, ויליאם פ. ברנס (אנ'), היה מייג'ור גנרל בצבא ארצות הברית. הוא השלים לימודי תואר ראשון באוניברסיטת לה סאל שבפילדלפיה, ולאחר מכן תואר שני בפילוסופיה ובעקבותיו גם דוקטורט באותו התחום, בבית הספר ליחסים בינלאומיים של אוניברסיטת אוקספורד, שם למד בסיוע מלגת מארשל (Marshall Scholar). ברנס הוא בעל שלושה תוארי דוקטור של כבוד. ברנס חיבר את הספר "סיוע כלכלי והמדיניות האמריקנית כלפי מצרים, 1955-1981" (הוצאת "בית הדפוס של אוניברסיטת מדינת ניו יורק", 1985).

הוא דובר רוסית, ערבית וצרפתית, ובעל שני עיטורי שירות וכבוד נשיאותיים, וכן כמה עיטורי מחלקת המדינה האמריקנית, ביניהם שני תוארי כבוד - ב-2006 כשגריר, עבור הצלחה וייזום בתחום פיתוח הסחר, ב-2005 שני תוארי כבוד נוספים, ועוד עיטורי כבוד גבוהים בשירות החוץ האמריקני. ב-1994, הוא הוצב ברשימת "50 האנשים המבטיחים ביותר למנהיגות, מתחת לגיל 40" של טיים מגזין, וברשימת "100 המנהיגים הגלובאליים הצעירים", של אותו עיתון.

בשירות החוץ של ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברנס כיהן כשגריר ארצות הברית לירדן בין השנים 19982001, וכן כעוזר מזכיר המדינה לענייני המזרח הקרוב בין השנים 2001–2005. לפני כן, כיהן בשורה של תפקידים במחלקת המדינה, מאז נכנס לשירות החוץ ב-1982, ובהם, מנכ"ל מחלקת המדינה ועוזר מיוחד למזכיר המדינה; יועץ מיניסטריאלי בשגרירות ארצות הברית במוסקבה; סגן מנהל וממלא מקום המנהל הראשי לצוות תכנון המדיניות של מחלקת המדינה. כן שימש כעוזר מיוחד לנשיא ומנהל ראשי לענייני המזרח הקרוב ודרום אסיה בצוות המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית.

בשנים 2005–2008 כיהן כשגריר ארצות הברית ברוסיה. ב-2008 קודם על ידי הנשיא ג'ורג' ווקר בוש לדרגת Career ambassador, הדרגה הגבוהה ביותר בשירות החוץ האמריקני. בממואר שהוציא ברנס ב-2019, The Back Channel (מילולית: "הערוץ האחורי") כתב ברנס שהוא התנגד לפלישת ארצות הברית לעיראק, ושהוא מתחרט על כך שלא פעל נגדה בזמן אמת באופן נחרץ יותר.[1]

ראש ה-CIA[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשיא ג'ו ביידן הכריז ב-11 בינואר 2021 שברנס הוא מועמדו לראשות סוכנות הביון המרכזית של ארצות הברית. ב-23 במרץ 2021 החל ברנס את כהונתו בתפקיד זה, אחרי שהסנאט של ארצות הברית אישר את מינויו ימים אחדים קודם לכן.[2]

במהלך השימוע שנערך בסנאט לפני מינויו, אמר ברנס שטיפול באתגרים הקשורים בסין נמצא בראש סדר העדיפויות שלו. הוא התבטא באופן דומה מספר פעמים במהלך כהונתו, ובאחד מנאומיו הגדיר את סין כ"מבחן העמוק ביותר שעמו נאלץ ה-CIA להתמודד אי פעם". ברנס הקים בסוכנות מרכז שתכליתו היחידה לעסוק בסין, המדינה היחידה שלה יוחד מרכז כזה.[1]

במהלך כהונתו ספגו ממשל ביידן וסוכנויות המודיעין ביקורת על ההיערכות לקראת נסיגת ארצות הברית מאפגניסטן. לאחר הנסיגה, ביקר ברנס בקאבול וניהל באופן ישיר שיחות עם אנשי הטאליבן, שהשתלטו על הבירה זמן קצר לאחר הנסיגה.[1]

משבר מרכזי שהתפתח בזמן כהונתו הוא פלישת רוסיה לאוקראינה והמלחמה שהחלה בעקבותיה. בעקבות ניסיונו הדיפלומטי הרב עם רוסיה, היה ברנס דמות חשובה בגיבוש המדיניות של ארצות הברית בעניין. לפני הפלישה ארגוני המודיעין האמריקאים התריעו באופן פומבי על ריכוז כוחות צבא רוסים על גבול אוקראינה, ובאופן חריג ארצות הברית חשפה חלק ממסמכי המודיעין בנושא, במטרה למנוע מרוסיה יצירת מצג שווא שיהווה עילה למלחמה.[1] ברנס נסע לרוסיה לפני הפלישה, ושם נועד עם בכירים בקרמלין ושוחח בטלפון עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, בניסיון למנוע את המלחמה. בנוסף, הוא נסע לאוקראינה ונפגש עם נשיאה וולודימיר זלנסקי, על מנת להתריע על כוונת הרוסים ועל הצורך בנקיטת אמצעי הגנה. לטענת הניו יורק טיימס, למודיעין שסופק במהלך הפגישה הייתה השפעה ממשית על היכולת של אוקראינה להתמודד עם ההתקפה הראשונית של רוסיה. במהלך המלחמה ביקר ברנס עוד מספר פעמים בקייב.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויליאם ברנס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 Nahal Toosi, "The Putinologist: CIA chief’s long history with Putin gives him special insight", Politico, May 30 2022
  2. ^ אריק טאקר, Burns confirmed as CIA director as US faces diverse threats, באתר AP‏, 19 במרץ 2021 (באנגלית)
  3. ^ Julian E. Barnes, "C.I.A. Director Visited Kyiv for Meeting With Zelensky, The New York Times, January 19 2023