חביבאללה ח'אן, אמיר אפגניסטן

חביבאללה ח'אן
حبیب‌الله خان
	חביבאללה על סוסו
	חביבאללה על סוסו
לידה	3 ביוני 1872; סמרקנד, אמירות בוכרה
נרצח	20 בפברואר 1919 (בגיל 46); לגמאן, אמירות אפגניסטן
מקום קבורה	קאבול
מדינה	אפגניסטן
השקפה דתית	אסלאם סוני
בת זוג	Sarwar Sultana Shaghasi
ילדים	עניאת-אללה ח'אן, אמאן-אללה ח'אן
מספר ילדים	20
פרסים והוקרה	מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש; מסדר האמבט;
שושלת ברכזאי
אב	עבד א-רחמן ח'אן, אמיר אפגניסטן
אם	אסאל בגום
יורש העצר	אמאנוללה ח'אן
	1 באוקטובר 1901 – 20 בפברואר 1919; (17 שנים)
	→ עבד א-רחמן ח'אן, אמיר אפגניסטן נאסר-אללה ח'אן, אמיר אפגניסטן (חקיין), אמאנוללה ח'אן, אמיר אפגניסטן (היורש החוקתי) ←

חַבּיבּאללה חָ'אן (בפשטו/דארי: حبیب‌الله خان; 3 ביוני 1872 – 20 בפברואר 1919) לבית שושלת ברכזאי היה אמיר אפגניסטן בין השנים 1901–1919. בתקופת שלטונו הייתה אפגניסטן מדינת חסות בריטית, ולמרות דרישות של פלגים רבים בחצר המלוכה, חביבאללה סירב לפתוח במלחמה נגד הבריטים על עצמאות אפגניסטן. שלטונו הסתיים בהפיכה נגדו, שבמסגרתה הוא נרצח בעת מסע ציד.

ביוגרפיה

שנותיו הראשונות

חביבאללה נולד בסמרקנד, אמירות בוכרה (כיום באוזבקיסטן) שהייתה ביחסים קרובים עם אמירות אפגניסטן. חביבאללה היה הבן הבכור של עבד א-רחמן ח'אן לבית שושלת ברכזאי אשר שלטה באמירות אפגניסטן מאז אמצע המאה ה-19 כאשר החליפה את האימפריה הדוראנית. בשנת 1879, המלחמה האנגלו-אפגנית השנייה הפכה את האמירות האפגנית למדינת חסות של האימפריה הבריטית. בריטניה הייתה במאבק כוחות על מרכז אסיה נגד האימפריה הרוסית (ראו המשחק הגדול) שבאותה התקופה הפכה את בוכרה למדינת חסות שלה.

בשנת 1880 נפטר איוב ח'אן, אמיר אפגניסטן ועבד א-רחמן ירש אותו, מכאן שחביבאללה הפך ליורש העצר האפגני לפי ירושת הבכור. עבד א-רחמן שלט ביד ברזל על אפגניסטן והביא להסדר שלטוני ולקביעת הגבול עם הראג' הבריטי; קו דוראנד (כיום משמש כגבול הבינלאומי בין אפגניסטן לפקיסטן). במותו של עבד א-רחמן בשנת 1901 ירש אותו חביבאללה והמשיך במדיניות של שימור הסדר האזרחי שאביו בנה לפניו.

אמיר אפגניסטן

עם עלייתו לשלטון, חביבאללה החל באופן מיידי ברפורמות ומודרניזציה נחוצה לארצו, כולל פיתוח רשת חשמל בערים הגדולות, הבאת מכוניות ממונעות וחידושים רפואיים מאירופה. ההשפעה הבריטית על אפגניסטן כללה שליטה מלאה של הפרלמנט הבריטי על יחסי החוץ של אפגניסטן. כאשר החלה מלחמת העולם הראשונה, שר המלחמה של האימפריה העות'מאנית, אנוור פאשה, שכנע את הפאדישאה מהמט החמישי, שפעל בנוסף לתפקידו השלטוני כח'ליפה, לקרוא לכל המוסלמים מרחבי העולם לצאת בג'יהאד (מלחמה קדושה) נגד מדינות ההסכמה.

חביבאללה מצידו היה משוכנע כי המשך הפיתוח והמודרניזציה של אפגניסטן תלוי בסיוע כלכלי של מדינות מערביות חזקות כמו בריטניה, על כן הוא שמר על הנייטרליות של מדינתו לאחר פרוץ המלחמה וגם לאחר קריאתו של הח'ליפה ופלגים פרו-מלחמתיים בחצר המלוכה שלו. במהלך המלחמה הגיעה משלחת צבאית מהקיסרות הגרמנית שפעלה לשכנע את חביבאללה לשתף פעולה עם מעצמות המרכז נגד הבריטים. האמיר נותר בדעתו וסירב להצטרף למלחמה למרות המאמצים. בשנת 1917 המהפכה הרוסית הכפולה הביאה לנפילת שלטון האימפריה הרוסית. חביבאללה בתגובה קרא לצבאו לתמוך בבוכרים ובעמים המוסלמים של מרכז אסיה שהחלו להילחם לעצמאות.

רבים בחצר המלוכה של חביבאללה בפרט ובאפגניסטן בכלל, ראו את הנייטרליות שלו כבגידה באסלאם. אורגנה הפיכה נגדו במטרה למנות את אחיו, נאסר-אללה ח'אן, לתפקיד האמיר. ב-20 בפברואר 1919, חביבאללה נרצח בעת מסע ציד. בנו השלישי והמועדף בעיניו, אמאנוללה ח'אן, שפיקד על המוצב הצבאי בבירה קאבול, השתלט על הבירה והסדיר את שלטונו בסדרת פעולות צבאיות נגד המהפכנים ונגד דודו נאסר-אללה, ששלט בסופו של דבר לשמונה ימים בלבד. אמאנוללה עצמו התנגד לבריטים ובתוך פחות משלושה חודשים לשלטונו החלה המלחמה האנגלו-אפגנית השלישית שהסתיימה בעצמאותה המלאה של אפגניסטן.

ראו גם

לקריאה נוספת

Nationalism in Afghanistan: Colonial Knowledge, Education, Symbols, and the Junket Tour of Amanullah Khan, 1901-1929

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חביבאללה ח'אן, אמיר אפגניסטן בוויקישיתוף

חביבאללה ח'אן, אמיר אפגניסטן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)