הדיסק המפוזר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Luckas-bot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.1) (בוט מוסיף: be-x-old:Расьсеяны дыск
Baryardeni (שיחה | תרומות)
שורה 20: שורה 20:
* '''[[136199 אריס]]''' - [[כוכב לכת ננסי]] שהתגלה על ידי [[מייקל בראון (אסטרונום)|מייקל בראון]], [[צ'אד טרוג'ילו]] ו[[דייוויד רבינוביץ']] ב-[[5 בינואר]] [[2005]], מתמונות שצולמו ב-[[21 באוקטובר]] [[2003]]. בשנת [[2006]] הוגדר כ[[כוכב לכת ננסי]] והעצם הגדול ביותר שהתגלה עד כה בדיסק המפוזר.
* '''[[136199 אריס]]''' - [[כוכב לכת ננסי]] שהתגלה על ידי [[מייקל בראון (אסטרונום)|מייקל בראון]], [[צ'אד טרוג'ילו]] ו[[דייוויד רבינוביץ']] ב-[[5 בינואר]] [[2005]], מתמונות שצולמו ב-[[21 באוקטובר]] [[2003]]. בשנת [[2006]] הוגדר כ[[כוכב לכת ננסי]] והעצם הגדול ביותר שהתגלה עד כה בדיסק המפוזר.
* '''[[XR190|<span dir="ltr">2004 XR<sub>190</sub></span>]]''' - עצם טרנס-נפטוני שהתגלה בשנת [[2004]] וייחודו שהוא נע מעלה ומטה ב[[מישור המילקה]], במקום ימינה ושמאלה כמו שאר העצמים.
* '''[[XR190|<span dir="ltr">2004 XR<sub>190</sub></span>]]''' - עצם טרנס-נפטוני שהתגלה בשנת [[2004]] וייחודו שהוא נע מעלה ומטה ב[[מישור המילקה]], במקום ימינה ושמאלה כמו שאר העצמים.
* '''[[90377 סדנה|סדנה]]''' (Sedna), גוף דומה בגודלו פחות או יותר לפלוטו, נתגלה ב־[[14 בנובמבר]] [[2003]] על ידי מצפה כוכבים ליד [[סאן דייגו]], וגילויו אושר גם על ידי טלסקופים ב[[צ'ילה]], [[ספרד]], [[אריזונה]] ו[[הוואי]] וכן ב[[טלסקופ החלל שפיצר]]. סדנה מקיף את השמש ב-11,487 שנים. סדנה בעל מסלול מאוד אליפטי, האפהליון שלו מוערך ב-942 [[יחידה אסטרונומית|יחידות אסטרונומיות]] והפריהליון שלו הוא בסביבות 76.1 יחידות אסטרונומיות. כאשר נתגלה, הוא היה במרחק של כ-90 יחידות אסטרונומיות מ[[השמש]], קרוב לפריהליון. לשם השוואה, המרחק הממוצע של [[פלוטו]] מהשמש הוא בסביבות 40 יחידות אסטרונומיות. הטמפרטורה בו אינה עולה על 30 מעלות קלווין. בשל מרחקו, חלק מהחוקרים אינם כוללים אותו בחגורת קויפר, אלא מחשיבים אותו כחלק מ[[עננת אורט]] הפנימית ([[עננת הילס]]).





גרסה מ־16:46, 8 באפריל 2012

תרשים של חגורת קויפר הקטנה ועננת אורט הגדולה. השטח ביניהם הוא הדיסק המפוזר

הדיסק המפוזר הוא אזור מרוחק של מערכת השמש, המאוכלס בצפיפות רבה על ידי גרמי שמים קרחיים, המכונים "גופים בדיסק המפוזר" (SDOs - Scattered Disc Objects). הדיסק המפוזר הוא תת-קבוצה של הגופים הטרנס נפטוניים.

החלק הפנימי יותר של הדיסק המפוזר חופף עם חגורת קויפר, אך חלקיו החיצוניים נמשכים הרחק מהשמש בשטחי עננת אורט. העצמים בדיסק המפוזר נמצאים גם מעל וגם מתחת למישור המילקה של מערכת השמש.

מבנה

למרות החקר המואץ של העצמים הטרנס-נפטוניים, אזור הדיסק המפוזר עדיין אינו מובן. הדעה הרווחת בקרב החוקרים היא כי הדיסק נוצר כאשר עצמים מחגורת קויפר נתלשו על ידי כוחות המשיכה של כוכבי הלכת החיצוניים, במיוחד נפטון, למסלול חריג ונטוי. בעוד שחגורת קויפר היא יחסית עגולה ושטוחה, המוערכת ב-30 עד 44 יחידות אסטרונומיות, והעצמים שבה נעולים במסלולים אוטונומיים מעגליים, סביבת הדיסק המפוזר היא הרבה פחות יציבה ופחות מעגלית, והעצמים בו אינם נעולים למסלולים אלא הם נעים במסלולים שונים, חלקם נעים במסלולים כמעט אנכיים (כדוגמת "אריס").

סימולציות של עצמים אלה מראות כי סופם של עצמים לא יציבים כאלה הוא להיפלט החוצה מליבת מערכת השמש לעבר עננת אורט ומעבר. מדענים סבורים כי עצמים שונים שנמצאים בדיסק המפוזר ובחגורת קויפר, מקורם באזורים הרבה יותר רחוקים וכי נלכדו על ידי כוחות הכבידה ונכנסו לאזור הדיסק המפוזר ואף פנימה יותר לתוך ליבת מערכת השמש.

אף על פי ש"סדנה" נחשב לעצם טרנס-נפטוני שמקורו באזור הדיסק המפוזר, החוקר שגילה אותו, מיכאל א. בראון, הציע כי בעקבות המרחק הרב שלו (76 יחידות אסטרונומיות) הוא רחוק מכדי להיות מושפע מכוחות המשיכה של כוכבי הלכת החיצוניים, ולכן יש לשייך אותו לעצם מהאזור הפנימי של עננת אורט. לפי קו מחשבה זה, חוסר אינטראקציה כבידתית עם כוכבי הלכת החיצוניים שולל מהעצם את מעמדו כעצם בדיסק המפוזר, ויוצר קצה חיצוני לדיסק המפוזר, במקום כלשהו בין "סדנה" ועצמים שנויים במחלוקת נוספים, כדוגמת "אריס".

אם "סדנה" יצא מהדיסק המפוזר, הוא יאבד את הייחודיות שלו. וייתכן כי העצם 2000 CR105, שהתגלה לפני סדנה, מיקומו בחלק הפנימי של עננת אורט ולא בדיסק המפוזר (יותר סביר), או שהוא עצם שנע בין עננת אורט לבין הדיסק המפוזר. עצמים כאלה המכונים "עצמים שנותקו" - הם בעלי מסלול שלא היה יכול להיווצר על ידי השפעתו של נפטון.

גופים ידועים בדיסק המפוזר


תבנית:Link FA