מזכר בודפשט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Budapest Memorandum on Security Assurances
Presidents after signing the Trilateral Statement, Moscow, 1994.png
נשיא ארצות הברית ביל קלינטון, נשיא רוסיה בוריס ילצין ונשיא אוקראינה ליאוניד קרבצ'וק לאחר חתימת ההצהרה המשולשת במוסקבה ב-14 בינואר 1994
חותמים בלארוסבלארוס בלארוס
קזחסטןקזחסטן קזחסטן
אוקראינהאוקראינה אוקראינה
רוסיהרוסיה רוסיה
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
מקום יצירה בודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך יצירה 5 בדצמבר 1994 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מזכר בודפשטאנגלית: Budapest Memorandum on Security Assurances) הוא מזכר מדיני שנחתם בעיר בודפשט בהונגריה ב-5 בדצמבר 1994 על פיו התפרקה אוקראינה מנשקה הגרעיני שנשאר בה מהתקופה בה הייתה המדינה חלק מברית המועצות. במסגרת ההסכם חתמה אוקראינה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, בתמורה להתחייבות ארצות הברית, רוסיה ובריטניה לכבד את עצמאותה של אוקראינה ואת ריבונותה בשטחיה ולהימנע מאיום או שימוש בכוח צבאי כנגדה או פגיעה בעצמאות האוקראינית, כמו גם הימנעות מפגיעה בבלארוס וקזחסטן, ובתמורה אוקראינה ויתרה על מאגר הנשק הגרעיני השלישי בגודלו בעולם. צרפת וסין חתומות על הסכם עם אוקראינה בנושא זה גם הן, אך בהסכמים נפרדים.

סעיפי ההסכם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארצות הברית, רוסיה ובריטניה יכבדו את הגבולות הקיימים ואת השלמות הטריטוריאלית האוקראינית ויימנעו מאיום או שימוש בכוח מול אוקראינה.
  • הימנעות משימוש בלוחמה כלכלית על מנת להשפיע על הפוליטיקה האוקראינית.
  • פירוק הנשק הגרעיני באוקראינה.
  • איסור שימוש בנשק גרעיני נגד אוקראינה.
  • אם יעלו שאלות בנוגע להסכם זה, המדינות החתומות רשאיות להפנות שאלות בנוגע להסכם למדינות חתומות אחרות במזכר.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוקראינה הייתה חלק מברית המועצות, ברית המועצות הייתה בתחילת דרכה מדינה מנודה בינלאומית, אך בסיומה של מלחמת העולם השנייה, לאחר ניצחון בעלות הברית במלחמה, ברית המועצות הפכה למעצמת על ביחד עם ארצות הברית, הכוח האדיר של שתי מעצמות העל שדוגלות בדרכים פוליטיות וכלכליות שונות מאוד, גרר את העולם למלחמה הקרה, שבמסגרתה ארצות הברית וברית המועצות ניסו להשיג נשק גרעיני רב יותר על מנת ליצור הרתעה מפני הכרזת מלחמה. ברית המועצות השיגה כמויות נשק עצומות ואחסנה חלק מהן באוקראינה. בשנת 1991 ברית המועצות התפרקה למדינות שהרכיבו אותה. אוקראינה הייתה אחת מהן, וכך מדינה חדשה החזיקה בכמויות נשק גרעיני עצומות, אך ללא יכולת (או רצון) להשתמש בנשק הגרעיני עקב כך שניתן לתפעלו רק דרך רוסיה, משום שהיא הייתה היחידה שהחזיקה בקודים לשימוש בנשק.

אירועים שנטען שהיו בהם הפרת ההסכם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז חתימת ההסכם היו מספר אירועים שנטען כלפיהם שהם הפרה של מזכר בודפשט, מכיוון שאחד הסעיפים לא בוצע.

