שמואל מפיורדא – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
ר' '''שמואל בן ר' אורי שרגא פייבוש''' (נפטר [[י"ד בכסלו]] {{קישור לשנה עברית|5467}}, 1706), [[רב]]ה של [[פירת|פיורדא]], [[אשכנז]], נודע בעיקר בזכות חיבורו '''בית שמואל''', על [[שולחן ערוך]] [[אבן העזר]].
ר' '''שמואל בן ר' אורי שרגא פייבוש''' (נפטר [[י"ד בכסלו]] {{קישור לשנה עברית|5467}}, 1706), [[רב]]ה של [[פירת|פיורדא]], [[אשכנז]], נודע בעיקר בזכות חיבורו '''בית שמואל''', על [[שולחן ערוך]] [[אבן העזר]].


נולד ב[[וודז'יסלאב|ווידיסלב]], [[פולין]] באמצע [[המאה השבע עשרה]]. למד בישיבת קרקוב ([[קראקא]]), אצל רבי [[השל מקראקא|יהושע השל]] בן רבי יעקב, ואחרי פטירת רבו המשיך את לימודיו אצל רבה של קראקא, רבי [[אריה לייב "הארוך" מקראקא|אריה לייב בן רבי זכריה מנדל]], שלקח אותו כחתן לבתו. גיסיו, היו רבי [[יחזקיה יהושע פייבל תאומים]] ורבי שאול בן רבי [[השיל מקראקא]] שנשאו את אחיות אשתו.
נולד ב[[וודז'יסלאב|ווידיסלב]], [[פולין]] באמצע [[המאה השבע עשרה]]. למד בישיבת קרקוב ([[קראקא]]), אצל רבי [[השיל מקראקא|יהושע השל]] בן רבי יעקב, ואחרי פטירת רבו המשיך את לימודיו אצל רבה של קראקא, רבי [[אריה לייב "הארוך" מקראקא|אריה לייב בן רבי זכריה מנדל]], שלקח אותו כחתן לבתו. גיסיו, היו רבי [[יחזקיה יהושע פייבל תאומים]] ורבי שאול בן רבי [[השיל מקראקא]] שנשאו את אחיות אשתו.
בהתחלה שימש כרב ברבנות [[שידלוב]], [[פולין]], שם חיבר את ספרו "בית שמואל", שאותו סיים לכתוב (במהדורא קמא) בשנת תמ"ט ([[1689]]). לאחר מכן כיהן לזמן קצר כרב בקהילת פיורדא. באותו זמן סודר החיבור מחדש על ידי רבנים נוספים, בשנת תנ"ד ([[1694]]) (מהדורה בתרא). בשנת 1694 שב לשידלוב.
בהתחלה שימש כרב ברבנות [[שידלוב]], [[פולין]], שם חיבר את ספרו "בית שמואל", שאותו סיים לכתוב (במהדורא קמא) בשנת תמ"ט ([[1689]]). לאחר מכן כיהן לזמן קצר כרב בקהילת פיורדא. באותו זמן סודר החיבור מחדש על ידי רבנים נוספים, בשנת תנ"ד ([[1694]]) (מהדורה בתרא). בשנת 1694 שב לשידלוב.



גרסה מ־16:04, 22 באוקטובר 2015

ר' שמואל בן ר' אורי שרגא פייבוש (נפטר י"ד בכסלו ה'תס"ז, 1706), רבה של פיורדא, אשכנז, נודע בעיקר בזכות חיבורו בית שמואל, על שולחן ערוך אבן העזר.

נולד בווידיסלב, פולין באמצע המאה השבע עשרה. למד בישיבת קרקוב (קראקא), אצל רבי יהושע השל בן רבי יעקב, ואחרי פטירת רבו המשיך את לימודיו אצל רבה של קראקא, רבי אריה לייב בן רבי זכריה מנדל, שלקח אותו כחתן לבתו. גיסיו, היו רבי יחזקיה יהושע פייבל תאומים ורבי שאול בן רבי השיל מקראקא שנשאו את אחיות אשתו. בהתחלה שימש כרב ברבנות שידלוב, פולין, שם חיבר את ספרו "בית שמואל", שאותו סיים לכתוב (במהדורא קמא) בשנת תמ"ט (1689). לאחר מכן כיהן לזמן קצר כרב בקהילת פיורדא. באותו זמן סודר החיבור מחדש על ידי רבנים נוספים, בשנת תנ"ד (1694) (מהדורה בתרא). בשנת 1694 שב לשידלוב.

הספר "בית שמואל" הוא אחד החיבורים הבודדים שנכתבו על שולחן ערוך חלק אבן העזר, אשר מחמת היותו כה נזנח החליט רבי שמואל לפרשו ו"לגאלו", בקראו על כך את הפסוק "אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה"; היינו אבן העזר, אשר אותה זנחו ה"בונים" - תלמידי החכמים, תהיה לראש הפינה ולמרכז העיסוק הלימודי. החיבור מודפס יחד עם פירושו של רבי משה לימא "חלקת מחוקק", בשם המשותף "אפי רברבי".

קישורים חיצוניים