אהרן אמינוף – הבדלי גרסאות

אהרן אמינוף
לידה	28 באוקטובר 1938 (בן 85); ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	האוניברסיטה העברית
השתייכות	מערכת בתי המשפט הישראלית
תפקידים בולטים	שופט בית משפט השלום בעפולה; שופט בית המשפט המחוזי בנצרת; סגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת;
בן או בת זוג	עירית אמינוף
צאצאים	הראל נוף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־10:53, 21 באפריל 2017

שגיאות פרמטריות בתבנית:משפטן
פרמטרים [ נולד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אהרן אמינוף (נולד ב-28 באוקטובר 1938) הוא שופט בדימוס שכיהן כסגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, ובצעירותו כדורגלן ששיחק בעמדת החלוץ בקבוצת בית"ר ירושלים.

כיהן בעבר כמזכיר של שלוש ועדות חקירה ממלכתיות: "ועדת עציוני", "ועדת ויתקון" ו"ועדת אגרנט".

ראשית דרכו

אהרן אמינוף נולד בירושלים בשנת 1938 להורים שעלו ארצה מאוזבקיסטן בקיץ 1936. הוריו יצאו בדרכם לארץ ברגל מסמרקנד בשנת 1933 והגיעו לארץ, בדרכי ההעפלה של יהודי בוכרה, בנדודים דרך אפגניסטן, איראן והודו. אהרן אמינוף גדל בשכונת הבוכרים בירושלים. עד גיל עשר למד בתלמוד תורה "נזר ישראל" ובתום מלחמת העצמאות עבר ללמוד בבית הספר היסודי "עירוני לבנים" בירושלים. בשנת 1953 החל את לימודיו התיכוניים בגימנסיה "כרמיה" בירושלים.

לאהרן אמינוף ושני אחיו הייתה קריירה ככדורגלנים בקבוצת בית"ר ירושלים. אמינוף החל את דרכו כשחקן בקבוצת הנוער של מכבי ירושלים, בגיל 15 וחצי. לאחר שנתיים פורקה הקבוצה ואמינוף עבר לקבוצת בית"ר ירושלים בעידוד המאמן ארנסט "וורמש". שנות השיא בקריירה שלו היו בין השנים 1959 - 1962, תוך שהוא משתף פעולה עם אחיו יוסי אמינוף. בשנת 1969 פרש מהקבוצה^[1].

בשנת 1957 התגייס אהרן אמינוף לצה"ל, בתחילה במסגרת של"ת מוקדם בגרעין נח"ל של תנועת הנוער בית"ר ולאחר מכן שירת בנח"ל ובפיקוד המרכז. השתחרר בשנת 1960.

בין השנים 1962 ל- 1966 למד אהרן אמינוף בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים. בזמן לימדיו עבד בסניף הראשי של המוסד לביטוח לאומי בירושלים.

במהלך לימודיו בשנת 1965 נשא אהרן אמינוף לאשה את עירית מלברגר שנודעה לימים כמרצה, סופרת וחוקרת המקרא, התלמוד ומחשבת חז"ל.

קריירה משפטית

עם סיום לימודיו בשנת 1966 התמחה אמינוף במוסד לביטוח לאומי וקיבל רשיון לעריכת דין בשנת 1968. בשנת 1969 התקבל לעבודה בהנהלת בתי המשפט בירושלים. הוא הקים את המחלקה לביקורת פנימית בהנהלת בתי המשפט ועמד בראשה. בתחום אחריותו היו כל בתי המשפט במדינה, לרבות המשרד הראשי של הנהלת בתי המשפט. בין השנים 1970 ל- 1972 היה אחראי גם על הביקורת הפנימית של בתי המשפט הערביים באזור יהודה ושומרון, עזה וצפון סיני.

