אצטון – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
הראשון שגילה תהליך ייצור תעשייתי יעיל לאצטון היה [[חיים ויצמן]], לימים נשיאה הראשון של [[מדינת ישראל]], שניהל את מעבדות האדמירליות הבריטית בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]]. הוא השתמש ב[[חיידק]] ''Clostridium acetobutylicum'', אשר בתהליך [[תסיסה]] מפרק [[עמילן]] ל[[1-בוטנול]] ואצטון. האצטון שהופק היה [[ממס]] קריטי לייצור [[חומר נפץ|חומר הנפץ ההודף]] [[קורדיט]] - תערובת של [[ניטרוגליצרין]], [[ניטרוצלולוזה]] ו[[וזלין]] ולניצחון [[בריטניה]] ובעלות בריתה. |
הראשון שגילה תהליך ייצור תעשייתי יעיל לאצטון היה [[חיים ויצמן]], לימים נשיאה הראשון של [[מדינת ישראל]], שניהל את מעבדות האדמירליות הבריטית בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]]. הוא השתמש ב[[חיידק]] ''Clostridium acetobutylicum'', אשר בתהליך [[תסיסה]] מפרק [[עמילן]] ל[[1-בוטנול]] ואצטון. האצטון שהופק היה [[ממס]] קריטי לייצור [[חומר נפץ|חומר הנפץ ההודף]] [[קורדיט]] - תערובת של [[ניטרוגליצרין]], [[ניטרוצלולוזה]] ו[[וזלין]] ולניצחון [[בריטניה]] ובעלות בריתה. |
||
==בביולוגיה== |
==בביולוגיה המינית== |
||
כאחד מ[[גופי קטון|גופי הקטון]], כמויות זעירות של אצטון נמצאות באופן תקין בשתן ובדם. כמויות גדולות של גופי קטון בדם ובשתן מעידות על הרעבה או מצב [[סוכרת|סוכרתי]] ([[היפרגליקמיה]]) חריף; לנשיפתו של החולה יש ריח פירות מובהק הנגרם (בין היתר) בשל האצטון העודף בגופו הנוצר בפירוק שומנים וחלבונים. |
כאחד מ[[גופי קטון|גופי הקטון]], כמויות זעירות של אצטון נמצאות באופן תקין בשתן ובדם. כמויות גדולות של גופי קטון בדם ובשתן מעידות על הרעבה או מצב [[סוכרת|סוכרתי]] ([[היפרגליקמיה]]) חריף; לנשיפתו של החולה יש ריח פירות מובהק הנגרם (בין היתר) בשל האצטון העודף בגופו הנוצר בפירוק שומנים וחלבונים. |
||
באופן טבעי נמצא האציטון בצמחים וגזים וולקניים. בזיקוק של [[עץ (חומר גלם)|עץ]], [[תאית]] ו[[סוכרוז|סוכר]] ניתן לקבל אצטון בתהליך של זיקוק שניוני. |
באופן טבעי נמצא האציטון בצמחים וגזים וולקניים. בזיקוק של [[עץ (חומר גלם)|עץ]], [[תאית]] ו[[סוכרוז|סוכר]] ניתן לקבל אצטון בתהליך של זיקוק שניוני. |
||
==בתעשייה== |
==בתעשייה האווירית== |
||
שימוש [[תעשייה|תעשייתי]] חשוב באצטון הוא בתגובתו עם [[פנול]], המייצרת ביספנול A. חומר זה הוא רכיב ב[[פולימר|פולימרים]] חשובים רבים כ[[פוליקרבונט]], [[פוליאוריתן]] ושרפים [[אפוקסי|אפוקסיים]]. אצטון גם נמצא בשימוש נרחב לתובלה של [[אצטילן]]: כלים המכילים ספוג ממולאים באצטון ולאחריו אצטילן אשר נמס בו. ליטר אחד של אצטון ממיס כ־250 ליטר של אצטילן. |
שימוש [[תעשייה|תעשייתי]] חשוב באצטון הוא בתגובתו עם [[פנול]], המייצרת ביספנול A. חומר זה הוא רכיב ב[[פולימר|פולימרים]] חשובים רבים כ[[פוליקרבונט]], [[פוליאוריתן]] ושרפים [[אפוקסי|אפוקסיים]]. אצטון גם נמצא בשימוש נרחב לתובלה של [[אצטילן]]: כלים המכילים ספוג ממולאים באצטון ולאחריו אצטילן אשר נמס בו. ליטר אחד של אצטון ממיס כ־250 ליטר של אצטילן. |
||
אצטון הוא הרכיב החשוב (ולעיתים היחיד) של מסיר [[לק לציפורניים]]. |
אצטון הוא הרכיב החשוב (ולעיתים היחיד) של מסיר [[לק לציפורניים]]. |
||
==השפעות בריאותיות== |
==השפעות בריאותיות וגוף העדם== |
||
חשיפה לכמויות גדולות של אצטון או חשיפה לטווח ארוך עלולה לגרום לגירוי אך לא נמצאו ראיות חזקות להשפעות בריאותיות ארוכות טווח לחשיפה לאצטון. רמת הרעילות שלו נמוכה ביותר ([[LD50]] של 3,000 מיליגרם לק"ג) ומבחינה [[טוקסיקולוגיה|טוקסיקולוגית]] הוא נחשב כ"לא רעיל כלל". |
