טג'יקית – הבדלי גרסאות

טג'יקית
форсии тоҷикӣ
מדינות	טג'יקיסטן, אוזבקיסטן, רוסיה
אזורים	מרכז אסיה
דוברים	4,457,500
כתב	אלפבית קירילי, אלפבית ערבי, אלפבית לטיני
משפחה	הודו-אירופית הודו-איראנית איראנית איראנית מערבית איראנית דרום-מערבית פרסית טג'יקית
לאום	טג'יקיסטן
ארגון	אין
מוסד	אין
קוד שפה	tg
קוד ISO 639-1	tg
קוד ISO 639-2	tgk
קוד ISO 639-3	tgk
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־08:51, 17 בנובמבר 2013

שגיאות פרמטריות בתבנית:שפה
פרמטרים [ שם מקורי ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

קובץ:Moderniranianlanguagesmap.jpg

מפת התפוצה של השפות האיראניות: פרסית מסומנת בירוק בהיר, והטג'יקית נראית מימין למעלה

טג'יקית (тоҷикӣ או تاجیکی‎) היא שפה המהווה את אחד הניבים המודרניים של השפה הפרסית. מספר דוברי השפה הוערך בשנת 1991 ב-4,457,500, ורובם מתגוררים בטג'יקיסטן בה היא השפה הרשמית, באוזבקיסטן וברוסיה.

ניב זה התפצל מהשפה הפרסית המדוברת באיראן (פארסי) ובאפגניסטן (דארי) כתוצאה מגבולות מדיניים, בידוד גאוגרפי, תהליך תקינה והשפעה של השפה הרוסית והשפות הטורקיות המדוברות במדינות מרכז אסיה השכנות. השפעה זו, בעיקר מצד האוזבקית, החלה במאה ה-16, והאוזבקית אף דחקה את השימוש בטג'יקית מרוב שטחה של אוזבקיסטן, למעט באזור הדרומי של המדינה ובערים סמרקנד ובוכרה. עד המאה ה-20 התייחסו דוברי השפה אל שפתם כאל פרסית, אולם לאחר מכן הנהיגו הסובייטים את השימוש בשם "טג'יקית". בשל בידודה היחסי מיתר האזורים דוברי הפרסית, שמרה הטג'יקית על מספר יסודות ארכאים באוצר המילים שלה, בדקדוקה ובהגייתה.

טג'יקית נחלקת בתורה לארבע קבוצות ניבים משניים עיקריים - צפונית, מרכזית, דרומית ודרום-מזרחית. השפה התקנית מבוססת על הניב המדובר בצפון-מערב המדינה, סמוך לסמרקנד שבאוזבקיסטן, ועל-כן הוא מושפע במידה רבה יחסית מאוזבקית. בוכרית, שפתם של יהודי בוכרה, הוא ניב טגי'קי צפוני, המדובר בפי כ-110,000 איש בעיקר בישראל ובארצות הברית.

טגי'יקית נכתבת כיום באלפבית קירילי מותאם. החל ב-1928 ועד סוף שנות ה-30 של המאה ה-20 היא נכתבה באלפבית לטיני, ועד שנות ה-20 באלפבית ערבי המותאם לפרסית. באלפבית הטג'יקי 35 אותיות (4 אותיות בוטלו בשנת 1998), והוא כולל שש אותיות ייחודיות: Ғ (ר'), Ӣ (אִיְ), Қ (ק),‏ Ӯ ‏(ɵ),‏ Ҳ (ה), ו-Ҷ (ג'). אותיות קיריליות אחרות נמצאות בשימוש רק במילים שאולות.

פונמות בטאג'יקית
	סדקי		ענבלי		וילוני		חכי	בתר־ מכתשי		מכתשי		שפתי ־שיני		דו־ שפתי
אפי										n				m
סותם	‏	ʔ	‏	q	g	k				d	t			b	p
מחוכך								ʤ	ʧ
חוכך	‏	h	ʁ	χ				ʒ	ʃ	z	s	v	f
מקורב (צדי)							j
מקורב (צדי)										l
רוטט										r

