ניצן חן
| ניצן חן ב-2023 | |
| לידה |
4 באוקטובר 1963 (בן 63) ירושלים |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| השכלה | |
ניצן חן (נולד ב-4 באוקטובר 1963) הוא עיתונאי, סופר ועורך חדשות ישראלי. משמש כראש אגף הדוברות, ההסברה והשיווק של עיריית ירושלים, וקודם לכן שימש כראש לשכת העיתונות הממשלתית, יו"ר המועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין ומנהל חטיבת החדשות של הערוץ הראשון של הטלוויזיה הישראלית. חבר בוועד האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חן נולד ב-1963, בן למשה חן (חבה), שהיה עיתונאי במחלקה הדתית בקול ישראל. הוא גדל בירושלים, למד בישיבה התיכונית אור עציון ושנה בישיבת מרכז הרב. שירת בחיל התותחנים. הוא בעל תואר ראשון במדע המדינה מאוניברסיטה העברית ותואר ראשון במשפטים מהקריה האקדמית אונו וכן מוסמך מהאוניברסיטה העברית במדיניות ציבורית.
החל את דרכו ככתב בסוכנות הידיעות "עתי"ם" ב-1987. לאחר שנה עבד באנגליה כעורך בעיתון "ג'ואיש כרוניקל" ואז כעורך ומגיש תוכניות ב"קול ישראל".
ב-1991 עבר לטלוויזיה, תחילה ככתב שיכון, פנים, דתות ובית הנשיא בחדשות הערוץ הראשון ואחר כך ככתב התיישבות ומתנחלים. בתפקיד זה עסק בפעולות המחאה של המתנחלים ושל תנועות הימין החוץ-פרלמנטריות בתקופת הסכמי אוסלו. ב-1996 מונה לכתב פרלמנטרי ודיווח על הכנסת במהדורות החדשות והאקטואליה במשך למעלה מעשור. בארכיון רשות השידור רשומות על שמו כשלושת אלפים כתבות על הנעשה בכנסת באותן שנים. לאחר ששירת כעורך תוכנית החדשות היומית "שבע וחצי" ב-1999, עבר לערוך את "מבט", מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 1.
בשנותיו בערוץ הראשון ערך והגיש משדרים ודיווחים מיוחדים, לצד כתבות מגזין וסרטים דוקומנטריים בנושאי דת, חברה ופוליטיקה. ב-1998, סדרת כתבות תחקיר על מפלגת ש"ס בתוכנית "מהיום למחר" זיכו אותו בפרס מטעם מכון הרטמן. באותה שנה פרסם לראשונה דוח שהוגש לוועדת החוץ והביטחון על התקלה בפעולת "המוסד" בשווייץ; הפרסום עורר הדים רבים ואף הוביל להתפטרותו של ראש "המוסד" דני יתום.
במרץ 1999, לאחר הרשעתו של אריה דרעי, כינס דרעי מסיבת עיתונאים, בהשתתפות הרב עובדיה יוסף. כאשר חן הפנה שאלה לדרעי, הרב יוסף, שבטעות זיהה את חן כמתי כהן[דרוש מקור] (כתב אשר לדעת אנשי ש"ס היה עוין את דרעי לאורך כל המשפט) שישב לצידו, התפרץ לעבר חן ואמר: "אתה שומע שיש ערעור. מה אתה רוצה? מה אתה רוצה?! אמר שיש ערעור, מה אתה רוצה? זה בחוק, ערעור! תצא בחוץ!" ופקד על דרעי: "אל תענה לו. זה עוין! תשת... אל תענה לו. אני גוזר עליך שלא תענה לו". מסיבת העיתונאים התפוצצה, והפרשה עוררה סערה רבה ובעקבותיה השתרש מטבע הלשון: "תצא בחוץ". מאוחר יותר, התנצל חן בפני הרב יוסף[דרוש מקור][דרושה הבהרה].
בתחקיר ל"יומן השבוע" ב-2001, תיעד רישום כוזב של תלמידים בישיבות, שראשיהן קבלו במרמה כספים ממשרד הדתות. הכתבה עוררה סערה ציבורית והייתה אחת הסיבות לביטול שיטת תקצוב הישיבות. בשנים 2001–2006 היה ראש מגמת הטלוויזיה בבית הספר לטלוויזיה וקולנוע "מעלה" ובמכללת ליפשיץ.
