מיקי גבריאלוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיקי גבריאלוב
מיקי גבריאלוב
מיקי גבריאלוב
לידה 1949 (בן 72 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראלישראל תל אביב, ישראל
תקופת הפעילות 1965–הווה (כ־56 שנים)
עיסוק מלחין, זמר עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רוק, רוק פסיכדלי, זמר עברי, פופ
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים פונוקול
הד ארצי-עננה בע"מ
צאצאים שירה גבריאלוב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים (2016) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מיקי גבריאלוב (משמאל) בהופעה של חבורת לול בפני חיילים, 1973

מיקי גבריאלוב (נולד ב-2 בנובמבר 1949) הוא מוזיקאי, מלחין, פזמונאי וזמר ישראלי.

חייו ויצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם מיכאל גבריאלוב בתל אביב לאם מטורקיה ואב מארמניה. גדל בשכונת שפירא שבדרום העיר תל אביב ולמד בבית הספר ביאליק בשכונה. הוא החל את דרכו המוזיקלית כחבר בלהקות קצב. באמצע שנות ה-60 הקים יחד עם חבריו המתופף עמי טרייבטש והגיטריסטים יצחק קלפטר וחיים רומנו את להקת הצ'רצ'ילים, בה ניגן בגיטרה בס. הלהקה צירפה לשורותיה חברים חדשים כמה פעמים במשך תקופת פעילותה, את סלווין ליפשיץ כזמר ואת סטן סולומון כזמר, ובסוף התקופה היו חברים בה חיים רומנו, גבריאלוב, עמי טרייבטש, רוב הקסלי ודני שושן. במשך תקופה זו זכתה להצלחה רבה בארץ ובאירופה, הוציאה שלושה אלבומים: "מקרה אישה", "ג'נקיס מנקיס אנד דונקיס", "ג'ריקו ג'ונס" ואף הצטרפה למסע ההופעות יחד עם להקת "מונגו ג'רי". גבריאלוב למד גיטרה בבית הספר לג'אז ע"ש קוסלה, למד מוזיקה (קומפוזיציה, הרמוניה, תאוריה וקונטרבס) אצל המורה אגון קרטן במשך 4 שנים, וקיבל מלגה מקרן אמריקה-ישראל ללימודי מוזיקה (פסנתר ושירה)[1].

שיתוף פעולה עם אריק איינשטיין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות ה-60 הפכה להקת הצ'רצ'ילים ללהקת הליווי של אריק איינשטיין. היכרות זו הובילה לשיתוף פעולה פורה בין גבריאלוב לאיינשטיין, שהניב כמה מהאלבומים המצליחים ביותר של איינשטיין.

האלבום הראשון שהוציאו השניים היה "בדשא אצל אביגדור" שיצא בשנת 1971. האלבום, שהכיל עיבודים ולחנים של גבריאלוב למילים של איינשטיין עצמו ושל יענקל'ה רוטבליט, זכה להצלחה רבה וכמה משיריו הפכו לקלסיקות ישראליות, ביניהם: "אני ואתה", "אני רואה אותה בדרך לגימנסיה", "שיר מספר 8", "צא מזה" ו"אני אוהב לישון". שיתוף פעולה זה המשיך בחלקו גם באלבומו הבא של איינשטיין "יסמין", לו הלחין את השיר "אמא אדמה" למילים של רוטבליט.

גבריאלוב היה חלק מחבורת לול והשתתף בתוכניות הטלוויזיה "לול" 3 עם להקת הצ'רצ'ילים ו"לול 4", שבה הלחין ועיבד את המוזיקה. גבריאלוב ניגן (עם הצ'רצ'ילים) גם בסרטים "שבלול" (1970) שביים בועז דוידזון ו"מציצים" (1973) ו"עיניים גדולות" (1974) שביים אורי זוהר, בהשתתפותו של אריק איינשטיין. גבריאלוב הלחין את המוזיקה ושר את שיר הנושא לסרט "עיניים גדולות".

