לשכת העיתונות הממשלתית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ariel5982 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{מפנה|לע"ם|מפלגת הימין שהתקיימה בתוך סיעת הליכוד|מפלגת לע"ם}}
{{מפנה|לע"ם|מפלגת הימין שהתקיימה בתוך סיעת הליכוד|מפלגת לע"ם}}
[[קובץ:Yoseph Burg teleprinter 1956.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[שר הדואר]] [[יוסף בורג]] חונך את מכונת ה[[טלקס]] הראשונה בלשכת העיתונות הממשלתית, אוגוסט 1956]]
[[קובץ:Yoseph Burg teleprinter 1956.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[שר הדואר]] [[יוסף בורג]] חונך את מכונת ה[[טלקס]] הראשונה בלשכת העיתונות הממשלתית, אוגוסט 1956]]
'''לשכת העיתונות הממשלתית''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''לע"מ''') בישראל פועלת במסגרת [[משרד ראש הממשלה]] ואחראית על תיאום התקשורת בין ממשלת ישראל ובין קהילת העיתונאים ואנשי התקשורת הפועלים בישראל. עבור העיתונאים הזרים מהווה לע"מ ממשק מרכזי להתנהלות מול מוסדות המדינה והצבא.
'''לשכת העיתונות הממשלתית''' ([[בראשי תיבות]]: '''לע"מ''') בישראל פועלת במסגרת [[משרד ראש הממשלה]] ואחראית על תיאום התקשורת בין ממשלת ישראל ובין קהילת העיתונאים ואנשי התקשורת הפועלים בישראל. עבור העיתונאים הזרים מהווה לע"מ ממשק מרכזי להתנהלות מול מוסדות המדינה והצבא. לע"מ פועלת לאפשר כיסוי תקשורתי נאות של גורמי מפתח בישראל, של ביקורים ממלכתיים ושל אישים זרים המבקרים בארץ, ומנסה לרתום את הקשר השוטף עם התקשורת הזרה לצרכי ההסברה של מדינת ישראל.
לע"מ פועלת לאפשר כיסוי תקשורתי נאות של גורמי מפתח בישראל, של ביקורים ממלכתיים ושל אישים זרים המבקרים בארץ.


מנהל הלשכה, מאז אוגוסט [[2012]], הוא [[ניצן חן]].
מנהל הלשכה, מאז אוגוסט [[2012]], הוא מר [[ניצן חן]].


== הקמת לשכת העיתונות הממשלתית- רקע היסטורי ==
== הענקת תעודות ואישורים ==
בשנים שקדמו להקמת המדינה הבינו מנהיגי הישוב את הצורך להסביר את העניין הציוני לדעת הקהל בעולם.
הלשכה עוסקת בהענקה של תעודות [[עיתונאי]]ם לעובדי ה[[עתונות]] בישראל, ותעודות אלה, המוענקות לישראלים ולזרים לפי תנאים מסוימים, מאפשרות כניסה לאירועים ממשלתיים הפתוחים רק לאנשי תקשורת, ויש בהן יתרונות נוספים מבחינתו של העוסק ב[[תקשורת המונים]]. נוסף לתעודות העיתונאי, קבועות וזמניות, מוענקות תעודות לבעלי עיסוקים נוספים בענף התקשורת (תעודת טכנאי שידור, תעודת יוצר סרטי תעודה, תעודת עוזר תקשורת ועוד).
כבר בשנת 1924 מונה [[גרשון אגרונסקי]] (אגרון) במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית לממונה על קשרים עם העיתונות, טיפול בתיירים וענייני הסברה. לגוף זה קראו 'לשכת העיתונות'. הם הוציאו בולטין שבועי משותף של ההנהלה הציונית והקרן הקיימת לישראל ושמו 'ידיעות מארץ ישראל'. הבולטין יצא לאור בעברית, אנגלית, גרמנית, צרפתית וספרדית.
בשנת 1934 הוקמה סוכנות הידיעות של [[הסוכנות היהודית]] בירושלים. ליו"ר הסוכנות מונה העיתונאי יוסף גרביצקי, וכסגנו שימש יהושע יוסטמן. זמן-מה לאחר מכן נפרדה הסוכנות ממחלקת העיתונות של הסוכנות-היהודית והיתה למחלקה עצמאית בראשות ישעיהו קלינוב. שתי המחלקות של הסוכנות-היהודית, מחלקת העיתונות וסוכנות הידיעות, נוהלו על-ידי משה שרת (לשעבר שרתוק).
סוכנות הידיעות הזינה עיתונים יהודיים ברחבי העולם בידיעות מהנעשה בעולם היהודי. במקביל הזינה הסוכנות עיתונים בישראל בידיעות מהנעשה בארץ.
גופים נוספים אשר עסקו כבר אז בהסברה הישראלית היו בקרן היסוד, הקרן הקיימת והמגבית היהודית.
בשנת 1951 מונה [[משה פרלמן]] למנהל הראשון של לשכת העיתונות הממשלתית.


