מדרש שם – הבדלי גרסאות
מ הוספת קטגוריה:אונומסטיקה באמצעות HotCat |
מ סקריפט החלפות (הייתה) |
||
שורה 9: | שורה 9: | ||
לעתים תולה מדרש השם את אופיו של האדם בשמו: |
לעתים תולה מדרש השם את אופיו של האדם בשמו: |
||
* בפיה של [[אביגיל]], אשתו של [[נבל הכרמלי]], ישנו מדרש שם לבעלה: {{ציטוטון|כִּי כִשְׁמוֹ כֶּן הוּא - נָבָל שְׁמוֹ, וּנְבָלָה עִמּוֹ|{{תנ"ך|שמואל א|כה|כה}}}}. |
* בפיה של [[אביגיל]], אשתו של [[נבל הכרמלי]], ישנו מדרש שם לבעלה: {{ציטוטון|כִּי כִשְׁמוֹ כֶּן הוּא - נָבָל שְׁמוֹ, וּנְבָלָה עִמּוֹ|{{תנ"ך|שמואל א|כה|כה}}}}. |
||
* על [[דלילה]] נאמר ב[[מסכת סוטה]]: "תניא, רבי אומר: אילמלא נקרא שמה דלילה ראויה |
* על [[דלילה]] נאמר ב[[מסכת סוטה]]: "תניא, רבי אומר: אילמלא נקרא שמה דלילה ראויה הייתה שתקרא דלילה - דילדלה את כחו, דילדלה את לבו, דילדלה את מעשיו" ({{בבלי|סוטה|ט|ב}}) |
||
לעתים ניתנים לגיבורי הסיפור שמות המלמדים על אחריתם (ולכן כנראה אינם השמות שניתנו להם בעת היוולדם). בניהם של אלימלך ונעמי קרויים {{ציטוטון|מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן|{{תנ"ך|רות|א|ב}}}} - שמות המלמדים על אחריתם. |
לעתים ניתנים לגיבורי הסיפור שמות המלמדים על אחריתם (ולכן כנראה אינם השמות שניתנו להם בעת היוולדם). בניהם של אלימלך ונעמי קרויים {{ציטוטון|מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן|{{תנ"ך|רות|א|ב}}}} - שמות המלמדים על אחריתם. |
||
פרשני המקרא משתמשים לעתים במדרש שם למטרות פרשניות. כך, למשל, הפירוש לפיו המיילדות [[שפרה ופועה]] הן [[יוכבד]] ו[[מרים הנביאה|מרים]], מסביר: "שפרה - זו יוכבד, ולמה נקרא שמה שפרה? שמשפרת את הולד. דבר אחר: שפרה - שפרו ורבו ישראל בימיה. פועה - זו מרים, ולמה נקרא שמה פועה? |
פרשני המקרא משתמשים לעתים במדרש שם למטרות פרשניות. כך, למשל, הפירוש לפיו המיילדות [[שפרה ופועה]] הן [[יוכבד]] ו[[מרים הנביאה|מרים]], מסביר: "שפרה - זו יוכבד, ולמה נקרא שמה שפרה? שמשפרת את הולד. דבר אחר: שפרה - שפרו ורבו ישראל בימיה. פועה - זו מרים, ולמה נקרא שמה פועה? שהייתה פועה (ומוציאה את הולד). דבר אחר: פועה - שהייתה פועה ברוח הקודש, ואומרת: עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל" ({{בבלי|סוטה|יא|ב}}). |
||
==ראו גם== |
==ראו גם== |
גרסה מ־15:32, 1 בספטמבר 2013
מדרש שם הוא הסבר למקורו או למשמעותו של שם פרטי או שמו של מקום.
בתורה ניתנו מדרשי שם רבים, כהסבר לשמותיהם של גיבורי התורה. לשמו של כל אחד מבני יעקב ניתן הסבר על ידי אמו. כך, למשל, מוסבר שמו של לוי: ”עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלֹשָׁה בָנִים עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ לֵוִי” (ספר בראשית, פרק כ"ט, פסוק ל"ד)
לעתים משקף מדרש השם אירוע שקרה טרם הולדתו או בראשית ימיו של בעל שם זה:
- שמו של משה מוסבר: ”וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מֹשֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ” (ספר שמות, פרק ב', פסוק י')
- בהוראת האל לאברהם ”אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק” (ספר בראשית, פרק י"ז, פסוק י"ט) ברור שהשם יצחק נובע מהתיאור שני פסוקים קודם לכן: ”וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק” (ספר בראשית, פרק י"ז, פסוק י"ז). מדרש בראשית רבה מציע הסבר אחר: "יצא חוק לעולם" (בראשית רבה נג ז)
לעתים תולה מדרש השם את אופיו של האדם בשמו:
- בפיה של אביגיל, אשתו של נבל הכרמלי, ישנו מדרש שם לבעלה: ”כִּי כִשְׁמוֹ כֶּן הוּא - נָבָל שְׁמוֹ, וּנְבָלָה עִמּוֹ” (ספר שמואל א', פרק כ"ה, פסוק כ"ה).
- על דלילה נאמר במסכת סוטה: "תניא, רבי אומר: אילמלא נקרא שמה דלילה ראויה הייתה שתקרא דלילה - דילדלה את כחו, דילדלה את לבו, דילדלה את מעשיו" (תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ט', עמוד ב')
לעתים ניתנים לגיבורי הסיפור שמות המלמדים על אחריתם (ולכן כנראה אינם השמות שניתנו להם בעת היוולדם). בניהם של אלימלך ונעמי קרויים ”מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן” (מגילת רות, פרק א', פסוק ב') - שמות המלמדים על אחריתם.
פרשני המקרא משתמשים לעתים במדרש שם למטרות פרשניות. כך, למשל, הפירוש לפיו המיילדות שפרה ופועה הן יוכבד ומרים, מסביר: "שפרה - זו יוכבד, ולמה נקרא שמה שפרה? שמשפרת את הולד. דבר אחר: שפרה - שפרו ורבו ישראל בימיה. פועה - זו מרים, ולמה נקרא שמה פועה? שהייתה פועה (ומוציאה את הולד). דבר אחר: פועה - שהייתה פועה ברוח הקודש, ואומרת: עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל" (תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י"א, עמוד ב').
ראו גם
לקריאה נוספת
- יצחק היינמן, דרכי האגדה, הוצאת מאגנס, תשי"ד, עמ' 112-110.
קישורים חיצוניים
- מדרש שם, באתר "מקראגשר"