קישורים חיצוניים

טג'יקית באתר אתנולוג

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 |דוברים=4,457,500
 |שפת אם=
-|שיטת הכתב=[[אלפבית קירילי]], [[אלפבית ערבי]], שניהם בתוספות ושינויים קלים, [[אלפבית לטיני]]
+|כתב=[[אלפבית קירילי]], [[אלפבית ערבי]], [[אלפבית לטיני]]
-|משפחה=[[שפות הודו אירופיות]]<br />
+|משפחה=[[שפות הודו-אירופיות|הודו-אירופית]]
-&nbsp;[[שפות הודו-איראניות]]<br />
+:[[שפות הודו-איראניות|הודו-איראנית]]
-&nbsp;&nbsp;[[שפות איראניות]]<br />
+::[[שפות איראניות|איראנית]]
-&nbsp;&nbsp;&nbsp;[[איראניות מערביות]]<br />
+:::[[איראניות מערביות|איראנית מערבית]]
-&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;[[איראניות דרום-מערביות]]<br />
+::::[[איראניות דרום-מערביות|איראנית דרום-מערבית]]
-&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;[[פרסית]]<br />
+:::::[[פרסית]]
-&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;'''טג'יקית'''<br />
+::::::'''טג'יקית'''
 |לאום={{דגל|טג'יקיסטן}} [[טג'יקיסטן]]
 |ארגון=אין
@@ שורה 20: / שורה 20: @@
 '''טג'יקית''' ('''тоҷикӣ''' או '''تاجیکی‎''') היא [[שפה]] המהווה את אחד ה[[ניב (סיווג שפה)|ניב]]ים המודרניים של השפה ה[[פרסית]]. מספר דוברי השפה הוערך בשנת [[1991]] ב-4,457,500, ורובם מתגוררים ב[[טג'יקיסטן]] בה היא השפה הרשמית, ב[[אוזבקיסטן]] וב[[רוסיה]].
-ניב זה התפצל מהשפה הפרסית המדוברת באיראן (פרסי) וב[[אפגניסטן]] (דארי) כתוצאה מגבולות מדיניים, בידוד גאוגרפי, תהליך תקינה והשפעה של השפה ה[[רוסית]] וה[[שפות טורקיות|שפות הטורקיות]] המדוברות במדינות [[מרכז אסיה]] השכנות. השפעה זו, בעיקר מצד האוזבקית, החלה ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]], והאוזבקית אף דחקה את השימוש בטג'יקית מרוב שטחה של אוזבקיסטן, למעט באזור הדרומי של המדינה ובערים [[סמרקנד]] ו[[בוכרה]]. עד [[המאה ה-20]] התייחסו דוברי השפה אל שפתם כאל פרסית, אולם לאחר מכן הנהיגו ה[[ברית המועצות|סובייטים]] את השימוש בשם "טג'יקית". בשל בידודה היחסי מיתר האזורים דוברי הפרסית, שמרה הטג'יקית על מספר יסודות ארכאים באוצר המילים שלה, ב[[דקדוק]]ה וב[[הגיה|הגייתה]].
+ניב זה התפצל מהשפה הפרסית המדוברת באיראן (פארסי) וב[[אפגניסטן]] (דארי) כתוצאה מגבולות מדיניים, בידוד גאוגרפי, תהליך תקינה והשפעה של השפה ה[[רוסית]] וה[[שפות טורקיות|שפות הטורקיות]] המדוברות במדינות [[מרכז אסיה]] השכנות. השפעה זו, בעיקר מצד האוזבקית, החלה ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]], והאוזבקית אף דחקה את השימוש בטג'יקית מרוב שטחה של אוזבקיסטן, למעט באזור הדרומי של המדינה ובערים [[סמרקנד]] ו[[בוכרה]]. עד [[המאה ה-20]] התייחסו דוברי השפה אל שפתם כאל פרסית, אולם לאחר מכן הנהיגו ה[[ברית המועצות|סובייטים]] את השימוש בשם "טג'יקית". בשל בידודה היחסי מיתר האזורים דוברי הפרסית, שמרה הטג'יקית על מספר יסודות ארכאים באוצר המילים שלה, ב[[דקדוק]]ה וב[[הגיה|הגייתה]].
 טג'יקית נחלקת בתורה לארבע קבוצות ניבים משניים עיקריים - צפונית, מרכזית, דרומית ודרום-מזרחית. השפה התקנית מבוססת על הניב המדובר בצפון-מערב המדינה, סמוך ל[[סמרקנד]] שבאוזבקיסטן, ועל-כן הוא מושפע במידה רבה יחסית מ[[אוזבקית]]. [[בוכרית]], שפתם של יהודי [[בוכרה]], הוא ניב טגי'קי צפוני, המדובר בפי כ-110,000 איש בעיקר ב[[ישראל]] וב[[ארצות הברית]].
@@ שורה 26: / שורה 26: @@
 טגי'יקית נכתבת כיום ב[[אלפבית קירילי]] מותאם. החל ב-[[1928]] ועד סוף [[שנות ה-30 של המאה ה-20]] היא נכתבה ב[[אלפבית לטיני]], ועד [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] ב[[אלפבית ערבי]] המותאם לפרסית. באלפבית הטג'יקי 35 אותיות (4 אותיות בוטלו בשנת [[1998]]), והוא כולל שש אותיות ייחודיות: Ғ (ר'), Ӣ (אִיְ), Қ (ק),{{כ}} Ӯ {{כ}}(ɵ),{{כ}} Ҳ (ה), ו-Ҷ (ג'). אותיות קיריליות אחרות נמצאות בשימוש רק במילים שאולות.