== פעילות לשכת העיתונות הממשלתית ==
בסוף שנת [[2001]] החליטה לשכת העיתונות הממשלתית שלא להוציא יותר תעודות עיתונאי לאנשי תקשורת [[פלסטינים]] ולא להאריך את תוקפן של תעודות שהוצאו. כנגד החלטה זו הוגשה עתירה ל[[בג"ץ]], ששלל את ההחלטה הגורפת, וקבע{{הערה|1=[http://elyon2.court.gov.il/files/02/270/056/L17/02056270.L17.htm בג"ץ 5627/02 בג"ץ 8813/02 - עותרים נגד לשכת העיתונות הממשלתית], באתר [[בית המשפט העליון]], 22 בפברואר 2004}}:
לע"מ פועלת לאפשר כיסוי תקשורתי נאות של גורמי מפתח ישראליים, של ביקורים ממלכתיים ושל אישים זרים המבקרים בארץ. הלשכה מפעילה מערך הנפקת תעודות עיתונאי קבועות וזמניות, מסייעת לזרים בהסדרת אשרות עבודה ושהייה להם ולמשפחותיהם ומעמידה לרשות נציגי התקשורת חדר תדרוכים משוכלל, אולפן טלוויזיה וחומרי עזר מקצועיים.
{{ציטוט|תוכן=סירוב ללא כל בדיקה אינדיבידואלית להעניק תעודת עיתונאי, בשל מסוכנות אינהרנטית של כל העיתונאים הפלסטינים תושבי האזור – לרבות אלה הזכאים להיכנס לישראל ולעבוד בה – הוא האמצעי הפוגעני ביותר האפשרי. אמצעי זה פוגע בצורה חזקה באינטרס לעיתונות חופשית, שניתן היה למנוע על ידי בדיקות ביטחוניות אינדיבידואליות מוצדקות להפגת הסכנה הביטחונית האישית הנובעת מתושבי האזור, ככל שסכנה כזאת קיימת מתושבים שעמדו בהצלחה בבדיקות הנדרשות לקבלת היתרי כניסה לישראל ועבודה בה.}}
לע"מ אחראית להקמת מרכזי תקשורת בזמן אירועים חדשותיים משמעותיים, לדוגמא: ביקור [[האפיפיור]], ביקור [[נשיא ארה"ב]] ועוד. לע"מ מקיימת תדרוכים במספר שפות לעיתונאים זרים הנמצאים בישראל. תדרוכים אלו מועברים בשידור חי ברשת האינטרנט. בנוסף, לע"מ אחראית בנוסף על תיאום צילומי הווידאו והסטילס הזרים באירועים הרשמיים.
לע"מ נותנת מענה מלא בשפות עברית, ערבית, אנגלית ורוסית, ע"י צוות שפות מקצועי במחלקות ייעודיות. מחלקה נפרדת מטפלת בעיתונות הכלכלית ועוסקת בהסברה של ישראל שמעבר לסכסוך. הלשכה עוקבת ואוספת מדי יום פרסומים זרים בעיתונות בחו"ל הנוגעים למדינת ישראל, הן באנגלית והן בערבית, ומעבירה את הלקט למשרדי הממשלה הרלוונטיים. במקביל, עיקרי החדשות בעיתונות היומית העברית מופצים בשפה האנגלית לכתבי חוץ המוצבים בישראל.


