תגובה אנדותרמית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תגובה אנדותרמית היא תגובה כימית הצורכת אנרגיה מהסביבה, להבדיל מתגובה אקסותרמית, הפולטת אנרגיה לסביבה. לרוב, האנרגיה הנצרכת תסופק בצורת חום הנקלט בכלי התגובה ובשל כך תרד הטמפרטורה בסביבת התגובה. מקורה של המילה מהסיומת היוונית thermic (של חום) והתחילית endo (פנימה). בתגובה אנדותרמית אנתלפיית התגובה (ההפרש בין סך כל האנרגיה של התוצרים למגיבים) היא חיובית.

דיאגרמת אנרגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשי אנרגיה בין מגיבים לתוצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המולקולות במצבן כפי שהוא בתחילת התגובה נקראות מגיבים, ואילו המולקולות בסוף התגובה נקראות תוצרים. בתגובה אנדותרמית המצב האנרגטי של התוצרים גבוה מהמצב האנרגטי של המגיבים. אנרגיה זו יכולה להתבטא בכך שמולקולות התוצרים בעלות מבנה מתוח יותר, מכופף יותר, או בעלות דחייה רבה יותר בין האטומים במולקולה (אנרגיית קשר גבוהה יותר). ככל שהאנרגיה האגורה במולקולה נמוכה יותר, כך המולקולה תהה יותר יציבה.

מצב מעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל תגובה מולקולרית עוברת דרך מצב מעבר בין המגיבים והתוצרים, המצריך השקעה אנרגטית מסוימת - אנרגיית שפעול - מאחר שצריך להזיז זמנית את המולקולות ממצבם היציב.

ניתן לדמיין זאת כבניין בן שתי קומות, הקומה העליונה והקומה התחתונה הן המגיבים והתוצרים היציבים אנרגטית (בשתי הקומות ניתן לנוח). גם כדי לעלות במדרגות (למצב אנרגטי פחות יציב מאחר שנצבור אנרגיה פוטנציאלית או "אנרגיית גובה") וגם כדי לרדת במדרגות (לכיוון מצב אנרגטי יותר יציב), נצטרך להשקיע אנרגיה. זוהי אנרגיית השפעול.

מצב המעבר קרוב באנרגיה יותר לתוצרים, בניגוד לתגובה אקסותרמית בו הוא קרוב למגיבים.

דוגמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחימום של כוס מים, בטמפרטורת החדר (25 מעלות צלזיוס), עד לרתיחתם ב 100 מעלות, מתרחש תהליך של אידוי - מעבר מנוזל לגז. בתהליך, קשרים בין מולקולריים ניתקים, ולכן האנרגיה הפוטנציאלית הכימית של החומר עולה, בנוסף לאנרגיה הקינטית. לכן זוהי תגובה אנדותרמית - תגובה שקולטת אנרגיה מהסביבה.

מסיבה זו אצטון (שמתאדה ב-55 מעלות צלזיוס) ואתר (שב-35 מעלות), קרים יותר למגע- כבר בטמפרטורת החדר ישנה תגובת אידוי מואצת.

H20 (l) ==> H20 (g)

דוגמאות לתגובות אנדותרמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]