לדלג לתוכן

אמאנוללה ח'אן, מלך אפגניסטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמאנוללה ח'אן
امان الله خان
פוטרייט מלוכני של אמאנוללה
לידה 1 ביולי 1892
קאבול, אפגניסטן
פטירה 25 באפריל 1960 (בגיל 67)
ציריך, שווייץ שווייץשווייץ
מקום קבורה ג'לאלאבאד, קאבול עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אפגניסטןאפגניסטן אפגניסטן
עיסוק שליט, רפורמר
השקפה דתית אסלאם סוני
בת זוג סוראיה טרזי, מלכת אפגניסטן
ילדים Princess India of Afghanistan עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת ברקאזי
אב חביבאללה ח'אן, אמיר אפגניסטן
אם סרוואר סולטנה בגום
אמיר אפגניסטן
28 בפברואר 19199 ביוני 1926
(7 שנים ו־3 חודשים)
הוא עצמו כמלך אפגניסטן ←
שאה אפגניסטן ה־1
9 ביוני 192620 ביוני 1929
(3 שנים)
→ הוא עצמו כאמיר

ע'אזי אָמָאנוּללָה חָ'אןפשטו: غازي امان الله خان, בתעתיק מדויק: ע'אזי אמאן אללה ח'אן; 1 ביוני 189225 באפריל 1960) היה אמיר אפגניסטן בין 1919 ל-1926 והשאה (מלך) הראשון של אפגניסטן, בין 1926 ל-1929 כאשר שלטונו קרס עקב מלחמת האזרחים האפגנית הראשונה. בתחילת שלטונו של אמאנוללה, פלגים שונים בחצר המלוכה השפיעו על האמיר והביאו לתחילת המלחמה האנגלו-אפגנית השלישית, שהביאה לעצמאות אפגניסטן. בהמשך, אמאנוללה לקח את הכוח לידיו, הפך לשאה אפגני ובהשראת רפורמות אטאטורק החל ברפורמות לתיעוש, מודרניזציה וחילון של אפגניסטן, שהביאו לפלגים דתיים ושבטיים למרוד בו ולהביא למלחמת אזרחים. לאחר המלחמה אמאנוללה יצא לגלות באירופה ונפטר בשנת 1960 בציריך.

שנותיו הראשונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמאנוללה היה בנו השלישי והחביב ביותר של חביבאללה ח'אן, אמיר אפגניסטן. אמאנוללה נולד בשנת 1892 ליד בירת אמירות אפגניסטן, קאבול. אפגניסטן הייתה באותה העת מדינת חסות של הראג' הבריטי מאז המלחמה האנגלו-אפגנית השנייה. שושלת ברקאזי (על שם ברק בן אבינעם) [דרוש מקור] שלטה במונרכיה אבסולוטית על המדינה אך יחסי החוץ שלה נוהלו בפועל בידי האימפריה הבריטית ממרכזה בלונדון.

אמאנוללה החל קריירה צבאית והוצב לפקד על מוצב הרגלים בבירה, קאבול. בשנת 1919, אביו האמיר נרצח בידי כוחות מהפכנים שקראו להפוך את דודו של אמאנוללה, נאסר-אללה ח'אן, לאמיר אפגניסטן. שליטתו של אמאנוללה על הבירה תרמה ללגיטימציה של שלטונו מצידם של הבריטים בניו דלהי ובתוך זמן קצר, בתמיכת הצבא, הוציא אמאנוללה לפועל הפיכה נגד דודו והפך עצמו לאמיר האפגני.

אמיר אפגניסטן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המלחמה האנגלו-אפגנית השלישית
אמאנוללה ח'אן בתקופת שלטונו.

לאחר שהבטיח את שלטונו בטקס הכתרה רשמי שנערך ב-13 באפריל, אמאנוללה, בהשראת פלגים מחצר המלוכה שלו, הכריז על מלחמת קודש נגד הבריטים בהודו במטרה להשיג את עצמאותה המלאה של אפגניסטן ולהכניס את הכוחות השבטיים המסורתיים לתוך המאבק. האימפריה הבריטית הייתה מוחלשת לאחר אירועי מלחמת העולם הראשונה ויתרה מזאת הייתה מרוכזת כמו רוב מדינות ההסכמה, למלחמת האזרחים ברוסיה, שם החלה התערבות צבאית בשביל למנוע את עליית הבולשביקים ברוסיה.