בשנת 1971 נתמנה אהרן אמינוף ליועץ מקצועי ומזכיר של "ועדת עציוני", שהייתה ועדת חקירה ממלכתית לחקירת השחיתות בליגה הלאומית לכדורגל. בשנת 1972 נתמנה למזכיר "ועדת ויתקון", שהייתה ועדת חקירה ממלכתית לחקירת פרשת "נתיבי נפט". באותה שנה התפטר מעבודתו בהנהלת בתי המשפט והחל לפעול כעורך דין פרטי. ב- 1 באוקטובר 1973 חזר לשירות המדינה וב- 6 באוקטובר, יום פרוץ מלחמת יום הכיפורים, גוייס לשירות מילואים. אחרי המלחמה מונה לסגן מזכיר "ועדת אגרנט", שהייתה ועדה לחקר מלחמת יום הכיפורים. עבודת הועדה ארכה ארבעה עשר חודשים ברציפות. במקביל המשיך בעבודתו השוטפת כמנהל המחלקה לביקורת פנים בהנהלת בתי המשפט.

לאחר סיום עבודתו ב"ועדת אגרנט" יצא בשנת 1975 עם משפחתו לשליחות בת שנתיים מטעם מחלקת הנוער והחלוץ של הסוכנות היהודית לאוסטרליה. מגוריו היו במלבורן והוא פעל לאורך החוף המזרחי של אוסטרליה במדינות ויקטוריה, ניו סאות' ויילס, קווינסלנד, אוסטרליה הדרומית וכן בקנברה הבירה,

עם שובו לארץ, בשנת 1977 חזר לעבוד בהנהלת בתי המשפט ובדצמבר 1979 מונה לשופט בבית משפט השלום בעפולה, לשם עקר עם משפחתו מירושלים. בשנת 1983 נתמנה כשופט בפועל של בית המשפט המחוזי בנצרת, ולאחר מכן במינוי של קבע. בשנת 2002 נתמנה לסגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת. הוא ביקר דרך קבע בבתי הכלא בצפון הארץ על מנת לבדוק את תנאי החזקת האסירים בהם. במשך חמש שנים שימש יושב הראש של ועדת השחרורים לאסירים. למעלה מעשר שנים שימש כראש ההרכב - אב בית דין במשפטי פשעים חמורים.

כשופט עסק גם בתחום המשפט האזרחי, במשפטים מנהליים ומסחריים ובעירעורים, כדן יחיד, על החלטות בית המשפט לענייני משפחה. הוא נודע כשופט חרוץ ודייקן המקפיד על מתן פסקי הדין שלו תוך המועד הקבוע בחוק. נחשב כשופט מחמיר אך ישר והוגן.

במקביל למשרתו השיפוטית בבית המשפט כיהן אהרן אמינוף כאב בית דין בבית דין צבאי בדרגת רב סרן.

בנוסף לתפקידיו השיפוטיים שימש אהרן אמינוף בין השנים 1982 ל-1991 כמרצה לענייני משפט באוניברסיטת חיפה ובמכללה האקדמית עמק יזרעאל. כמו כן שימש בהתנדבות כמרצה אורח במכללה האקדמית לחינוך אורנים, בבתי ספר, בקיבוצים ובמושבים.

ב-28 באוקטובר 2008, במלאות לאהרן אמינוף שבעים שנה, פרש לגמלאות. אהרן אמינוף הוא אב לשני בנים ובת יסב לנכדים וגר מתגורר בעפולה.

קישורים חיצוניים

אהרון אמינוף באתר בתי המשפט
יובל הימן, דו"ח אמינוף, באתר nrg‏, 9 בנובמבר 2008

הערות שוליים

^ רון עמיקם, מאיר גבאי, רוני דיאון, אני אוהב אותך בית"ר - תולדות בית"ר ירושלים, פרק רביעי, אהרן אמינוף - החלוץ שהפך לשופט מחוזי, עמוד 67, הוצאת Media41LTD

[1] רון עמיקם, מאיר גבאי, רוני דיאון, אני אוהב אותך בית"ר - תולדות בית"ר ירושלים, פרק רביעי, אהרן אמינוף - החלוץ שהפך לשופט מחוזי, עמוד 67, הוצאת Media41LTD

[1]

@@ שורה 30: / שורה 30: @@
 עם סיום לימודיו בשנת [[1966]] התמחה אמינוף במוסד ל[[המוסד לביטוח לאומי|ביטוח לאומי]] וקיבל רשיון ל[[עריכת דין]] בשנת [[1968]]. בשנת [[1969]] התקבל לעבודה בהנהלת בתי המשפט בירושלים. הוא הקים את המחלקה לביקורת פנימית בהנהלת בתי המשפט ועמד בראשה. בתחום אחריותו היו כל בתי המשפט במדינה, לרבות המשרד הראשי של הנהלת בתי המשפט. בין השנים [[1970]] ל- [[1972]] היה אחראי גם על הביקורת הפנימית של בתי המשפט ה[[ערבים|ערביים]] ב[[אזור יהודה ושומרון]], [[עזה]] וצפון [[סיני]].
-בשנת [[1971]] נתמנה אהרן אמינוף ליועץ מקצועי ומזכיר ועדת עציוני שהייתה חקירה ממלכתית לחקירת השחיתות ב[[הליגה הלאומית בכדורגל|הליגה הלאומית לכדורגל]]. בשנת [[1972]] נתמנה למזכיר ועדת ויתקון שהייתה ועדת חקירה ממלכתית לחקירת פרשת "[[נתיבי נפט]]". באותה שנה התפטר מעבודתו בהנהלת בתי המשפט והחל לפעול כערך דין פרטי. ב-[[1 באוקטובר]] [[1973]] שב לשירות המדינה וב[[6 באוקטובר]], יום פרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]] גוייס ל[[כוחות מילואים|שירות מילואים]]. ב-[[1973]] מונה לסגן מזכיר ועדת אגרנט שהייתה ועדה לחקר נסיבות פריצתה של מלחמת יום הכיפורים. עבודת הועדה ארכה ארבעה עשר חודשים ברציפות. במקביל המשיך בעבודתו השוטפת כמנהל המחלקה לביקורת פנים בהנהלת בתי המשפט.
+בשנת [[1971]] נתמנה אהרן אמינוף ליועץ מקצועי ומזכיר  של "ועדת עציוני", שהייתה ועדת חקירה ממלכתית לחקירת השחיתות ב[[הליגה הלאומית בכדורגל|ליגה הלאומית לכדורגל]]. בשנת [[1972]] נתמנה למזכיר "ועדת ויתקון", שהייתה ועדת חקירה ממלכתית לחקירת פרשת "[[נתיבי נפט]]". באותה שנה התפטר מעבודתו בהנהלת בתי המשפט והחל לפעול כעורך דין פרטי. ב- [[1 באוקטובר]] [[1973]] חזר לשירות המדינה וב- [[6 באוקטובר]], יום פרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]], גוייס ל[[כוחות מילואים|שירות מילואים]]. אחרי המלחמה מונה לסגן מזכיר "ועדת אגרנט", שהייתה ועדה לחקר מלחמת יום הכיפורים. עבודת הועדה ארכה ארבעה עשר חודשים ברציפות. במקביל המשיך בעבודתו השוטפת כמנהל המחלקה לביקורת פנים בהנהלת בתי המשפט.
-לאחר סיום עבודתו בועדת אגרנט יצא בשנת [[1975]] עם משפחתו לשליחות בת שנתיים מטעם תחלקת הנוער והחלוץ של [[הסוכנות]] היהודית ל[[אוסטרליה]]. מגוריו היו ב[[מלבורן]] והוא פעל לאורך החוף המזרחי של אוסטרליה במדינות [[ניו סאות' ויילס]], [[ויקטוריה]], [[קווינסלנד]], [[אוסטרליה הדרומית]] וכן ב[[קנברה]] הבירה,
+לאחר סיום עבודתו ב"ועדת אגרנט" יצא בשנת [[1975]] עם משפחתו לשליחות בת שנתיים מטעם מחלקת הנוער והחלוץ של [[הסוכנות]] היהודית ל[[אוסטרליה]]. מגוריו היו ב[[מלבורן]] והוא פעל לאורך החוף המזרחי של אוסטרליה במדינות [[ויקטוריה]], [[ניו סאות' ויילס]], [[קווינסלנד]], [[אוסטרליה הדרומית]] וכן ב[[קנברה]] הבירה,
