ערב מול הגלעד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־08:21, 30 באפריל 2017

ערב מול הגלעד הוא שיר מאת המשוררת לאה גולדברג. נדפס לראשונה בדבר לילדים בינואר 1938^[1] ונכלל בקובץ שיריה לילדים מה עושות האיילות, שמהדורתו הראשונה ראתה אור בשנת 1949.^[2] השיר הוקדש על ידי המשוררת "לילדי אפיקים". הוא הולחן על ידי המלחין מיקי גבריאלוב; לחנו זכה לביצועיהם, בין השאר, של הזמרים אריק איינשטיין,^[3] הגבעטרון, אריק סיני,^[4]דודו טסה וקובי אוז^[5]. אחד הביצועים המעניינים הוא זה של "הבחורים מאפיקים", הלהקה מהקיבוץ שלילדיו הוקדש השיר על ידי המשוררת. העיבוד הוא של חיים ברקני מהיישוב השכן שער הגולן. לשיר קיים לחן נוסף, של נחמה הנדל, אשר גם ביצעה את השיר.^[6]

השיר נכתב בעת שלאה גולדברג נסעה להרצות בקיבוץ אפיקים ונשארה ללון בקיבוץ. קיימת טענה כי יש בשיר ביקורת מרומזת על הלינה המשותפת שהייתה נהוגה בקיבוצים באותה עת.^[7] השיר נעשה אהוד בשל תכניו ומנגינתו, ומקובל להשמיעו באירועים ציבוריים ובכלי התקשורת בישראל בימי זיכרון ובמועדים אחרים.

פרקי השיר ותכניו

השיר המחורז הכולל ארבעה בתים, מספר על סדרי חיים, יחסי משפחה ומאוויים במורשת הלאומית.

הבית הראשון הפותח במילים: "האילנות כל כך כבדים," קושר בין עומס הפרי ה"מכופף את הבדים", את ענפי האילן, לשעת ההשכבה של הילדים לישון בערב,^[8] מלאים בחוויות והעשרות למידה חדשות, כמו העצים עמוסי הפרי. הבית יוצר תחושה של רוגע והרמוניה, בין אורח החיים האנושי: "השעה המרגיעה בה נרדמים הילדים", לבין הטבע כולו.

הבית השני מתאר התרחשות מתוחה, בו בזמן, בנוף הרי הגלעד (מול קיבוץ אפיקים, שלילדיו הוקדש השיר). היא עומדת לכאורה בניגוד לבית הראשון, כאשר "טלה שחור ורך ירָד" במורדות ההר ואבד לאמו הכבשה, ה"בוכה" בדיר, על העדרו.

הבית השלישי מתאר את הסתיימות פרשת האובדן בכי טוב: הטלה "ישוב" "אל חיק האם" ונרדם, כמו הילדים לעת ערב, והמשוררת מאנישה את האירוע, בין הטלה - הילד לבין הכבשה - האם, המעתירה על ילדהּ גילויי אהבה גופני ומילולי: נשיקה ושם חיבה, במילים: "והכבשה תִשק אותו - והיא תקרא אותו בשֱם".

הבית הרביעי מתאר את בוא הלילה שלאחר הערב; בזמן מאוחר זה, כביכול שמעבר להכרת הילדים או ידיעתם, מתחולל על הגלעד אירוע נוסף, ניסי, כאשר אליהו הנביא, שמוצאו בגלעד, ומכונה "אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי",^[9] מופיע אף הוא, במילות השיר: "והנביא הגלעדי / יורד דומם אל הבקעה / לחזות בשנת הילדים". וכך, בסיום השיר, מצרפת המשוררת בין אורח החיים לעת ערב והטבע, בבית הראשון, לבין התנ"ך ותולדות עם ישראל.

