דיני תאגידים

דיני תאגידים הם חלק מן המשפט האזרחי, העוסקים במעמדם המשפטי של תאגידים לסוגיהם; ובכלל זה זכויותיהם וחובותיהם של התאגיד, המתאגדים, ושל נושאי המשרה בתאגידים.

מהו תאגיד

התאגיד הוא גוף מאוגד בעל ישות משפטית עצמאית וניפרדת מבעליה, מפעליה, או חבריה. מדובר בגוף משפטי הכשר לפעולות, חיובים וזכויות, והוא יכול לכלול אדם אחד או יותר.

בישראל, התאגיד הנפוץ ביותר הוא החברה, המוכרת כאישיות משפטית מכוח סעיף 4 לחוק החברות, אך קיימות גם אישיויות משפטיות נוספות, לדוגמה, אגודות שיתופיות, עמותות, ועד בית, חברה לתועלת הציבור, ועוד.

מטרות דיני התאגידים

דיני התאגידים מטרתם להתערב ביחסים שבין תאגידים ובין בני אדם ולאפשר את הפעילות הכלכלית. בפעילות זו קיימים ניגודי אינטרסים חריפים, במיוחד בין בעלי המניות לנושים, בין בעלי המניות למנהלים וכן בין בעלי המניות לבין עצמם. התפיסה של דיני התאגידים היא שדרך היחידה לפתור את ניגודי האינטרסים הללו היא באמצעות מערכת של כללים, כאשר הכלל המרכזי הוא עיקרון חופש החוזים. כלל זה מיושם בדינים דיספוזיטיבים שניתנים להתניה, הכוללים הסדרים לחברות ולפרטים כדי להוזיל עלויות. מטרת ההוראות היא לקדם את התכלית החברתית של קידום ויציבות שוק ההון בכללותו.

דרך יותר אקטיבית להסדיר את היחסים היא באמצעות כללים קוגנטיים, שאינם ניתנים להתניה. מטרתם היא לחלץ את הצדדים מבעיות מבניות שנובעות מניגודי האינטרסים הבסיסיים בחברה, כמו מצבים של "כשל שוק", ניגודי אינטרסים ובעיות נציג. כללים אלו מפשרים בין האינטרסים וכופים מערכת כללים המקדמת את התכלית החברתית של קידום שוק ההון.

ביקורת על נחיצותם של דיני התאגידים

בדיני החברות עוסקים בשאלה מהי חברה, כאשר בבסיס הגישה החוזית עומדת תאוריית הפְּקַעָת החוזית (the Nexus of Contracts) לפיה התאגיד הוא פיקציה משפטית מאחר שתפקידו הוא לרכז מערכות יחסים חוזיים עם גורמים שונים. לכן יש שיסברו כי דיני החוזים מספיקים על מנת לבנות את מערכת היחסים התאגידית והסדיר את פעילותם של תאגידים והאורגנים המרכיבים אותם.

בבסיס הגישה ההפוכה עומדת הגישה הריאליסטית, לפיה התאגיד הוא לא יצור מלאכותי אלא ממשי כמו בני אדם. זאת מאחר שעולם המשפט הוא עולם של עקרונות וערכים ולא רק של עצמים מוחשיים. בעולם הפיזי המונח המשפטי של "אדם" הוא פיקציה בדיוק כמו שהמונח המשפטי של "תאגיד" הוא פיקציה, ולכן לעניין עולם המשפט הן תאגיד והן בן אדם הם זהים בחובותיהם והן בזכויותיהם המשפטיות.

כמו כן, יש הטוענים כי דיני התאגידים הם מערכת כללים שאמורה להשתלב עם יתר ענפי המשפט כמערכת קוהרנטית אחת, בעוד שבמציאות דיני התאגידים מכילים הסדרים ייחודיים של נורמות חוזיות, דיני נזיקין|נזיקיות] ועונשיות. עם זאת, הניסיון וההיסטוריה הראו כי דיני החוזים אינם מצליחים להסדיר את כל השאלות מתעוררות בפעילותם של תאגידים, לרבות בעיות מבניות וניגודי עניינים.

בעיות נציג

בעיות נציג (כגון בעיית המנהל-סוכן) הן בעיות מרכזיות שדיני התאגידים מנסים לפתור באמצעות רגולציה. אספקט אחד הוא ניגוד עניינים בין בעלי המניות לבין ההנהלה. ההנהלה מנהלת את הנכסים שלא שייכים לה, והיא יכולה להפעיל כוחות כלכליים שיפגעו בבעלי המניות באופן המוביל לניגודי עניינים. לדוגמה, אם מצטבר בחברה רווח, בעלי המניות ירצו דיבידנדים, אך ההנהלה יכולה להשקיע בהעלאת שכר או טובות הנאה אחרות.

בעיית נציג אחרת היא בין בעלי מניות הרוב, ובעלי מניות המיעוט. בעלי מניות הרוב הם בעלי השליטה בחברה, והם יכולים למנות את עצמם לבעלי תפקידים בהנהלה וכך להבטיח לעצמם משכורת גבוהה וטובות הנאה במקום לחלק דיבידנדים באופן שוויוני. בעלי מניות המיעוט חסרי גישה למקורות הכספיים הללו, והם תלויים בדיבידנדים בלבד.

בעיית נציג שלישית היא בין בעלי המניות לבין הנושים. בעלי מניות הם השולטים בחברה, יש להם כוח בהליך קבלת ההחלטות, בעוד שזכויות הנושים נקבעות בחוזה בלבד. לבעלי המניות יש אינטרס לנצל את חוסר הכוח של נושים על ידי הגדלת הסיכון של הנכסים של החברה לצורך הגדלת הרווחיות. הנושים ינסו לקבוע מראש בחוזה שברגע שהחברה מפסיקה להיות חברה סולידית אז ההלוואה עומדת לפירעון מידי, אבל יש חשש מתמיד של הנושים כי בעלי המניות ימצאו פרצות וינסו להעלות את הסיכון כמה שיותר, לדוגמה באמצעות מינוף פאסיבי.

לקריאה נוספת

• סקירה: הכנס השנתי של האגודה הישראלית למשפט וכלכלה - מושב ראשון - דיני תאגידים וניירות ערך, כתב העת משפט ועסקים.
• הדרה בר-מור, יעל אונגר, דיני תאגידים, כרך ב, האוניברסיטה הפתוחה. (קריאת הספר בתצוגה מקדימה באתר "גוגל ספרים" )
• תומר ניב "תכלית החברה בעקבות מהפכת הדיווח הסביבתי" אתר משפט ועסקים (2015).