זלמן סורוצקין – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏משפחתו: הרחבה
אין תקציר עריכה
תגיות: שוחזרה חשד לטרול או הטרלה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 7: שורה 7:
}}
}}
[[קובץ:PikiWiki Israel 16399 People of Israel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב סורוצקין (רביעי משמאל) בעת הכתרת הרב מישיקובסקי לרב היישוב כפר חסידים, 1949]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 16399 People of Israel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב סורוצקין (רביעי משמאל) בעת הכתרת הרב מישיקובסקי לרב היישוב כפר חסידים, 1949]]
הרב '''זלמן סורוצקין''' (ידוע בכינויים: '''הרב מלוצק''', '''אזנים לתורה''' ; [[תר"מ]], [[1880]] - [[ט' בתמוז]] [[תשכ"ו]], [[1966]]) היה [[אב"ד]] [[לוצק]] ב[[אוקראינה]] לפני [[השואה]], כיהן כיושב ראש [[מועצת גדולי התורה]], מראשי [[ועד הישיבות]] ו[[החינוך העצמאי]].
'''זלמן סורוצקין''' (ידוע בכינויים: '''הרב מלוצק''', '''אזנים לתורה''' ; [[תר"מ]], [[1880]] - [[ט' בתמוז]] [[תשכ"ו]], [[1966]]) היה רב אשכנזי ואב בית דין [[לוצק]] ב[[אוקראינה]] לפני [[השואה]], כיהן כיושב ראש [[מועצת גדולי התורה]], מראשי [[ועד הישיבות]] ו[[החינוך העצמאי]].


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==

גרסה מ־18:40, 10 בספטמבר 2023

זלמן סורוצקין
רבי זלמן סורוצקין
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1881
תר"מ
ליטא עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1966 (בגיל 85 בערך)
ט' בתמוז תשכ"ו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1966 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חרדים ליטאים עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים ראש ישיבה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ברוך סורוצקין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הרב סורוצקין (רביעי משמאל) בעת הכתרת הרב מישיקובסקי לרב היישוב כפר חסידים, 1949

זלמן סורוצקין (ידוע בכינויים: הרב מלוצק, אזנים לתורה ; תר"מ, 1880 - ט' בתמוז תשכ"ו, 1966) היה רב אשכנזי ואב בית דין לוצק באוקראינה לפני השואה, כיהן כיושב ראש מועצת גדולי התורה, מראשי ועד הישיבות והחינוך העצמאי.

ביוגרפיה

נולד בזחרינו (רו') בפלך מוהילב שבאימפריה הרוסיתרוסיה המודרנית), בנו של הרב בן ציון סורוצקין שהיה רב העיירה ולרבנית חינע סורוצ'קין לבית sherin. למד בישיבת סלובודקה, בישיבת וולוז'ין ובישיבת טלז. בשנת תרס"ה נשא לאשה את בתו של הרב אליעזר גורדון מטלז. בשנת תר"ע התמנה לרב בוורונוב ובשנת תרע"ב עבר להיות הרב של ז'טל (עיירת הולדתו של החפץ חיים). בימי מלחמת העולם הראשונה נמלט למינסק, בה עמד בראש הוועד לפליטי המלחמה במינסק. בשנת 1918 שב לז'טל[1]. הוא היה בין מקימי ועד הישיבות בווילנה. בשנת תרפ"ט נבחר לרב ראשי של לוצק וחבל ווהלין. הרב סורוצקין היה מראשי אגודת ישראל עוד באירופה.

בספר "אהלי שם" הוא מתואר: "הרב המצוין הזה הוא בעל כשרון נעלה, ולבד גדלו בתורה הוא גם שלם במדעים, עמד בניסיון וקיבל תעודה על ידיעת הלמודים מכל מחלקות הגימנזיום, ויש לו הרשות להיבחר גם לרב רשמי בכל מרחבי ארץ רוסיא, והוא גם דרשן מפואר, הוגה דעות, ולוקח את לבב שומעיו[2].

בשנת ת"ש נמלט מפולין ועלה לארץ ישראל והיה בין מקימיה מחדש של היהדות החרדית בארץ ישראל לאחר השואה.

כיהן כסגן יושב ראש מועצת גדולי התורה, ולאחר פטירת הרב איסר זלמן מלצר ב-1954 היה ליושב ראש המועצה עד לפטירתו ב-1966.

כמו כן כיהן כיושב ראש החינוך העצמאי בארץ ישראל, והקים מחדש בשנת תש"א (1941) את ועד הישיבות בארץ ישראל.

הוציא ספרים רבים אשר המפורסם מביניהם הוא "אזניים לתורה" (חמישה חלקים) על התורה. בהקדמתו לספר בראשית מגולל המחבר את נדודיו, את קורבנות השואה מקרב קרובי משפחתו ועל אופן הספר ויצירתו. הספר יצא לאחרונה במהדורתו האחת עשרה על ידי "מכון הדעה והדיבור". בשנת תשי"ב זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית.

נפטר בירושלים בט' בתמוז תשכ"ו ונקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות[3][4].

על שמו של הרב נקרא רחובה הראשי של השכונה החרדית אונסדורף בצפון ירושלים.

משפחתו

אחיו הם:

בניו הם:

מספריו

קישורים חיצוניים

ספריו

הערות שוליים

  1. ^ מהנעשה והנשמע, המודיע, 22 בנובמבר 1912 (התאריך לפי הלוח היוליאני).
  2. ^ שמואל נח גוטליב, אהלי שם, תרע"ב, עמוד 347
  3. ^ יהושע ביצור, ר' זלמן סורוצקין ז"ל, מעריב, 27 ביוני 1966
  4. ^ סופר "מעריב" בירושלים, רבבות בלויית ר' ז. סורוצקין, מעריב, 28 ביוני 1966
  5. ^ לשכת השר יעקב משה טולידאנו - מינויים לדיינים, באתר ארכיון המדינה, עמ' 10