+{| class=wikitable style=text-align:center; style="float: right;"
+|+פונמות בטאג'יקית
+!
+! width="30px" colspan=2 | [[עיצורים סדקיים|סדקי]]
+! width="30px" colspan=2 | [[עיצורים ענבליים|ענבלי]]
+! width="30px" colspan=2 | [[עיצורים וילוניים|וילוני]]
+! width="30px" colspan=2 | [[עיצורים חכיים|חכי]]
+! width="30px" colspan=2 | [[עיצורים בתר-מכתשיים|בתר־{{ש}}מכתשי]]
+! width="30px" colspan=2 | [[עיצורים מכתשיים|מכתשי]]
+! width="30px" colspan=2 | [[עיצורים שפתיים|שפתי{{ש}}־שיני]]
+! width="30px" colspan=2 | [[עיצורים שפתיים|דו־{{ש}}שפתי]]
+|-align=center
+! [[עיצורים אפיים|אפי]]
+| colspan=2 |
+| colspan=2 |
+| colspan=2 |
+| colspan=2 |
+| colspan=2 |
+| width="15px" style="border-left: 0;"|n||width="15px" style="border-right: 0;"|
+| colspan=2 |
+| width="15px" style="border-left: 0;"|m||width="15px" style="border-right: 0;"|
+|-align=center
+! [[עיצורים סותמים|סותם]]
+| width="15px" style="border-left: 0;"|{{כ}}||width="15px" style="border-right: 0;"|ʔ
+| width="15px" style="border-left: 0;"|{{כ}}||width="15px" style="border-right: 0;"|q
+| width="15px" style="border-left: 0;"|g||width="15px" style="border-right: 0;"|k
+| colspan=2 |
+| colspan=2 |
+| width="15px" style="border-left: 0;"|d||width="15px" style="border-right: 0;"|t
+| colspan=2 |
+| width="15px" style="border-left: 0;"|b||width="15px" style="border-right: 0;"|p
+|-align=center
+! [[עיצורים מחוככים|מחוכך]]
+| colspan=2 |
+| colspan=2 |
+| colspan=2 |
+| colspan=2 |
+| width="15px" style="border-left: 0;"|ʤ||width="15px" style="border-right: 0;"|ʧ
+| colspan=2 |
+| colspan=2 |
+| colspan=2 |
+|-align=center
+! [[עיצורים חוככים|חוכך]]
+| width="15px" style="border-left: 0;"|{{כ}}||width="15px" style="border-right: 0;"|h
+| width="15px" style="border-left: 0;"|ʁ||width="15px" style="border-right: 0;"|χ
+| colspan=2 |
+| colspan=2 |
+| width="15px" style="border-left: 0;"|ʒ||width="15px" style="border-right: 0;"|ʃ
+| width="15px" style="border-left: 0;"|z||width="15px" style="border-right: 0;"|s
+| width="15px" style="border-left: 0;"|v||width="15px" style="border-right: 0;"|f
+| colspan=2 |
+|-align=center
+! rowspan=2 | [[עיצורים מקורבים|מקורב]]{{ש}}([[עיצורים מקורבים#מקורבים צדיים|צדי]])
+| colspan=2 |
+| colspan=2 |
+| colspan=2 |
+| width="15px" style="border-left: 0;"|j||width="15px" style="border-right: 0;"|
+| colspan=2 |
+| colspan=2 |
+| colspan=2 |
+| colspan=2 |
+|-align=center
+| colspan=2 |
+| colspan=2 |
+| colspan=2 |
+| colspan=2 |
+| colspan=2 |
+| width="15px" style="border-left: 0;"|l||width="15px" style="border-right: 0;"|
+| colspan=2 |
+| colspan=2 |
+|-align=center
+! [[עיצורים רוטטים|רוטט]]
+| colspan=2 |
+| colspan=2 |
+| colspan=2 |
+| colspan=2 |
+| colspan=2 |
+| width="15px" style="border-left: 0;"|r||width="15px" style="border-right: 0;"|
+| colspan=2 |
+| colspan=2 |
+|}
+{{-}}
 ==קישורים חיצוניים==
 {{מיזמים|ויקיפדיה=tg}}

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה בשפה זו: טג'יקית
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טג'יקית