המלחמה האנגלו-אפגנית השלישית החלה במאי 1919 ומצד הכוחות האפגנים נראתה בעיקר פעילות של לוחמת גרילה. גנרל אחד ממשפחת המלוכה, מוחמד נאדיר ח'אן, השתמש בקשרים שלו עם מנהיגי שבטים פשטונים בתוך הראג' הבריטי (כיום באזורים השבטיים המנוהלים פדרלית, ח'ייבר פח'טונח'ווה וגילגיט-בלטיסטן ברפובליקה האסלאמית של פקיסטן) והביס את הכוחות הבריטים שנשלחו לעצור את "המרד" האפגני. לאחר שלושה חודשי מלחמה שני הצדדים התיישבו למסע ומתן למען הגעה להסדר ובסופו של דבר, אמירות אפגניסטן הוקרה בתור מדינה ריבונית[1].

עם קבלת העצמאות, פנה אמנאללה למודרניזציה פנימית. הוא חנך סדרה מקיפה של רפורמות משפטיות, חברתיות, כלכליות, צבאיות ופוליטיות; הוא נחשב לאחד מבין השליטים המוסלמים שקראו למודרניזציה, ביחד עם רזא שאה פהלווי ומוסטפא כמאל אטאטורק. ניתן לחלק בערך את צעדי החקיקה והביצוע של אמאנוללה לשלושה שלבים.

  1. (1919–1923) הקמת מערכת משפטית סמי-מערבית וכתיבת החוקה הראשונה של המדינה.
  2. (1924–1926) עסק בעיקר ברפורמות צבאיות וביצועיות.
  3. (1928–1929) הדגיש שינויים חברתיים ודתיים כגון חינוך שווה לבנים ובנות.

הרפורמות כללו את הנושאים הבאים: הצבא אורגן מחדש, כאשר השירות הצבאי מבוסס כעת על גילאים. סטנדרטים חינוכיים הוטלו על הממסד הדתי שקשריו עם הממשל נחתכו. בוטלו מוסדות שבטיים, בוטל מכס פנימי ותשלום מיסים במזומן הוסדר. התקציב המדיני הראשון של אפגניסטן נערך, נוסדו תעשיות החלפת יבוא, והחקלאות קודמה באמצעות תמריצי מס ורפורמה בקרקע. רפורמות חברתיות נחנכו – על ידי חקיקה, שכנוע, תעמולה או קריאה מלכותית. נשים עודדו להסתובב בפומבי ללא חג'אב ולהשתתף בחיים הציבוריים; פוליגמיה נאסרה, ואילו העבדות הפכה אסורה לפי חוק. קמפיין קפדני נגד שחיתות החל דרכו. חינוך חילוני של הדור הצעיר קיבל עדיפות עליונה; אמאנוללה עצמו למד מספר שפות בחייו. תוכניות העבודות הציבוריות כללו תשתיות להקמת כבישים, גשרים ומבני ציבור רבים; הוקם בית האופרה הראשון (והיחיד) באפגניסטן ורכבת קטנה המקשרת בין קאבול למושב הרשות המחוקקת החדש בדאר אל-אמאן.

שאה אפגניסטן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הסדר החוקה והדין המשפטי הפכה אפגניסטן למונרכיה חוקתית ועל כן תוארו של אמאנוללה הפך מאמיר לשאה בשביל להאדיר את יוקרתו ולחזק את מעמדו הבין-לאומי. תוארו המלכותי המלא של אמאנוללה היה ”שָׁאָה (מֶלֶךְ) מַמְלֶכֶת אַפְגָנִיסְטָן וְרִבּוֹנוּתָהּ הַנִּתֶּנֶת בִּיְדֵי הָאֵל.” תואר זה נותר ונישא בידי יורשיו והמלכים הבאים עד לשנת 1973, כאשר מוחמד דאוד ח'אן ביצע הפיכה וסיים את השלטון המלוכני.

אמאנוללה ח'אן (מימין) עם נשיא טורקיה, מוסטפא כמאל אטאטורק.
אמאנוללה עם נשיא גרמניה, פאול פון הינדנבורג.

בענייני חוץ, אמאנוללה זכה להכרה דיפלומטית באפגניסטן כמדינה ריבונית מרוב המעצמות הגדולות בין השנים 1921 ל-1923 (ארצות הברית, בגלל ההשפעה הבריטית והיעדר אינטרסים מסחריים או תרבותיים שם, לא הכירה רשמית באפגניסטן עד 21 באוגוסט 1934; שגרירות לא נפתחה בקאבול עד יוני 1942). היחסים עם איראן היו ידידותיים לפי שם אך מרוחקים לרוב וכמעט ולא התרחש מסחר. היחסים עם ברית המועצות היו לבביים בתחילת שנות העשרים של המאה העשרים, כאשר הבולשביקים תפסו סמכות על האזורים המוסלמים באימפריה הרוסית לשעבר; אך ברגע שהם סיימו את האוטונומיה של בוכרה, אמאנוללה היה מאוכזב מהיחס למוסלמים והיחסים התקררו. בהודו הבריטית פקידים התקשו לקבל את עצמאותה המוחלטת של אפגניסטן, ואילו האפגנים התרעמו בצורה מרה על עמדות פטרוניות של בריטניה.

נפילת השלטון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלטונו של אמאנוללה הניב תוצאות מעורבות. כלכלת המדינה שברה שיאים, מה שאיפשר לאפגניסטן לשלם עבור תוכניות הפיתוח שלה וטכנאים זרים. מרבית הרפורמות בחינוך התקבלו בשמחה, במיוחד על ידי הצעירים. הרפורמות בצבא, שבוצעו בתמיכת משלחת של הכוחות המזוינים של טורקיה, הביאו קצינים שאפתנים לנקודות מפתח, מה שהביא את אמאנוללה לבצע טיהור פוליטי בצבאו. ההתנגדות הדתית והשבטית התרכזה באותם מאפיינים של תוכניות המודרניזציה אשר בלמו את הפריבילגיות הכספיות והחברתיות של נושאי תפקיד המולא והח'אנים, פעולה אשר איימה על האוטונומיה השבטית. בשנת 1924 פתחו כוחות שבטיים רבים במרד ח'וסת מדרום-מזרח המדינה, הטיהור הצבאי של אמאנוללה פגע קשות בהנהגה הצבאית והצבא התקשה להפיל את המרד. בשנים 19271928 לאחר סיור במזרח התיכון ובאירופה, חזרו הוא והמלכה משוכנעים עוד יותר בצורך במודרניזציה מהירה. בסוף שנת 1928 הודיע על תוכנית רפורמה מורחבת מאוד, אך זו הופרעה בתחילת 1929 על ידי מרד שבטי גדול אחר שכלל כוחות פשטונים וטג'יקים יחדיו. מרד זה הפך בסופו של דבר למלחמת האזרחים האפגנית הראשונה שהפילה את משטרו של אמאנוללה.

המשטר האפגני הוסדר לבסוף עם עלייתו לשלטון של מוחמד נאדיר שאה באמצע שנת 1929 אך בנקודה זאת היה אמאנוללה בגלות באירופה. פלגים פנימיים בתוך אפגניסטן תמכו בהשבתו של אמאנוללה לשלטון אך דרישות אלה לא התממשו. אמאנוללה מצידו השתכן בווילה ברומא וניתנה לו חסות מצידו של ויטוריו אמנואלה השלישי, מלך איטליה. במהלך מלחמת העולם השנייה התרוצצו שמועות שאמאנוללה פועל ביחד עם גרמניה הנאצית בברלין, אך טענות אלו לא הוכחו. אמאנוללה המשיך חייו באיטליה ומאוחר יותר בשווייץ והוא נפטר בשנת 1960 בציריך. גופתו הובאה לאפגניסטן (באותה העת תחת שלטונו של מוחמד זאהר שאה) ואמאנוללה נקבר בג'לאלאבאד, ננגרהאר. לאחר הפלישה הסובייטית לאפגניסטן ועליית האמירות האסלאמית של אפגניסטן תחת שלטון הטליבאן, רוב הרפורמות של אמאנוללה בוטלו לגמרי.

מאשתו, סוראיה טרזי, מלכת אפגניסטן, היו לאמאנוללה 10 ילדים:

  • הנסיכה אמנה שאה
  • הנסיכה עבדה ביבי
  • הנסיכה מליחה
  • נסיך הכתר רַחְמַתאללה מאפגניסטן
  • הנסיך סייפוללה
  • הנסיך חימַאיַיתוללה
  • הנסיכה אדאלה
  • הנסיך אֶחְסַאנוללה
  • הנסיכה אינדיה
  • הנסיכה נגיה

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. Nationalism in Afghanistan: Colonial Knowledge, Education, Symbols, and the Junket Tour of Amanullah Khan, 1901-1929