משה רבקש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי משה רבקשׂ או משה רבקה'ס (1591, פראג - 1671, וילנה), מרבני פולין וליטא מהמאה השבע עשרה, נודע בכנוי באר הגולה על שם חיבורו המפורסם, המציין את מקורות הדינים לפסקי השולחן ערוך.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי משה נולד בשנת ש"ס בפראג, לאביו רבי נפתלי הירש שהיה תלמידו של הסמ"ע ונינו של רבי יוסף הקדוש מווינה, ולאימו רבקה, שנטלה על עצמה את עול כלכלת הבית על מנת שבעלה יוכל לשבת וללמוד במנוחה. על שמה של אימו כונה הבן "משה רבקה'ס", כלומר - משה של רבקה. יש המקדימים את תאריך לידתו לשנת שנ"א.

לפני שנת ה'שע"ו עקר רבי משה עם משפחתו מפראג לווילנה. בעיר זו היה לו בית גדול, ובו בין היתר גם ספריה גדולה.

מרבית ימיו התגורר רבי משה בווילנה, ובה גם שימש כרב.

בחודש תמוז שנת ה'תט"ו גלה רבי משה יחד עם מרבית יהודי וילנה את העיר, עקב הפרעות, כאשר קוזקיו של בוגדן חמלניצקי התנפלו באותה שנה על העיר וביום אחד רצחו שלושים איש והציתו את העיר שבערה שבעה עשר יום רצופים. בהמלטו לא נטל עמו אלא מקל, טלית ותפילין, ולוח שנה כדי לחשב באמצעותו מתי חלים המועדים. במהלך נדודיו הגיע לאמשטרדם ולרוטרדם, שם שהה בישיבת "די לוס פינטוס", שרבי יאשיהו פרדו עמד אז בראשה.

אחרי שוך הפרעות חזר רבי משה לווילנה, ונפטר בה בה' בסיוון ה'תמ"ד, אך יש המקדימים את תאריך פטירתו לשנת ה'תל"א. קברו נמצא בבית העלמין העתיק של וילנה.

רבי משה היה עשיר גדול, וה"דורכהויף"[1] הווילנאי היה שייך לו. השאיר עיזבון לתמיכה בתלמידי חכמים עניים. גם נכדו, רבי שלמה זלמן, אביו של הגאון מווילנה זכה לתמיכה מקרן זו.

רבי משה כונה בעיר וילנה בתואר "החסיד", כפי שגם נינו הגאון מווילנה כונה לפני שהחלו לכנותו בשם "הגאון".

בין צאצאיו של רבי משה נמנה הגאון מווילנה, שבין היתר הרחיב את מפעלו של זקנו, והשלים את מלאכת כתיבת המקורות לשולחן ערוך, בחיבורו "ביאור הגר"א". הגר"א ראה את חיבורו כהמשך לחיבורו של זקנו, ובמקרים רבים הוא כותב "שם", כאשר כוונתו לציון המופיע ב"באר הגולה". אך במקרים רבים הוא חולק עליו, ובמקום אחד הוא אף מתקיף אותו בחריפות[2]. פירוט היחוס הוא: רבי אליהו בן רבי שלמה זלמן, בן רבי ישכר בער, בן רבי אליהו החסיד, חתן רבי פתחיה, בנו של רבי משה רבקש.

גם בני משפחת ריבלין, צאצאיהם של העולים בעליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל, הם בני בניו של רבי משה, כמפורט ב"ספר היחוס" למשפחת ריבלין (ירושלים ה'תרצ"ח-ת"ש).

מצאצאיו נשיא מדינת ישראל ראובן 'רובי' ריבלין[3]

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבורו המפורסם של רבי משה הוא ה"באר הגולה", חיבור המקיף את כל ארבעת חלקי השולחן ערוך, ומטרתו לציין את מקורותיו של השולחן ערוך, מדברי הגמרא והראשונים. המהדורה הראשונה של ה"שולחן ערוך" עם ה"באר הגולה", יצאה לאור על ידי ד"ר אפרים בואינו ויעקב קאסטילו, על חשבונם, באמשטרדם בין השנים ה'תכ"א-ה'תכ"ו (1661-1666). הקשר בין רבי משה הליטאי והמדפיסים ההולנדיים התאפשר בעקבות שהותו של רבי משה למשך זמן מה ברוטרדם, וכמסופר לעיל. המדפיסים ביקשו ממנו להגיה את ה"שולחן ערוך" שבהוצאתם, ותוך כדי עבודתו חיבר את חיבורו. החל מהוצאה זו חזר ונדפס החיבור בשולי רוב המהדורות של ה"שולחן ערוך". הסכמות של גדולי הדור על החיבור נדפסו ב"ישורון"[4]. בין נותני ההסכמות נמנים רבי גרשון אשכנזי מחבר שו"ת עבודת הגרשוני, רבני ועד ארבע ארצות, רבני אמשטרדם ורבני ליוורנו.

חיבורים נוספים שחיבר, הם ספר כללי ההוראה הכולל את כללי פסיקת ההלכה, וכלי הגולה הכולל אסופת פירושים לשולחן ערוך והכרעות הלכתיות. החיבורים הללו לא הודפסו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חצר מעבר לעבור בה מרחוב לשני, שמשני צידיה יש חנויות. כנראה היה אחד כזה מפורסם ביותר והוא היה של ר' משה. תיאור מפורט ראה ב: קלויזנר, תולדות הקהילה היהודית בוילנה, עמוד 64.
  2. ^ ראה יו"ד סי' רצג ס"א, לעניין איסור חדש.
  3. ^ אבות אמו רבקה (לבית רבלין אף היא) הם, אליהו, שניאור, אליהו, אריה, אליהו, שלמה וצבי רבלין (8 דורות מהנשיא). צבי היה נכד מבתו של פתחיה רבקה'ס, בנו של רבי משה רבקש - 'בעל באר הגולה'.(על פי עץ מוגה ומנופה, באתר ג'ני)
  4. ^ כרך ה, עמודים תרעא-תרעז.
תקופת חייו של הרב משה רבקש על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן