שלמה ארגוב – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
תקנתי שגיאה. זו לא התנקשות אם הוא נפטר רק ב2003 תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''שלמה ארגוב''' ([[14 בדצמבר]] [[1929]] - [[22 בפברואר]] [[2003]]) היה [[דיפלומט]], פקיד בכיר ב[[משרד החוץ]] של [[ישראל]] ו[[שגריר]] ישראל ב[[בריטניה]] ובארצות נוספות. |
'''שלמה ארגוב''' ([[14 בדצמבר]] [[1929]] - [[22 בפברואר]] [[2003]]) היה [[דיפלומט]], פקיד בכיר ב[[משרד החוץ]] של [[ישראל]] ו[[שגריר]] ישראל ב[[בריטניה]] ובארצות נוספות. |
||
ה[[התנקשות]] בחייו בידי אנשי [[אבו נידאל]], שבה נפצע קשה מאוד, הייתה ה[[עילה למלחמה|עילה]] ל[[מבצע שלום הגליל]]. |
ניסיון ה[[התנקשות]] בחייו בידי אנשי [[אבו נידאל]], שבה נפצע קשה מאוד, הייתה ה[[עילה למלחמה|עילה]] ל[[מבצע שלום הגליל]]. |
||
למחרת ההתנקשות, ב-[[3 ביוני]] [[1982]], התכנסה [[ממשלת ישראל]] והחליטה על הפצצת [[ביירות]]. ביום שאחרי הגיבו ב[[אש"ף]] בהפגזת יישובי [[הגליל]]. [[צה"ל]] נכנס ל[[לבנון]] יומיים לאחר מכן. |
למחרת ההתנקשות, ב-[[3 ביוני]] [[1982]], התכנסה [[ממשלת ישראל]] והחליטה על הפצצת [[ביירות]]. ביום שאחרי הגיבו ב[[אש"ף]] בהפגזת יישובי [[הגליל]]. [[צה"ל]] נכנס ל[[לבנון]] יומיים לאחר מכן. |
||
גרסה מ־22:36, 14 בספטמבר 2015
שלמה ארגוב (14 בדצמבר 1929 - 22 בפברואר 2003) היה דיפלומט, פקיד בכיר במשרד החוץ של ישראל ושגריר ישראל בבריטניה ובארצות נוספות.
ניסיון ההתנקשות בחייו בידי אנשי אבו נידאל, שבה נפצע קשה מאוד, הייתה העילה למבצע שלום הגליל.
למחרת ההתנקשות, ב-3 ביוני 1982, התכנסה ממשלת ישראל והחליטה על הפצצת ביירות. ביום שאחרי הגיבו באש"ף בהפגזת יישובי הגליל. צה"ל נכנס ללבנון יומיים לאחר מכן.
חייו
ארגוב נולד ב-1929, דור שביעי למשפחת סלומון בירושלים. כנער הצטרף לפלמ"ח והחל לשרת בצה"ל עם הקמתו ב-1948. הוא נפצע במבצע יפתח בקרב על צפת במלחמת העצמאות אך המשיך בשרותו.
ב-1950 הוא עבר לוושינגטון על מנת ללמוד לתואר ראשון ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת ג'ורג'טאון וקיבל את התואר ב-1952. ב-1955 סיים תואר שני ביחסים בינלאומיים בבית הספר לכלכלה של לונדון.
הוא החל את הקריירה הדיפלומטית שלו ב-1959, ושרת במגוון מישרות הן בישראל והן בחו"ל, בגאנה, בניגריה, בניו יורק ובוושינגטון (בכפיפות לשגריר דאז יצחק רבין).
משרותיו הדיפלומטית הבכירות
- שגריר ישראל במקסיקו, בין השנים 1971 עד 1974.
- סמנכ"ל משרד החוץ, בין השנים 1974 עד 1977.
- שגריר ישראל בהולנד, בין השנים 1977 עד 1979.
- שגריר ישראל בבריטניה, משנת 1979 עד ההתנקשות ב-1982.
ההתנקשות
ב-3 ביוני 1982 השתתף ארגוב בארוחת ערב במלון דורצ'סטר בלונדון. בסיום הארוחה חזר ארגוב לרכבו שעמד ברחוב פארק ליין בסמוך למלון. ברגע זה התקרבו אליו שלושה מחבלים שחיכו לו במקום. אחד מהם ירה בו בראשו מטווח קצר. מאבטח בריטי שנכח במקום לא הצליח למנוע את ההתנקשות, למרות שירה בראשו של המתנקש. המתנקש - חוסיין ג'סן סעיד ושותפיו - מרוואן אל-באנה (בן דודו של אבו נידאל) ונוואף אל-רוסאן היו חברים בארגון הטרור של אבו נידאל. שני השותפים נמלטו ממקום הפיגוע אך נתפסו זמן קצר לאחר מכן בידי המשטרה הבריטית בדירה בלונדון. ארגוב הפך משותק לצמיתות ונותר בתרדמת שלושה חודשים לאחר ההתנקשות.
המתנקש סעיד שנפצע אף הוא קשה טופל ושרד. כל השלושה נשפטו ונגזרו עליהם, במרץ 1983, עונשי מאסר שבין 30 ל-35 שנים. מאוחר יותר, הועברו שניים מהם למאסר בבתי חולים לחולי נפש בבריטניה.
חייו לאחר ההתנקשות
מצבו הקשה של ארגוב החמיר, כאשר שותק מצווארו ומטה. מצבו היה קשה במיוחד בהתחשב בפעילותו לפני הפציעה והיותו דיפלומט פעיל ואדם בעל יכולות פיזיות ואינטלקטואליות מופלגות. מאז ניסיון ההתנקשות ועד מותו היה ארגוב מאושפז במחלקת השיקום בהדסה הר הצופים בירושלים. אשתו חוה סעדה אותו כל השנים, עד מותה במאי 2002. לבני הזוג ארגוב שלושה ילדים.
ארגוב נפטר ב-22 בפברואר 2003, בגיל 73, 21 שנים לאחר ניסיון ההתנקשות בחייו.
במרכז הבינתחומי הרצליה קיימת תוכנית לימודים לסטודנטים מצטיינים על שמו. התוכנית נפתחה ביוזמתו ובעזרתו הכלכלית של בנו, גדעון ארגוב.
על שמו רחוב בשכונת תלפיות מזרח בירושלים.