-לאחר שובו לארץ, בשנת [[1979]] חזר לעבוד בהנהלת בתי המשפט ובדצמבר 1979 מונה לשופט ב[[בית משפט השלום]] ב[[עפולה]], לשם עקר עם משפחתו מירושלים. בשנת [[1983]] נתמנה כשופט בפועל של בית המשפט המחוזי בנצרת, ולאחר מכן במינוי של קבע. בשנת [[2002]] נתמנה לסגן נשיא בית משפט זה. במשך חמש שנים שימש יושב הראש של ועדת השחרורין לאסירים וביקר דרך קבע בבתי הכלא בצפון הארץ על מנת לבדוק את תנאי החזקת האסירים בהם. במשך למעלה מעשר שנים שימש כראש ההרכב במשפטי פשעים חמורים.
+עם שובו לארץ, בשנת [[1977]] חזר לעבוד בהנהלת בתי המשפט ובדצמבר [[1979]] מונה לשופט ב[[בית משפט השלום]] ב[[עפולה]], לשם עקר עם משפחתו מירושלים. בשנת [[1983]] נתמנה כשופט בפועל של בית המשפט המחוזי בנצרת, ולאחר מכן במינוי של קבע. בשנת [[2002]] נתמנה לסגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת. הוא ביקר דרך קבע בבתי הכלא בצפון הארץ על מנת לבדוק את תנאי החזקת האסירים בהם. במשך חמש שנים שימש יושב הראש של ועדת השחרורים לאסירים. למעלה מעשר שנים שימש כראש ההרכב - [[אב בית דין]] במשפטי פשעים חמורים.
-כשופט עסק גם בתחום [[משפט אזרחי|המשפט האזרחי]], במשפטים מנהליים ומסחריים וב[[עירעור|עירעורים]], כדן יחיד,  על החלטות [[בית משפט לענייני משפחה|בית המשפט לענייני משפחה]]. הוא נודע כשופט חרוץ ודייקן המקפיד על מתן [[פסק דין|פסקי הדין]] שלו תוך המועד הקבוע בחוק. נחשב כשופט מחמיר אך הוגן.
+כשופט עסק גם בתחום [[משפט אזרחי|המשפט האזרחי]], במשפטים מנהליים ומסחריים וב[[עירעור|עירעורים]], כדן יחיד,  על החלטות [[בית משפט לענייני משפחה|בית המשפט לענייני משפחה]]. הוא נודע כשופט חרוץ ודייקן המקפיד על מתן [[פסק דין|פסקי הדין]] שלו תוך המועד הקבוע בחוק. נחשב כשופט מחמיר אך ישר והוגן.
-במקביל למשרתו השיפוטית בבית המשפט כיהן אהרן אמינוף כ[[אב בית דין]] ב[[בית דין צבאי]] בדרגת [[רב סרן]],
+במקביל למשרתו השיפוטית בבית המשפט כיהן אהרן אמינוף כאב בית דין ב[[בית דין צבאי]] בדרגת [[רב סרן]].
 בנוסף לתפקידיו השיפוטיים שימש אהרן אמינוף בין השנים [[1982]] ל-[[1991]] כמרצה לענייני משפט ב[[אוניברסיטת חיפה]] וב[[המכללה האקדמית עמק יזרעאל|מכללה האקדמית עמק יזרעאל]]. כמו כן שימש בהתנדבות כמרצה אורח ב[[אורנים - המכללה האקדמית לחינוך|מכללה האקדמית לחינוך אורנים]], בבתי ספר, בקיבוצים ובמושבים.
-ב-[[28 באוקטובר]] [[2008]], במלאות לאהרן אמינוף שבעים שנה, [[פרישה לגמלאות|פרש לגמלאות]]. אהרן אמנוף הוא אב לשני בנים ובת והוא מתגורר בעפולה.
+ב-[[28 באוקטובר]] [[2008]], במלאות לאהרן אמינוף שבעים שנה, [[פרישה לגמלאות|פרש לגמלאות]]. אהרן אמינוף הוא אב לשני בנים ובת יסב לנכדים וגר מתגורר בעפולה.
 == קישורים חיצוניים ==

	הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
	אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.	שיחה

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.