חומרא וקולא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־00:11, 16 בספטמבר 2012

חומרא וקולא הם שני כיוונים קוטביים בפסיקת הלכה ובמנהגים, כאשר חומרא היא פסיקה שלרוב אוסרת ומחייבת ואילו קולא היא פסיקה שלרוב מתירה ופוטרת.

להגדרות אלו חשיבות הלכתית, המתבטאת, בין השאר, בקביעה ההלכתית כי "ספק דאורייתא לחומרא" ו"ספק דרבנן לקולא".

חומרא וקולא כמדדים לפסיקת הלכה

לעתים החומרא והקולא משמשים כמדד לפסיקת הלכה.^[1] כך, למשל, נקבע הכלל "ספיקא דאורייתא לחומרא וספיקא דרבנן לקולא", כלומר בספק בדין מקראי יש להחמיר ובספק בדברי חז"ל יש להקל.

מצבי חומרות

ישנם מספר מצבים בהם נפסק שיש לנקוט בגישה מחמירה או שהוגדר שטוב להחמיר:

חומרות לכתחילה - מצבים בהם ההלכה נקבעה מראש כך שיש עדיפות לקיום מצווה בדרך מסוימת אך הדבר לא חובה. כך, לדוגמה, יש הנוהגים בחג הסוכות להחמיר ולא לאכול או לשתות דבר מחוץ לסוכה, אף על פי שמן הדין מותר לאכול אכילת עראי מחוץ לסוכה.^[2]
סייגים - דינים שנתחדשו כדי לעשות סייג למצוות, סייגים רבים נפסקו כחובה.
חששות - כאשר במצב של ספק לעתים חוששים לצד המחמיר. ישנם חששות שנקבעו להלכה, בתוכם הכלל "ספיקא דאורייתא לחומרא", אך יש חששות שהם רשות בידי הרוצה להחמיר.

חומרות רשות

בספרות ההלכה מופיעים לעתים ביטויים בשבח החומרא, וחוזר בה הביטוי "המחמיר תבוא עליו הברכה". דברים בשבח החומרות נכתבו גם בספר כף החיים: ”וכל איש אשר נשמתו זכה ביותר תאוה נפשו לעשות חומרות וחסידוּת ביותר וכל אשר אין נשמתו מתוקנת כל-כך תאוה נפשו לילך אחר הקוּלות.”^[3]
גם בספר מסילת ישרים, המונה את השלבים בהתקדמות בעבודת ה', נכתב^[4] שבשלב הפרישות על האדם להחמיר בדינים ולחוש לדברי יחיד במחלוקת, אם דברי היחיד הגיוניים, אפילו כשההלכה נפסקת לא כמותו.

הרב אברהם יצחק קוק, לעומת זאת, ציין שלא בכל החומרות טוב להחמיר וכתב כי הנטייה להחמיר במה שעל פי דרך התורה נפסק להקל אין זו מידת חסידות.^[5] גם הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק סייג את ההמלצה להחמיר בחומרות רשות, ואמר ש'חשש' לא נמנה בין החומרות אשר בהכרח טוב להחמיר בהן, אמנם אם אדם חושש לצד המחמיר של הספק עליו להחמיר אך רק בגלל האפשרות שכך הוא הדין.

כיום

כיום בציבור החרדי מרבים להחמיר בעניינים שונים, כגון צניעות וכשרות ולעומת זאת במגזר הדתי לאומי המצב לא אחיד ובפלגים מסוימים החומרות נפוצות יותר ובאחרים פחות. הרב אורי שרקי טען כי הרצון להחמיר הפך לעתים ל"נטייה כרונית חולנית".^[6]

פעמים שהפרעה טורדנית-כפייתית מביאה אנשים לידי חומרות קיצוניות שאינן נובעות מהקפדה הלכתית אלא מאובססיה.^[7]

ראו גם

חומרא דרבי זירא

קישורים חיצוניים

האם אדם רשאי להחמיר על עצמו בכל חומרה שירצה? באתר הלכה יומית
מרדכי גרינברג, על חומרות יתרות, ערוץ 7

הערות שוליים

^ אנציקלופדיה תלמודית, בערך הלכה.
^ משנה, מסכת סוכה, פרק ב', משנה ה'.
^ כף החיים, סימן קנ"ח, סעיף קטן כ"ה
^ מסילת ישרים, פרק י"ד, בחלקי הפרישות
^ שו"ת אורח משפט, עמוד קכג (שאלה קיב)
^ קולא וחומרא באתר ravsharki.org.
^ הרב יובל שרלו, כפייתיות דתית, מוסף "שבת" של "מקור ראשון", 4 במרץ 2011

[1] אנציקלופדיה תלמודית, בערך הלכה.

[2] משנה, מסכת סוכה, פרק ב', משנה ה'.

