לדלג לתוכן

פמפלט – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:תעמולה באמצעות HotCat
מ הוספת קטגוריה:פרסום באמצעות HotCat
שורה 15: שורה 15:
[[קטגוריה:דפוס]]
[[קטגוריה:דפוס]]
[[קטגוריה:תעמולה]]
[[קטגוריה:תעמולה]]
[[קטגוריה:פרסום]]

גרסה מ־14:35, 29 ביולי 2015

חלוקת פמפלטים ברחוב, תחריט מימי הביניים

פָּמְפְלֶט (או קונטרס) הוא חוברת דקה (בהיקף שבין דף יחיד ועד עשרות בודדות של דפים) שאיננו כתב עת הרואה אור באופן סדיר ושתכליתו לספק מידע לציבור. פעמים רבות מוזכר המושג בהקשר של מסע פרסום או תעמולה ובעבר (לפני התפתחות כלי התקשורת והאינטרנט) שימש כלי מרכזי בפולמוסים, כאשר כל אחד מהצדדים הפיץ בפמפלטים את עמדתו ותקף את העמדה הנגדית על מנת לשכנע את הציבור. עקב עלות הפקה נמוכה, הצורך בהוצאה לאור בזריזות וחוסר הכפיפות לעקרונות של אתיקה עיתונאית לא נעשית בדרך כלל עריכה של הטקסט ובפמפלטים ננקטת לשון חריפה, צעקנית, ציורית ובלתי מעודנת. רמת התוכן הנמוכה יחסית ואיכות ההפקה הירודה הקנו למושג פמפלט הקשר של כינוי גנאי[1][2]. עם זאת מופצים פמפלטים מוקפדים על ידי גורמים רשמיים לשם בטחון הציבור ובריאותו כגון פיקוד העורף, משרד הבריאות וכדומה.

בתולדות היהדות פורסמו קונטרסים בענייני הלכה, מנהגים ומוסר ובנושאים שנויים במחלוקת, שעלות הוצאתם זולה מהוצאת ספר וקרובה יותר לאירועים אקטואליים. חלק מהקונטרסים פורסמו בעילום שם, על מנת לחמוק מן הצנזורה. בהמשך קיבלה המילה "קונטרס" משמעות של מלה נרדפת ל"חוברת".

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פמפלט בוויקישיתוף

משה רונן, עיתון, בטאון ופמפלט.

הערות שוליים

  1. ^ מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את "חוק ישראל היום", 12 בנובמבר 2014: "...עלה יוזם החוק איתן כבל ואמר כי "ישראל היום הוא לא עיתון אלא פמפלט שכל מהותו פולחן אישיותו של נתניהו."
  2. ^ ראש הלשכה נ’ יו"ר המחוז, 24 בנובמבר 2004: "...ביטאון המחוז איננו אלא פמפלט בחירות שהכינו יו"ר המחוז וחברי סיעתו"