מחלקת הצילומים של לע"מ אחראית על צילום [[נשיא המדינה]] ו[[ראש הממשלה]] באירועים רשמיים ובמסיבות עיתונאים, בארץ ובחו"ל, וכן מפעילה את [[אוסף התצלומים הלאומי]] הכולל רבבות רבות של תמונות החל מימי טרום הקמת המדינה ועד ימינו. מתוקף החלטת ממשלה, אוסף התצלומים נפתח בשנת 2011 לשימושם החופשי של הגולשים. זהו צעד משמעותי להנגשת ההיסטוריה המצולמת של המדינה לכלל הציבור.
בתחילת אפריל [[2002]], בהנחיית משרד ראש הממשלה ו[[פרקליטות המדינה]], שללה לשכת העיתונות הממשלתית את תעודת העיתונאי של שני כתבים של רשת הטלוויזיה של [[אבו דאבי]], וממשרד הפנים בקשה את גירושו מהארץ של אחד מהם. המניע לכך היה דיווחים שחשפו תנועות צה"ל ב{{ה|שטחים}} והפרת חוק ה[[צנזורה]].
בשנת 2013 לע"מ הקימה מחלקת ניו מדיה האחראית להפעלת מערך התקשורת ברשת האינטרנט וברשתות החברתיות. לע"מ מעניקה שירותי Video Streaming לתדרוכים ומסיבות עיתונאים מקוונות. לע"מ עוסקת בהקמת אתר חדשות ממשלתי בטכנולוגיה החדשה ביותר עם קידומה של אפליקציה מיועדת.
אחת מפעולות ההסברה העיקריות של לשכת העיתונות הממשלתית היא ייזום סיורים ברחבי הארץ לעיתונאים הזרים. בין היתר נערכים סיורים בכלא "עופר" לאסירים ביטחוניים, בפארק התעשייה היהודי-ערבי בנצרת, במקומות הקדושים לנצרות בירושלים, במכון וולקני למחקר ופיתוח חקלאי, באוניברסיטת אריאל ובאזור התעשייה ברק ועוד.
פעילויות נוספות שיזמה השנה לשכת העיתונות הממשלתית הן הקמת פורום מיוחד לדוברים ממשלתיים, ובאמצעותו נוסח הקוד האתי לדובר הממשלתי. במקביל נוסד פורום לנספחי עיתונות בשגרירויות הזרות בישראל, במטרה לשמור על קשר ולהשפיע על עמדות ממשלות זרות גם באמצעות אפיק זה. כמו כן אישים בכירים עוברים סדנאות תקשורת עם גב' מישל טיר העוסקים בהופעה מול קהל והופעה מול מצלמה, ואף זוכים לתצלומי פורטרט מקצועיים.


== יעדי לשכת העיתונות הממשלתית ==
בתחילת שנת [[2004]] לשכת העיתונות הממשלתית פירסמה כללים חדשים לקבלת תעודת עיתונאי, שמטרתם להביא לצמצום מספר הפניות לקבלת תעודה מאנשים שאינם עיתונאים. כל בקשה לתעודת עיתונאי מועברת כיום לאבחון ביטחוני של ה[[שב]]. בין היתר נדרש תשלום [[אגרה (תשלום)|אגרה]].
• חיזוק הקשר עם העיתונות הזרה, למען שיפור דימויה ומעמדה של ישראל.


• הרחבת שירות התיעוד המצולם של סמלי שלטון ואירועים מחיי המדינה.
בשנת 2012 החלה הלשכה להנפיק תעודות עיתונאי ל[[בלוג]]רים{{הערה|{{העין השביעית|עידו קינן|החיה החדשה הזאת|17727|13 באפריל 2010}}}}.


• הנגשת פעילות לע"מ.
ללשכת העיתונות הממשלתית אין מעמד חוקי מחייב, וקבלת תעודת עיתונאי ממנה אינה מהווה תנאי לעיסוק בעיתונאות בישראל (להבדיל מ[[לשכת עורכי הדין]], למשל, שחברות בה היא תנאי לעבודה כעורך דין). פעילותה אינה מוסדרת בחוק ספציפי, אך חוקים אחדים מעניקים לה סמכויות מסוימות.