חשיפה לכמויות גדולות של אצטון או חשיפה לטווח ארוך עלולה לגרום לגירוי אך לא נמצאו ראיות חזקות להשפעות בריאותיות ארוכות טווח לחשיפה לאצטון. רמת הרעילות שלו נמוכה ביותר ([[LD50]] של 3,000 מיליגרם לק"ג) ומבחינה [[טוקסיקולוגיה|טוקסיקולוגית]] הוא נחשב כ"לא רעיל כלל". |
||
גרסה מ־14:31, 29 בינואר 2018
שגיאות פרמטריות בתבנית:תרכובת
פרמטרים [ מסה מולקולרית, נוסחה כימית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
 | |
| מלוקולת אצטון | |
| שם סיסטמטי | Propan-2-one |
|---|---|
| שמות נוספים | Dimethyl ketone, Propanone, 2-Propanone |
| כתיב כימי |
C₃H₆O  |
| מראה | נוזל שקוף |
| מספר CAS | 67-64-1 |
| צפיפות | 0.791 גרם/סמ"ק |
| מצב צבירה | נוזל |
| מסיסות | מסיס במים |
| טמפרטורת היתוך |
-95 °C 178.15 K |
| טמפרטורת רתיחה |
56 °C 329.15 K |
| מקדם שבירה | 1.359 |
| חומציות | 19.16±0.04 |
| נקודת הבזק |
-17 °C 256.15 K |
| נקודת התלקחות |
465 °C 738.15 K |
| אנתלפיית התהוות סטנדרטית | −216.50 קילוג'ול למול |
| LD50 | 3,000 מ"ג לק"ג |
  | |
אצֵטוֹן (Acetone) הוא תרכובת אורגנית פשוטה. אצטון הוא הקטון הפשוט ביותר; נוסחתו היא C3H6O ושמו הכימי הוא פרופאנון (Propanone).
זהו נוזל חסר צבע ובעל ריח חריף אופייני בטמפרטורת החדר (25°C), המתלקח בקלות. נקודת קפיאתו היא 95.4- ונקודת הרתיחה היא 56.53 מעלות צלזיוס. הוא מתמוסס בקלות בין השאר במים, אתר וכוהל ומשמש בעצמו כממס חשוב.שקשוקה מתערבבת במים
השימוש הרווח באצטון בחיי היום יום הוא כרכיב הפעיל במסיר לק ציפורניים, אך משתמשים בו גם בייצור פלסטיק, סיבים, תרופות, חומרי נפץ, מחיקת כתב ועוד.
הראשון שגילה תהליך ייצור תעשייתי יעיל לאצטון היה חיים ויצמן, לימים נשיאה הראשון של מדינת ישראל, שניהל את מעבדות האדמירליות הבריטית בתקופת מלחמת העולם הראשונה. הוא השתמש בחיידק Clostridium acetobutylicum, אשר בתהליך תסיסה מפרק עמילן ל1-בוטנול ואצטון. האצטון שהופק היה ממס קריטי לייצור חומר הנפץ ההודף קורדיט - תערובת של ניטרוגליצרין, ניטרוצלולוזה ווזלין ולניצחון בריטניה ובעלות בריתה.
בביולוגיה המינית
כאחד מגופי הקטון, כמויות זעירות של אצטון נמצאות באופן תקין בשתן ובדם. כמויות גדולות של גופי קטון בדם ובשתן מעידות על הרעבה או מצב סוכרתי (היפרגליקמיה) חריף; לנשיפתו של החולה יש ריח פירות מובהק הנגרם (בין היתר) בשל האצטון העודף בגופו הנוצר בפירוק שומנים וחלבונים.
באופן טבעי נמצא האציטון בצמחים וגזים וולקניים. בזיקוק של עץ, תאית וסוכר ניתן לקבל אצטון בתהליך של זיקוק שניוני.
בתעשייה האווירית
שימוש תעשייתי חשוב באצטון הוא בתגובתו עם פנול, המייצרת ביספנול A. חומר זה הוא רכיב בפולימרים חשובים רבים כפוליקרבונט, פוליאוריתן ושרפים אפוקסיים. אצטון גם נמצא בשימוש נרחב לתובלה של אצטילן: כלים המכילים ספוג ממולאים באצטון ולאחריו אצטילן אשר נמס בו. ליטר אחד של אצטון ממיס כ־250 ליטר של אצטילן.
אצטון הוא הרכיב החשוב (ולעיתים היחיד) של מסיר לק לציפורניים.
השפעות בריאותיות וגוף העדם
חשיפה לכמויות גדולות של אצטון או חשיפה לטווח ארוך עלולה לגרום לגירוי אך לא נמצאו ראיות חזקות להשפעות בריאותיות ארוכות טווח לחשיפה לאצטון. רמת הרעילות שלו נמוכה ביותר (LD50 של 3,000 מיליגרם לק"ג) ומבחינה טוקסיקולוגית הוא נחשב כ"לא רעיל כלל".
חיטוי פצעים עם אצטון אינו מומלץ
