צורך – הבדלי גרסאות
שינוי הפתיח בהתאם לדף השיחה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=משהו הנחוץ לאדם|אחר=משמעיות אחרות של "צורך" או "צרכים"|ראו=[[צורך (פירושונים)]]}} |
{{פירוש נוסף|נוכחי=משהו הנחוץ לאדם|אחר=משמעיות אחרות של "צורך" או "צרכים"|ראו=[[צורך (פירושונים)]]}} |
||
'''צורך''' הוא כל דבר שה[[אדם]] חש כי הוא זקוק לו עבור המשך קיומו הפיזי ורווחתו הנפשית. צורך במובן ה[[פיזיולוגיה|פיזיולוגי]] קיים גם אצל [[בעלי חיים]]. |
|||
'''צורך''' הוא [[תנאי הכרחי]], כלומר דבר או מצב הדרוש (מַתְנֶה) לקיום של דבר או מצב אחר (מוּתְנֶה). |
|||
בתחום ה[[לוגיקה]], צורך משמש לתיאור [[סיבתיות]]. בהקשר זה הצורך הוא [[תנאי הכרחי]], כלומר דבר או מצב הדרוש (מַתְנֶה) לקיום של דבר או מצב אחר (מוּתְנֶה). למשל - בשביל שתיווצר אש יש צורך בחמצן. ערך זה יתמקד בצרכים פזיולוגיים ורגשיים. |
|||
== סוגי צרכים == |
== סוגי צרכים == |
||
ניתן לחלק צרכים באופן מלאכותי לשני סוגים: צרכים טבעיים וצרכים פסיכולוגיים:<br /> |
|||
'''צורך טבעי''' הוא תנאי שקיים בטבע. למשל, בשביל למות יש צורך קודם להיוולד; בשביל שתיווצר אש יש צורך בחמצן; בשביל שבעל חיים ישרוד לאורך זמן הוא צריך הזנה.<br /> |
|||
'''צורך [[פסיכולוגיה|פסיכולוגי]]''' הוא תנאי ל[[רווחה נפשית|רווחה פסיכולוגית]]. למשל, צורך ב[[תאוריית ההתקשרות|התקשרות בטוחה]], צורך בביטחון, צורך ביחסים חברתיים. החלוקה הזו היא אמנם מלאכותית משום שכל ההתנהגויות והמצבים שפסיכולוגיה עוסקת בהם הם חלק מהטבע, ועם זאת, בפסיכולוגיה מתייחסים לצורך לעתים קרובות לא רק כתנאי, אלא גם כסוג של [[הנעה]]. כלומר, למשל, לא רק שאדם צריך ביטחון בשביל רווחה פסיכולוגית, אלא גם שהצורך הזה מניע אותו לחפש ביטחון. |
'''צורך [[פסיכולוגיה|פסיכולוגי]]''' הוא תנאי ל[[רווחה נפשית|רווחה פסיכולוגית]]. למשל, צורך ב[[תאוריית ההתקשרות|התקשרות בטוחה]], צורך בביטחון, צורך ביחסים חברתיים. החלוקה הזו היא אמנם מלאכותית משום שכל ההתנהגויות והמצבים שפסיכולוגיה עוסקת בהם הם חלק מהטבע, ועם זאת, בפסיכולוגיה מתייחסים לצורך לעתים קרובות לא רק כתנאי, אלא גם כסוג של [[הנעה]]. כלומר, למשל, לא רק שאדם צריך ביטחון בשביל רווחה פסיכולוגית, אלא גם שהצורך הזה מניע אותו לחפש ביטחון. |
||
גרסה מ־12:20, 14 באפריל 2013
צורך הוא כל דבר שהאדם חש כי הוא זקוק לו עבור המשך קיומו הפיזי ורווחתו הנפשית. צורך במובן הפיזיולוגי קיים גם אצל בעלי חיים.
בתחום הלוגיקה, צורך משמש לתיאור סיבתיות. בהקשר זה הצורך הוא תנאי הכרחי, כלומר דבר או מצב הדרוש (מַתְנֶה) לקיום של דבר או מצב אחר (מוּתְנֶה). למשל - בשביל שתיווצר אש יש צורך בחמצן. ערך זה יתמקד בצרכים פזיולוגיים ורגשיים.