== הענקת תעודות ואישורים ==
== שירותים נוספים שמעניקה הלשכה ==
הלשכה עוסקת בהענקה של תעודות [[עיתונאי]] לעובדי ה[[עתונות]] בישראל, ותעודות אלה, המוענקות לישראלים ולזרים לפי תנאים מסוימים, מאפשרות כניסה לאירועים ממשלתיים הפתוחים רק לאנשי תקשורת, ויש בהן יתרונות נוספים מבחינתו של העוסק ב[[תקשורת המונים]]. נוסף לתעודות העיתונאי, קבועות וזמניות, מוענקות תעודות לבעלי עיסוקים נוספים בענף התקשורת (תעודת טכנאי שידור, תעודת יוצר סרטי תעודה, תעודת עוזר תקשורת ועוד).
לע"מ אחראית לתיאום הכיסוי התקשורתי באירועים ממלכתיים וביקורי אח"מים בארץ. הלשכה מעמידה לרשות נציגי התקשורת הזרה חדר תדרוכים משוכלל, אולפן טלוויזיה וחומרי עזר מקצועיים.
בתחילת שנת 2004 לשכת העיתונות הממשלתית פירסמה כללים חדשים לקבלת תעודת עיתונאי, שמטרתם להביא לצמצום מספר הפניות לקבלת תעודה מאנשים שאינם עיתונאים. כל בקשה לתעודת עיתונאי מועברת כיום לאבחון ביטחוני של השב"כ. בין היתר נדרש תשלום אגרה.

בשנת 2012 החלה הלשכה להנפיק תעודות עיתונאי לבלוגרים‏{{הערה|עידו קינן, [http://החיה%20החדשה%20הזאת http://www.the7eye.org.il/17727], באתר העין השביעית, 13 באפריל 2010}}].
לע"מ נותנת מענה מלא בשפות עברית, ערבית, אנגלית ורוסית, על ידי צוות שפות מקצועי במחלקות ייעודיות. מחלקה נפרדת מטפלת בעיתונות הכלכלית. הלשכה עוקבת ואוספת דרך קבע פרסומים זרים בעיתונות בחו"ל הנוגעים למדינת ישראל, ומעבירה את הלקט למשרדי הממשלה הרלוונטיים. במקביל, עיקרי החדשות בעיתונות היומית העברית מופצים בשפה האנגלית לכתבי חוץ המוצבים בישראל.
ללשכת העיתונות הממשלתית יש סמכויות בהתאם להחלטות ממשלה שונות, אף כי תעודת עיתונאי מן הלשכה אינה מהווה תנאי לעיסוק בעיתונאות בישראל. פעילותה אינה מוסדרת בחוק ספציפי, אך חוקים אחדים מעניקים לה סמכויות מסוימות.

מחלקת הצילומים של לע"מ אחראית על צילום נשיא המדינה וראש הממשלה באירועים רשמיים ובמסיבות עיתונאים, בארץ ובחו"ל. כמו כן, מנהלת הלשכה את "[[אוסף התצלומים הלאומי]]".


== מנהלי הלשכה בעבר ==
== מנהלי הלשכה בעבר ==

גרסה מ־14:23, 13 באפריל 2015

המונח "לע"ם" מפנה לכאן. לערך העוסק במפלגת הימין שהתקיימה בתוך סיעת הליכוד, ראו מפלגת לע"ם.
שר הדואר יוסף בורג חונך את מכונת הטלקס הראשונה בלשכת העיתונות הממשלתית, אוגוסט 1956

לשכת העיתונות הממשלתית (בראשי תיבות: לע"מ) בישראל פועלת במסגרת משרד ראש הממשלה ואחראית על תיאום התקשורת בין ממשלת ישראל ובין קהילת העיתונאים ואנשי התקשורת הפועלים בישראל. עבור העיתונאים הזרים מהווה לע"מ ממשק מרכזי להתנהלות מול מוסדות המדינה והצבא. לע"מ פועלת לאפשר כיסוי תקשורתי נאות של גורמי מפתח בישראל, של ביקורים ממלכתיים ושל אישים זרים המבקרים בארץ, ומנסה לרתום את הקשר השוטף עם התקשורת הזרה לצרכי ההסברה של מדינת ישראל.

