רדיקלים חופשיים – הבדלי גרסאות
David.r.1929 (שיחה | תרומות) ביטול גרסה 38885547 של David.r.1929 (שיחה) |
David.r.1929 (שיחה | תרומות) תגית: שוחזרה |
||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
{{מיזמים|ויקימילון=רדיקל חפשי}} |
{{מיזמים|ויקימילון=רדיקל חפשי}} |
||
* על רדיקלים חופשיים והנזק שהם גורמים לגוף, |
* [https://sites.google.com/site/zamirshalita/4-%D7%94%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9D/03-%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A0%D7%96%D7%A על רדיקלים חופשיים והנזק שהם גורמים לגוף], באתר של ד"ר זמיר שליט"א |
||
* {{הידען|סיינטיפיק אמריקן ישראל|המיתוס של נוגדי החִמצוּן / מלינדה וֶנֶר מויר|the-myth-of-antioxidants-080613|9 ביוני 2013}} |
* {{הידען|סיינטיפיק אמריקן ישראל|המיתוס של נוגדי החִמצוּן / מלינדה וֶנֶר מויר|the-myth-of-antioxidants-080613|9 ביוני 2013}} |
||
* {{בריטניקה}} |
* {{בריטניקה}} |
||
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007555978405171|רדיקלים (כימיה)}} |
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007555978405171|רדיקלים (כימיה)}} |
||
== הערות שוליים == |
== הערות שוליים == |
||
גרסה מ־02:45, 21 ביוני 2024
רדיקלים חופשיים (באנגלית: Free Radicals) או רדיקלים הם צורונים כימיים אטומיים או מולקולריים בעלי אלקטרונים לא מזווגים, בדרך כלל כתוצאה ממספר אי-זוגי של אלקטרונים. מצב זה על פי רוב אינו יציב כימית ולכן הרדיקלים משתתפים בקלות בתגובות כימיות. רדיקלים מצוינים בכתיב כימי כנקודה בודדת בסמוך לאטום או למולקולה.
כיום למעשה ניתן פשוט להשתמש במונח "רדיקל", שכן כל רדיקל הוא חופשי. בעבר המונח "רדיקל" התייחס לקבוצה/מתמיר של מולקולה, ואילו "רדיקל חופשי" התייחס למולקולה בעלת אלקטרון לא מזווג. כיום ישנה הפרדה במינוח – מה שהיה רדיקל נקרא היום "מתמיר" (לדוגמה קבוצת מתיל, ובסימון כללי קבוצה R) ומה שהיה רדיקל חופשי (לדוגמה רדיקל כלורי), נקרא היום פשוט "רדיקל" – מולקולה בעלת אלקטרון לא מזווג.
לרדיקלים תפקיד חשוב בתגובות בעירה, פולימריזציה, תהליכים ביוכימיים ותגובות כימיות רבות נוספות, בפרט בגוף האדם. לדוגמה, סופראוקסידים וחנקן חמצני מווסתים תהליכים ביולוגיים רבים. שימוש נפוץ ברדיקלים לצורך חיטוי נעשה על ידי מי חמצן, המתפרקים לרדיקלים ריאקטיביים וכך משמשים כמחטא נגד זיהומים.
ככלל, המושגים "רדיקל" ו"רדיקל חופשי" מתייחסים לאותה תופעה, אולם רדיקל יכול להיות כלוא בכלוב ממס (מוקף על ידי מולקולות ממס במבנה מסודר), או קשור בדרך אחרת. הרדיקל האורגני הראשון, טריפנילמתיל רדיקל, זוהה על ידי מוזס גומברג ב-1900.
תגובות כימיות
תגובת שרשרת רדיקלית
רדיקלים חופשיים עשויים לגרום לתגובות שרשרת כימיות, כך שכמות ראשונית קטנה של רדיקלים עשויה להוביל לשינוי כימי במולקולות רבות. תהליך מעין זה מתרחש בתגובות כימיות רבות בתעשייה הכימית ובעיקר בתהליכי ייצור פולימרים. תגובות שרשרת רדיקליות אף גורמות להיווצרות החור בשכבת האוזון כתוצאה מהתפרקות של גזים שונים, המשמשים בתרסיסים או כנוזלי קירור, בסטרטוספירה בהשפעת קרינה חזקה של אור אולטרה־סגול. בהתפרקם הם משחררים רדיקל חופשי של כלור או ברום, המתקיף את מולקולת האוזון וגורם בתגובת שרשרת להתפרקותן של מולקולות אוזון רבות.