לקריאה נוספת

יאיר מזור, "ספרות ילדים בסבך האמביוולנטיות, מקרה מבחן: 'ערב מול הגלעד' ללאה גולדברג", באמת?!, מאסף לעיון, הוראה ומחקר בספרות ילדים, מרכז ימימה לחקר ספרות ילדים ולהוראתה על שם ימימה טשרנוביץ-אבידר, מאי 1996, עמ' 23–32. המאמר כונס בספרו מיהודה הלוי עד יונתן הקטן: מחקרים בשירה העברית, תג, 1996.

קישורים חיצוניים

מילות השיר "ערב מול הגלעד", באתר שירונט
ערב מול הגלעד, ביצוע רשום מוקלט, באתר הספרייה הלאומית
דויד פרץ, ניתוח השיר ערב מול גלעד, באתר תרבות.il

הערות שוליים

^ דבר לילדים, כרך ד, חוברת 16, י"ח בשבט תרצ"ח, 20 בינואר 1938 (בשער הגיליון נדפס בטעות: 1933), עמ' 1.
^ עמ' 55.
^ ערב מול הגלעד, באתר youtube.
^ ראו: ערב מול גלעד, באתר youtube.
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, קובי אוז, ויקיפדיה, 2017-04-26
^ ערב מול הגלעד ללחן של נחמה הנדל, באתר שירונט
^ החוקרת תמר סוברן מצטטת טענה זו מהספר "היינו העתיד" מאת יעל נאמן. תמר סוברן, "חתן נעורים עד ּבְלֹותֵך' - קווים לתיאור לשונה הפואטית של לאה גולדברג, "הד האולפן החדש", גיליון 100, חורף 2013 - תשע"ג, עמ' 148
^ בתקופת כתיבת השיר נהגה בקיבוצים ואפיקים בכלל זאת, הלינה המשותפת בבית הילדים, והשכבתם לישון הייתה בחבורה.
^ למשל בפיוט אליהו הנביא, שמקובל לשיר במוצאי שבת.

[1] דבר לילדים, כרך ד, חוברת 16, י"ח בשבט תרצ"ח, 20 בינואר 1938 (בשער הגיליון נדפס בטעות: 1933), עמ' 1.

[2] עמ' 55.

[3] ערב מול הגלעד, באתר youtube.

[4] ראו: ערב מול גלעד, באתר youtube.

[5] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, קובי אוז, ויקיפדיה, 2017-04-26

[6] ערב מול הגלעד ללחן של נחמה הנדל, באתר שירונט

[סוברן-7] החוקרת תמר סוברן מצטטת טענה זו מהספר "היינו העתיד" מאת יעל נאמן. תמר סוברן, "חתן נעורים עד ּבְלֹותֵך' - קווים לתיאור לשונה הפואטית של לאה גולדברג, "הד האולפן החדש", גיליון 100, חורף 2013 - תשע"ג, עמ' 148

[8] בתקופת כתיבת השיר נהגה בקיבוצים ואפיקים בכלל זאת, הלינה המשותפת בבית הילדים, והשכבתם לישון הייתה בחבורה.