מנהל הלשכה, מאז אוגוסט 2012, הוא מר ניצן חן.

הקמת לשכת העיתונות הממשלתית- רקע היסטורי

בשנים שקדמו להקמת המדינה הבינו מנהיגי הישוב את הצורך להסביר את העניין הציוני לדעת הקהל בעולם. כבר בשנת 1924 מונה גרשון אגרונסקי (אגרון) במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית לממונה על קשרים עם העיתונות, טיפול בתיירים וענייני הסברה. לגוף זה קראו 'לשכת העיתונות'. הם הוציאו בולטין שבועי משותף של ההנהלה הציונית והקרן הקיימת לישראל ושמו 'ידיעות מארץ ישראל'. הבולטין יצא לאור בעברית, אנגלית, גרמנית, צרפתית וספרדית. בשנת 1934 הוקמה סוכנות הידיעות של הסוכנות היהודית בירושלים. ליו"ר הסוכנות מונה העיתונאי יוסף גרביצקי, וכסגנו שימש יהושע יוסטמן. זמן-מה לאחר מכן נפרדה הסוכנות ממחלקת העיתונות של הסוכנות-היהודית והיתה למחלקה עצמאית בראשות ישעיהו קלינוב. שתי המחלקות של הסוכנות-היהודית, מחלקת העיתונות וסוכנות הידיעות, נוהלו על-ידי משה שרת (לשעבר שרתוק). סוכנות הידיעות הזינה עיתונים יהודיים ברחבי העולם בידיעות מהנעשה בעולם היהודי. במקביל הזינה הסוכנות עיתונים בישראל בידיעות מהנעשה בארץ. גופים נוספים אשר עסקו כבר אז בהסברה הישראלית היו בקרן היסוד, הקרן הקיימת והמגבית היהודית. בשנת 1951 מונה משה פרלמן למנהל הראשון של לשכת העיתונות הממשלתית.

פעילות לשכת העיתונות הממשלתית

לע"מ פועלת לאפשר כיסוי תקשורתי נאות של גורמי מפתח ישראליים, של ביקורים ממלכתיים ושל אישים זרים המבקרים בארץ. הלשכה מפעילה מערך הנפקת תעודות עיתונאי קבועות וזמניות, מסייעת לזרים בהסדרת אשרות עבודה ושהייה להם ולמשפחותיהם ומעמידה לרשות נציגי התקשורת חדר תדרוכים משוכלל, אולפן טלוויזיה וחומרי עזר מקצועיים. לע"מ אחראית להקמת מרכזי תקשורת בזמן אירועים חדשותיים משמעותיים, לדוגמא: ביקור האפיפיור, ביקור נשיא ארה"ב ועוד. לע"מ מקיימת תדרוכים במספר שפות לעיתונאים זרים הנמצאים בישראל. תדרוכים אלו מועברים בשידור חי ברשת האינטרנט. בנוסף, לע"מ אחראית בנוסף על תיאום צילומי הווידאו והסטילס הזרים באירועים הרשמיים. לע"מ נותנת מענה מלא בשפות עברית, ערבית, אנגלית ורוסית, ע"י צוות שפות מקצועי במחלקות ייעודיות. מחלקה נפרדת מטפלת בעיתונות הכלכלית ועוסקת בהסברה של ישראל שמעבר לסכסוך. הלשכה עוקבת ואוספת מדי יום פרסומים זרים בעיתונות בחו"ל הנוגעים למדינת ישראל, הן באנגלית והן בערבית, ומעבירה את הלקט למשרדי הממשלה הרלוונטיים. במקביל, עיקרי החדשות בעיתונות היומית העברית מופצים בשפה האנגלית לכתבי חוץ המוצבים בישראל.

