מצוות שבין אדם לחברו – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏מקור: עיצוב
שורה 30: שורה 30:


זה תוכן הלוח הימני שעוסק בבין אדם למקום:
זה תוכן הלוח הימני שעוסק בבין אדם למקום:
* [[אמונה באלוהים (יהדות)|אנוכי ה' אלוקיך]]: יסוד האמונה המונותאיסטית.
* [[אמונה באלוהים (יהדות)|אנכי יהוה אלהיך]]: יסוד האמונה המונותאיסטית.
* [[עבודה זרה (יהדות)|לא יהיה לך אלהים אחרים על פני]], [[לא תעשה לך פסל וכל תמונה]]: אלוהים שולל כל עצם דומם שנוצר לשבחו, וההסבר לכך שטיפוח פסלים ותמונות נחשב ל[[עבודה זרה (יהדות)|עבודה זרה]]. הפירוט שבהמשך הדיבר, הוא בשביל שלא יהיה ספק בכוונתו של אלוהים.
* [[עבודה זרה (יהדות)|לא יהיה לך אלהים אחרים על פני]], [[לא תעשה לך פסל וכל תמונה]]: אלוהים שולל כל עצם דומם שנוצר לשבחו, וההסבר לכך שטיפוח פסלים ותמונות נחשב ל[[עבודה זרה (יהדות)|עבודה זרה]]. הפירוט שבהמשך הדיבר, הוא בשביל שלא יהיה ספק בכוונתו של אלוהים.
* [[לא תישא|לא תשא שם ה' לשווא]]: איסור להישבע באלוהים או להעלות על השפתיים את שמו לשווא.
* [[לא תישא|לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא]]: איסור להישבע באלוהים או להעלות על השפתיים את שמו לשווא.
* [[זכור את]] יום ה[[שבת]] לקדשו: מצווה לזכור את היום השביעי יום המנוחה של אלוהים.
* [[זכור את]] יום ה[[שבת]] לקדשו: מצווה לזכור את היום השביעי יום המנוחה של אלוהים.
* [[כיבוד אב ואם|כבד את אביך ואת אמך]]: מצווה לכבד את ההורים יש שכתבו שמצווה זו משתייכת לשתי הקבוצות: בין אדם לחברו ובין אדם למקום.
* [[כיבוד אב ואם|כבד את אביך ואת אמך]]: מצווה לכבד את ההורים יש שכתבו שמצווה זו משתייכת לשתי הקבוצות: בין אדם לחברו ובין אדם למקום.

גרסה מ־17:38, 24 בספטמבר 2023

עשרת הדברות. מימין חמש דברות שבין אדם למקום, ומשמאל חמש דברות שבין אדם לחברו

מצוות שבין אדם לחברו הן מצוות שהתורה מצווה בהן על עשיית מעשה כלפי אדם אחר, על מנת להסדיר את ההתנהגות החברתית שבין בני האדם. בניגוד למצוות שבין אדם למקום שבהם האדם מצווה בהם לעשות מעשים כלפי הקב"ה, ואין בהם הנאה לחברו.

בתלמוד וכן בראשונים ואחרונים ישנם חילוקי דינים רבים בין שני סוגי מצוות אלו.

בכמה מהמצוות נחלקו האחרונים האם הם בכלל מצוות שבין אדם לחברו או שהם מהמצוות שבין אדם למקום.

מקור

ההבחנה בין שתי מחלקות אלה של מצוות מוזכרת לראשונה במשנה:

עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר; וְשֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ.

.

פירוש הדבר הוא שאדם שחטא במצווה או איסור שהוא בין אדם לחברו, לא יועיל לו לכפר על עוון זה, עד שיבקש מחילה מחברו, שיסלח לו.

באחרונים כתבו שאף בעבירה שבין אדם לחברו, מלבד החטא שחטא לחברו וחיוב הסליחה ממנו, ישנו אף חטא למקום, ויש שהוסיפו שאף חלק העבירה למקום לא יתכפר לו כל זמן שחברו לא מחל לו על פגיעתו.

חשיבות המצוות שבין אדם לחברו

יש מהראשונים שכתבו שמצוות שבין אדם לחברו חשובות יותר מהמצוות שבין אדם למקום[1], וכך כתב הרא"ש בפירושו למסכת פאה:

כי הקדוש ברוך הוא חפץ יותר במצוות שיעשה בהם גם רצון הבריות, מבמצוות שבין אדם לקונו

פירוש הרא"ש למסכת פאה, פרק א', משנה א'

חילוקי דינים

בפוסקים ישנם חילוקי דינים שונים בן מצוות שבין אדם לחברו למצוות שבין אדם למקום:

עשה דוחה לא תעשה - יש שכתבו שמצווה שבין אדם למקום אינה דוחה מצווה שבין אדם לחברו[2]

מצוות צריכות כוונה - בהרבה מהפוסקים סבורים שבמצוות שבין אדם לחברו אין כוונת המצווה מעכבת[3]

אונס - יש מי שדעתו שבמצוות שבין אדם לחברו אין פטור אונס[4]

עשרת הדיברות

ערך מורחב – עשרת הדיברות

בראשונים כתבו שעשרת הדיברות שנתנו למשה בסיני, חלוקים לב' סוגים, הלוח הראשון מימין, עוסק במצוות (או איסורים) שבין אדם למקום, ואילו הלוח שמשמאל עוסק במצוות (ואיסורים) שבין אדם לחברו[5].

זה תוכן הלוח הימני שעוסק בבין אדם למקום:

ואילו מצדו השמאלי של לוחות הברית עוסקות המצוות בדברים הנוגעים לחיי החברה (בין אדם לחברו):

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כך למשל כתב ר' אלחנן וסרמן בביאורי אגדות על דרך הפשט שבסוף ספר קובץ הערות פרק ז' אות ז'.
  2. ^ שו"ת שם אריה יו"ד סד.
  3. ^ אהבת ציון סימן רטז, וראו קובץ שיעורים, כתובות, אות רמט ועוד.
  4. ^ רבי יוסף ענגיל אתוון דאורייתא סימן יג.
  5. ^ הרמב"ן בפירושו על התורה פרשת יתרו.