בשנת 1974 הוציאו גבריאלוב ואיינשטיין את אלבומם המשותף השני "סע לאט". גבריאלוב הלחין עבור האלבום שירים מצליחים כ"סע לאט", "אני אוהב אותך היום" ו"גן של שושנים". בשנת 1980 חזר גבריאלוב לשתף פעולה עם איינשטיין, ויחד הוציאו השניים את האלבום "חמוש במשקפיים", שהכיל את הלהיטים "הכניסיני תחת כנפך" ו"היא יושבה לחלון" שאותם הלחין גבריאלוב למילותיו של חיים נחמן ביאליק. בשנת 1986 יצא אלבומם המשותף הרביעי והמצליח של גבריאלוב ואיינשטיין: "אוהב להיות בבית" בו בלטו השירים "שכשנבוא", "אוהב להיות בבית" ו"השיר על התוכי יוסי". פחות משנה אחר-כך, ב-1987, הוציאו איינשטיין וגבריאלוב את אלבומם המשותף האחרון, "על גבול האור", שכלל את הלהיטים "עוף גוזל", "שיר השיירה" ו"עיתונאי קטן".

במשך 26 שנים לא יצרו ולא עבדו יחד, אך ב-2013 נפגשו אריק איינשטיין ומיקי גבריאלוב לעבודה על שירים חדשים. נעשה ניסיון באולפן להקליט את אחד השירים שנקרא "הנך יפה רעייתי" (טקסט מתוך שיר השירים). חודש אחרי הניסיון נפטר איינשטיין. גבריאלוב צירף להקלטה את המוזיקאים יצחק קלפטר בגיטרה חשמלית, יוני רכטר בפנדר רודס ושם טוב לוי בחליל. השיר יצא באלבומו של גבריאלוב "ריח של ים"[2].

כמלחין מוזיקה לזמרים נוספים, להצגות לסרטים וכמעבד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקי גבריאלוב בהופעה בפסטיבל השלום בנווה שלום, 1985

ב-1975 גבריאלוב הופיע בהצגה "מכתבים למערכת" של יהונתן גפן, בו ביצע לראשונה את שירו "אבא סיפור". בשנת 1978 נטל חלק במופע "אדם וחֲבָל", יחד עם סמדר וימזר, טוביה צפיר ודובי גל, ושר משיריו של גפן, בהם "סיפור של חורף" בדואט עם וימזר. בהמשך החליפה קורין אלאל את וימזר, כשהאחרונה הצטרפה ללהקת סקסטה, ועם ירידת המופע החלו גבריאלוב ואלאל להופיע כצמד, בין השאר בפסטיבל נביעות. גבריאלוב הלחין את הצגת הקברט של חנוך לוין "הג'יגולו מקונגו", ואת הצגת הילדים "יום הורים". גבריאלוב, בנוסף, כתב מוזיקה לסרטים "האינסטלטור", "עיניים גדולות", כאמור, ו"הפיתוי האחרון".

גבריאלוב הלחין את "ספק ילדה ספק אישה" לדפנה ארמוני. כן הלחין את "סינדרלה מקומית" ואת "לפעמים זו אהבה" לחוה אלברשטיין, את השירים "טנגו אחרון", "ריקוד נעים" ו"קשה בלילה" להראלה בר, לה הפיק מוזיקלית את אלבומה "קשה בלילה" (1986). בנוסף הוא הלחין לתיקי דיין את "רחובות ירושלים", לפופיק ארנון את "כל אחד"

ב-1987 הלחין לאלבומה של רבקה זהר "עברייה" את השיר "דרך מוצא" למילים של זאב טנא.

ב-1988 הלחין והפיק מוזיקלית את אלבומו של יגאל בשן "נטו", וכן הפיק מוזיקלית את אלבומו של דורון מזר "יש לי ים תיכון", בו בלט עיבודו לשיר "כמו שאת".

ב-1989 הפיק מוזיקלית את שירי אלבום הבכורה של דפנה דקל, והלחין (יחד עם יובל דור) את השיר הבולט באלבום - "הצילו" ('מי יציל את הבית שלי'). עוד באותה שנה עיבד את השיר "קלאופטרה" לאלבומו השני של נתי לוי. באותה שנה גם ניהל מוזיקלית ועיבד את השירים לאלבום הסולו השני של רוטבליט "מכתבים מבית רביעי".

ב-1992 הפיק מוזיקלית את אלבום הבכורה של יהודה אליאס - "לו".

ב-1998 יצא אלבום הבכורה של מיטל טרבלסי, לו הלחין גבריאלוב את "חזרת מאוחר".

בשנת 2001, הפיק מוזיקלית את אלבומו השני של רגב הוד, "בעקבותייך", לו גם כתב והלחין חמישה שירים ואף ביצע עימו דואט בשיר "מותק אל תלכי"

בשנת 2004 כתב והלחין את השיר "לך עם החלום", שהיה שיר הנושא של סדרת הנוער "ראש גדול". את השיר שרה ביתו, שירה גבריאלוב.

כמו כן הלחין ב-2001 ו-2002 את מוזיקת הרקע ושירי הנושא של סדרות הטלוויזיה "לגעת באושר" ו"לחיי האהבה", שאותו גם שר יחד עם הזמרת יפעת תעשה. גבריאלוב ניהל מוזיקלית את תוכנית הטלוויזיה "שירה בשידור" לערוץ הראשון, וכתב מוזיקה לסדרת הילדים "רחוב סומסום", הלחין לפסטיבל שירי ילדים עבור הזמרת יעל דואני את "אם את נסיכה" בנוסף, הלחין לפסטיבל הילדים לזמרת שרון דורני את "אני יכולה" שזכה במקום הראשון.

כזמר ויוצר עצמאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1980 העלה לראשונה מופע בו עמד בקדמת הבמה ושר משיריו שהלחין לאחרים[3]. כזמר ויוצר עצמאי הוציא גבריאלוב כ-20 אלבומים.

ב-1982 יצר את אלבום שירי הילדים "יפתח המלוכלך", בו הלחין ועיבד את כל השירים, על פי התרגום של אורי סלע לספר הילדים יהושע הפרוע. ביצירת האלבום השתתפו: ז'אן פול זימבריס בתופים, מיקי שביב בגיטרה באס, ומורדי פרבר בגיטרה, וכן הזמרים: מזי כהן ויואל לרנר, והשחקן איל גפן בקטעי קרינות. שנה אחר כך יצר אלבום ילדים נוסף עם אורי סלע, על פי התרגום שלו לספר מקס ומוריץ[4].

ב-1983 יצא אלבום הבכורה שלו כסולן "אגדת גבריאלוב", בו הלחין ועיבד שירים שכתבה אשתו מיכל: "מקום אחר", "אגדת גבריאלוב", "תוכי באר" ו"באת לי", וגם "פוליה" על פי מכתב של דוד בן-גוריון. גבריאלוב שר וניגן בגיטרה בס, גיטרה אקוסטית, מנדולינה וקלידים וגם הפיק מוזיקלית עם יואב גרא. עוד השתתפו בהקלטות רמי בר דוד בקלידים, יגאל ישראלי בגיטרה חשמלית ואלי טובול בתופים וכלי הקשה[5]. בעקבות המופע יצאה במופע יחיד[6].

ב-1988 יצא אלבומו השני "מיקי גבריאלוב" בהפקת חברת "המון הפקות" של מיכאל תפוח ואתי אנטה, ובו לחניו, עיבודיו והפקתו המוזיקלית בעיקר למילים של רוני סומק, מיכל גבריאלוב ושלו עצמו. התקליט כלל את "פינה ירוקה" ו"את יפה שלי" (שהיו השירים המצליחים ביותר באלבום), "היי פנחס", "נמר יד שנייה", "היא חשבה שהכסף", "לונה פארק", וגם "רוק'נ'רול מציץ בחלון", שיר נוסטלגיה לימי הצ'רצ'ילים עם מייסדי הלהקה, חיים רומנו ויצחק קלפטר, בקטעי סולו גיטרה[7].

ב-1989 הוציא את אלבום הסולו השלישי "אבנים", ובו לחניו, עיבודיו והפקתו ל"אבנים", "הנשרים פשטו עם שחר", "עברה את השלושים", "שיר לילדה שעדיין לא נולדה" (מילים: רוני סומק), "ילדי הקרנבל" (מילים: מיכל גבריאלוב), ו"הוי ארצי מולדתי" (מילים: שאול טשרניחובסקי) ועוד[8].

ב-1990 יצא אלבום האוסף "סיפור של חורף" ובו חידושים ללהיטיו ושני שירים חדשים, "אל תבכה ילד" ו"קח את זה קל"[9].

בשנת 1991 נסע לטורקיה ושיתף פעולה בהקלטות לאלבום "כשחלמתי על הבית" (שיצא בנובמבר אותה שנה). במסגרת האלבום הופיע עם הזמרת הטורקייה סלדה בהג'ן.

באוגוסט 1994 הוציא את האלבום "על כף היד", בו בלט הלהיט "הקצב של חיי". כמו נכללו באלבום שירים שנכתבו על ידי חנוך לוין ונתן אלתרמן. עוד בשנת 1994 נסע לבולגריה ושיתף פעולה עם מוזיקאים בולגרים ועם שלישיית "קרצובה" שפעלה במסגרת הלהקה הווקלית "מסתורי הקול הבולגרי" באלבום "על כף היד", כמו כן הוזמן לערוץ הראשון להופיע במופע "אני ואתה". כמחווה לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן נסע לירדן להקליט עם הלהקה הירדנית "השורדים", צילם וידאו קליפ בעיר פטרה והוזמן להופיע בפסטיבל ישראל 1995 יחד עם הלהקה כמחווה לשלום.

בספטמבר 1995 הוציא בחברת התקליטים "הד ארצי" את האלבום "בית וגיטרה". האלבום הוקלט בפסטיבל ישראל כמחווה להסכם השלום עם ירדן. כלל ברובו ביצועים מחודשים.

באפריל 1997 הוציא את האלבום "לא זכיתי באור מן ההפקר", שאת רוב שיריו כתב בעצמו, למעט שיר הנושא שנכתב על ידי חיים נחמן ביאליק.

בשנת 2002 הוזמן להופיע בפסטיבל ישראל במופע שנקרא "אני ואתה", שהיווה מחווה ליצירתו.

בשנת 2003 הפיק לערוץ הראשון תוכנית מוזיקה לכבוד יצירתו, שנקראה "מיקי גבריאלוב בין שני עולמות", כשם האלבום שהוציא באותה שנה[10].

בשנת 2008 הוציא את האלבום "חולמים"[11].

בשנת 2009 הוזמן להופיע בפסטיבל ימי זמר בחולון כמחווה ליצירתו[12].

בשנת 2011 אירח שורה של אמנים במופע בו חזר לאלבום "בדשא אצל אביגדור", 40 שנה לאחר שיצא[13]. באותה שנה גם הוציא אלבום של מוזיקה צוענית עם להקת "סווינג דה ג'יטאן"[14].

בשנת 2014 הוציא את האלבום "ריח של ים".

בשנת 2018 הוציא את האלבום "כשחלמתי על הבית - הופעות 1993-2018".

בינואר 2019, הוציא את הסינגל "סטפאני", דואט עם קורין אלאל, שיר ראשון מתוך אלבום חדש[15], שנה אחר כך יצא לאור האלבום "כאלה הזמנים"[16].

בשנת 2021, העלה מופע בפסטיבל ימי זמר בחולון לכבוד 50 שנה ליציאתו של האלבום "בדשא אצל אביגדור"[17].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבריאלוב נישא בשנת 1970 לאדלה ממנה התגרש בשנת 1979 . לאחר גירושיו גידל את שני בניהם, רן ואביב[18]. בשנת 1982 נישא בשנית למיכל, להם בן נועם, ובת שירה. מתגורר בהוד השרון.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומים משותפים

אלבומי סולו

(בסוגריים: השירים הבולטים מהאלבום)