רדיקלים חופשיים בביולוגיה
בגוף נוצרים מספר סוגי רדיקלים חופשיים, בהם בעיקר רדיקלי חמצן, שנוצרים כתוצרי לוואי באופן טבעי בתהליך הנשימה וממלאים בגוף תפקידים חיוניים, כמו קטילת חיידקים ויצירת חיבורים בין סיבי הקולגן בעור, וכנראה אחראים גם לתהליך ההזדקנות.
בגוף נמצאים באופן טבעי אנזימים נוגדי חמצון, שתפקידם לווסת את ריכוזי הרדיקלים החופשיים ולמנוע את פגיעתם בגוף. במצב של חוסר איזון, הרדיקלים החופשיים מתקיפים את החלבונים, מחמצנים שומנים בגוף והופכים גם אותם לרדיקלים חופשיים, מנוונים את המיטוכונדריה של תאי המוח, פוגעים בממברנות התא, מקטינים את יכולתו לספוג חומרי מזון ולסלק פסולת, ומשנים את מבנה ה-DNA. בכך הם גורמים לבלאי מוקדם ולהתנוונות והזדקנות הגוף. מעריכים שמספר רב של מחלות קשורות לתהליכים אלו, ובהן גם סרטן.
בקרב בעלי חיים יש שפיתחו הגנה טובה נגד רדיקלים חופשיים. הגנה זו מאפשרת להם לחיות זמן רב יחסית לכמות החמצן שהם נושמים. השיאנים בתחום הם כנראה העטלפים, שתוחלת חייהם מגיעה לסביבות 30 שנים, פי 10 עד 15 מזו של העכבר. גם לרוב העופות הגנה טובה, ויחסית לקצב פעימות לבם הם בעלי תוחלת חיים ארוכה. כך, למשל, תוחלת חייו של התוכי האוסטרלי היא כ-15 שנים.
בעולם המתועש קיימים גורמים חיצוניים המעצימים את יצירת הרדיקלים החופשיים בגוף באופן מלאכותי, כדוגמת קרינה, זיהום אוויר, עישון, חומרי הדברה וחומרי ניקוי. את הפחתת נזקי הרדיקלים, בנוסף לצמצום החשיפה לגורמים המאיצים את היווצרותם, ניתן להשיג על ידי צריכת תוספי מזון הנחשבים למנטרלי רדיקלים חופשיים, כגון ויטמין C וויטמין E,[1] סלניום[2] ואבץ.[3]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- על רדיקלים חופשיים והנזק שהם גורמים לגוף, באתר של ד"ר זמיר שליט"א
- סיינטיפיק אמריקן ישראל, המיתוס של נוגדי החִמצוּן / מלינדה וֶנֶר מויר, באתר "הידען", 9 ביוני 2013
- רדיקלים חופשיים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
רדיקלים (כימיה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ V. Lobo et al., Free radicals, antioxidants and functional foods: Impact on human health, Pharmacognosy Reviews 4 (8), 2010, עמ' 118-126
- ^ Sashi Debnath et al., Selenium-Based Drug Development for Antioxidant and Anticancer, Future Pharmacology 2 (4), 2022, עמ' 595-607
- ^ Ananda S. Prasad, Zinc: An antioxidant and anti-inflammatory agent: Role of zinc in degenerative disorders of aging, Journal of Trace Elements in Medicine and Biology 28 (4), 2014, עמ' 364-371
| תגובות כימיות | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| מיון תגובות | |||||
| על-פי מנגנון | |||||
| על-פי תרמודינמיקה |
| ||||
| מונחים | |||||
| קינטיקה של תגובות כימיות | תאוריית ההתנגשויות המולקולריות • אנרגיה חופשית • קבוע קצב • משוואת קצב • שלב קובע המהירות • אנרגיית שפעול • מצב מעבר • חומר ביניים • שיווי משקל כימי • טמפרטורה • לחץ • זרז | ||||
| נושאים נוספים | סטריאוכימיה • סטריאוסלקטיביות • סטריאוספציפיות • כיראליות • אפקט סטרי • היברידיזציה • קונפיגורציה מולקולרית • רזוננס כימי • היפרקוניוגציה • מערכת מצומדת • ארומטיות • כלל הופמן • כלל זייצב • כלל מרקובניקוב • כללי וודוורד-הופמן | ||||
| פורטל כימיה | |||||