[9] למשל בפיוט אליהו הנביא, שמקובל לשיר במוצאי שבת.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:PikiWiki Israel 3468 People of Israel - Lea Goldberg - cropped.jpg|שמאל|ממוזער|200 פיקסלים|לאה גולדברג]]
-'''ערב מול הגלעד''' הוא שיר מאת המשוררת [[לאה גולדברג]]. נדפס לראשונה ב[[דבר לילדים]] בינואר 1938{{הערה|[[דבר לילדים]], כרך ד, חוברת 16, י"ח בשבט תרצ"ח, 20 בינואר 1938 (בשער הגיליון נדפס בטעות: 1933), עמ' 1.}} ונכלל בקובץ שיריה לילדים [[מה עושות האיילות]], שמהדורתו הראשונה ראתה אור בשנת [[1949]].{{הערה|עמ' 55.}} השיר הוקדש על ידי המשוררת "לילדי [[אפיקים]]". הוא הולחן על ידי המלחין [[מיקי גבריאלוב]]; לחנו זכה לביצועיהם, בין השאר, של ה[[זמר]]ים [[אריק איינשטיין]],{{הערה|1= [http://www.youtube.com/watch?v=UxHkVN711dk ערב מול הגלעד], באתר youtube.}} [[הגבעטרון]], [[אריק סיני]]{{הערה|ראו: [http://www.youtube.com/watch?v=uQLWmLBv5nc ערב מול גלעד], באתר youtube.}} ו[[דודו טסה]]. אחד הביצועים המעניינים הוא זה של "הבחורים מאפיקים", הלהקה מהקיבוץ שלילדיו הוקדש השיר על ידי המשוררת. העיבוד הוא של חיים ברקני מהיישוב השכן שער הגולן. לשיר קיים לחן נוסף, של [[נחמה הנדל]], אשר גם ביצעה את השיר.{{הערה|[http://shironet.mako.co.il/jsp/images/152x200.gif ערב מול הגלעד ללחן של נחמה הנדל], באתר [[שירונט]]}}
+'''ערב מול הגלעד''' הוא שיר מאת המשוררת [[לאה גולדברג]]. נדפס לראשונה ב[[דבר לילדים]] בינואר 1938{{הערה|[[דבר לילדים]], כרך ד, חוברת 16, י"ח בשבט תרצ"ח, 20 בינואר 1938 (בשער הגיליון נדפס בטעות: 1933), עמ' 1.}} ונכלל בקובץ שיריה לילדים [[מה עושות האיילות]], שמהדורתו הראשונה ראתה אור בשנת [[1949]].{{הערה|עמ' 55.}} השיר הוקדש על ידי המשוררת "לילדי [[אפיקים]]". הוא הולחן על ידי המלחין [[מיקי גבריאלוב]]; לחנו זכה לביצועיהם, בין השאר, של ה[[זמר]]ים [[אריק איינשטיין]],{{הערה|1= [http://www.youtube.com/watch?v=UxHkVN711dk ערב מול הגלעד], באתר youtube.}} [[הגבעטרון]], [[אריק סיני|אריק סיני,]]{{הערה|ראו: [http://www.youtube.com/watch?v=uQLWmLBv5nc ערב מול גלעד], באתר youtube.}}[[דודו טסה]] ו[[קובי אוז]]<ref>{{צ-מאמר|שם=קובי אוז|כתב עת=ויקיפדיה|שנת הוצאה=2017-04-26|קישור=https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%95%D7%96&oldid=20612603}}</ref>. אחד הביצועים המעניינים הוא זה של "הבחורים מאפיקים", הלהקה מהקיבוץ שלילדיו הוקדש השיר על ידי המשוררת. העיבוד הוא של חיים ברקני מהיישוב השכן שער הגולן. לשיר קיים לחן נוסף, של [[נחמה הנדל]], אשר גם ביצעה את השיר.{{הערה|[http://shironet.mako.co.il/jsp/images/152x200.gif ערב מול הגלעד ללחן של נחמה הנדל], באתר [[שירונט]]}}
 השיר נכתב בעת שלאה גולדברג נסעה להרצות בקיבוץ אפיקים ונשארה ללון בקיבוץ. קיימת טענה כי יש בשיר ביקורת מרומזת על ה[[לינה משותפת|לינה המשותפת]] שהייתה נהוגה בקיבוצים באותה עת.{{הערה|שם=סוברן|1=החוקרת [[תמר סוברן]] מצטטת טענה זו מהספר "[[היינו העתיד]]" מאת [[יעל נאמן]]. תמר סוברן, [http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/D05C76A1-AD7C-49D7-AA30-1B768EE86BCB/163835/17.pdf "חתן נעורים עד ּבְלֹותֵך' - קווים לתיאור לשונה הפואטית של לאה גולדברג], "הד האולפן החדש", גיליון 100, חורף 2013 - תשע"ג, עמ' 148}} השיר נעשה אהוד בשל תכניו ומנגינתו, ומקובל להשמיעו באירועים ציבוריים ובכלי התקשורת ב[[מדינת ישראל|ישראל]] בימי זיכרון ובמועדים אחרים.