מחמוד שאה דוראני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מחמוד שאה דוראני
محمود شاہ درانی سدوزئی
Mahmud Shah Durrani.jpg
לידה 1769 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 באפריל 1829 (בגיל 60 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הדוראנית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
קיסר
25 ביולי 1801–13 ביולי 1803
(שנתיים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מחמוד שאה דוראניפשטו/אורדו/פרסית/ערבית: محمود شاہ درانی, 176918 באפריל 1829) היה אמיר האימפריה הדוראנית בין השנים 18011803 ו-18091818. שלטונו עמד בסימן מלחמות אזרחים ומאבקי כוח בין אחיו ובין מנהיגים שבטיים ברחבי האימפריה, שהשתמשו בהיחלשות הממשל הריכוזי המעורער על כל מקרה בכדי להשיג עצמאות. כמו כן שלטונו אפשר את עליית ההשפעה של השושלת הקאג'ארית על מערב אפגניסטן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחמוד שאה דוראני היה בנו הבכור של טימור שאה דוראני, בנו של מייסד השושלת הדוראנית, אחמד שאה דוראני ואשתו בן לשבט יוסופזי, שבט הפשטונים הגדול ביותר באימפריה הדוראנית. לאחר מות אביו טימור שאה לקח אחיו הצעיר, זמאן שאה דוראני, את כס השלטון בזכות תמיכה מצד מנהיגים שבטיים רבי השפעה בחצר המלוכה. מאבקיו של זמאן שאה בתת היבשת ההודית היוו סכנה להשפעת חברת הודו המזרחית הבריטית בתת-היבשת. הבריטים, בתגובה, יצרו קשר עם פתח עלי שאה קאג'אר, שליט השושלת הקאג'ארית של ממלכת פרס, למען יפעל לערער את הממשל הדוראני ובתמורה פרס תשיג תגמול כספי. פתח עלי יצר קשר עם מחמוד, שבאותה העת פעל מאחורי הקלעים בניסיון להשיג תמיכה שבטית בכדי להדיח את אחיו.

זמאן שאה דוראני, שהיה באותה העת עם צבאו בתת-היבשת ההודית, לא צלח בארגון נסיגה חזרה ללב האימפריה הדוראנית ונפל בהתנגשות כוחות נגד מחמוד שאה ותומכיו השבטיים. לאחר מכן עיוור מחמוד את זמאן שאה ושם אותו במעצר בעוד הוא עצמו ירש את הכתר הדוראני. מחמוד שאה הותיר את ניהול רוב ענייני המדינה לפתח ח'אן, ראש שבט ברקזאי שאביו הוצא להורג בידי זמאן שאה באשמת בגידה בכתר דוראני. עוד בשנת 1801, עת עלה לשלטון, תסיסה אזרחית הוביאה למרד מרכזי ברחבי האימפריה נגד שלטונו[1]. מאבק הכוחות הפנימי נמשך ומנהיגים שבטיים רבים כמו גם מספרים שרים בחצר המלוכה החלו במרד צבאי גלוי נגד מחמוד שאה והעלו את אחיו הצעיר, שאה שוג'אע דוראני, לכתר הדוראני בשנת 1803.

בשנת 1809, בעוד הסדיר שאה שוג'אע ברית עם האימפריה הבריטית בפשאוור, כוחותיו של חמוד שאה ותומכיו, ביחד עם פתח ח'אן, כבשו את קאבול, בירת האימפריה הדוראנית ושוג'אע ברח לגלות. לאורך שלטונו לא צלח מחמוד שאה בניסיון להסדיר את סמכותו על השבטים הקטנים הרבים ברחבי האימפריה. מנהיגי שבטים רבים, בעיקר בגבולות האימפריה, הכריזו על עצמאותן. בתוך חבל בדח'שאן, הממוקם בלב החיבור בין רכס הרי ההימאלאיה, טיין שאן והינדו-כוש, הסמכות של הממשל הריכוזי הייתה כה חלשה שהאזור נפל לידי שליטת שרי מלחמה ומנהיגי שבטים שנאבקו אחד משני על השפעה. כמו כן הייתה האימפריה מחויבת לפרס אשר תחת השלטון של פתח עלי שאה קאג'אר תמכה בעלייתו לכס של מחמוד שאה.

חולשה פנימית זאת אפשרה כיבוש של חבל פנג'אב מידי הדוראנים. חבל פנג'אב נכבש בידי האימפריה הסיקית, שבנקודה זאת הייתה אף חזקה יותר מהאימפריה הדוראנית. מחשש שיסיג השפעה רבה משלו, מחמוד שאה הוציא להורג את פתח ח'אן בשנת 1818, פעולה זאת שלא הותירה אף מדינאי מחונן להחזיק את האימפריה הביאה לתחילת קריסתה. לאחר מלחמת אזרחים פנימית נפלה האימפריה לידי מאבקים פנימיים ומחמוד שאה נותר לשלוט בהראת בלבד, אשר הייתה בפועל תחת השליטה של השושלת הקאג'ארית. מחמוד שאה נפטר בשנת 1829 בהראת. בשנת 1826 איחד את הריסות האימפריה אחיו הצעיר של פתח ח'אן, דוסת מוחמד ח'אן, אמיר אפגניסטן, השליט הראשון משושלת ברקזאי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מחמוד שאה דוראני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Yury V. Bosin, Durrani empire, popular protests, 1747–1823, The University of New Mexico