  • 1983 – מקס ומוריץ
  • 1983 – אגדת גבריאלוב ("מקום אחר"
  • 1988 – מיקי גבריאלוב ("את יפה שלי", "פינה ירוקה")
  • 1989 – אבנים ("סבלנות מותק סבלנות", "הנשרים פשטו עם שחר")
  • 1990 – סיפור של חורף ("קח את זה בקלות", "אבא סיפור")
  • 1991 – כשחלמתי על הבית ("שיר סיום")
  • 1993 – מחסה בטוח ("תן לחיות")
  • 1994 – על כף היד
  • 1995 – בית וגיטרה ("את יפה שלי")
  • 1997 – לא זכיתי באור מן ההפקר ("מילים ומחשבות", "תמונות חייה")
  • 2003 – בין שני עולמות
  • 2006 – שירי משוררים
  • 2008 – חולמים
  • 2011 – מיקי גבריאלוב סווינג דה ג'יטאן
  • 2014 – ריח של ים
  • 2020 – כאלה הזמנים

אלבומי הופעות

  • 2003 – מיקי גבריאלוב וחברים
  • 2007 – המיטב בהופעה
  • 2013 – אמא אדמה
  • 2018 – כשחלמתי על הבית 1993–2018 שירים מהופעות
  • 2020 – מיקי גבריאלוב זוכר את אריק איינשטיין בהופעה חיה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נויה כוכבי, מיקי גבריאלוב: סולל את הדרך לאט, "עכבר העיר", 13 באפריל 2009
  2. ^ ynet, "איך אפשר לא לזהות מיד את קולו של אריק?", באתר ynet, 11 בספטמבר 2014
  3. ^ יוסי חרסונסקי, מיקי גבריאלוב: שירים בפי מלחינים, מעריב, 6 בינואר 1980
  4. ^ יוחאי וולף, למה כבר לא יוצרים אלבומי ילדים כמו "יפתח המלוכלך"?, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2012
  5. ^ יעקב בר-און, אגדת גבריאלוב, דבר, 7 בדצמבר 1983
  6. ^ דני בלושטיין, מצליח לא ליפול, חדשות, 25 במאי 1984
  7. ^ גיורא פרבר, ממשיך לנסוע, חדשות, 21 בינואר 1988
  8. ^ גיורא פרבר, תקליטים חדשים - עקבות מוכרים, חדשות, 24 באוגוסט 1989
  9. ^ עמית שהם, היא תביט אלי מקולקלת, חדשות, 30 בדצמבר 1990
  10. ^ גידי אביביסוד הקיום הישראלי, באתר הארץ, 6 במאי 2003
  11. ^ תמר סוקניקהחלומות של מיקי גבריאלוב, באתר הארץ, 6 בינואר 2008
  12. ^ נויה כוכבי, מיקי גבריאלוב: סולל את הדרך לאט, באתר הארץ, 13 באפריל 2009
  13. ^ עידן חגואל, עכבר העירמאחורי השירים: מיקי גבריאלוב חוזר לקלאסיקות של "בדשא אצל אביגדור", באתר הארץ, 9 בנובמבר 2011
  14. ^ גיא סידיס, ג'יפסי קינג: על האלבום של מיקי גבריאלוב, באתר nrg‏, 27 במרץ 2011
  15. ^ בן שלואהוד בנאי נכנע לשגרה, מיקי גבריאלוב וקורין אלאל הוציאו דואט מפתיע, באתר הארץ, 19 בינואר 2019
  16. ^ בן שלומיקי גבריאלוב: "אני לא יכול להשפיע. אז אני כותב את מה שבזיכרון שלי", באתר הארץ, 9 בינואר 2020
  17. ^ אמיר שוורץ, על קפה טורקי: חזרנו עם מיקי גבריאלוב לשירים הגדולים מ"בדשא אצל אביגדור", באתר ynet
  18. ^ סמדר שיר, מיקי גבריאלוב מגדל לבד את ילדיו, מעריב, 19 במרץ 1980
  19. ^ תמר סוקניקמיקי גבריאלוב ועלי מוהר בין זוכי פרס אקו"ם, באתר הארץ, 12 בפברואר 2007
  20. ^ נויה כוכבי, מיקי גבריאלוב: סולל את הדרך לאט, באתר הארץ, 13 באפריל 2009