[3] כף החיים, סימן קנ"ח, סעיף קטן כ"ה

[4] מסילת ישרים, פרק י"ד, בחלקי הפרישות

[5] שו"ת אורח משפט, עמוד קכג (שאלה קיב)

[6] קולא וחומרא באתר ravsharki.org.

[7] הרב יובל שרלו, כפייתיות דתית, מוסף "שבת" של "מקור ראשון", 4 במרץ 2011

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 ==חומרא וקולא כמדדים לפסיקת הלכה==
-לעתים ה'''חומרא''' וה'''קולא''' משמשים כמדד לפסיקת הלכה.{{הערה|[[אנציקלופדיה תלמודית]], בערך '''הלכה'''.}} כך, למשל, נקבע הכלל "[[ספק (הלכה)|ספיקא]] [[דאורייתא]] לחומרא וספיקא [[דרבנן]] לקולא", כלומר בספק [[דאורייתא|בדין מקראי]] יש להחמיר ובספק בדברי [[חז"ל]] יש להקל.
+לעתים ה'''חומרא''' וה'''קולא''' משמשים כמדד לפסיקת הלכה.{{הערה|[[אנציקלופדיה תלמודית]], בערך '''הלכה'''.}} כך, למשל, נקבע הכלל "ספיקא דאורייתא לחומרא וספיקא [[דרבנן]] לקולא", כלומר בספק [[דאורייתא|בדין מקראי]] יש להחמיר ובספק בדברי [[חז"ל]] יש להקל.
 <!-- גם בשיטת הלימוד יש [[נפקא מינה]] לחומרא ולקולא. כך נקבע הכלל: "לקולא מקשינן לחומרא לא מקשינן", כלומר: לא משתמשים ב[[היקש (הלכה)|היקש]] - אחת מדרכי ההיסק ה[[מדרש]]יות - להחמיר אלא רק להקל.
@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 * '''חומרות לכתחילה''' - מצבים בהם ההלכה נקבעה מראש כך שיש עדיפות לקיום מצווה בדרך מסוימת אך הדבר לא חובה. כך, לדוגמה, יש הנוהגים ב[[חג הסוכות]] להחמיר ולא לאכול או לשתות דבר מחוץ ל[[סוכה]], אף על פי שמן הדין מותר לאכול אכילת [[עראי]] מחוץ לסוכה.{{הערה|{{משנה|סוכה|ב|ה}}.}}
 * '''סייגים''' - דינים שנתחדשו כדי לעשות [[סייג]] למצוות, סייגים רבים נפסקו כחובה.
-* '''חששות''' -  כאשר במצב של [[ספק (הלכה)|ספק]] לעתים חוששים לצד המחמיר. ישנם חששות שנקבעו להלכה, בתוכם הכלל "ספיקא [[דאורייתא]] לחומרא", אך יש חששות שהם רשות בידי הרוצה להחמיר.
+* '''חששות''' -  כאשר במצב של [[ספק (הלכה)|ספק]] לעתים חוששים לצד המחמיר. ישנם חששות שנקבעו להלכה, בתוכם הכלל "ספיקא דאורייתא לחומרא", אך יש חששות שהם רשות בידי הרוצה להחמיר.
 ==חומרות רשות==
@@ שורה 21: / שורה 21: @@
 ===כיום===
-כיום בציבור ה[[חרדי]] מרבים להחמיר אך ב[[ציונות דתית|מגזר הדתי לאומי]] המצב לא אחיד ובפלגים מסוימים החומרות נפוצות יותר ובאחרים פחות. הרב [[אורי שרקי]] טען כי הרצון להחמיר הפך לעתים ל"נטייה כרונית חולנית".{{הערה|[http://ravsharki.org/content/view/1562/629/ קולא וחומרא] באתר ravsharki.org.}}
+כיום בציבור ה[[חרדי]] מרבים להחמיר בעניינים שונים, כגון [[צניעות (יהדות)|צניעות]] ו[[כשרות]] ולעומת זאת ב[[ציונות דתית|מגזר הדתי לאומי]] המצב לא אחיד ובפלגים מסוימים החומרות נפוצות יותר ובאחרים פחות. הרב [[אורי שרקי]] טען כי הרצון להחמיר הפך לעתים ל"נטייה כרונית חולנית".{{הערה|[http://ravsharki.org/content/view/1562/629/ קולא וחומרא] באתר ravsharki.org.}}
 פעמים ש[[הפרעה טורדנית-כפייתית]] מביאה אנשים לידי חומרות קיצוניות שאינן נובעות מהקפדה הלכתית אלא מאובססיה.{{הערה|1=הרב [[יובל שרלו]], [http://musaf-shabbat.com/2011/03/04/%D7%9B%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%93%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%A9%D7%A8%D7%9C%D7%95/ כפייתיות דתית], מוסף "שבת" של "[[מקור ראשון]]", 4 במרץ 2011}}