מוריץ דניאל אופנהיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוריץ דניאל אופנהיים
Moritz Daniel Oppenheim
דיוקן עצמי, 1814–1816, שמן על בד
דיוקן עצמי, 1814–1816, שמן על בד
לידה 7 בינואר 1800
האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה הנאו, הסן-קאסל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 בפברואר 1882 (בגיל 82)
הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית פרנקפורט, פרוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי הישן בפרנקפורט עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה לאמנות יפה, מינכן עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 26 בפברואר 1882 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי ז'אן-בטיסט רניו עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מוריץ דניאל אופנהייםגרמנית: Moritz Daniel Oppenheim‏; 7 בינואר 180026 בפברואר 1882) היה צייר יהודי-גרמני, שכונה "הצייר היהודי הראשון בעידן המודרני". עבודתו הושפעה משורשיו התרבותיים והדתיים, בניגוד לרבים מעמיתיו היהודים שבחרו להתנצר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופנהיים נולד ב"סמטת היהודים" (יוּדנגַאסֶה) בהנאו (Hanau; הנן) שבגרמניה, והיה הראשון שזכה להכשרה אקדמית בציור. כבר בגיל ארבע עשרה קיבל הזמנה ראשונה לציור מטעם שר האוצר של הדוכסות הגדולה של פרנקפורט. בשנות לימודיו התגורר במינכן, פריז ולבסוף ברומא, שם הסתפח לתנועת הנצרתיים, שהייתה תנועה אמנותית-דתית שדגלה לשיבה לתמימות ולאמונה השלמה של האמונה הנוצרית המקורית.

שובו של המתנדב היהודי ממלחמות השחרור (1833–1834), שמן על בד

עם שובו לפרנקפורט בשנת 1828 הפך אופנהיים לצייר הפורטרטים הבולט ביותר של בני המעמד הבינוני היהודים בגרמניה ושל עשיריה היהודים של גרמניה ואירופה, כמו משפחת רוטשילד, שהיו הדור הראשון שנהנה מן האמנציפציה במדינה. ביצירות אלו משולבים אלמנטים יהודיים וגרמניים, המשקפים את אווירת הסובלנות והשילוב שאליה שאפו בני דור זה. ציור מפורסם שלו מאותה תקופה, בשם "שובו של המתנדב היהודי ממלחמות השחרור" (1833–1834), מתאר את המתנדב ללחימה למען גרמניה, השב אל משפחתו היהודית, החיה עדיין על–פי המסורת.

משנת 1865 ואילך החל אופנהיים לעסוק בסדרה של תמונות מחייהם של היהודים במשפחה, בבתי הכנסת וברובע היהודים, ובטקסים כמו בר המצווה, הדרשה, החתונה, ברכת הרב, וכדומה. ציורים אלו שיקפו את זכרונות נעוריו באספקלריה רומנטית וסנטימנטלית מאוד, שתיארה לא את המצב כפי שהיה אלא את העבר הדמיוני שאופנהיים ביקש לתאר, כשהוא מוחה את הסטריאוטיפים השליליים הרווחים ביחס ליהודי הגטו וחייהם. הציורים הופצו במהדורות שחור-לבן מיוחדות, זכו לתפוצה רחבה ושכנו בביתם של יהודים גרמנים רבים בסוף המאה התשע עשרה.

היה חבר במסדר הבונים החופשיים, והיה אח לשכת L'Aurore Naissante, פרנקפורט.

רחוב מוריץ דניאל בתל אביב, נקרא על שמו.

ארכיונו האישי של מוריץ דניאל אופנהיים מופקד במחלקת הארכיונים של הספרייה הלאומית בירושלים.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא ציירים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.