מחלקת הצילומים של לע"מ אחראית על צילום נשיא המדינה וראש הממשלה באירועים רשמיים ובמסיבות עיתונאים, בארץ ובחו"ל, וכן מפעילה את אוסף התצלומים הלאומי הכולל רבבות רבות של תמונות החל מימי טרום הקמת המדינה ועד ימינו. מתוקף החלטת ממשלה, אוסף התצלומים נפתח בשנת 2011 לשימושם החופשי של הגולשים. זהו צעד משמעותי להנגשת ההיסטוריה המצולמת של המדינה לכלל הציבור. בשנת 2013 לע"מ הקימה מחלקת ניו מדיה האחראית להפעלת מערך התקשורת ברשת האינטרנט וברשתות החברתיות. לע"מ מעניקה שירותי Video Streaming לתדרוכים ומסיבות עיתונאים מקוונות. לע"מ עוסקת בהקמת אתר חדשות ממשלתי בטכנולוגיה החדשה ביותר עם קידומה של אפליקציה מיועדת. אחת מפעולות ההסברה העיקריות של לשכת העיתונות הממשלתית היא ייזום סיורים ברחבי הארץ לעיתונאים הזרים. בין היתר נערכים סיורים בכלא "עופר" לאסירים ביטחוניים, בפארק התעשייה היהודי-ערבי בנצרת, במקומות הקדושים לנצרות בירושלים, במכון וולקני למחקר ופיתוח חקלאי, באוניברסיטת אריאל ובאזור התעשייה ברק ועוד. פעילויות נוספות שיזמה השנה לשכת העיתונות הממשלתית הן הקמת פורום מיוחד לדוברים ממשלתיים, ובאמצעותו נוסח הקוד האתי לדובר הממשלתי. במקביל נוסד פורום לנספחי עיתונות בשגרירויות הזרות בישראל, במטרה לשמור על קשר ולהשפיע על עמדות ממשלות זרות גם באמצעות אפיק זה. כמו כן אישים בכירים עוברים סדנאות תקשורת עם גב' מישל טיר העוסקים בהופעה מול קהל והופעה מול מצלמה, ואף זוכים לתצלומי פורטרט מקצועיים.

יעדי לשכת העיתונות הממשלתית

• חיזוק הקשר עם העיתונות הזרה, למען שיפור דימויה ומעמדה של ישראל.

• הרחבת שירות התיעוד המצולם של סמלי שלטון ואירועים מחיי המדינה.

• הנגשת פעילות לע"מ.

הענקת תעודות ואישורים

הלשכה עוסקת בהענקה של תעודות עיתונאי לעובדי העתונות בישראל, ותעודות אלה, המוענקות לישראלים ולזרים לפי תנאים מסוימים, מאפשרות כניסה לאירועים ממשלתיים הפתוחים רק לאנשי תקשורת, ויש בהן יתרונות נוספים מבחינתו של העוסק בתקשורת המונים. נוסף לתעודות העיתונאי, קבועות וזמניות, מוענקות תעודות לבעלי עיסוקים נוספים בענף התקשורת (תעודת טכנאי שידור, תעודת יוצר סרטי תעודה, תעודת עוזר תקשורת ועוד). בתחילת שנת 2004 לשכת העיתונות הממשלתית פירסמה כללים חדשים לקבלת תעודת עיתונאי, שמטרתם להביא לצמצום מספר הפניות לקבלת תעודה מאנשים שאינם עיתונאים. כל בקשה לתעודת עיתונאי מועברת כיום לאבחון ביטחוני של השב"כ. בין היתר נדרש תשלום אגרה. בשנת 2012 החלה הלשכה להנפיק תעודות עיתונאי לבלוגרים‏[1]]. ללשכת העיתונות הממשלתית יש סמכויות בהתאם להחלטות ממשלה שונות, אף כי תעודת עיתונאי מן הלשכה אינה מהווה תנאי לעיסוק בעיתונאות בישראל. פעילותה אינה מוסדרת בחוק ספציפי, אך חוקים אחדים מעניקים לה סמכויות מסוימות.

מנהלי הלשכה בעבר

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה

פרמטרים [ תיאור ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הערות שוליים

  1. ^ עידו קינן, http://www.the7eye.org.il/17727, באתר העין השביעית, 13 באפריל 2010