יוסף ענגיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוסף ענגיל
אין תמונה חופשית

יוסף ענגיל
תאריך לידה תרי"ט
1858
תאריך פטירה א' בחשוון ה'תר"ף
1920
חיבוריו לקח טוב, אתוון דאורייתא, גליוני הש"ס, בית האוצר

הרב יוסף ענגיל (כתיב יידי, קרי: אֶנגֶל) (ה'תרי"ט, 1858 - ה'תר"ף, 1920) היה תלמיד חכם ומחבר ספרות תורנית-למדנית, ראש ישיבה ורבה של העיר קראקא שבפולין. היה בעל שיטת לימוד ייחודית, תלמיד חכם פורה וחריף הנחשב אחד מראשוני מפרשי התלמוד בדרך ההיגיון הנושקת לפילוסופיה. מיעוט מספריו שרד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענגיל נולד בעיירה טרנוב שבדרום-מזרח פולין ביום השביעי של חג החנוכה ה'תרי"ט (1859). אמו שהייתה שייכת לחסידות צאנז, לקחה אותו בילדותו לבקר אצל האדמו"ר בעל הדברי חיים מצאנז. עוד בהיותו ילד כונה "העילוי מטרנוב". בצעירותו למד בחברותא עם קרוב משפחתו, הרב שמואל ענגיל, רבה של רדומיסל. כמו כן היה נוהג ללמוד עם חברו, הרב מאיר אריק.

תקופה מסוימת ישב בעיד בנדין ולאחר שגורש משם על ידי הרוסים עבר לקרקוב בשנת 1906, שם שימש כאב בית דין עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, אז עבר לווינה ושם נפטר בא' בחשוון ה'תר"ף (1920). בתו היחידה הייתה אשת הרב יצחק מנחם מורגנשטרן, נכדו של הרבי מקוצק, שהוציא לאור חלק מכתביו.

הגותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרך לימודו, כפי שמשתקפת בספריו, מתאפיינת בשני פרטים עיקריים, הקיימים גם בכתבי בן-תקופתו הגאון הרוגצ'ובי:

  • מלאכת הליקוט - ר' יוסף בונה את חידושיו על יסוד מובאות תלמודיות רבות המשלימות זו את זו. מתוך מקורות אלו, שבדרך-כלל עוסקים בסוגיות שונות בתוכנן, מאתר הוא את היסוד המהותי המשותף להם. בשונה מכתבי הרוגצ'ובי שמפאת כתיבתם התמציתית (הכוללת לעתים ציון מראי-מקומות בלבד) זקוק המעיין להתייגע להבין את כוונת הדברים, היטיב ר' יוסף בכתיבתו הרהוטה להביע את ההגדרות, כאשר ללומד הדברים נותר רק הצורך להתאים את ההגדרה לנושאים השונים.
    יש לציין, כי בדרך לימוד זו מתייחדים השניים מרוב הרבנים וראשי הישיבות בדורם שהעדיפו להתמקד בנושא בודד, על-פי רוב, ולדלות ממנו את ההגדרות (כאשר הבולט שבהם הוא ר' חיים מבריסק).
  • חקירות מחודשות - לדרך ה'חקירה' (דילמה) התלמודית שהתפתחה בעיקר במאתיים השנים האחרונות, תרם ר' יוסף באופן מיוחד בהתמקדו גם בתפיסות מופשטות יותר. דוגמה אופיינית לכך היא 'חקירתו' האם ריבוי הכמות גובר ומכריע ביחס לאיכות, דילמה שהשלכותיה מתפרסות על מגוון נושאים: האם עדיף לתת סכום גדול בבת אחת לצדקה או שמא לחלקו לסכומים קטנים בנתינות נפרדות; האם חומרתן המצטברת של עבירות קלות נחשבת יותר מחומרת עבירה גדולה בודדת ועוד.[1]

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שער ספרו 'גליוני הש"ס'

ספריו מפגינים את בקיאותו הרבה בספרות התלמודית והם נחשבים עד היום לדוגמאות קלאסיות של חריפות ופלפול תלמודי. קונטרס "גבורות שמונים" שלו מכיל שמונים תירוצים על קושיה אחת. הוא היה בקיא גם בתורת הנסתר וכתב חיבורים בענייני קבלה, ככל הנראה הושפע גם בכתיבתו התלמודית מלימודיו אלו.

בגיל צעיר מאד החל לרשום את חידושיו, ניתן למצוא פעמים רבות בכתביו את הלשון "בעודי בטל ילדותי.." וכדומה. משך כל חייו עסק בכתיבה, עד שהצטברו תחת ידיו חיבורים רבים מאד, אך רק מעט מהם מצויים בידינו. הרב שמואל וואזנר העיד כי בצעירותו ראה בביתו של ר' יוסף 90 חיבורים תורניים בכתב ידו[2], וישנן אף עדויות על למעלה מ-120 כרכים[3]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבוריו
  • בית האוצר - אנציקלופדיה למושגים תלמודיים ותורניים. כדרכו של המחבר, אין זה ליקוט ערכים פשוט, שכן רובם של הערכים הוגדר וחודש על-ידו, כמו גם המבנה התוכני. נדפסו רק שני חלקי היצירה הראשונים (ערכים הפותחים באות א' וחלק מאות ב'), נכדו כותב‏[4] כי הסדרה הושלמה בכתב יד (כעשרים כרכים), אך הם אבדו במהלך המלחמה כרבים מספריו.
  • לקח טוב - חקירות תלמודיות.
  • אתוון דאורייתא - חקירות תלמודיות.
  • שבעים פנים לתורה - שבעים תירוצים לסתירה בתלמוד בבלי בדברי רב אשי (מדבריו בפסחים מד, א לדבריו בזבחים צז, ב).
  • גבורות שמונים - שמונים תירוצים לקושיא תלמודית אחת.
  • אוצרות יוסף - חידושים על שו"ע יו"ד, דיני שביעית בזמן הזה, מאמר הלבנה (על הקבלה) ותשובות שונות.
  • גליוני הש"ס - חידושים על בבלי וירושלמי סדר זרעים, מועד, נשים ונזיקין.
  • שב דנחמתא - קונטרס במילי דאגדתא שחובר לזכר אמו.
  • חוסן יוסף או שארית יוסף - חידושים על מסכת קידושין, על חידושי המהרי"ט לקידושין ועל ספר אבני מילואים (הספר היחיד שצאצאיו הצליחו להציל בשואה).
  • ציונים לתורה - חקירות תלמודיות (קצרות יחסית).
  • תפארת יוסף - ליקוט מספריו של הרב על החומש, בצירוף הערות ותולדות חייו, על ידי מכון אוהבי תורה מונסי נ. י..
  • בן פורת - שו"ת (ב' כרכים)
אודותיו
  • "חכמי ישראל", מאת דוד הלחמי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת חייו של יוסף ענגיל על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בספרו 'לקח טוב' כלל ט"ו-ט"ז
  2. ^ בהסכמתו לספר 'תפארת יוסף'
  3. ^ במבוא למהדורות החדשות של "אתוון דאורייתא"
  4. ^ הרב יצחק מנחם מורגנשטרן בהקדמת הספרים