ניהול בתקשורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]חן הוא בוגר התוכנית להכשרת דירקטורים ונושאי משרה בכירים בחברות ותאגידים של אוניברסיטת תל אביב. כיהן כמנהל חטיבת החדשות של הטלוויזיה הישראלית-ערוץ 1 מ-2006 עד 2007. במסגרת זו היה אחראי על לוח השידורים, התכנים, והתקציב של תוכניות הערוץ הראשון. ב-2008, בתפקיד יו"ר מועצת הכבלים והלוויין ויו"ר המנהלת להסדרת השידורים לציבור במשרד התקשורת, פיקח על בעלי הרישיונות בטלוויזיה הרב-ערוצית ועל משרד התקשורת; והסדיר את השידורים, התכנים והפקות המקור. חן הרבה לבקר את התנהלותן של החברות "yes ו-HOT, שמצפצפות על הצרכנים"[1].
באוגוסט 2012 החל לכהן כראש לשכת העיתונות הממשלתית. בינואר 2026 הודיע על פרישה מהתפקיד ומונה לראש אגף הדוברות של עיריית ירושלים.[2]
חן חבר בוועד המנהל של האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה, בו מייצג את איגודי היוצרים. הוא בוגר התוכנית למנהל ציבורי של הסגל הבכיר "אלכא"-הכשרת מנהלים בכירים מטעם נציבות שירות המדינה וג'וינט ישראל. בעשור השני של המאה ה-21 התנדב בבתי ספר ובתנועות נוער בפרויקט "תקשורת לקהילה" והיה ראש פרויקט "כל ישראל ערבים".
יחד עם אנשיל פפר כתב את הספר "מרן – עובדיה יוסף", הביוגרפיה השלמה הראשונה על מנהיגה הרוחני של ש"ס.
פרסומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הביוגרפיה "מרן – עובדיה יוסף" בהוצאת הספרים כתר. 2004
- כתב העת "סופרים וספרים" (בהוצאת הקיבוץ הדתי), על צמיחתה של הרבנות הספרדית בירושלים
- דו-עט: עיתון יהודי ערבי, על השירה והפיוט הספרדי
- עיתון מקור ראשון, מאמרים הקשורים למפלגות ודת
- ניצן חן, "הדובר הממשלתי בעידן הדיגיטלי",בהוצאת לשכת העיתונות הממשלתית, 2016
- ניצן חן, תצא בחוץ - הומור יהודי מבית אבא, דני ספרים, 2025
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יעקב בר-און, מנהל לשכת העיתונות הממשלתית: "התקשורת של היום צהובה, פופוליסטית", באתר מעריב אונליין, 18 באוגוסט 2022
- סרוגים משפיעים: ניצן חן, באתר ערוץ 7, 23 ביוני 2022
- דבורה גינזבורג, אני לא כאן על תקן דתי, באתר ערוץ 7, 12 במאי 2011
- שי דורון, ניצן חן, הרגולטור של הכבלים והלווין, נפרד מהשלט, באתר nrg, 11 בינואר 2012
- שלמה מן, תעשייה מדממת, באתר העין השביעית, 5 בפברואר 2012
- נתי טוקר, "HOT ו-yes יצטרכו להמציא את עצמן מחדש", באתר TheMarker, 31 במאי 2012
- דוד ורטהיים, "הייתי שמח לעוד שנה אחת בתפקיד, אבל השר הבהיר לי שאצלו אין הארכות", באתר וואלה, 3 ביוני 2012
- נעמה תורן, "אני בעד תא העיתונאיות - אבל טוב יעשו אם יספרו עד 10 בטרם יחרצו את דינו של אדם, ולא ינסו לשחק את אלוהים", באתר אייס, 9 באוגוסט 2013
- רבקי גולדפינגר, עניין אישי והפעם עם ניצן חן, באתר ערוץ 7, 7 בספטמבר 2017
- מהדורת מהיום למחר ערוץ 1 לצפייה במהדורה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ הדס גליקו, ניצן חן: "yes ו-HOT מצפצפות על הצרכנים", באתר nana10, 11 בינואר 2010
- ↑ ניצן חן מונה לתפקיד ראש מערך הדוברות השיווק וההסברה בעיריית ירושלים, באתר עיריית ירושלים