מדרש שם – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:אונומסטיקה באמצעות HotCat
מ סקריפט החלפות (הייתה)
שורה 9: שורה 9:
לעתים תולה מדרש השם את אופיו של האדם בשמו:
לעתים תולה מדרש השם את אופיו של האדם בשמו:
* בפיה של [[אביגיל]], אשתו של [[נבל הכרמלי]], ישנו מדרש שם לבעלה: {{ציטוטון|כִּי כִשְׁמוֹ כֶּן הוּא - נָבָל שְׁמוֹ, וּנְבָלָה עִמּוֹ|{{תנ"ך|שמואל א|כה|כה}}}}.
* בפיה של [[אביגיל]], אשתו של [[נבל הכרמלי]], ישנו מדרש שם לבעלה: {{ציטוטון|כִּי כִשְׁמוֹ כֶּן הוּא - נָבָל שְׁמוֹ, וּנְבָלָה עִמּוֹ|{{תנ"ך|שמואל א|כה|כה}}}}.
* על [[דלילה]] נאמר ב[[מסכת סוטה]]: "תניא, רבי אומר: אילמלא נקרא שמה דלילה ראויה היתה שתקרא דלילה - דילדלה את כחו, דילדלה את לבו, דילדלה את מעשיו" ({{בבלי|סוטה|ט|ב}})
* על [[דלילה]] נאמר ב[[מסכת סוטה]]: "תניא, רבי אומר: אילמלא נקרא שמה דלילה ראויה הייתה שתקרא דלילה - דילדלה את כחו, דילדלה את לבו, דילדלה את מעשיו" ({{בבלי|סוטה|ט|ב}})


לעתים ניתנים לגיבורי הסיפור שמות המלמדים על אחריתם (ולכן כנראה אינם השמות שניתנו להם בעת היוולדם). בניהם של אלימלך ונעמי קרויים {{ציטוטון|מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן|{{תנ"ך|רות|א|ב}}}} - שמות המלמדים על אחריתם.
לעתים ניתנים לגיבורי הסיפור שמות המלמדים על אחריתם (ולכן כנראה אינם השמות שניתנו להם בעת היוולדם). בניהם של אלימלך ונעמי קרויים {{ציטוטון|מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן|{{תנ"ך|רות|א|ב}}}} - שמות המלמדים על אחריתם.


פרשני המקרא משתמשים לעתים במדרש שם למטרות פרשניות. כך, למשל, הפירוש לפיו המיילדות [[שפרה ופועה]] הן [[יוכבד]] ו[[מרים הנביאה|מרים]], מסביר: "שפרה - זו יוכבד, ולמה נקרא שמה שפרה? שמשפרת את הולד. דבר אחר: שפרה - שפרו ורבו ישראל בימיה. פועה - זו מרים, ולמה נקרא שמה פועה? שהיתה פועה (ומוציאה את הולד). דבר אחר: פועה - שהיתה פועה ברוח הקודש, ואומרת: עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל" ({{בבלי|סוטה|יא|ב}}).
פרשני המקרא משתמשים לעתים במדרש שם למטרות פרשניות. כך, למשל, הפירוש לפיו המיילדות [[שפרה ופועה]] הן [[יוכבד]] ו[[מרים הנביאה|מרים]], מסביר: "שפרה - זו יוכבד, ולמה נקרא שמה שפרה? שמשפרת את הולד. דבר אחר: שפרה - שפרו ורבו ישראל בימיה. פועה - זו מרים, ולמה נקרא שמה פועה? שהייתה פועה (ומוציאה את הולד). דבר אחר: פועה - שהייתה פועה ברוח הקודש, ואומרת: עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל" ({{בבלי|סוטה|יא|ב}}).


==ראו גם==
==ראו גם==

גרסה מ־15:32, 1 בספטמבר 2013

מדרש שם הוא הסבר למקורו או למשמעותו של שם פרטי או שמו של מקום.

בתורה ניתנו מדרשי שם רבים, כהסבר לשמותיהם של גיבורי התורה. לשמו של כל אחד מבני יעקב ניתן הסבר על ידי אמו. כך, למשל, מוסבר שמו של לוי: ”עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלֹשָׁה בָנִים עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ לֵוִי” (ספר בראשית, פרק כ"ט, פסוק ל"ד)

לעתים משקף מדרש השם אירוע שקרה טרם הולדתו או בראשית ימיו של בעל שם זה:

לעתים תולה מדרש השם את אופיו של האדם בשמו:

לעתים ניתנים לגיבורי הסיפור שמות המלמדים על אחריתם (ולכן כנראה אינם השמות שניתנו להם בעת היוולדם). בניהם של אלימלך ונעמי קרויים ”מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן” (מגילת רות, פרק א', פסוק ב') - שמות המלמדים על אחריתם.

פרשני המקרא משתמשים לעתים במדרש שם למטרות פרשניות. כך, למשל, הפירוש לפיו המיילדות שפרה ופועה הן יוכבד ומרים, מסביר: "שפרה - זו יוכבד, ולמה נקרא שמה שפרה? שמשפרת את הולד. דבר אחר: שפרה - שפרו ורבו ישראל בימיה. פועה - זו מרים, ולמה נקרא שמה פועה? שהייתה פועה (ומוציאה את הולד). דבר אחר: פועה - שהייתה פועה ברוח הקודש, ואומרת: עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל" (תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י"א, עמוד ב').

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים