מודעות עצמית – הבדלי גרסאות
←ראו גם: הרחבה |
עריכה, הרחבה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''מודעות-עצמית''' ([[אנגלית]]: '''Self-awareness''') משמעה תשומת לב של האדם או הקבוצה אל עצמיותו: [[רגש]]ותיו, [[חשיבה|מחשבותיו]], [[צורך|צרכיו]] ותשוקותיו. |
'''מודעות-עצמית''' ([[אנגלית]]: '''Self-awareness''') משמעה תשומת לב של האדם או הקבוצה אל עצמיותו: [[רגש]]ותיו, [[חשיבה|מחשבותיו]], [[צורך|צרכיו]] ותשוקותיו. |
||
המודעות העצמית מלווה את האדם ברוב הפעולות הקשורות ל[[חיים אישיים|חיי היום יום]]{{הערה|שם=לחנך לפנאי}}. |
המודעות העצמית מלווה את האדם ברוב הפעולות הקשורות ל[[חיים אישיים|חיי היום יום]]{{הערה|שם=לחנך לפנאי}}. על פי תפיסתו של [[זיגמונד פרויד|פרויד]] חלקים נרחבים מהנפש שלנו נמצאים בלא-מודע, וישנן דרכים שונות בהם אנו יכולים להעלות לפחות את חלקן למודע. |
||
לפי המשמעויות המקובלות בשפה המדוברת ובספרות, המודעות העצמית כוללת משמעויות נוספות, כגון היכולת ל[[אינטרוספקציה]], והיכולת של האינדיבידואל להבדיל עצמו מהסביבה ומאינדיבידואלים אחרים. מודעות-עצמית דומה ב[[תפיסה]] ליכולת |
לפי המשמעויות המקובלות בשפה המדוברת ובספרות, המודעות העצמית כוללת משמעויות נוספות, כגון היכולת ל[[אינטרוספקציה]], והיכולת של האינדיבידואל להבדיל עצמו מהסביבה ומאינדיבידואלים אחרים. מודעות-עצמית דומה ב[[תפיסה]] ליכולת חישה וכוללת חוייה של העצמי. |
||
מודעות-עצמית נכללת |
מודעות-עצמית נכללת בשאלה הפילוסופית הקשורה ל[[תודעה|תודעת]] האדם. |
||
==חשיבות== |
==חשיבות== |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
פיתוח מודעות עצמית היא הדרך העיקרית [[התפתחות מוסרית|להבניית תפיסה מוסרית]] בשלה. זאת משום שהיא מאפשרת אימוץ [[התנהגות]] שאינה [[משמעת|צייתנית]] ואינה מושפעת מדברי אחרים. בכך היא מונועת התנהגות [[קונפורמיות|קונפורמית]] הגוררת את האדם להתנהגות של [[עדר]]. |
פיתוח מודעות עצמית היא הדרך העיקרית [[התפתחות מוסרית|להבניית תפיסה מוסרית]] בשלה. זאת משום שהיא מאפשרת אימוץ [[התנהגות]] שאינה [[משמעת|צייתנית]] ואינה מושפעת מדברי אחרים. בכך היא מונועת התנהגות [[קונפורמיות|קונפורמית]] הגוררת את האדם להתנהגות של [[עדר]]. |
||
מודעות עצמית עשויה להוביל את האדם להבין את חולשותיו ולגרום לו לפשפש במעשיו ולהימנע מלהיגרר להתנהגויות שאינן הולמות. באופן זה, היכולת של האדם לשאוב תגמול מעצמו ולא להיות תלוי בתגובות ובתגמולים של אחרים, היא המאפשרת לו בשלות [[מוסר]]ית{{הערה|שם=טוב לעסקים|רות וולף, (2008). אתיקה טובה לעסקים. ירושלים: הוצאת ראובן מס.}}. |
מודעות עצמית עשויה להוביל את האדם להבין את חולשותיו ולגרום לו לפשפש במעשיו ולהימנע מלהיגרר להתנהגויות שאינן הולמות. באופן זה, היכולת של האדם לשאוב תגמול מעצמו ולא להיות תלוי בתגובות ובתגמולים של אחרים, היא המאפשרת לו בשלות [[מוסר]]ית{{הערה|שם=טוב לעסקים|רות וולף, (2008). אתיקה טובה לעסקים. ירושלים: הוצאת ראובן מס.}}. |
||
| שורה 24: | שורה 25: | ||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
{{מיזמים| |
{{מיזמים|ויקיציטוט=מודעות עצמית|יקימילון=מודעות עצמית|ויקישיתוף= Awareness}} |
||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
{{הערות שוליים|יישור=ימין}} |
{{הערות שוליים|יישור=ימין}} |
||
גרסה מ־22:27, 18 בפברואר 2016
מודעות-עצמית (אנגלית: Self-awareness) משמעה תשומת לב של האדם או הקבוצה אל עצמיותו: רגשותיו, מחשבותיו, צרכיו ותשוקותיו.
המודעות העצמית מלווה את האדם ברוב הפעולות הקשורות לחיי היום יום[1]. על פי תפיסתו של פרויד חלקים נרחבים מהנפש שלנו נמצאים בלא-מודע, וישנן דרכים שונות בהם אנו יכולים להעלות לפחות את חלקן למודע.
לפי המשמעויות המקובלות בשפה המדוברת ובספרות, המודעות העצמית כוללת משמעויות נוספות, כגון היכולת לאינטרוספקציה, והיכולת של האינדיבידואל להבדיל עצמו מהסביבה ומאינדיבידואלים אחרים. מודעות-עצמית דומה בתפיסה ליכולת חישה וכוללת חוייה של העצמי.
מודעות-עצמית נכללת בשאלה הפילוסופית הקשורה לתודעת האדם.
חשיבות
תהליך שליפת המידע מהזיכרון האירועי, מחייב מצב של מודעות עצמית משום שהוא כולל זכרונות אישיים בעלי אופי אוטוביוגרפי[2].
פיתוח מודעות עצמית היא הדרך העיקרית להבניית תפיסה מוסרית בשלה. זאת משום שהיא מאפשרת אימוץ התנהגות שאינה צייתנית ואינה מושפעת מדברי אחרים. בכך היא מונועת התנהגות קונפורמית הגוררת את האדם להתנהגות של עדר.
מודעות עצמית עשויה להוביל את האדם להבין את חולשותיו ולגרום לו לפשפש במעשיו ולהימנע מלהיגרר להתנהגויות שאינן הולמות. באופן זה, היכולת של האדם לשאוב תגמול מעצמו ולא להיות תלוי בתגובות ובתגמולים של אחרים, היא המאפשרת לו בשלות מוסרית[3].
מודעות עצמית וחווית הזרימה
חווית הזרימה מאופיינת בריכוז של כל משאבי הקשב וההכרה אל עבר הפעילות המבוצעת. כתוצאה מכך התודעה של האדם מתאחדת עם הפעילות. מצב זה גורם לאובדן זמני של המודעות העצמית, אשר בעקבותיו נוצרת תחושת חופש המאפשרת לאדם לפרוץ את גבולות הדימוי העצמי שלו[1].
ראו גם
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיזמים
פרמטרים [ יקימילון ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
הערות שוליים
| התייחסות האדם אל עצמו |
|---|