משבר חצי האי קרים 1994[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1990 נבחר יורי משקוב לפרלמנט של חצי האי קרים, שם הפך לאחד ממייסדיה של התנועה הרפובליקנית של חצי האי קרים. בשנת 1994 משקוב עמד בראש גוש אלקטורלי שיועד להפוך את משקוב לנשיא חצי האי קרים בבחירות לנשיאות בשנה זו. בבחירות עצמן משקוב ניצח בסיבוב השני את מיקולה ברחוב כאשר זכה ב-72.9% מהקולות והפך לנשיא קרים. יורי משקוב פעל להדק קשרים עם רוסיה עד לסיפוח אפשרי של חצי האי קרים לרוסיה, וניסה ליצור איחוד צבאי ופוליטי עם רוסיה תוך התעלמות מדעת הממשלה האוקראינית שהתנגדה לכך. הוא ניסה להזרים כספים מרוסיה, להנפיק דרכונים זרים לאוכלוסייה בקרים, ואפילו ניסה להעביר את אזור הזמן של חצי האי קרים לאזור הזמן של מוסקבה, אך האופוזיציה בקרים מנעה זאת. משקוב מינה לתפקיד סגן ראש הממשלה את הכלכלן הרוסי יבגני סאבורוב, אך היו מחלוקות רבות על מינויו של סאבורוב לראשות ממשלת קרים, בין השאר כי לא היה בעל דרכון אוקראיני. סאבורוב התפטר מתפקיד סגן ראש ממשלת קרים, אך לפני כן הצליח לשתק את העבודה של הפרלמנט של קרים. בשנת 1995 הפרלמנט האוקראיני ביטל את חוקת קרים ואת תפקיד נשיא קרים, בטענה שחוקה זו פגעה בריבונות אוקראינה וסיכנה אותה.

הסנקציות על בלארוס 2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2013 בלארוס טענה שהסנקציות שארצות הברית הטילה על בלארוס הן הפרת ההסכם בכך שהוסכם שהמדינות החתומות על ההסכם לא ישתמשו בלוחמה כלכלית נגד אוקראינה, בלארוס וקזחסטן. ארצות הברית טענה בתגובה שהמזכר תואם את עבודתה נגד הפרת זכויות אדם במזרח אירופה[1].

המשבר השני בקרים 2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שבשנת 2014 סיפחה רוסיה את חצי האי קרים שהיה עד סיפוח זה בשליטה אוקראינית, טענו ארצות הברית, קנדה, בריטניה ומדינות נוספות, שמעשי רוסיה בחצי האי קרים הם הפרת המזכר, היות שזו פגיעה בריבונות ובשליטה הטריטוריאלית של אוקראינה. רוסיה לעומת זאת טענה שהמזכר אינו חל על סיפוח זה, כי ההפרדה של חצי האי קרים הייתה מונעת על ידי משבר פוליטי וחברתי פנימי[2].

הפלישה הרוסית לאוקראינה 2022[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמוך לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה פנה שר החוץ האוקראיני למועצת הביטחון של האו"ם וביקש מהמדינות החברות במועצה "לקיים באופן מיידי התייעצויות לפי סעיף 6 של מזכר בודפשט" כדי לדון בפעולות דחופות שמטרתן הסלמה, כמו גם "צעדים מעשיים להבטחת ביטחון אוקראינה"[3]. הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-24 בפברואר 2022 הייתה הפרה של ההסכם[4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Belarus: Budapest Memorandum". United States Embassy – Minsk (Press release). U.S. Department of State. 12 באפריל 2013. אורכב מ-המקור ב-19 באפריל 2014. {{cite press release}}: (עזרה)
  2. ^ אתר למנויים בלבד אנשיל פפר, הקרב של אוקראינה נגד רוסיה על חצי האי קרים נראה אבוד מראש, באתר הארץ, 1 במרץ 2014
  3. ^ SARAKSHI RAI, Ukraine calls for Security Council discussions on de-escalating tensions with Russia, The Hill, ‏Feb 21, 2022
  4. ^ אתר למנויים בלבד נחמיה שטרסלר, לקח אטומי מאוקראינה: עדיף להיות הזאב, באתר הארץ, 1 במרץ 2022