סוגי צרכים
צורך פסיכולוגי הוא תנאי לרווחה פסיכולוגית. למשל, צורך בהתקשרות בטוחה, צורך בביטחון, צורך ביחסים חברתיים. החלוקה הזו היא אמנם מלאכותית משום שכל ההתנהגויות והמצבים שפסיכולוגיה עוסקת בהם הם חלק מהטבע, ועם זאת, בפסיכולוגיה מתייחסים לצורך לעתים קרובות לא רק כתנאי, אלא גם כסוג של הנעה. כלומר, למשל, לא רק שאדם צריך ביטחון בשביל רווחה פסיכולוגית, אלא גם שהצורך הזה מניע אותו לחפש ביטחון.
שימושים נוספים במונח
למרות שצורך הוא תנאי, הכולל מתְנה ומותנה, יש כמה שימושים שכיחים מאוד במונח צורך, על נגזרותיו, שאינם מתייחסים למותנה כלשהו (כלומר "צריך" ללא "בשביל"):
שימוש אחד הוא זה המתייחס לצרכים פסיכולוגיים בשפת היומיום, למשל: "אני צריך אותך"; "אני חייבת לעזוב אותך".
שימוש שני מבלבל בין רצון (לרוב רצון חזק) לבין צורך, למשל: "אני חייב ללכת למסיבה"; "אני חייבת להשיג את הרכב/תפקיד/גבר הזה".
שימוש שלישי משמש לטיעונים מוסריים ודתיים: "בני אדם צריכים להיות טובים זה לזה"; "ילדים צריכים לכבד את הוריהם"; "צריך לקיים את המצוות; "צריך להפסיק לחטוא".
שימוש רביעי משמש להמלצות: "אתה חייב ללכת לסרט הזה".
תיאוריות פסיכולוגיות העוסקות בצרכים
לפי המודל הסטרוקטורלי של זיגמונד פרויד, האיד הוא המקור לצרכים הפסיכולוגיים והוא פועל לפי עקרון העונג.
אחד המודלים המוכרים ביותר לנושא הצרכים מופיע בתאוריית הצרכים של אברהם מאסלו.
תאוריית קיום-השתייכות-צמיחה של קלייטון אלדרפר עוסקת בצורכי קיום פיזיים, צורכי השתייכות, וצורכי צמיחה.
לפי תאוריית ההתקשרות של ג'ון בולבי, הצורך הפסיכולוגי הבסיסי הוא התקשרות, ואם נוצרת התקשרות לא בטוחה, הצורך הבסיסי הוא להשיג התקשרות בטוחה.
כאשר אדם לא מצליח להגשים רמת צרכים מצופה הוא חווה תסכול.
היות שצרכים פיזיים הם תנאי לחיים, וצרכים פסיכולוגיים הם תנאי לרווחה נפשית, לעתים קרובות צרכים מלווים בפחד - מודע או לא מודע - מאי מילוי התנאי - פחד ממוות או פחד מסבל נפשי כלשהו. למעשה, ניתן לראות צורך בביטחון פסיכולוגי כצורך בצמצום רמת הפחד.
ישנם גם צרכים של קולקטיב, כדוגמת צורכי הקהילה.
בסוציולוגיה תהליך החיברות הוא בין השאר אמצעי של החברה להתאים את היחידים לצורכי החברה הספציפית.
בכלכלה צרכים ורצונות של יצרנים וצרכנים משפיעים על היצע וביקוש של מוצרים בשוק הכלכלי.
היבטים התנהגותיים
צרכים פיזיולוגים של האורגניזם יכולים להשפיע על ההתנהגות שלו. זאת בעקבות מנגנון ההומואסטזיס, אשר פועל לצורך ויסות ואיזון המערכות הביולוגיות של הגוף[1]. למשל, מצבי רעב וצמא יובילו לחיפוש אחר מזון ומים.
באופן זה גירויים אשר מובילים להנאה שמקורה פיזיולוגי יכולים לשמש לצורך חיזוק. גירויים מסוג זה מכונים חיזוקים ראשוניים. ניתן להצמיד את הגירויים הראשוניים לגירויים ניטרליים בתהליך של למידה על מנת להפוך אותם לחיזוקים משניים[1]. לדוגמה: כסף או ציון.
